לפני שנדבר על כל מה שקרה במשחק בו ניצחה הערב (שני) הפועל באר שבע 2:3 את מכבי תל אביב, חייבים לפתוח עם מחמאה: לא יכולנו לבקש יותר טוב מזה. חמישה שערים, שלל אירועים ומצבים, אווירה מדהימה באצטדיון וסרמיל ואין ספק שמגיעות מילים טובות גם לקהל האדום של באר שבע וגם לזה הצהוב, שליווה את קבוצתו מתל אביב.
תחילת המשחק, הייתה שייכת לאלופה. בחצי השעה הראשונה ראינו רק קבוצה אחת על כר הדשא. מכבי שלטה, לחצה, ביטלה את באר שבע ולא אפשרה לה להגיב בביתה. העליונות של מכבי תל אביב במרכז השדה באותן דקות הייתה בולטת ומאמן באר שבע, אלישע לוי, רצה אולי להפעיל לחץ כבר מן הפתיחה והציב את אליניב ברדה ודובב גבאי כצמד חלוצים, אבל השניים שיחקו גבוה מדי וללוטם זינו וגל אראל לא היה מענה לשלישיית הקישור המרכזי של הצהובים. אלישע ובאר שבע לא הגיבו תחילה לשליטה הזו ומכבי ניצלה אותה ואף הצליחה לעלות ליתרון משער שנבע מטעות של אראל.
דווקא לאחר השוויון של באר שבע, שהגיע בדקה ה-31, לוי ביצע את השינוי הטקטי הפנימי, שהפך את המשחק של קבוצתו והיה הגורם המרכזי לניצחון. לאחר אותו שער של נאסר, מכדור חופשי סתמי משהו, הורה המאמן לברדה לרדת לאחור ולבצע את משימת ההגנה מול גל אלברמן. המהלך הזה, לא רק שאיזן את הכוחות ואת השליטה במרכז השדה, אלא גם השפיע על משחקו האישי של ברדה והוא הרגיש הרבה יותר בנוח כאשר הגיע מאחור, עם הפנים אל הגנת היריב. עם הזריזות והמהירות של ברדה, הוא סחף את חבריו לקבוצה ומאותו רגע באר שבע הגיעה למצבים ובלמה את מכבי תל אביב.
גם במחצית השנייה באר שבע הגיבה היטב. היא ניצלה שוב את החדות של ברדה ועלתה ליתרון, אבל משום מה הייתה מאוד נחמדה והעניקה לצהובים עוד מתנה, ממנה הם השיגו את השוויון המהיר. לאחר השער של טל בן חיים שוב ראינו איך מכבי יוזמת ומאיימת על השער של אוסטין אג'ידה. אלישע לוי לא רצה להיות מופתע שוב ובמהלך נכון נוסף, הוא הסיט את ברדה לקו והכניס למגרש קשר אחורי בדמות בן אלגרבלי, על מנת לעבות את מרכז ההגנה. בכך, מנע לוי ממכבי תל אביב לחדור ולאיים בצורה מאסיבית. הצהובים הגיעו למצב או שניים ממצבים נייחים, אבל בהחלט אפשר לומר שלהוציא את חצי השעה הראשונה, באר שבע היוותה יריב שקול והשינויים שביצע אלישע לוי השפיעו על תוצאת הסיום.
דבר אחד יכול לנחם היום את מכבי תל אביב. הדרך לאליפות, מבחינת הצהובים, עוברת בהפסד בבירת הנגב. בדיוק אותו דבר קרה להם בעונה שעברה וזו נקודת אור שהאלופה יכולה לקחת מהמשחק הזה. למרות ההפסד, מכבי שלטה ויזמה לאורך דקות ארוכות ואין ספק שאם היא הייתה מנצלת חלק מההזדמנויות אליהן הגיעה, היא הייתה יכולה לעשות את הדרך חזרה למרכז לא רק עם נקודה, אלא אפילו עם כל השלוש.
מבלי להתייחס למשחק ההגנה של הצהובים בשבוע שעבר, למרות שגם אז וגם הפעם החלקה של איתן טיבי עלתה בשער חובה, קשה להסיק מסקנות רק על סמך המשחק היום ולהבין מה קרה להגנה הזו, שהייתה בלתי חדירה במחזורים הראשונים של העונה. השער של אליניב ברדה נכבש ממצב שנוי במחלוקת בשל עמדת נבדל ואני לא חושב שישנן בעיות גדולות בהגנה הצהובה, למרות שלושת השערים שהיא ספגה. ההגנה הזו עדיין טובה וחזקה והכוונה איננה רק בחולייה האחורית. לצהובים יש 11 שחקנים על המגרש וכולם מבצעים הגנה. במרבית המשחקים זה נעשה בצורה טובה, אבל לפעמים, כמו הפעם, הדברים לא עובדים כמו שצריך ומדובר במצב לגיטימי אם הוא קורה פעם בשמונה מחזורים. למרות היכולת היום, גם במשחק הבא יהיה קשה לכבוש שער מול מכבי תל אביב.
במהלך עונה ארוכה, ישנם גם משחקים מסוג זה ומכבי למדה זאת על בשרה כבר בשנה שעברה. נכון שההפסד הזה כואב, אבל אינני חושב שהוא ישפיע על הקבוצה. למכבי תל אביב יש קבוצה חזקה וסגל טוב והיא תדע לעמוד אל מול האתגרים העונה.
את אוהדי מכבי תל אביב זה פחות מעניין והם ישמחו שהליגה תהיה משעממת לטובת הקבוצה שלהם, אבל אם נסתכל על הטבלה, הרי שהמשחק הזה לא רק שהציב את באר שבע בצמרת, הוא גם השאיר את הצהובים בתוך המאבק על התואר ולא סיפק לאלופה את הבריחה לליגה אותה היא חיפשה.