"משחקי מוח" היא סדרת תכניות המשודרת בערוץ נשיונאל ג'יאוגרפיק, ובמסגרתה נערכים ניסויים ביכולות התגובה והחשיבה האנושית. בתכנית ששודרה בשבוע החולף עברה אחת ההדגמות למגרש הכדורגל. ליאון מקסוויני, חלוץ לייטון אוריינט מהליגה השלישית באנגליה , הרכיב במהלך אימון משקפיים שמעוותים את תפיסת המציאות ו"מסיטים" את השער עשרה מטרים שמאלה. בדקות הראשונות נראה השחקן כמו פארסה מהלכת לשחקן כדורגל. הוא החליק ונפל, פספס את הכדור ועד שכבר מצא אותו בעט לשמיים. כעבור חמש דקות הסתגלו עיניו, או יותר נכון מוחו, למציאות החדשה והוא החל לטווח את הרשת. כשהסיר את המשקפיים קרה הבלתי צפוי: מוחו לא התרגל לנוהל הישן והנורמלי והוא שב להחמיץ כטירון. לקחו לו עוד כמה דקות טובות עד שהתיישר.
בפרק הזה צפיתי בשידור החוזר, בשבת בבוקר. כמה שעות מאוחר יותר הגיעה הפועל באר שבע והמחישה הלכה למעשה את הניסוי. הפעם לא במהלך אימון, אלא בזמן אמת.
הקטע על ליאון מקסוויני - אחרי 38:20 דקות
באר שבע פתחה את העונה עם ארבעה ניצחונות רצופים, כל אחד מהם מרשים בצורה אחרת, אולם דומה כי התוצאה ששינתה אותה מבחינה תודעתית והלבישה עליה את אותם משקפיים מעוותים הייתה דווקא ה-0:0 בחיפה. כמות האוהדים המאסיבית, הדומיננטיות במגרש, תחושת ההחמצה בעקבות הפנדל של אליניב ברדה ואינספור ההזדמנויות העבירו את השחקנים של אלישע לוי למוד אחר של חשיבה. מתחילת העונה הם מתעסקים ב"לא לצאת בהצהרות". כל כך נזהרים, עד שאחרי התיקו בקרית אליעזר המגמות התקשורתיות בכיוונם עשו את שלהן ודי הכריחו אותם לחשוב על מירוץ לתואר.
אחרי שאופיר דוידזאדה אמר בחיפה ש"כל קבוצה שתבוא העונה לווסרמיל תירק דם כדי לנצח", קרית שמונה בקושי נאלצה להזיע, שלא לדבר על לירוק, כדי לצאת עם שלוש נקודות. היא ניצחה בקלות ויכלה לצאת עם פלוס נאה יותר בהפרש השערים. זה, יותר מהכול, מה שצריך להפחיד את הפועל באר שבע. לא התוצאה - הרפיסות, התשישות המנטאלית (פיזית היא בוודאי לא הייתה אחרי שבוע פגרה), סף השבירה הנמוך ואיבוד העשתונות, שגרמו להרחקת שני שחקנים בתוך שתי דקות.
כעת, כמו החלוץ ההוא של לייטון אוריינט, באר שבע שוב ללא המשקפיים המטעים. זה לא אומר שהיא צריכה לעבור למצב רוח הישרדותי ולהיזכר בטראומות עבר, רק לשאוף מנות נרחבות של אוויר שפיות ולזכור שהיא עדיין בתחילתו של תהליך ארוך. הקבוצה של אלישע לוי תהיה שווה, אם תמצה את היכולות שלה, כרטיס לאירופה, אבל אפילו על זה מוקדם לחשוב כרגע. הדבר היחיד שצריך להטריד את השחקנים שלה הוא איך להגיע למשחק הקשה באשדוד ולא לגלות שוב יכולת כל כך רדודה.
אין לזלזל בניצחון של מכבי חיפה בפתח תקווה. אמנם, הקבוצה של משה סיני היא אחת החלשות בליגה, אבל עבור הירוקים המקרטעים שום דבר לא מובן מאליו לא הניצחון ובוודאי לא שלושה שערים במשחק אחד, הישג שאותו רשמו בליגה רק במחזור הפתיחה מול קרית שמונה.
חזרה לאחור, לאסיפה המסכמת של הקבוצה ביום שישי, עשויה להיראות מוזרה וקטנונית בעיתוי הזה, ובכל זאת קרה בה משהו קטן, לכאורה שולי אבל כזה שמעלה סימן שאלה. לאחר האימון דיווח כאן איציק יצחקי על הרפרנס שבו השתמש מאמן מכבי חיפה המשחק בין מנצ'סטר סיטי לבאיירן מינכן. "תלמדו מהמחשבה והמנטאליות של הגדולים", דרבן את שחקניו, "תראו איזה מחויבות יש להם. ריברי קיבל את שחקן העונה בשנה שעברה ותראו איך הוא רץ".
עקרונית, בכל תחום אתה אמור לכוון לפסגה. מאמן הכדורסל מייק פראטלו אמר פעם: "הדבר היחיד שאני לא יכול ללמד הוא גובה". כל דבר אפשר לשפר, אין בלתי אפשרי. אלא שמקרים כאלה פשוט מעמידות מאמנים ישראלים באור מגוחך. בנאדו יודע שאיש משחקניו אינו מתאמן כמו ריברי, הוא גם מבין, כפי הנראה, שאין לו אף שחקן שמתקרב לרמה של ריברי, שהוא עצמו אינו פפ גווארדיולה ושלמועדון שלו משאבים דלים בהרבה מאלה של באיירן מינכן.
בנאדו לא המציא את שיטת הדרבון הזו. מאמנים רבים בישראל הקרינו בשנים האחרונות סרטונים של ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד ושאר האריות של אירופה. זה מעולם לא ממש הביא תוצאות, רק נראה כמו מתודה חובבנית ונטולת כל משמעות, בוודאי שלא נשק פסיכולוגי שידרבן את השחקנים. אל למאמן מכבי חיפה, שבעונה שעברה דווקא ידע לשלוף טריקים פסיכולוגיים יפים מהשרוול, לחשוב שאפילו אחוז מהניצחון בפתח תקווה בשבת הושג בזכות רפרנס זה או אחר לאחד השחקנים טובים בעולם. כדי לנער את השחקנים שלו, שאפילו במושבה נראו רדומים במשך לא מעט דקות, עדיף לבנאדו להסתפק בדרג נמוך מעט יותר.
משחקים של מכבי חיפה, למשל.
עוד קטנה
8 בספטמבר 2007. נבחרת ישראל הובסה 3:0 על ידי אנגליה במשחק חד צדדי במוקדמות היורו. המאמן דרור קשטן מצא את האשם. "לשופט יש אחריות רבה לתוצאה". הוא הסביר כי השער הראשון הובקע מנבדל והשלישי לאחר עבירה על דודו אוואט. העובדה שהנבחרת של קשטן לא היוותה כלל יריב למארחת לא הוזכרה.
19 באוקטובר 2013. בני יהודה ספגה זה עתה הפסד חמישי ברציפות, 2:1 להפועל חיפה. למאמן קשטן היו בעיות עם השיפוט. "סיפור המשחק זה השופט", אמר, "הוא שרק לפנדל שלא היה, ורגע לפני לא שרק לפנדל שהיה לטובתנו. בחודש האחרון אנחנו נפגעים הרבה משופטים. המשחק היה צריך להיגמר בתיקו, וזה היה משקף".
קבוצות רבות, בהן בני יהודה, נפגעו ועוד ייפגעו מטעויות שיפוט, אולם דומה שבין שני המקרים הללו במיוחד יש דמיון רב, ראשית משום שפסיקות השופטים כלל לא היו מופרכות וחשוב מכך - נדמה שהם מבטאים ניסיון לחפות על חוסר האונים של קשטן והקבוצה שאותה הוא מדריך. בסופו של דבר, לבני יהודה יש שלוש נקודות מ-18 אפשריות. הפעם האחרונה שפתחה כך את העונה הייתה 1988/9, אז ניצלה מהירידה ברגע האחרון. זה, יותר מכל, צריך להטריד כרגע את קשטן, כי כולנו, גם הוא, יודעים שלא שופטי ליגת העל גרמו למצב העצוב הזה.
בין השורות
מאמן מכבי פתח תקווה משה סיני: "בחצי הראשון עד שספגנו היינו שווים".
רוצה לומר: כדורגל משחקים 23 דקות.
מאמן הפועל רעננה מנחם קורצקי: "אני לא אוהב להפסיד אבל יודע להפסיד".
רוצה לומר: חכו שתשמעו מה אני עושה בתיקו.
בעלי הפועל חיפה יואב כץ: "אני מקווה שניצן שירזי יסכים להיות מנהל טכני בהפועל חיפה".
רוצה לומר: תמיד האמנתי בשלומי דורה. גם בפעם שעברה הבאתי לו את ניצן על הראש.
שחקני הפועל ניר רמת השרון: "אם להיות ריאליים, הכי חשוב זה שגם אם נפסיד למכבי תל אביב לא נקבל 4 או 5".
רוצה לומר: אם לא נקבל מהם 4 או 5, יבוא כבר מישהו אחר וייתן לנו.
מאמן הפועל עכו יובל נעים: "קונה כרטיס צהוב אחרי כל שער של דיין. זה חלק מהחישוב".
רוצה לומר: תשמעו לי, יש לי בגרות חמש יחידות בצהובים אחרי גולים.
בלם בית"ר ירושלים אנדרס טונייס בראיון בוואלה! ספורט: "המצב הכלכלי בספרד רע והמועדונים נפגעים. לא משלמים לך למרות שמבטיחים ובסופו של דבר אתה חייב לעזוב, כי אין דרך אחרת".
רוצה לומר: ברוך הבא לבית"ר, אמיגו.
לא להאמין ש...
גם אחרי שערוריית השער של סטפן קיסלינג, ספ בלאטר ימשיך לשים רגליים לשימוש במצלמות טלוויזיה במגרשים.
יובל נעים ממשיך להוכיח לכולם שגם כשאין לו תנאים נוחים להצלחה, הוא פשוט מאמן כדורגל טוב.
מכבי פתח תקווה בחרה להיפרד ממרקו בלבול אחרי פחות מחצי סיבוב לפני שנתיים.