בחודש יוני האחרון, אחרי שמכבי תל אביב איבדה את אליפות המדינה למכבי חיפה, דיוויד בלאט נעלם. התפוגג. אפילו חבריו הקרובים ביותר שביקשו לנחמו הגיעו לתא הקולי.
כך זה היה במשך ימים ארוכים. באופן נדיר, בלאט הסתגר בבית, לא השיב להודעות - וניסה להבין היכן הכול השתבש. אלו היו מהימים הקשים ביותר בחייו המקצועיים - קשים יותר אפילו מקיץ 2003 המקולל, לפני עשור בדיוק, בו הושפל בידי ההנהלה (היום, הפלג ה"וותיק" בהנהלה) כשהתבקש לסגת לעמדת עוזרו של פיני גרשון, אחרי שנתיים בהן ניווט בעצמו את ספינת הדגל של הספורט הישראלי.
"גם כשדיוויד מפסיד משחק בלתי-משמעותי, בבית שלו הולכים על קצות האצבעות", מספר מקורב למאמן, "אז בשביל בנאדם כזה, לאבד אליפות? זה היה עבורו שוק. הוא היה פגוע מכולם: מהמערכת, מהביקורת של כלי התקשורת. הוא לקח קשה מאוד את כל מה שקרה".
זו דרכו של בלאט להתמודד עם משברים גדולים - הוא מתבודד; כפי שגם בקיץ 03', בעת התרגיל המסריח, התנתק מהסביבה, כשברח עד אילת כדי לחשוב. אז, מוני פנאן רדף אחריו כדי לנסות ולפייסו; דיבר, וחיבק, וליטף, עד שבלאט נמס (אף שהאגו התקשה להשתקם במשך שנים מהפגיעה, ואת המשקעים סוחב המאמן עד היום). אלא שמאז השתנו לחלוטין הנוף הפרסונאלי והקונסטלציה הפוליטית בהנהלה, פנאן כבר מזמן איננו, ולבלאט לא היה הקיץ על מי להישען - במיוחד אחרי פיטוריו של גור שלף, מהדמויות הבודדות במערכת איתן יכול היה לשוחח.
למעט המשפחה. בלאט העביר הקיץ שעות ארוכות בשיחות ובהתייעצויות עם אשתו; כנרת בלאט היא הדמות הקרובה ביותר לדיוויד. היא מהווה גורם דומיננטי בניהול הקריירה שלו, ומחזיקה בכוח השפעה אדיר על החלטותיו. לעתים נדירות יפעל בלאט בניגוד להמלצותיה.
כנרת בלאט היא ד"ר למנהל עסקים, ישראלית-שורשית, ובניגוד לבעלה בעל הגינונים האנגלוסקסיים אינה מתביישת להגיד למי שצריך להגיד את מה שלבעלה לא נעים. היא לא בורחת מהתכתשויות, והיא לא מפחדת להילחם על הכבוד של בעלה. אגב, כנרת היא זו שניהלה בשמו של בלאט מספר משאים ומתנים, כולל החוזה האחרון עליו חתם עם מכבי לקראת סיום עונת 2011/12 - זה שאמור להסתיים בקיץ הבא (קיץ 2014), ושעמד בימים הקשים של תחילת הקיץ במוקד ההתלבטות, הן של בלאט והן של מכבי.
***
דבר אחד ברור: אלמלא החוזה בלאט לא היה נשאר מאמן מכבי תל אביב. ואפילו החוזה הזה כמעט לא השאיר אותו בתפקיד.
החוזה ממאי 2012 הבטיח לבלאט כ-650,000 דולר נטו בעונה, למשך שנתיים, ללא אפשרות יציאה למועדון בקיץ 2013. זה הסכום השני בגובהו אי-פעם ששילמה מכבי תל אביב למאמן - נמוך רק במעט מחוזה המיליונים עליו חתם פיני גרשון בנובמבר 2009, כששב מיוון לקדנציה האחרונה שלו (בינתיים) במועדון.
במקור, מי שהעניקה לבלאט את החוזה הייתה ההנהלה הוותיקה. החתימה התבצעה זמן לא רב אחרי ראיון שהעניק פדרמן לעיתון "ישראל היום", ובו ביקר בחריפות את התנהלותו של בלאט מאחורי הקווים. בלאט נפגע מאוד מהדברים, והחוזה היווה מעין מנחת פיוס בין הצדדים (אגב, בהודעה הרשמית מטעם מכבי בירכו על ההסכם מטעם ההנהלה שמעון מזרחי ובאופן נדיר אודי רקנאטי, ולא דיוויד פדרמן).
אבל החוזה הפנומנאלי הזה, לפחות במושגיה של מכבי, לא נרקח משיקולים של אי-נעימות. בלאט עמד אז לסיים שנתיים מצוינות, בהן החזיר את מכבי תל אביב לגמר היורוליג (2011) וקירב אותה מרחק נגיעה מפיינל פור נוסף (2012, הדחה בחמישה משחקים מול פנאתינייקוס בסדרת רבע-הגמר); ואסף עד לנקודת הזמן ההיא את כל התארים בישראל - לא עניין של מה-בכך, לאור העובדה שמאז 2006 איבדה מכבי בכל שנה לפחות תואר מקומי אחד (גביע ב-2007; גביע ואליפות ב-2008; גביע ב-2009; אליפות ב-2010).
אכן, זמן קצר לאחר החתימה הרשמית על החוזה גרף בלאט תואר נוסף - אליפות ישראל לעונת 2011/12. כך שבתוך שנתיים החזיר בלאט את מכבי לעמדת דומיננטיות מוחלטת בליגה, כפי שהייתה קודם לכן רק בתקופת שושלת גרשון השנייה.
אוהד גרינוולד מחלק ציונים: מהלכי הקיץ של מכבי תל אביב (דפדפו)
***
אולם מתחת לפני השטח, למרות ההצלחה המקצועית, החלו לצוץ בעיות: הדור הצעיר בהנהלה, אשר מונה בעיקר את המנכ"ל המשותף דני פדרמן ואת סגן יו"ר הדירקטוריון שי רקנאטי, החל להתרחק מבלאט.
מה היה חטאו הקדמון של המאמן? "כמו כל מנהל צעיר שמגיע לעסק ורוצה לסמן טריטוריה, גם דני ושי רצו למנות 'אנשים משלהם'", מספר מקורב למערכת. "מעבר לכך, בלאט הוא איש מאוד דומיננטי, אבל גם דני ושי דומיננטיים, והם לא התחברו לבלאט ברמה האישית. החלו מאבקי כוח וכיפופי ידיים על בניית הסגל, ומהר מאוד הצדדים איבדו אמון אחד בשני והתחילו לעבוד כמעט בנפרד".
ההנהלה הוותיקה החלה להתרחק, איש מסיבותיו הוא. האבות פדרמן ורקנאטי תכננו מראש את העברת שרביט הניהול לדור הצעיר, כאשר בעיות עסקיות ואישיות האיצו את חילופי הדורות. שמעון מזרחי נותר בעמדתו, אבל מאז עזיבת פנאן נחלש כוחו הפוליטי באופן משמעותי. הקרקע הייתה בשלה להעמקת מעורבותם של הבנים לבית פדרמן ורקנאטי, עד להפיכתם לגורמים המשפיעים ביותר בהנהלה.
הדור הצעיר קידם את פרויקט מחלקת הסקאוטינג, שפעלה כמעט בנפרד מן הצוות המקצועי. מחלקת הסקאוטינג הפכה לזרועה הארוכה של ההנהלה הצעירה, מה שקומם את בלאט, שלתפיסתו אמור לעמוד בראש המערכת המקצועית. למרות הארכת החוזה של בלאט במאי 2012, בקיץ של השנה ההיא הועמק הקרע בין המאמן למנהלים הצעירים, כשמאחורי הקלעים התחוללו קרבות פוליטיים מרים באשר לאיוש סגל השחקנים. בלאט שהה עם נבחרת רוסיה במוקדמות היורובאסקט, והתקשה לפקח בשלט רחוק על הנעשה בתל אביב.
למעשה, צמרת המועדון התפצלה לגמרי: בלאט פעל באפיק אחד, כשהוא מנסה לקדם החתמות מסוימות; ההנהלה הצעירה, בגיבוי מחלקת הסקאוטינג, פעלה באפיק אחר, וניסתה לקדם החתמות משלה. לליגת הקיץ בווגאס, למשל, המריאה משלחת שכללה את דני פדרמן, אבי אבן וגיא גודס; נוכחים במקום העידו כי בימים ההם, ימי שיא הפיצול, נשמעו אומרים בכירים במערכת דברים קשים מאוד על בלאט מאחורי גבו (שלא מובאים כאן בשל תוכנם).
תוצאות הקיץ ההוא ניכרו היטב על הפרקט לאורך עונה שעברה. לעתים קרובות עלה החשש למחנאות מקצועית: מורן רוט, למשל, שהוחתם בניגוד לדעתו של בלאט, הוקפא על הספסל - מה שהעלה ניחוח של חיסול חשבונות; בעוד אלו שנחשבו ל"שחקנים של בלאט", כמו דווין סמית' ושון ג'יימס (שכמעט והועבר להפועל ירושלים, עסקה שנרקמה מאחורי גבו של בלאט ושבוטלה לאור הטלת וטו מצדו של המאמן) תוגמלו בזמן פרקט נרחב.
זו הייתה כנראה העונה החלשה ביותר מבחינה מקצועית של בלאט במכבי. לאורך העונה כולה שמע המאמן רינונים מצד "בכירים במערכת", שבאו בתלונות על החלטות מקצועיות שקיבל - הקשורות לשיתוף וספסול שחקנים מסוימים, למדיניות חלוקת דקות שלא הייתה מובנת לבני הדור הצעיר בהנהלה. הם לא הבינו, למשל, מדוע לא העניק בלאט הזדמנות ראויה לצעירים כמו שרמדיני ופלאניניץ'; או מדוע קידם החתמות של שחקנים בהם לא עשה בפועל כמעט שימוש, כמו קיינר-מדלי, מלקולם תומאס ודיוויד לוגן.
לא זו אף זו: בלאט, בניגוד להשקפת העולם של פדרמן ורקנאטי הצעירים, לא תומך בשילוב צעירים כמדיניות. בראיונות לכלי התקשורת, בהם כאן בוואלה! ספורט, לא התביישו בכירים כגון דני פדרמן להצהיר כי "היה מקום לתת יותר הזדמנויות לשחקנים... יש מקום לשיפור בכל נושא הסבלנות, לתת לשחקנים (צעירים) הזדמנות. זה גם תלוי במאמן שלך, אם יש לו סבלנות כזו, אבל כמועדון אני חושב שצריך שיהיה את זה".
באופן פרדוקסלי, בעונה שעברה דומה היה שהמקום בו בלאט הכי פחות מוערך מבחינה מקצועית הוא אצלו בבית, במכבי תל אביב. ככל שהתבררו ממדי הפארסה המקצועית בעונה החולפת הוחרפו האמירות לגבי בלאט כלפי-פנים; כשדיברו ביניהם בני הדור הצעיר בהנהלה, בשיחות סגורות, על חולשת השחקנים בסגל, חזרו על המנטרה ש"מכל העמדות, החוליה החלשה ביותר אצלנו היא עמדת המאמן".
***
בלאט לא שכח ולא סלח על היחס הזה. הוא טען שאשתקד עבד, במובנים רבים, "בידיים קשורות"; שלא קיבל את כל השחקנים שרצה, ושלאורך העונה חש כאילו פועל ללא גיבוי וכי צריך להסתכל באופן קבוע מאחורי הגב מחשש לפוטש מקצועי.
ובמלים אחרות, כפי שמתארים מקורביו, "בשנה-שנתיים האחרונות במכבי דיוויד הפסיק ליהנות", אומר אחד מהם. "פעם, בעשור הקודם, זו הייתה משפחה. הייתה אווירה של 'אחד למען כולם, כולם למען אחד'. אווירה חיובית היא הדבר הכי חשוב לדיוויד, ועם חילופי הדורות בצמרת נגמרה התחושה הזו, של 'שותפות גורל'. היה מוני, שחיבר את כל הגורמים לאגרוף אחד, ואין יותר דמות כזו במערכת. דיוויד לא מרגיש את ה'ביחד'. זה לא גורם לו לעבוד פחות קשה, להפך, אבל כבר לא כיף לו לבוא לעבודה במכבי כמו שהיה פעם".
בלאט ידע היטב שהחוזה ממאי 2012 לא מאפשר למכבי להשתחרר הקיץ. בהתאם לחוזה, רק בלאט החזיק באופציית יציאה - ל-NBA. הוא לא ידע, בתחילת הקיץ האם ואיזו אפשרות תיפתח בפניו, באירופה או בארה"ב, אבל החליט - למרות החוזה המובטח במכבי, ובשל אותה תחושת מיאוס - לבחון אופציות אחרות.
אם כי בלאט ידע שעומדות בפניו כמה בעיות: שוק המאמנים, הן ביבשת החדשה והן ביבשת הישנה, היה קשה - עבודות חדשות, מעניינות, כמעט ולא נפתחו; והוא לא היה משוכנע שהוא רוצה לפצל השנה את המשפחה.
"זה לא כמו לפני עשר שנים, שכל המשפחה הייתה מתניידת עם דיוויד לחו"ל", מספר מקורב למאמן. "היום יש לדיוויד ילדים גדולים, בנות בצבא, בן באקדמיה - וברור לו שאם הוא נוסע, המשפחה לא יכולה להצטרף".
הקרבה לבן תמיר (16), פוינט גארד שמככב באקדמיה ונחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר בשנתון הקדטים, חשובה מאוד לבלאט. אחרי שנים בהן אימן את נבחרת רוסיה והעביר קיצים שלמים מחוץ לישראל, ניצל בלאט את שהייתו בארץ לליווי צמוד של בנו: בלאט האב נכח באימונים, דרבן והעיר, ואף ליווה - עם אשתו כמובן - את תמיר לאליפות אירופה לקדטים (אותה סיים כמלך האסיסטים של הטורניר, עם נתון פנטסטי של 7.5 אסיסטים למשחק).
כך שלמרות הכול, ידע בלאט היטב, העבודה במכבי - ברירת המחדל - עדיין נחשבת לאופציה לא רעה: גם בגלל השכר הגדול, שהופך נדיר בשנים האחרונות באירופה; גם בגלל היוקרה של המועדון ביבשת; וגם בשל העובדה שבלאט ממשיך לחיות כאן, עם המשפחה, בישראל.
לפיכך החליט בלאט לפעול בשני מישורים: ציבורית, דאג להודיע, עוד במסיבת העיתונאים לאחר אובדן האליפות ברוממה, שהוא רואה את עצמו כחלק מהמועדון גם בעונה הבאה - במלים אחרות, שהוא אינו מתכוון להוציא עבור המנהלים הצעירים את הערמונים מהאש ולהתפטר (ובכך לחסוך מהמועדון את הצורך לעמוד בחוזה העתק שלו); מאחורי הקלעים, בהתאם לעמדת המשפחה, חיפש אלטרנטיבות - בעיקר בארה"ב.
ההנהלה, מצדה, עשתה חושבים. למרות החוזה הגדול, היו גורמים בכירים במכבי שסברו כי אין לאפשר לבלאט לפתוח עונה נוספת על הקווים ביד אליהו - גם במחיר של פיצוי כספי. השאלה הייתה איזה פיצוי; בלאט הבהיר, בדרכים עקיפות, מסר שנקלט היטב בצמרת: לא אסכים לפשרה כספית. אתם יכולים לפטר אותי, אבל תצטרכו לשלם את כל שכרי, עד הדולר האחרון. במכבי עדיין כואבים את ההתנתקות מפיני גרשון בקיץ 2010 והחוב שסחבו כלפיו העיק על התקציב. בקבוצה שחוסכת דולר לדולר, פיטוריו של בלאט היו אמורים לבוא לידי ביטוי בהרבה מעל מיליון דולר ברוטו; לוקסוס שלא היה אפילו ברשותם של המנהלים הצעירים.
מבחינת המנהלים הצעירים, הייתה סיבה נוספת להתלבטות - סיבה שהייתה משותפת להם ולבלאט: גם בפני מכבי לא עמדו הרבה אלטרנטיבות.
לפיני גרשון בקיץ 2010 הייתה אלטרנטיבה - בלאט עצמו. אבל לבלאט, נכון לנקודת הזמן של ראשית הקיץ החולף, לא הייתה חלופה ממשית בשוק המאמנים. בלאט מאמן טוב ושלם בהרבה מגיא גודס, שחונה כבר שנים בפוזיציית האסיסטנט ונחשב ליורש הטבעי. דן שמיר עוד לא היה מבושל מספיק, לשיטת ראשי מכבי. בהנהלה חשבו על אופציות זרות, בהן צ'אבי פסקוואל מברצלונה, אבל ירדו מהעניין אחרי שהבינו שפסקוואל לא מתכוון לעזוב את קטלוניה.
במלים אחרות: המנהלים הצעירים הבינו שמבחינה ציבורית ותקשורתית, מהלך של פיטורי מאמן מסדר הגודל של בלאט עבור איש מקצוע נחות ממנו עלולה להביא עליהם צונאמי של ביקורות ולעג, במקרה של כישלון מקצועי.
אגב, בלאט עצמו היה מוכן, לראשונה בחייו, לשקול אפשרות של מנוחה - היינו, להעביר עונה בבית - אם היה מקבל את מלוא שכרו. הוא וורקוהוליק, אבל השתעשע ברעיון המנוחה; הקדנציה האחרונה במכבי עייפה אותו. הוא אולי היה מוכן לבלות כמה חודשי איכות עם המשפחה, ובהמשך לנסוע למספר השתלמויות והרצאות בעולם.
***
בלאט החליף באחרונה סוכנים. הוא נפרד מסוכן יווני שליווה אותו במשך תקופה, וחבר לסוכנות "באו באסקט" החזקה, שעובדת בארה"ב בשיתוף עם סוכנות "אקסל ספורט" הענקית של סוכן-העל ג'ף שוורץ ומקושרת היטב ב-NBA. למרות השוק הבעייתי, קיבל בלאט הקיץ מספר הצעות: קאזאן הציעה 800,000 אירו; מלאגה פנתה אליו, וגם ארמאני מילאנו (אך בסכומים קטנים יותר). אך אלה היו קבוצות קטנות ממכבי, בשכר שלא היה גבוה משכרו בישראל, ובלאט החליט לדחות את ההצעות. הצעות קורצות אחרות מאירופה או מה-NBA לא הגיעו. בלאט החליט להישאר.
"צריך לומר את זה: דיוויד נשאר לא רק בגלל המשפחה והכסף, אלא כי הוא רוצה לסיים במכבי בטעם טוב", אומר גורם אחר שמקורב לבלאט. "אחרי שאיבד אליפות, הוא אמר: 'אני לא רוצה ללכת בבושת פנים, כמו צביקה שרף או פיני גרשון'. מבחינתו, אם לא הייתה אלטרנטיבה מדהימה, כבר עדיף היה להישאר, לעשות עונה טובה, להחזיר את האליפות ורק אז לעזוב. כי אם בלאט היה עוזב הקיץ, ככה, זה משהו שלא היה עוזב אותו כל החיים".
לאחר מספר שבועות בתוך הקיץ גם בהנהלת מכבי הבינו שפרידה מבלאט איננה מעשית. הדור הצעיר נאלץ להשלים עם עונת בלאט נוספת, כנראה אחרונה בהחלט. הכנת הקרקע לתקופת פוסט-בלאט כבר החלה, למעשה, עם צירופו של ניקולה וויצ'יץ' לתפקיד ניהולי; אבל כהחלטה אסטרטגית החליטו בדור הצעיר לנסות ולצמצם, בעונה האחרונה הזו, ועד כמה שניתן, את מוקדי החיכוך עם בלאט.
"אחרי שכל הצדדים הבינו שיישארו עוד שנה אחת יחד, מאחורי הקלעים משהו קצת נרגע", מספר מקורב למועדון. "בלאט קיבל בהסכמה את ניקולה, שהוא כמובן 'איש של ההנהלה', אבל ההנהלה החליטה לתת לבלאט יותר 'ספייס' לעבוד. מערכת היחסים קצת שופצה, לא מתוך אהבה אלא מתוך הבנה שכשעובדים בנפרד, כמו בקיץ שעבר, קורים דברים מאוד לא טובים. הטראומה של אובדן האליפות הזיזה משהו בהנהלה. הם הבינו שצריך לתת למאמן לעבוד ולא להחתים לו שחקנים על הראש. שיתוף הפעולה הקיץ היה יפה. גם העובדה שבלאט נשאר כאן ולא נסע לרוסיה עזרה מאוד".
זאת ועוד: המנהלים הצעירים הבינו, אם כי באיחור, שלעולם לא יוכלו לנצח את המאמן במאבק מקצועי: ככלות הכול, הוא זה שיושב על השלטר של הדקות. תנחית עליו שחקנים שהוא לא רוצה, והם פשוט יישארו על הספסל.
"הוחלט בהנהלה שאם כבר דיוויד נשאר, לפחות ננסה להוציא את המקסימום מהעונה הזו", מוסיף גורם במכבי. "היו שיחות על המצב, על כל מה שקרה. היו ישיבות משותפות, תיאומים, צפייה משותפת בווידאו, המון שיחות על שחקנים".
כך שבלאט העביר הקיץ זמן בחברת המנהלים הצעירים, ובהמשך הקיץ המריא יחד איתם לליגת הקיץ בווגאס. בלאט, וויצ'יץ' והמנהלים נועצו זה בזה באשר לבניית הסגל, אך ההחלטה הסופית ניתנה למאמן. בעונה שעברה רצה את אלכס טיוס וסורב - וכעת טיוס הוחתם; ג'ו אינגלס היה שם שבלאט מאוד רצה, וכנ"ל טייריס רייס; הארכת החוזה של דווין סמית', שהפך למעין פרנצ'ייז פלייר במכבי, נעשתה לאחר לחצים כבדים שהפעיל בלאט.
אבל עדיין התגלעו מספר מחלוקות. כלקח מהעונה שעברה ביקשו בהנהלה לצמצם את סגל השחקנים - אך בלאט העדיף רוטציה רחבה; והיו כמה מהלכים שבלאט לא היה שלהם לגביהם: המאמן רצה מאוד את יותם הלפרין, שהתגלגל לבסוף לירושלים; וגם בנחיצות החתמתו של סופו שחורציאניטיס לא היה משוכנע לחלוטין.
חלק מהדילים היו פוליטיים, בחלקם. "בעניין הלפרין, בלאט ידע שלא כולם בהנהלה משתגעים עליו, הבין לאן נושבת הרוח ולא נעמד על הרגליים האחוריות", מגלה גורם בסביבות הקבוצה. "בלאט החליט לשתף פעולה בעניין הזה עם ההנהלה, ושינה את עמדתו תמורת שחקנים אחרים". אלא שבאופן עקרוני, בניגוד לקיץ שעבר, הפעם בלאט היה הגורם הדומיננטי בבניית הסגל, ורצונותיו מומשו כמעט באופן מלא - במסגרת התקציב שנקבע מראש.
***
סוגיה מעניינת קשורה למערכת היחסים בין בלאט ל-וויצ'יץ'. אם גור שלף נחשב, מבחינה היררכית, ככפוף לבלאט, הרי שוויצ'יץ' הצטרף בפוזיציה אחרת, של מעין ג'נרל-מנג'ר, הממוקם מעל למאמן.
במכבי זוכרים כיצד לפני שלוש שנים ניסה אדם הקשור למערכת להביא את וויצ'יץ' לקבוצה לתקופת אימונים, אחרי שוויצ'יץ', שחיפש קבוצה, אמר שישמח להתאמן עם מכבי, אפילו רק כדי לשמור על כושר. נעשו פעולות כדי להוציא את הכוונה הזו לפועל, אלא שכאשר סופר לבלאט על הרעיון באחד מאימוני הקיץ הראשונים, לדברי אחד הנוכחים, "בלאט פשוט פרץ בצעקות, התחרפן על זה והפיל את הרעיון". וויצ'יץ' לא הגיע.
כשחקן וכמאמן חלקו וויצ'יץ' ובלאט הערכה הדדית זה לזה. וויצ'יץ' מאוד העריך את מוח הכדורסל של בלאט, את מוסר העבודה שלו ואת ההתנהלות הכללית, בעוד שבלאט נחשב לאחד מנאמניו של הסנטר הקרואטי. כזכור, בלאט בכלל היה המאמן שהביא את וויצ'יץ' למכבי כנער מספליט בקיץ 2001 (הגם שהיה זה שהחליט להשאיל את וויצ'יץ' בהמשך אותו קיץ לוילרבאן - עונה ששינתה, במידה רבה, את הקריירה של וויצ'יץ').
"ניקולה הוא בחור נחמד מאוד, אינטליגנטי מאוד, הרבה אנשים אוהבים אותו, אבל פראייר הוא לא", מעיד מקורב למערכת. יש לוויצ'יץ' רעיונות ברורים מאוד לגבי סגל השחקנים, והוא לא מתבייש לנסות ולקדם אותם - לעתים בניגוד לדעתו של בלאט. ג'ייק כהן, למשל, הוא שחקן שוויצ'יץ' מאוד מחבב, ושסבר שאין להשאיל. אלא שצירופו של דיוויד בלו כנראה חרץ את גורלו של כהן העונה.
"אם לבלאט היו יחסים סחבקיים עם שלף, כל שפת הגוף של ניקולה באימונים היא שיש היררכיה ושבלאט נמצא מתחת לדרג המנהל", מעיד גורם בסביבת הקבוצה. וויצ'יץ' משותף לעתים בפגישות הנהלה שעוסקות בבחינת ההתנהלות המקצועית, אשר נערכות ללא בלאט. וויצ'יץ' שותף הקיץ בשיחות עם גורמים באשר לבנית הקבוצה. "ההנהלה העניקה לוויצ'יץ' סמכויות נרחבות, ומראים לו שבוטחים בו", ממשיך אותו גורם ואומר. "אני בטוח שבלאט רואה את זה ומבין את זה".
חלוקת הדקות הנרחבת של בלאט, כפי שהעיד כאן אתמול ניק קיינר-מדלי, מעוררת מתחים ובעיות בחדר ההלבשה. כאן בדיוק אמור להיכנס וויצ'יץ' לתפקיד המפשר, מה שעשה בעבר מוני פנאן. "ניקולה תרם הרבה לקבוצה מבחינת האווירה", מעיד גורם במכבי. "האווירה טובה יותר כשהוא במערכת. הוא משוחח עם שחקנים, מבין אותם, אבל גם מעביר להם את המסרים הנכונים לגבי הקבוצה, ושיש פיקוח על מה שנעשה".
כאמור, כל הצדדים מבינים שזו ככל הנראה העונה האחרונה של בלאט במכבי. בסיומה ישלים שש עונות במועדון, מספר שווה לפיני גרשון (אם כי ברזומה של גרשון יש עוד שתי עונות חלקיות), ונמוך רק מאגדות כמו יהושע רוזין ורלף קליין ז"ל וצביקה שרף יבדל"א. בלאט פותח עונה רביעית בקדנציה השנייה שלו במכבי - דבר שקרה בפעם האחרונה רק בראשית שנות ה-80' עם שרף.
אבל כדי להשלים את העונה הזו בלאט יצטרך לשרוד לא רק מהמורות מקצועיות, אלא גם לחצים אפשריים מצד הקהל. הקדנציה הקודמת של בלאט הסתיימה בעונת 2002/3 בעיקר בלחץ האוהדים, שדרשו להחזיר את פיני גרשון לקראת "עונת המשימה הלאומית". זה קרה גם בשל העובדה שגרשון פרשן את מכבי ב"חדשות הספורט" ולא היסס להעביר ביקורות נוקבות על מי שהיה בעבר חברו הטוב, שסייעו בהטיית דעת הקהל נגד בלאט.
וגרשון - פעם חברו הטוב של בלאט ולעולם האנטיתזה לג'נטלמן מפרינסטון - חוזר השנה לפוזיציה משמעותית בתקשורת: הוא יפרשן את משחקי הקבוצה ביורוליג, ולאחר מספר שנים בצל יחזור לתודעת ציבור חובבי הכדורסל.
מערכת היחסים בין גרשון לבין מכבי, שהסתיימה בקיץ 2010 בפיצוץ אדיר, הפשירה, מעידים גורמים בתוך ומחוץ לקבוצה. מי שהוביל את מכבי לשלושה גביעי אירופה כבר לא נחשב במועדון לפרסונה נון-גראטה. ומי שחשב, לפני שלוש שנים, שגרשון הוגלה מהמועדון לצמיתות, עשוי להתבדות. כי שוב הגלגל מתהפך: אם בלאט הוחתם אז במכבי כדי להחזיר את השקט למועדון, אחרי סנסציית פנאן והעונה רוויית הפארסות תחת גרשון - השעמום היחסי על הפרקט והדשדוש המקצועי יכולים להיות כרטיס הכניסה המחודש שלו למכבי.
אלא אם כן משהו יוצא דופן יתרחש העונה, החשמל שוב יזרום ביציעי ההיכל, ובלאט ומכבי יעשו היסטוריה. שמונה שנים שחונות במסגרת האירופאית אינם דבר של מה-בכך עבור מועדון כמו מכבי תל אביב.
ohad@walla.net.il