סילבן לנדסברג קם הבוקר לטיפול ולמסאז' (שקבעה עבורו מכבי). גופו שחוק. הרגליים כואבות לו. מבחינה פיזית - הטירונות, אותה סיים לפני מספר שבועות - נותנת בו אותותיה.
נכון שלנדסברג לא התגייס לשייטת - בסך הכול העביר חודש במחו"ה אלון - אבל כשמדובר בספורטאי, סדר היום הוא קריטי לעניין התקינות הפיזית, ובטירונות השעון הביולוגי של לנדסברג התחרבש: הוא קם, כמו כולם, בחמש בבוקר - "שעה שלא הייתה בשעון שלו", אומרים חבריו - אחרי שהלך לישון בשעה עשר (שבה בימים כתיקונם עדיין נמצא באימון הערב ביד אליהו), מותש מטרטורים ומניקיונות.
החוויה הצבאית מלמדת הרבה על לנדסברג - שחקן חידתי שגם במכבי התקשו בעונה שעברה לפענח. הוא אמור היה להתגייס עוד כששיחק במכבי חיפה, אבל דחה את הגיוס פעם אחר פעם. ככלות הכול, הידע על-אודות הצבא של לנדסברג - ילד טוב קווינס - מסתכם בצפייה בסרטים.
אבל לנדסברג התגבר על החרדות. והתבגר. חבריו הטובים טוענים בתוקף שמעולם, בניגוד לשמועות קודמות, לא התכוון לוותר על החוויה ולברוח. גיוס לצבא - שאמור היה להתרחש כבר בקיץ שעבר ונדחה לקיץ החולף - היה תנאי מתלה לאזרוחו. והאזרחות הזו, מבין היום לנדסברג, היא המפתח לקריירה שיכולה להיות ארוכה ועשירה.
"אם פעם סילבן חלם, כמו כל כדורסלן אמריקאי ממוצע, על להפוך לכוכב NBA, היום הוא רואה את העתיד שלו אחרת", מעיד אורי שגיא, חברו הטוב ביותר של לנדסברג, אותו הכיר כשעבד במכבי חיפה. "היום הוא רוצה להיות כמו דרק שארפ: שחקן בכיר במכבי, סמל. אחרי שסיים טירונות אנשים ניגשו אליו ברחוב, אמרו לו 'אנחנו גאים בך, איזה יופי שהתגייסת'. זה שינה אותו. לפני כמה ימים הוא אמר לי: 'איזה קטע אם יום אחד אהיה כמו דרק?'. שתדע, סילבן מאוד אוהב את ישראל ומוכן לחיות פה הרבה שנים. בכסף הנכון, כמובן. והוא לא גרידי".
***
מי שהביא את לנדסברג ארצה הוא אלעד חסין, בקיץ 2010. חסין שמע על הבחור המוכשר מאוניברסיטת וירג'יניה, וגילה שאביו יהודי. בהתחלה חשב להחתימו בחיפה כזר, אבל משפנה לעורך דין הבין שלנדסברג זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות המתוקן. סבו של לנדסברג מצד אביו הוא ניצול שואה, במקור מאוסטריה. אביו של לנדסברג, יהודי כשר, התחתן עם נוצרייה. לנדסברג אינו יהודי מבחינה הלכתית, אבל כדי לשחק עם בארץ עם דרכון כחול-לבן זה לגמרי מספיק.
זו הייתה אחת העסקאות הטובות בתולדותיה של חיפה: היא קיבלה את לנדסברג תמורת 80,000 דולר בעונה הראשונה - שאגב, היו פטורים ממס, במסגרת ההקלות הניתנות ל"עולים חדשים" (כך שעלותו הייתה זהה לישראלי שמשתכר 40,000 דולר) - ו-100,000 דולר בעונה השנייה.
מכבי רצתה את לנדסברג כבר בקיץ 2011, אחרי עונת פריצה נהדרת. היא הציעה לרוזן 250,000 דולר ועוד שחקן ישראלי. רוזן סירב, לנדסברג סגר שנתיים בחיפה, והתפנה לחתום על חוזה מדורג במכבי לשלוש שנים, בהן אמור היה להשתכר כ-250,000 (אשתקד), 300,000 (העונה) ו-350,000 דולר (בעונה הבאה).
"למרות השנה שעברה הקשה, ההתחייבות של סילבן להישאר במכבי ולא לברוח מהסיטואציה מוכיחה שהוא מתבגר", אומר חסין. "גם הצבא הוא דוגמא, כי מבחינת האופי שלו, סילבן לא מתאים לצבא. זה מראה שהוא שינה גישה. אבל אני חייב להגיד שבתור בנאדם סילבן הוא ילד חכם מאוד, ומאוד מחושב. הוא מבין מה הוא צריך לעשות כדי להצליח. אבא שלו מאוד עוזר לו בעניין הזה. אחרי העונה הראשונה איתנו, כשמכבי רצתה את סילבן, אבא שלו ישב איתו ואמר לו בנוכחותנו: אתה צריך להישאר בחיפה עוד שנה, להתבגר. זה לא מספיק לעשות שנה טובה אחת וללכת למכבי".
טל אבריאל, לשעבר בכיר בהנהלת חיפה, זוכר את המפגש הראשון עם לנדסברג ואביו. "הלכתי איתם לבנק, לפתוח לסילבן חשבון", אומר אבריאל. "עבור ילד בן 20, להרוויח כמעט 100,000 דולר בעונה זה יפה מאוד, אבל אני לא אשכח את סילבן יושב עם אבא שלו בבנק, כמו ילד טוב, ובודק את העמלות בזכוכית מגדלת: האם כן לעשות ויזה, האם לא לעשות ויזה. הוא נראה לי כמו ילד שאבא בודק האם יסתדר עם הוצאות של 30 שקל על עמלות בחודש".
***
במכבי שקלו הקיץ להשאיל את לנדסברג. עסקת הלפרין, שבוטלה לבסוף, הייתה חלק מהעניין. אחרי לבטים החליטה מכבי להמשיך עם מי שבעונה שעברה גירד את קצה הספסל. אבל תנאי הפתיחה הנוכחיים קשים עבורו לא פחות: אם בעונה שעברה נאלץ להיאבק על מקומו עם ריקי היקמן ודייויד לוגן בעמדת הסקנד-גארד, ועם דווין סמית' וגיא פניני בעמדת הסמול-פורוורד - הרי שהקיץ נחתו שחקנים כמו אינגלס ורייס (וסמית' והיקמן ופניני שממשיכים), ולנדסברג שוב נאלץ לפלס את מקומו מעלה, בניגוד לכל השנים שבהן היה השחקן המרכזי בקבוצות קטנות.
אבל הגישה שונה, כאמור. לנדסברג היה ונותר בחור רגיש, שזקוק לליטופים ולחיבוקים - אבל היום הוא מציב לעצמו מטרות. בקיץ הסיר שישה קילו ממשקלו, גם מתוך כוונה להתאים את גופו מחדש לעמדה מספר 2. וזה שינוי מקצועי דרמטי.
בעונה שעברה ייעדו לו במכבי בעיקר את עמדת הסמול-פורוורד. לנדסברג נכנס לחדר הכושר והערים מסת שריר. אבל ביורוליג פגש שחקנים פיזיים לא פחות, והתקשה להתמודד עם סגנון הכדורסל השונה שמגיע באופן אינהרנטי עם דרישות התפקיד. כל חייו שיחק כגארד, מהיר וזריז, שניצל את הסייז והגובה (1.98) כדי ליצור נקודות באינספור דרכים וניצל מיס-מאצ'ים. זה היה חלק מתהליך הפקת הלקחים שלו ושל מכבי: אולי בעמדה מספר 2 ניתן יהיה להפיק ממנו יותר.
"השנה הגוף של סילבן חזר להיות מה שהיה כשהגיע בהתחלה לישראל", מאשר עוזר המאמן גיא גודס. "הוא יותר מהיר עכשיו, יותר זריז. זה טוב לנו וטוב לו".
ועדיין, מדגיש גודס, השינוי של לנדסברג הוא רק חלק משדרוג הקו האחורי כולו. לנדסברג נראה חד יותר, רעב יותר, "שחקן שמבין יותר את מעמדו בעונה השנייה במכבי", כדברי גודס וכמיטב הקלישאה, אבל עוזר המאמן מדגיש כי "יש לנו עוד הרבה שחקנים מוכשרים בקו האחורי, כל אחד מהם עם אופי שונה ויכולות מגוונות, וזה טוב לנו. אינגלס יכול לשחק בעמדות 1, 2 ו-3, דווין יכול לשחק בשתי עמדות, טייריס יכול לייצר נקודות, ויש את יוגב והיקמן ופניני. לפעמים זה עושה קצת כאבי ראש, אבל זה יתרון גדול".
בעונה שעברה העביר גודס זמן רב בשיחות עם לנדסברג. בלאט לא ריחם עליו באימונים - אבל בניגוד למה שניתן לחשוב, לנדסברג קיבל את הביקורת בהבנה ובאהבה ומתחזק מערכת יחסים קרובה עם המאמן, שבאה כעת לידי ביטוי. אגב, גם שמעון מזרחי שוחח מספרים פעמים עם לנדסברג, ולנדסברג מספר שהקשר שלו עם היו"ר האגדי חזק - והתחזק עוד יותר אחרי שחזר מהטירונות.
"אמרתי לסילבן בעבר, ואני בטוח שאגיד לו דברים דומים העונה, ברגעים הקשים, שהוא חייב להיות סבלני", אומר גודס. "סילבן הגיע ממקום מסוים שבו הוא היה רגיל להיות השחקן המרכזי שזורק כמות זריקות מסוימת, והגיע למקום אחר עם הרבה שחקנים ברמה שלו. שחקן כזה צריך לדעת להיות חזק בראש. הכי חשוב זה תמיד לשמור על כושר ומוכנות. כי ההזדמנות תמיד תגיע, ואם תדע לנצל אותה, אתה תתקדם".
***
ההזדמנות של לנדסברג הגיעה מוקדם מהצפוי. הקו האחורי של מכבי, למרות הכישרון והגיוון, עדיין סובל מחסרונות - רייס מתקשה בינתיים להתחבר, היקמן בלתי-יציב - והעובדה שסמית' הוסט לעמדה מספר 4 פינתה נתח דקות מכובד בעמדות הגארד\פורוורד. לנדסברג מקבל הזדמנויות, ובינתיים לוקח אותם בשתי ידיים. הוא ה-MVP של טורניר גביע ווינר 2013.
"אני רואה את שינוי הגישה של סילבן עכשיו, בפעם הראשונה", מאשר אלעד חסין. "כל החיים דברים באו לסילבן בקלות בגלל הכישרון שלו, ובמכבי הוא הבין שהוא צריך להילחם. מבחינה מנטאלית הכישרון הגדול שלו עשה אותו שחקן קצת נינוח, שלא צריך למרפק את הדרך שלו במעלה הרוטציה. אבל אתמול ראיתי אותו משחק בפעם הראשונה כמו רוצח. הוא הולך חזק לריבאונד התקפה, מנסה לשמור יותר טוב, זז יותר בלי כדור. כבר לא שחקן חד-מימדי, שעומד בצד ומחכה לכדור שיגיע אליו. עכשיו הוא נאבק".
מיקי גורקה, גם הוא חבר בצוות המקצועי של חיפה לשעבר ומנטור אישי של לנדסברג, מסכים עם חסין.
"מיד כשסילבן בא לארץ דיברנו איתו על להפוך קודם לשחקן יורוליג, ואחר כך לשחקן יורוליג בכיר, ורק משם להגיע ל-NBA", הוא מספר. "ואני אומר לך שאם סילבן לא יגיע ל-NBA, הוא יישאר הרבה שנים בארץ ויהיה חלק משמעותי ממכבי ומהכדורסל הישראלי. והוא ישמח לשחק בנבחרת. כי הוא חי פה מצוין, המשפחה שלו מרוצה שהוא נמצא כאן, והטירונות היא עוד צעד בהשתלבות שלו, עם כל החששות שקדמו לכך.
"אתה רואה ממנו השנה דברים שלא ראית בשנה שעברה, שהייתה בשבילו בית ספר לכדורסל", ממשיך גורקה. "היום סילבן עם שנת ניסיון במכבי בחגורה, מבין את הדרישות של בלאט, וגם טיפה התבגר. הוא יודע שכדי להצליח ברמות הכי גבוהות הוא צריך היה לעשות את המעבר הזה, להוכיח לעצמו שהוא מסתגל לדרישות האלה. זו נקודה שבה נמדד שחקן ונקבע האם הוא יכול להצליח בקבוצות גדולות, או שהוא שחקן של קבוצות קטנות. מבחינת פוטנציאל, סילבן הוא פוטנציאל של שחקן יורוליג מוביל, והוא יוכיח שמבחינת האישיות הוא שחקן של קבוצות גדולות".
***
לנדסברג קיבל הבוקר הרבה טלפונים מחברים. לכולם אמר: זה שום דבר, זה לא שווה כלום. אני רוצה להראות שאני יכול לשחק גם ביורוליג ברמה הזאת.
זה הלך הרוח. זו צורת המחשבה. לנדסברג רוצה לפרוץ השנה, ולפרוץ בגדול. החוזה שלו במכבי כולל סעיף שחרור ל-NBA בקיץ 2014, אבל אורי שגיא משוכנע שלנדסברג בכלל לא חושב בכיוון.
"סילבן לא ילך יותר לסאמר ליג, או לטריי-אאוטס, או לשום דבר כזה. הוא יודע שהיום במקום לרדוף אחרי החלומות שלו, הוא צריך לרדוף אחרי העתיד שלו. ואולי העתיד שלו זה מכבי".
ורק המנהל ניקולה וויצ'יץ', שראה בשנותיו במכבי כל כך הרבה כוכבים שזרחו לרגע וכבו, מבקש לצנן את ההתלהבות: בסך הכל, אומר וויצ'יץ', מדובר בשני משחקים טובים. יש לסילבן עוד הרבה עבודה.
"אתה יודע איך זה במכבי: אחרי משחק אחד כולם הופכים לסקוררים ולכוכבים", אומר וויצ'יץ'. "זו תהיה עונה ארוכה. הליגה הישראלית תהיה חשובה מאוד עבורנו, במיוחד אחרי השנה שעברה. הצלחה ביורוליג תמיד חשובה. נצטרך את כולם, אבל המערכת של מכבי לא בנויה על שחקן אחד. סילבן לא מפתיע אותי: הוא רצה להישאר כאן, רצה לעבור טירונות, ולאורך השבועות שלו שם לא התקשר אפילו פעם אחת לבכות, להתלונן או לבקש הנחה. הוא בחור טוב, ואני משוכנע שהוא יעזור לנו הרבה השנה".
ohad@walla.net.il