אילולא עיכובים מיותרים והתמהמהות מצד ההנהלה, ג'רמי פארגו היה לובש היום את המדים הצהובים, ומתכונן לעונה הקרובה במכבי תל אביב. מה מכבי תל אביב לא עשתה בשבילו: הגישה לו הצעה בסכום המוערך בכ-1.3 מיליון דולר לעונה הרבה מעל למה שהיא משלמת גם לטובי שחקניה בשנים האחרונות; החלה בתהליך הפיתוי עוד בשלהי העונה שעברה, בעיצומו של הפלייאוף בליגת העל; שלחה את דני פדרמן ללונדון כדי להיפגש עימו ביחידות לדבר על ליבו; הבהירה לו בדרכים שונות ומשונות כי מבחינתה, משקעי העבר הם בגדר היסטוריה נשכחת.
ובכן, זה כמעט, רק כמעט, הצליח. פארגו סחורה חמה בשוק ולא רק על ידי האקסית מישראל, התרצה וכבר היה על סף סיכום במכבי תל אביב. אלא שאז, מסיבות שאינן ברורות, דווקא הצהובים היו אלה שהשתהו עם העברת טיוטת החוזה, ובדיוק בטווח הזמנים הזה הגיע טוויסט בעלילה: צסק"א נכנסה לתמונה, הגישה הצעה משופרת (המוערכת בכ-2 מיליון דולר לעונה), שטרפה את כל הקלפים.
משם, כבר לא הייתה דרך חזרה. פארגו וסוכנו האמריקאי, ברד איימס אדם קשה עורף שחנופה למכבי תל אביב איננה מנת חלקו שינו את דעתם בין רגע והחליטו בכל הכוח לממש את ההצעה מהענקית הרוסית. מיסודה, זו הייתה החלטה שהתבססה על שיקולים כלכליים, שמטבע הדברים היו טובים בהרבה מאלה שהוצעו לו במכבי תל אביב. אולם עבור ג'רמי פארגו זה ממש לא היה השיקול היחידי: במהלך השנים האחרונות קיבל פניות רבות מאירופה, ביניהן ממכבי תל אביב שניסתה להחזירו בעבר במספר הזדמנויות, אך לא שש לקבלן. פנאתינייקוס הייתה על סף חתימה איתו באמצע העונה שעברה. אך פארגו חיכה להצעה כמו זו מצסק"א אחת שמחד תרשום עבורו צ'קים שמנים בסוף החודש ומאידך, לא פחות חשוב תתחרה על כל הקופה בכל המסגרות, כולל ביורוליג.
על פניו, אם לשפוט על פי שני הקריטריונים שהציב פארגו בראש סדר העדיפויות מדובר בנו בריינר. בהחלטה מובנת מאליה. הרי מעטות הקבוצות שיכולות להציע חבילה כה אטרקטיבית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תחרותית. בימים טרופים אלה, ימי תקציבים מתונים והתנהלות זהירה יותר בכדורסל האירופי, אפשר שצסק"א נותרה בודדה במערכה. אולם אם צוללים עמוק יותר, לרובד המקצועי שם מתעוררת שאלת שני מיליון הדולר: האם פארגו עשה נכון? האם אחרי שתי עונות הפכפכות ב-NBA יקבל את מבוקשו ויזכה שוב למעמד של כוכב?
***
את ג'רמי פארגו קשה לשכוח במחוזותינו. סיפורו ידוע לכל, וזה קיצור תולדותיו: לקראת עונת 2009-2010, הגיע לישראל אחרי קריירת במכללת גונזאגה ונחת הישר בהפועל גלבוע גליל. הוביל אותה לזכייה באליפות סנסציונית. הוא נחת כמעט בטעות ובעבור נזיד עדשים במכבי תל אביב, רק אחרי ששחקן הרכש המקורי מיקאל טורנס לקה בליבו ושוחרר. הוא הפך עד מהרה להפתעת העונה של הצהובים וקנה את מקומו בחמישייה. רשם סיומת אדירה לעונתו האחרונה במכבי תל אביב, ותפס פיקוד לאחר פציעתו הקשה של דורון פרקינס.
אחר כך הגיע הגיעה הפרשה שסיימה את השהות בישראל בטונים צורמים: לקראת עונת 2011-2012, פארגו חתם על הארכת חוזהו במכבי תל אביב כשלפתע נמלך בדעתו, החליט לממש את חלום ה-NBA וחתם בממפיס, על אפם וחמתם של הפדרמנים. מכאן העניינים רק הלכו והסתעפו: מכבי תל אביב פנתה למוסד לבוררות של פיב"א בטענה שפארגו הפר חוזה, הוא טען ההיפך, פיב"א ציוותה עליו לשלם לצהובים 270 אלף דולר, והשאר היסטוריה.
ואם פארגו חשב אחרת, גם דרכו ב-NBA לא הייתה סוגה בשושנים. ממפיס הנהדרת רצה היטב גם בלעדיו, ובמעט ההזדמנויות שנקרו בפניו לא הצליח לעלות על העגלה. אחרי עונה אחת עבר לקליבלנד, גם שם לא מצא מקום של קבע ברוטציה, ולבסוף ניסה את מזלו בפילדלפיה, מה שגם כן, לא עלה יפה. מה שבא כל כך בקלות באירופה היה קשה שבעתיים בליגה הטובה בעולם, על אף העובדה שפארגו, ועל כך אין עוררין, מוכשר דיו על מנת לשחק ולהניב תפוקה כמעט בכל רמה. מה שגרם לו לדרוך במקום היה אחר: אולי רצף סיטואציות לא מתאימות, אולי חוסר מוכנות מנטאלית לשמש ככינור שני, אולי שאיפות גבוהות מדי.
"ג'רמי פארגו שחקן מוכשר, אבל נדמה לי שלא הצליח באף אחת מקבוצות ה-NBA בהן שיחק מסיבה אחת הוא אף פעם לא באמת קיבל את העובדה שבאותן סיטואציות הוא חייב להוכיח את עצמו בכל משחק. הוא חשב שהוא טוב מכדי לעמוד במבחן בכל רגע נתון", מנתח ג'ף קלקינס, המכסה את ממפיס גריזליס עבור "קומרשיאל אפיל". "האמת היא שבסופו של דבר הוא גם לא קיבל אף פעם הזדמנות אמיתית להראות למה הוא מסוגל, כי לפניו שיחק רכז מאוד דומיננטי כמו מייק קונלי. עד כמה שאני מבין, זה היה הסיפור גם בקליבלנד עם קיירי אירווינג. אלה שתי קבוצות שרוצות מהרכזים המחליפים שלהם דברים מאוד ספציפיים, שבדרך כלל קשורים להגנה ועבודה שחורה. את זה פארגו לא הצליח לתת, אולי כי התפקיד לא התאים לו".
***
אחרי התחבטויות רבות, פארגו זנח שוב את חלום ה-NBA ובחר לחזור ליבשת הישנה. הצעות לא היו חסרות לו. אטורה מסינה, שבקיץ הקודם נאלץ להתמודד עם תכתיבים מההנהלה וחוזים קיימים שלא בהכרח סיפקו את רצונו, סימן את פארגו כאחד הגארדים הכי טובים שבנמצא בשוק. על חשיבותו של פארגו לסגל של צסק"א ניתן ללמוד מהעיתוי בו הצטרף: פארגו חתם על החוזה כבר לפני שלושה חודשים, והיה שחקן הרכש הראשון של הרוסים בקיץ. יועד לו תפקיד משמעותי בקאדר של מסינה.
אלא שמאז השתנה דבר מה. גם אז הייתה מידה של חוסר בהירות באשר למצבת הגארדים, אך זו רק הלכה והתגברה. מילוש תאודוסיץ' הקפריזי, שמסינה והנהלת צסק"א מטילים ספק ביכולתו להנהיג את הקבוצה ולהוביל אותה למחוז חפצה, היה כבר עם רגל וחצי מחוץ למוסקבה והיה מועמד טבעי לעזוב. ארון ג'קסון, שהגיע בקיץ שעבר ואכזב ברוב שלבי העונה, גם כן סומן כמי שלא ימשיך, אולם השיפור שניכר ביכולתו בסיום העונה ברוסיה שכנע את מסינה אחרת. ברוסיה העריכו כי לפחות אחד מהשניים תאודוסיץ' או ג'קסון יעזבו ויהפכו את הרוטציה בה היה אמור להשתלב ג'רמי פארגו לכזו שמניחה את הדעת. בסוף, ובכן, שניהם נשארו, וכך גם כאבי הראש של מסינה בנוגע לחלוקת הדקות.
"אני לא חושב שפארגו הוא משוש חייו של אטורה מסינה. מסינה אוהב את הרכזים שלו קצת אחרת מפארגו. הוא פשוט היה הגארד הכי טוב והכי מתאים שאפשר להחתים באותו רגע, אז מסינה רצה אותו", אומר אלכס בז'יזי'צ'ני, כתב "ספורט אקספרס". "בצסק"א חיפשו גארד בכיר שיוכל להוריד את המעמסה ממילוש תאודוסיץ' ולחלוק איתו את הובלת הכדור וניהול המשחק, אבל יותר מזה הם רצו מישהו שבניגוד לתאודוסיץ' באמת יוכל להנהיג. מישהו שאפשר לסמוך עליו בשלבים המכריעים של העונה. אני חושב שהם מצפים מפארגו להיות כזה. לסגל בעונה שעברה היה הכי הרבה כישרון באירופה, אך היה לה מעט מאוד אופי. לכן החתימו גם את קייל היינס הדוגמא האולטימטיבית לווינר אמיתי, שמצליח לתרום המון גם בלי שיהיה לו כישרון יוצא דופן. לכן, אני מאמין שפארגו יהיה שחקן חשוב מאוד, אבל מצד שני בטוח שמסינה ינהג בו בזהירות. בצסק"א יש מספיק גארדים שתורמים בכל אספקט ברמה הכי גבוהה שיש יש להם סקורר נהדר כמו סוני ווימס, שחקן הגנה כמו ג'קסון, פנטזיסט ומוסר גדול כמו תאודוסיץ'. כל זה אומר שלפארגו לא יהיה את אותו חופש פעולה כמו שקיבל מדייויד בלאט במכבי בזמנו. ואם הוא יפשל, זה לא שאין לו אלטרנטיבות מהספסל".
מתאקלם במהירות: פארגו באחד על אחד באימון צסק"א
***
בראיונות שהעניק פארגו לתקשורת לאחרונה, הוא לא היסס לצאת בהצהרות מפוצצות. בראיון אחד לאתר "יורוהופס" טען כי הוא, לא פחות ולא יותר, "השחקן הכי טוב באירופה". בפעם אחרת טען כי "אני לא אותו שחקן שהיה במכבי בזמנו, אני חכם יותר והקליעה שלו הרבה יותר טובה". ולא, הוא ממש לא מתחרט על שבחר לסגת מהסיכום העקרוני עם מכבי תל אביב.
"אם הייתי מחליט ללכת למכבי תל אביב, כנראה שהיה לי הרבה יותר קל מאשר במוסקבה", הודה לאחרונה, "בתל אביב אני מכיר את הכול כבר, ואין צורך בתקופת התאקלמות. אבל הבנתי שמכבי תל אביב הייתה תקופה שחלפה. למרות הרגשות המעורבים בעזיבה שלי, הייתי לי שם חוויה נהדרת. מכבי עזרה לי לגדול בהרבה מובנים. תמיד אאחל לה ולאוהדים הנפלאים שלה הצלחה. אבל הפרק הזה מאחוריי. עכשיו אני בצסק"א, ואיתה יש לי סיכוי הרבה יותר גבוה לזכות ביורוליג. זה מה שחשוב".