הצניעות של פארקר
את אליפות אירופה 2013 פתחה נבחרת צרפת בהפסד מפתיע לנבחרת גרמניה 80:74. בתום המשחק החלו העיתונאים הצרפתים לחשוש שנבחרת הטריקולור שהציגה יכולת טובה מאוד בהכנה, וסומנה כאחת שיכולה להגיע רחוק, הולכת שוב לא לחזור עם תואר. בבוקר שאחרי ערכו הצרפתים אימון קליעות שבסיומו דיבר טוני פארקר עם חלק מכלי התקשורת, "מה שחשוב בטורנירים כאלה, ויש מספיק דוגמאות בהיסטוריה, זה איך אתה מסיים את הטורניר לא איך התחלת. אנחנו רק צריכים להגיע למעמדים הגדולים, ושם כל התוצאות הראשונות נמחקות".
פארקר ידע ככל הנראה שנבחרת ספרד, שזכתה בתואר בפעמיים הקודמות, התקשתה במשחק הפתיחה ב-2011 נגד פולין הבינונית וב-2009 הפסידה לסרביה. בשיחה עם עיתונאים סלובנים לפני הגמר נגד ליטא נשאל פארקר מה המשמעות של ההפסד לאותה הנבחרת בשלב הבתים השני. גם כאן הוא לא טעה ושלף, "אותה משמעות שהיו להפסדים של ספרד לסרביה ב-2009 ושל רוסיה לספרד ב-2007 בשלב הבתים. אנחנו יודעים מה לא עשינו נכון באותו משחק, ועכשיו לא נעשה אותם שוב".
טוני פארקר בא כדי לקחת תואר. הוא אמר את זה לא מעט פעמים במהלך השבועיים וחצי האחרונים. ככל הנראה הוא יופיע לאליפות העולם בשנה הבאה, אבל באוקראינה כנראה שכבר לא נראה אותו, בריו, אם צרפת תסתדר בלעדיו, אולי. אחרי ההצהרות שלו, שזה מה שחסר בארון הגביעים שלו, היה ניתן לראות פארקר חוגג פחות מחבריו על הפרקט, "כאילו הוא נזכר בכל הטורנירים לפני שהם היו קרובים, אבל פספסו", אומר העיתונאי פלורנט למברנייה, "הוא מאוד שמח, החיוך שלו על הפנים היה אמיתי. אבל החגיגה, כמו של גיבור אמיתי, הייתה צנועה".
ההתעלות של באטום
הגיבור של הגמר היה ניקולא באטום. חצי טורניר חיכו בצרפת להתעוררות של שחקנה של פורטלנד, מי שכונה ככוכב מספר 2 בנבחרת, ומהמשחק השביעי בטורניר הצרפתים קיבלו את אחד הפורוורדים הטובים ביבשת בשיאו. בגמר הוא העלה את רמת המשחק שלו בהתאם לרמה של לינאס קלייזה שלהט. באטום המטיר 15 נקודות רק במחצית הראשונה, עזר לנבחרת שלו לפתוח פער שליטא ממנו לא חזרה, ובסוף כבר חגג כמו גדול.
"ניקולא היה בלתי רגיל", אמר עליו המאמן וינסנט קולה, "במשחקים כאלה אתה מצפה משחקנים להרים את רמת המשחק שלהם, וזה נכון שבחלק מהמשחקים באליפות היה נראה שהוא נח על הפרקט, אבל הוא חיכה לרגע הנכון כדי לתת את המשחק הבלתי נשכח". גם חברו של באטום ל-NBA, בוריס דיאו, שפע מחמאות, "בכל משחק גדול צריך את השחקן שיוביל את הדרך, וניקולא היה זה שפתח את ההגנה לכך שיתרכזו בשחקן נוסף מלבד טוני. מהשלב הזה ידענו שאנחנו ננצח".
למברנייה מפתיע ואומר כי, "לאורך כל הטורנירים בשנים האחרונות השחקנים המובילים היו אלה שהתעלו בגמר נבארו וגאסול בספרד, קירילנקו ברוסיה ופפאלוקאס ביוון. במשחק הגמר היריבה באה להתמקד בשחקן המוביל, בטוני, וזה נכון שהוא לא היה בשיאו, אבל היה אפשר לראות איך בדקות הראשונות הוא בכלל לא ניסה לקחת את המשחק עליו, אלא נתן לשחקנים האחרים לעשות את זה. הוא לא היה צריך להוכיח כלום, פשוט רצה את התואר".
ההברקה עם אג'ינסה
עם התפתחות האליפות הלכו ופחתו הקולות שדיברו על החיסרון המשמעותי שהיה לצרפת בעמדת הסנטר. למי שהספיק לשכוח הרשימה של השחקנים שלא הופיעו לטורניר מתחת לסל הצרפתי כוללת את ג'ואקים נואה, רוני טוריאף, קווין סראפין, רודי גובר, יאן מהינמי ועלי טראורה. בסוף יצא וינסנט קולה לטורניר עם שני גבוהים שיודעים לשחק עם הפנים לסל אלכסיס אג'ינסה ויוהאן פטרו שרשם במשחק הגמר יכולת מפתיעה מאוד.
למי שלא מכיר את אג'ינסה, מדובר בסנטר בגובה 2.15, שכבר הגיע ל-NBA דרך דראפט 2008 ושיחק מעט מאוד בשארלוט, דאלאס וטורונטו לפני שנפלט מהליגה בחזרה לצרפת. "לפני שנתיים השם הזה עלה בערך אצל כל קבוצה גדולה באירופה, ואף אחת לא הסתכלה עליו, היום אני יכול להגיד בגאווה שעשינו החלטה מצוינת כשצירפנו אותו", אמר עליו מאמנו בשטרסבורג, שהוא גם מאמנו בנבחרת וינסנט קולה.
אג'ינסה היה אקס-פקטור לצרפת כשתרם 9.1 נקודות ו-7 ריבאונדים ב-19 דקות בממוצע ב-11 משחקיו בטורניר. בגמר הוא אומנם קלע רק 4 נקודות ב-18 דקות, אבל הנוכחות ההגנתית שלו, והשליטה בריבאונד עם עשרה כדורים חוזרים, עשתה לליטא את החיים בצבע לקשים.
"צרפת מנסה להגיב כבר הרבה שנים למשחק של הגדולות ביבשת עם משחק קונבנציונלי", אומר למברנייה, "גבוהים מסיביים שמשחקים עם הגב לסל כמו טוריאף ונואה שנלחמים בענקים של רוסיה וספרד. דווקא עכשיו, כשנכפה עליהם להביא שחקנים שיש להם קליעה לא רעה מחצי מרחק ופתחו קצת את הרחבות, ומנגד הענקים של הנבחרות האחרות לא הגיעו, זה עבד. זה מתאים לקו שהובילה אולימפיאקוס שבלי גבוהים אמיתיים זכתה באליפות אירופה. יכול להיות שאם פאו גאסול היה מגיע, או התותחים של רוסיה, זה היה נראה אחרת. אבל בהיסטוריה לא בטוח שיזכרו את זה".
קזלאוסקאס מקבל כבוד וביקורת
"הנבחרת הנוכחית הביאה הרבה כבוד לכדורסל הליטאי והוכיחה שנהיה פה גם ב-10 השנים הקרובות", כך אמר גדול השחקנים הליטאים בכל הזמנים ארווידאס סאבוניס בסיום ההפסד של נבחרתו. למרות ההופעה הלא טובה בגמר, בליטא יוצאים מעודדים מאוד מהטורניר הזה, "השילוב הזה בין הדור הצעיר למבוגר בנבחרת הזאת, ביחד עם השחקנים הנהדרים שצומחים בנבחרת הצעירות שלנו (ביניהם בנו דומנטאס, א.ש), יגרום לכך שבאליפות העולם שוב נהיה שם בשלבים המתקדמים", המשיך כוכב העל.
הרבה מהכבוד על הסגנון הליטאי והשילוב של הדם החדש מקבל המאמן יונאס קזלאוסקאס, שכמו בגמר היורוליג לפני שנתיים, הגיע לבאר ולא שתה ממנה, "יש בנבחרת הזאת ארבעה שחקנים מבוגרים שכנראה זאת האליפות האחרונה שלהם", אומר העיתונאי הליטאי דריוס סילבריוס, "מלבדם יש עוד חמישה שחקנים בגילאי ביניים, שיש להם עוד שתיים שלוש אליפויות אירופה לפניהם, ועוד שלושה שחקנים שממש בתחילת הדרך. אי אפשר לבקש שילוב יותר נכון מזה".
מי שקיבל את מירב המחמאות בנבחרת הליטאית הוא מנטאס קלנייטיס שאחרי שכבר באליפות העולם בשנת 2006 סומן כמחליפו של שרונאס יאסיקביצ'יוס כרכז המוביל של הנבחרת, הצליח לעשות זאת עם העזיבה של הכוכב הזקן. מנטאס סיים את הטורניר עם 12 נקודות, 5 אסיסטים ו-4.7 ריבאונדים בממוצע, "הוא היה יוצא מן הכלל, שמר על רמה יציבה לאורך כל הטורניר", מתייחס סילבריוס לקלינייטיס, "אבל עם כל הכבוד ליכולת הנפלאה שלו, שאראס בשיאו היה יודע להתעלות במשחק כזה. אז נכון שהוא לא שאראס, וכנראה שלעולם לא יהיה, אבל הוא מחליף לא רע".
אלא שלצד המחמאות על הנבחרת המגובשת וההישג על ההגעה לגמר, קזלאוסקאס זכה לביקורת לאחר המשחק. המאמן עמד במסיבת העיתונאים ומול התקשורת הליטאית ונשאל על כל הנושאים שהפסידו לדעתם את המשחק חוסר הניסיון של הצעירים, ההוצאה של קלייזה ברגעי המפתח, חוסר היכולת לשלוט בריבאונד והעתיד שלו ושל הנבחרת.
"שמרנו לא טוב את פארקר, וגם את יתר השחקנים בעיקר את באטום", נאם המאמן ולא התגונן אל מול הביקורת, "צרפת היא נבחרת שיש לה מאצ'אפ טוב מולנו, אבל הם עשו יותר מדי נקודות קלות. אם היו שואלים אותי מראש אם הייתי מרוצה מהמקום השני, ברור שהייתי לוקח את זה, אבל כשאתה מפסיד בגמר זה אחרת. אנחנו מרוצים מההישג, אבל רצינו יותר. חלק מהשחקנים הצעירים עוד לא בשלים, אבל את הכישלון תשאירו למאמן. אני רוצה לנוח עכשיו, אני אשב עם האיגוד ועם ארווידאס סאבוניס שיש לו מילה בנושא, ונראה מה יהיה. יש לנו נבחרת טובה אבל חסרים לנו קלעים כדי להיות נבחרת גדולה. אם אאמן באליפות העולם אקח עוד שחקנים צעירים כדי לפתח אותם. מאכזב להפסיד בגמר, אבל אלו החיים".
אז מה היה לנו שם
לא מעט ביקורת נשמעה על מידת העניין שיש באליפות אירופה הנוכחית. היציעים הריקים בחלק מהבתים המוקדמים, בעיקר בבית הישראלי, היעדר כוכבי ה-NBA, התוצאות הנמוכות והגמר החד צדדי. בסופו של דבר מבט אל לוח התוצאות הכללי מלמד שלא כל הביקורות היו מוצדקות.
נתחיל עם היבט שחקני ה-NBA. חמש נבחרות חסרו באמת שחקנים משמעותיים מה-NBA רוסיה שהגיעה ללא אנדריי קירילינקו וטימופיי מוזגוב, ספרד ללא פאו גאסול וסרז' איבקה, צרפת ללא כל הקו הקדמי כפי שכבר צוין, בריטניה ללא לואל דנג וג'ואל פרילנד ומונטנגרו ללא ניקולה פקוביץ'. רוסיה באמת התרסקה באליפות הזאת, צרפת השתפרה, ספרד נחלשה מעט, ומונטגנרו ובריטניה נשארו באותו המקום. מלבד הרוסים האכזבה בטורניר שייכת ליוון, שהופיעה ללא ניק קלאת'ס וקוסטאס קופוס, וטורקיה שהופיעה עם כל הנבחרת. אמנם הרמה נפגעה, אבל הנבחרות האיכותיות ידעו להסתדר גם בלי כוכבי ה-NBA שלהן.
היעדר הקהל. זאת נקודה שראשי פיב"א אירופה צריכים לחשוב עליה ברצינות לקראת האליפות באוקראינה בעוד שנתיים, שם המצב צפוי להיות חמור יותר. סלובניה היא מדינה שאוהבת כדורסל, ועוד נמצאת במקום נוח יחסית באירופה, ורק במשחקים של המדינה המארחת ושל הנבחרות השכנות היה ניתן לראות קהל אמיתי לפני המשחקים המכריעים ברבע הגמר. באליפות הבאה במזרח אירופה המצב יהיה קשה יותר. אין ספק שב-2019, כשאליפות אירופה תעבור למתכונת של אליפות בארבע שנים, אם התוכנית המקורית לחלק את השלבים המוקדמים בין מספר מדינות תצא לפועל, המצב ישתנה.
"גמר משעמם וחד צדדי", התלוננו לא מעט פרשנים תוך כדי המשחק אמש. לא ברור על איזה נתון הסתמכו כשציפו לגמר צמוד ומרתק. לפני שנתיים ניצחה ספרד את כל חמשת משחקיה האחרונים בהפרש דו ספרתי, כולל את הגמר, כך גם ב-2009 שם הובילה ביותר מ-20 (!) נקודות הפרש במחצית על סרביה. ב-2005 יוון טיילה במחצית השנייה בהפרש דו ספרתי מול גרמניה, וכך גם ליטא נגד ספרד ב-2003. יוגוסלביה אמנם ניצחה רק ברבע האחרון את טורקיה ב-2001, אבל אחרי שדרסה את כל הטורניר בהפרשים מביכים. רק הגמר ב-2007, עם סל הניצחון של רוסיה על ספרד יכול לספר סיפור אחר, אבל כשזה אחד מתוך כמה גמרים חד צדדיים, אין מה לבוא בתלונות על התחרותיות בסלובניה 2013. נקווה לשיפור באוקראינה, או לפחות לא לירידה ברמה.
