חתום בנשיקה צרפתית: על הזכייה של צרפת ביורובאסקט

    בעידן של אבדן זהות ובטורניר שמתעלל פיזית במשתתפיו, אין ראויים מצרפת האתלטית והמגוונת ומכוכב כמו פארקר לזכות בתואר. ותודה שהזכרתם לנו מה אנחנו אוהבים. האוזמן מסכם

    שי האוזמן

    הפורמט הנוכחי של אליפות אירופה לנבחרות הוא כנראה המקבילה של פיב"א לתחרויות ריאליטי סטייל הישרדות. לקחת שחקנים שסיימו עונת משחקים ארוכה ומפרכת, ולהעמיד אותם בפני אתגר של 11 משחקים תחרותיים ב-19 ימים ברוטו, איך נאמר זאת בעדינות, זה שילוב של רוע, אדישות ואטימות. וכמו בריאליטי, כדי לנצח אתה צריך בעיקר לשרוד. אז עוד לפני שנכנסים לענייני כדורסל, הרי שבטורניר נטול נבחרות על, היתרון חייב ללכת לנבחרת עם הרגליים הקפיציות. לנבחרת הכי אתלטית. וסביר להניח שצרפת עונה בדיוק להגדרה הזאת. אם צריך לשים את האצבע על נקודה אחת שהפרידה אמש בין האלופה לבין סגניתה, אפשר להגיד במידה רבה של בטחון שנבחרת הטריקולור נראתה רעננה וחדה. החבורה של קזלאוסקאס נראתה נטולת אנרגיות. פלאט. ולפעמים זה כל ההבדל.

    טוב לדעת (מקודם)

    זמן לפינוק עצמי: מה נוכל לקנות לעצמנו לחגים השנה?

    בשיתוף שמרת הזורע
    לכתבה המלאה
    נראו רעננים וחדים לאורך המשחק, ונראו מאושרים אליו. נבחרת צרפת מניפה את גביע היורובאסקט (צילום: רויטרס)

    משחק הגמר הסתיים למעשה במחצית. יתרון ה-16 נקודות של הצרפתים לא סיפר את כל הסיפור. הסטטיסטיקה דאגה לצייר את התמונה המלאה. אז שימו לב: הצרפתים אמנם קלעו 50 נקודות, אבל רק 4 מהן בהתקפה מתפרצת. מתוך 46 הנקודות שהיא ייצרה בהתקפה העומדת, רק 2 מהן הגיעו מקליעות עונשין. ומתוך 44 הנקודות שהושגו בסלי שדה בהתקפה העומדת, 28 נקודות הגיעו מהצבע. בעברית פשוטה, הצרפתים קלעו 64% מהנקודות שלהם בהתקפה המסודרת בסלי קרש-סל. ועוד כמה מספרים מהמחצית: 9:19 לצרפתים בריבאונד. 0:4 בריבאונד התקפה. 0:8 לצרפתים בנקודות הזדמנות שנייה. אפשר ללכת הלאה ולמצוא את היתרונות של הצרפתים בכל קטגוריה סטטיסטית שבוחנת את הפרמטרים של ההאסל, כלומר של המאמץ והלחימה, אבל אין צורך. ליטא נכנעה בכל קרב ונמנעה מלנסות ולהפוך את הגמר הזה לקרב הפיזי והקשוח לו התרגלנו בפעמים קודמות. ואם בהרכב צרפתי לו גבוהים נטולי קליעה מבחוץ (לפחות נכון למחצית הראשונה) עדיין מתאפשרת טיילת ברחבה הליטאית כדי להשיג נקודות צרפתיות קלות, אז קשה מאוד לנצח.

    המספרים מספרים את הסיפור. דיאו מול קלייזה (צילום: רויטרס)

    ואחרי שאמרנו את כל זה, חייבים לתת קרדיט למי שמגיע. ומגיע קודם כל למאמן הצרפתי וינסנט קולה. אפשר לספר סיפורים מכאן ועד הודעה חדשה על רמתו ומידת השליטה שלו בשחקנים, כמו שאפשר לחזור ולהגיד שחוץ מטוני פרקר אין לצרפתים איום התקפי אמיתי. ואמרו את זה במחוזותינו קצת יותר מדי פעמים. בשורה התחתונה, אלופת אירופה הטרייה נראתה בגמר מלאת בטחון וידעה בדיוק מה היא רוצה מעצמה בשני צדי המגרש. וגם אם ההחלטות שהיא הביאה מהבית עלו לה ב5-10 ליטאי לשלוש נקודות במחצית הראשונה, אלה היו ההחלטות הנכונות. הצרפתים כלאו את הליטאים במשחק עומד, בעיקר בגלל שליטה מוחלטת ואבסולוטית בריבאונד. אה, ובעיקר מפני שהם נתנו גול בכל התקפה, מה שהפך את היציאה למתפרצת לכמעט בלתי אפשרית.

    שכחו שיש לצרפתים עוד כמה כלים בארגז. באטום מתחבק עם דיו (צילום: רויטרס)

    אז מה, טור סיכום הגמר בלי מילה על טוני פארקר? האמת היא שכמעט ולא נותר מה להגיד על הרכז הצרפתי. חוץ מדבר אחד. בעידן הנוכחי של אבדן הזהות והאגואיסטיות שמאפיינת יותר מדי כוכבי על, ה-MVP של אליפות אירופה 2013 מזכיר לנו לרגע את הספורט ואת הכדורסל שאנחנו אוהבים. מחויבות, סטייל ו-ווינריות. זהו, סיימנו עם פרק אירופה הקלאסית. הגיע הזמן לחזור לשלולית.

    כן, חביבי, אתה מספר 1. פארקר (צילום: רויטרס)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully