כאשר מתחילה עונת הפוטבול, זה אומר שגם עונת ה-NBA החדשה מתחילה להתקרב. עוד פחות מחודש הקבוצות יתחילו להתאמן ועוד פחות מחודשיים כבר יהיה משחק הפתיחה. כמו בכל עונה, גם ב-2013/14 יפרצו מספר שחקנים, כאלה שיוכיחו שהם ראויים ליותר דקות וליותר כדורים שיעברו דרכם, או פשוט כאלה שייקלעו לסיטואציה המושלמת עבורם. בעונה הקרובה, עקב ריבוי הקבוצות שמתכוונות לבנות את עצמן מחדש, התחושה היא שיהיו יותר הזדמנויות מהרגיל לשחקנים לפרוץ ולהפוך מאלמונים יחסית לשחקני NBA חשובים. הנה חמישה שחקנים שאמורים לקבל הזדמנות ועושה רושם שיש להם מה שצריך כדי לקחת אותה, לכן כדאי יהיה לעקוב אחריהם בעונה הקרובה:
יונאס ולנצ'יונאס (טורונטו ראפטורס)
עונת הרוקי של הסנטר הליטאי של טורונטו הייתה מבטיחה במידה, כולל קפיצת המדרגה המסורתית של חודש אפריל, אך השדרוג למעמד ההבטחה המעניינת ביותר של העונה הקרובה קרה בקיץ. ולנצ'יונאס נבחר ל-MVP של ליגת הקיץ לאחר שהראה עליונות ברורה על כל היריבים אותם פגש. לא תמיד צריך להתייחס ברצינות למה שקורה בליגת הקיץ, בעיקר כששחקני חוץ תופסים יד וקולעים בלי הבחנה מול ההגנות הרעועות שמולם, אבל כשסנטר צעיר מבצע קפיצת מדרגה בדומיננטיות זה בהחלט אירוע שראוי לציין.
ולנצ'יונאס הוא החבילה השלמה בעמדה מספר 5 - הוא 2.11 מ' עם פלג גוף עליון מוצק מאוד, מהיר יחסית למבנה שלו, יש לו משחק פוסט מגוון עם יכולת סיום בשתי הידיים, יודע לסחוט עבירות וקולע עונשין באחוזים טובים, יש לו יד רכה מחצי מרחק שהוא לא משתמש בה מספיק והנוכחות ההגנתית שלו טובה לגילו עם פוטנציאל להתפתח למצוינת. לאחר שבעונת הרוקי הוא הסתפק בשאריות, מאמן הראפטורס דווין קייסי כבר הודיע שהוא ישנה את ההתקפה שלו כך שהסנטר שלו יהיה מעורב יותר. ניתן לצפות שבעונה הקרובה הוא יקבל כדורים בלואו-פוסט, יהיה מעניין לבדוק אם הוא יסתדר שם גם מול השומרים האיכותיים יותר שיש בליגה. אם התשובה תהיה חיובית, הוא יהפוך לאחד מעמודי התווך בתחייה של עמדת הסנטר שמתחילה להתרחש.
אנס קנטר (יוטה ג'אז)
לאחר שנתיים בצילם של אל ג'פרסון ופול מילסאפ, קנטר ודריק פייבורס סוף סוף מקבלים את ההזדמנות שלהם. שני שחקני הפנים הצעירים והמוכשרים מתאימים מאוד לשחק יחד - פייבורס הוא מומחה ההגנה האתלטי, קנטר הוא שחקן הפנים הקלאסי עם המשחק המלוטש בצבע. בעוד שפייבורס היה המחליף הבולט של שחקני הפנים בעונה שעברה וכבר עשה לעצמו שם, קנטר שיחק במקבצים של דקות בודדות והתקשה להראות מה הוא מסוגל. בעצם, מכיוון שהטורקי בן ה-21 לא הורשה לשחק במכללות, הוא לא שיחק דקות משמעותיות בשום מקום עד כה.
קנטר אמור להיות מכונת נקודות, שחקן עם יכולת סיום נהדרת ליד הטבעת ומומחה ריבאונד התקפה. הוא אמור להיכנס בדיוק למשבצת שאל ג'פרסון עזב על האותיות בצד שמאל. בנוסף לכך, הוא מסוגל להתחיל מהלכים מהחצי פינה עם הפנים לסל (עמדת טים דאנקן) - הוא יודע להגיע לטבעת עם כדרור אחד ויש לו עלייה יפה לקליעה מהמקום. הקליעה מחצי מרחק עשויה לאפשר למאמן טיירון קורבין להשתמש בו כחוסם בפיק נ' רול שמסוגל להתגלגל גם פנימה וגם החוצה. ההגנה היא החלק הפחות חזק שלו, אבל ג'פרסון היה עוד פחות טוב. מכיוון שיוטה נמצאת בשלב "כאן בונים" ואין ממש שחקני פנים ראויים על הספסל (עמוד החשמל הצרפתי רודי גובר יצטרך להוכיח שהוא שייך לרמות האלה), קנטר יקבל את ההזדמנות לאורך העונה גם אם הפתיחה תהיה מהוססת.
טרנס ג'ונס (יוסטון רוקטס)
עמדת הפאוור פורוורד של יוסטון היא אחת התעלומות הגדולות של העונה הקרובה, אבל כל הסימנים מראים שג'ונס יקבל את הבכורה וזו תהיה, אם להשתמש במונח שעובד טוב יותר באנגלית, העמדה שלו לאבד. כמו ולנצ'יונאס, גם ג'ונס שיפר מאוד את המעמד שלו בליגת הקיץ כשהוכיח שיש לו מה להציע בשני צדי הפרקט. זה קרה לאחר עונת רוקי מאכזבת בה הוא בקושי שיחק עד השבועות האחרונים, בהם התפוצץ עם כמה הצגות שהזכורה במיוחד היא זו שכללה 3 חטיפות ו-5 חסימות.
ג'ונס מתפקד בהתקפה כשחקן חוץ לכל דבר, כאשר כוחו ההתקפי העיקרי הוא בחדירות ובריבאונד התקפה שהוא מגיע אליו עם תנופה. הקליעה שלו מבחוץ משתפרת ועשויה להפוך למוקד שיכריע אם יוסטון מוכנה לבנות עליו כפאוור פורוורד העתידי שלה - אם הוא ימצא בלטה שממנה הוא קולע טוב שלשות הוא יאפשר לקווין מקהייל לשחק עם ארבעה שחקני חוץ סביב דוויט הווארד. בהגנה הוא עוד צריך להוכיח שהוא מסוגל לשמור על הפאוור פורוורדים המאסיביים סטייל זאק רנדולף וקרלוס בוזר, הוא יחסית נמוך אבל גם מאוד מוצק ועשוי לתפקד בהצלחה כגרסה גבוהה יותר של רון ארטסט. במקרים מסוימים הוא גם עשוי לתפקד כסטופר של הסקורר המוביל של היריבה גם אם מדובר בשחקן חוץ.
פי ג'יי טאקר (פיניקס סאנס)
מי שזוכר לטאקר חסד מעונת האליפות המופלאה של הפועל חולון בוודאי ישמח לשמוע שהקריירה שלו קיבלה תפנית חיובית מאוד בחודשים האחרונים. הוא סוג של פריצה כבר מאז החצי השני של העונה שעברה, אבל מכיוון שזה קרה בפיניקס המשעממת אז רוב הליגה לא כל כך שמה לב אליו. השנה הוא כבר יקבל את הבמה של הסאנס מהרגע הראשון של העונה, לאחר שהקבוצה נפטרה אחד אחרי השני מכל הסמול פורוורדים שהיו אמורים להתחרות איתו על דקות. בשבוע האחרון קרון באטלר עבר למילווקי, מייקל ביזלי שוחרר וטאקר נשאר לבד. השחקן שמאז חולון קיבל רק החלטות לא נכונות, נתקע כמה שנים באוקראינה, השתחל לקצה הסגל של פיניקס בזכות הופעה מוצלחת בליגת הקיץ הקודמת ונלחם על כל דקה שקיבל, עשוי להיות השחקן שיקבל הכי הרבה דקות בפיניקס בעונה הקרובה.
טאקר הפך לשחקן NBA מעניין דרך הגנה ומלחמה. הוא כנראה היה השחקן המוביל בליגה בעונה שעברה בכמות הפעמים בהן מצא את עצמו בשורה השלישית ביציע בניסיון להציל כדור אבוד. כל משחק הוא משיג לפיניקס כמה כדורים פשוט כי הוא הכי רוצה, מה שהפך אותו בקלות לחביב הקהל באריזונה. אך הרבה יותר חשוב מכך - הוא עשה לעצמו שם של שומר אישי גדול שמסוגל להקשות על כל הסקוררים המובילים בליגה. הוא נדבק לשחקן שלו ומצליח להפריע לכל זריקה באזור שלו באופן שמזכיר את ברוס בואן בשיאו, אם הוא ימשיך במגמה הזאת הוא יהפוך בקיץ לשחקן שכל מנג'ר של קבוצה גדולה ישמח להחתים. בהתקפה, הבעיה שלו היא שהוא לא קולע מספיק טוב מבחוץ, אבל לעומת סטופרים רבים אחרים יש לו יכולות התקפיות מגוונות יותר והוא רחוק מלהיות חור בצד הזה. הוא גם אוהב לרוץ, והשילוב שלו עם אריק בלדסו אמור להיות מרתק ולהפוך את פיניקס לקבוצה ששווה להעיף בה מבט מדי פעם בעונה הבאה.
ג'יימס אנדרסון (פילדלפיה 76')
ההתפרקות של כמה קבוצות הובילה לכמה עמדות שנראות כמו חור מוחלט - למשל, עמדת הסמול פורוורד בלייקרס והשוטינג גארד בבוסטון (הזדמנות טובה לווס ג'ונסון ומרשון ברוקס, בהתאמה, להוכיח שיש להם מה להציע). אבל אין כרגע חור גדול יותר בליגה מאשר עמדת השוטינג גארד של הסיקסרס. ג'ייסון ריצ'רדסון יחמיץ חלק גדול מהעונה וכנראה את כולה, אוון טרנר יתפוס את משבצת הסמול פורוורד שגם בה אין אף אחד אחר, מה שמשאיר רק שחקן אחד בסגל של פילדלפיה שהמשבצת הזאת טבעית עבורו - ג'יימס אנדרסון. יכול להיות שהמאמן החדש ברט בראון ינסה כל מיני קומבינציות שכוללות את הפוינט גארדים הגבוהים מייקל קרטר וויליאמס וטוני רוטן, אבל אנדרסון הוא היחיד שיודע לשחק בעמדה הזאת.
לעומת ארבעת הקודמים ברשימה, אני פחות בטוח בכך שאנדרסון מספיק טוב כדי לקחת את ההזדמנות. הוא כאן בגלל שההזדמנות הזאת פשוט מושלמת עבורו. פילי הולכת להיות בעונה הקרובה קבוצת התקפה איומה, ללא אף סקורר אמין, לכן היא תוכל להרוויח מאוד מהדבר היחיד שאנדרסון הוכיח שהוא יודע לעשות - לקלוע בכמויות. אנדרסון היה סקורר אדיר במכללת אוקלהומה סטייט, עם יכולת להשיג נקודות בכל הדרכים ומכל הטווחים, אבל עד כה ב-NBA הוא לא שיחק בקבוצות שזקוקות ממנו ליכולת הזו. פילי בהחלט תזדקק לנקודות שלו ותוכל לחפות על החסרונות שלו, יכול להיות שיתברר שזו התאמה מושלמת.
