אלי גוטמן יודע היטב מה יכול היה להיות המשחק הכי גדול של נבחרת ישראל הזמנים. וכן, זה משחק שהוא עצמו ניהל. "אם לא היינו סופגים את הגול בדקה ה-90 מול פורטוגל", יורה המאמן הלאומי בעיניים בורקות. "זה היה המשחק של כל הזמנים. 2:3, מבחינתי זה היה המשחק". ואז הגיע פאביו קואנטראו ושבר לגוטמן את הלב, אבל לא את הרוח. בראיון חגיגי שהעניק לוואלה! ספורט לכבוד השנה החדשה, מנתח גוטמן את הקמפיין, מדבר על הדרך שהביא לנבחרת, הרצונות להמשיך וגם בוחר את ה-11 הגדולים בכל הזמנים בהיסטוריה של נבחרת ישראל. ותתפלאו, יהיו שם שמות שיפתיעו אתכם.
בנבחרת מנסים להכשיר את מאור מליקסון
ערן זהבי וחן עזרא צפויים לפתוח מול אזרבייג'אן
גל אלברמן לא מוכן לחשוב על המשחק נגד רוסיה
מנסים כבר עכשיו לסכם את הקמפיין הנוכחי.
"בגדול אני רואה את הקמפיין הזה בתחילתו לא מוצלח, ברמת הערכים שאני הייתי רוצה לראות בתחילת הדרך, ברמת חדר ההלבשה ורמת המשחק. אבל בהמשכו, עם שיפור משמעותי שכרגע אני יכול לומר: חדר ההלבשה חזק מאוד, איתן, וביחד שמנחה את השחקנים. יש הרבה כבוד בנבחרת. אתה מגיע לכאן להתכנסות בבית הנבחרות, ויש סדר יום: כשאני נכנס השחקנים לוחצים יד, מבינים שהם נמצאים נבחרת. גם המשחק עצמו השתפר. שיניתי שיטת משחק, בהתחלה שיחקנו עם 4:4:2".
למה?
"כי את השיטה הזאת הבאתי מהפועל תל אביב. עשיתי הרבה מאוד ניתוחים בדרך של 'למה'. שיניתי כי ראיתי שבנבחרת במשחקים מסוימים הנבחרת צריכה שלושה שחקנים באמצע. מהמשחק נגד לוקסמבורג עברנו לשלושה באמצע. ב-4:4:2 לא הייתה לי מספיק את העזרה של החלוץ הנוסף. הרגשתי ששני הקשרים חשופים מדי. רוב הנבחרת היום משחקות עם שלושה באמצע ולכן שיניתי".
הסיכוי נמוך, אבל הקמפיין לא רע. איך אתה רואה את העתיד?
"אני רוצה להמשיך את הדרך שקיימת היום. תראה, היא יכולה להביא תוצאה או יכולת לא רצויה כמו מול אוקראינה, אבל היא יכולה להביא לתוצאה סבירה נגד פורטוגל. תוצאה מאכזבת כי התפתחות המשחק הביאה אותנו למצב שנהיה מאוכזבים, אבל זו תוצאה סבירה. ותוצאה סבירה היא שהנבחרת מנצחת בצפון אירלנד. אני מרגיש שאני לא רוצה לעשות סיכום כי אני מאמין בהתכנסות הבאה. אנחנו בימי ראש השנה, יום כיפור, ויש לנו את אזרבייג'אן ולשם אני מכוון את כל האנרגיות שלי".
אתה חושב שתמשיך לעוד קמפיין?
"נסיים את הקמפיין, אשב עם אבי לוזון ושטרן חלובה. אגיש להם דוח. אתה מכיר אותי, אדם מאוד יסודי. מה עשיתי ולאן הגעתי. נקבל את ההחלטה ביחד. כמו כל מאמן ישראלי, אני מרגיש שנפל בחלקי כבוד לאמן את הנבחרת. זה יילך איתי לעולם הבא, הילדים והנכדים שלי יאמרו: אבא וסבא היה מאמן הנבחרת. היום טוב לי בנבחרת".
מה היית משפר בנבחרת?
הייתי משפר למשל ברמה המנטלית. אתה בא למשחק מול פורטוגל. באנו מאוד מוכנים מנטלית. לראיה, 1:0 לפורטוגל ואנחנו חוזרים ולא נשברים. אבל במצב של 1:3, לרגע אתה מרגיש איזה רפיון. שם הייתי משפר את הדבקות במטרה, השיטתיות במשחק. מהרגע הראשון עד האחרון, ראיתי ארסנל נגד פנרבחצ'ה במוקדמות הצ'מפיונס, לא היה לרגע ספק מי השולטת, מי מכתיבה קצב ומי יודעת מה היא רוצה שיתפתח במשחק הזה".
אם היית יכול לקחת שחקן מושלם לעמדה ספציפית, מה היית לוקח?
"מגן שמאלי".
יש שחקן בנבחרת שהיית לוקח לכל קבוצה שאותה תאמן?
"כן, ביברס נאתכו".
מה הטעות שאתה הכי מתחרט עליה עד עכשיו?
"שבתחילת הדרך התבססתי על הסגל של לואיס פרננדז, המאמן הקודם, מבלי לעשות יותר מדי ניתוח מה למעשה אני צריך בהתאם לאיכויות המשחק שלי ובהתאם לחדר ההלבשה שלי".
לא סמכת על עצמך מספיק? אתה מכיר את הנבחרת.
"כי אתה לא יכול לבוא כמאמן חדש ולומר: 'ההוא פסול' ו'ההוא פסול', למה? ככה. הייתי חייב לחוות דברים על הבשר שלי כדי לשנות".
ספר לי קצת על הזיכרונות שלך מנבחרת ישראל. איזה נבחרת הכי אהבת?
"את הנבחרת של שלמה, שניצחה את אוסטריה 0:5. זה המשחק שנתן לי לשבת בסלון גאה ושמח. לבוא ולומר: 'אני מאמן ישראלי, וככה אני רוצה שהנבחרת תראה'. המשחק הזה שטף, שלמה שינה את השיטה ל-3:5:2. המשחק הזה פגע בול בכל עמדה. נג'ואן היה בכל כנף שמאל, חזן כל כנף ימין. אייל שיחק בדיוק בתפקיד שהוא היה צריך. מלפניו שיחקו גם אלון מזרחי וגם חיים רביבו ומאוחר טל בנין ויוסי אבוקסיס. איך שהמשחק הזה התפתח, היה תענוג. כל הזמן אמרתי לעצמי שבתור מאמן היית ירוצה להיות מאמן ששותף למשחק כזה. תודה לאל, הצלחתי".
אם היית צריך לבחור משחק מלבד אוסטריה.
"אם לא היינו סופגים את הגול בדקה ה-90 מול פורטוגל זה היה המשחק של כל הזמנים. 2:3, מבחינתי זה היה המשחק".
ספר לי על זה.
"עם הפועל ניצחתי את ראפיד וינה לא באותה שיטה, אבל באותו סגנון, 1:5. זה עשה לי משהו, ועוד יותר מה שעשה לי שיצאנו לגומלין בוינה וניצחנו 0:3. לא בגלל התוצאה, בגלל הדרך. שלטנו בכדור, הנענו אותו. לעיני 50 אלף צופים, אני רואה קבוצה דומיננטית. כך הייתי רוצה לראות את הנבחרת. אם היינו יודעים להניע את הכדור מול פורטוגל בדקות 70' ו-80' והיית רואה את הקבוצה מאמינה בעצמה ולא נסחבת לאחור הייתי אומר: הגענו לאן שהיינו צריכים להגיע".
יש בעיה לאורך השנים עם הדקות הקריטיות.
"נבחרת ישראל בדרג שלישי, פורטוגל בראשון. המשחק הזה היה כמו מנצ'סטר נגד וויגאן. זה אותו סיפור. טבעי שב-1:3 לוויגאן, הם יסחבו לאחור ויונייטד ילחצו. אם אתה יוצא למתפרצת ועושה 1:4, השמיים הם הגבול. אבל במצב של 2:3 אתה נסחב לאחור ויכול מאוד להיות שתספוג בדקה ה-90".
מי השחקן שהשפיע יותר מכולם על הנבחרת?
"איל ברקוביץ', מוטל'ה שפיגלר, גיורא שפיגל, אבי כהן ז"ל, היו מספיק שהשפיעו".
עכשיו אקשה עליך. תן לי את ה-11 של כל הזמנים.
"וואו. אז קודם אבחר שיטה: 4:2:3:1. אבי רן ז"ל בשער. מגן ימני? טלקר וחלפון טובים, אלך על אלון חרזי. מגן שמלי, היה לוקסוס לשלמה. היה לו קייסי ונג'ואן, והיה בעבר את פיזנטי וגם אמסלם. אלך על נג'ואן. הוא עשה לי דברים יפים בהפועל. היום יש לי את גרשון וריקן. הם טובים. בלמים: אבי כהן ז"ל שכל מילה רק תגרע. אבי היה טכני, ולידו אריק בנאדו. תמיד צריך בנאדו במשחק. קישור אחורי: טל בנין: רגל שמאל, אגרסיבי, בעיטה וכדור ארוך. יסלחו לי שנות ה-70' כי אני לא כל כך זוכר, אבל הייתי שם את וואליד באדיר. היה נותן לי מימד של הצטרפות לקו שני. לפניהם: איל ברקוביץ' שמבחינתי היה שחקן בעל יכולות של ויז'ן, ראיה מרחבית, הטוב ביותר. בצדדים שחקנים של אחד על אחד, יוסי בניון בצד אחד וחיים רביבו בשני. חלוץ? מוטל'ה. גולר. גם אם בנתניה הוא יותר מספר 10 מאשר 9. אבל בוא נלך על ברצלונה ששמה חלוץ מדומה. זה מוטל'ה".
יש לנו רק נציג אחד מהנבחרת של היום. בניון.
"השחקנים של היום ייקחו אותנו למונדיאל או ליורו. תאמין לי, בעוד 10 שנים אתה תשאל את מאמן הנבחרת והוא ייקח מהם בטוח".
יש סיכוי שבעוד עשר שנים המאמן הבא יגיד לי שמליקסון...?
"בטח שיש סיכוי. אם יעלו אותנו למונדיאל...".
אתה תהיה איתם שם?
"אני? תן לי להיות בריא".
מה האירוע שהכי השפיע עליך בנבחרת?
"חדר ההלבשה בצפון אירלנד. ערב פסח בליל הסדר. הרגשתי עוצמות ואנרגיות שאיתם אנחנו הולכים לבלפסט. רק היום אתם מבינים, אחרי שרוסיה השאירה שם שלוש נקודות, כמה המשחק הזה הוא קשה. היו עוד אירועים: הגול של מוטל'ה, ששייע נתלה על הרשת. זה עושה לך את זה. כשאתה מגיע לנמל התעופה בן גוריון אתה רואה את שחקני שנות ה-70'. אמרתי לשחקנים שלי בהתכנסות האחרונה: ביום שהתמונה שלכם תתנוסס שם, עשיתם את זה. זה אירוע שאני כבר רוצה שישפיע עליי".
לאיזה נבחרת היית רוצה להידמות?
"הנבחרת של היום היא נבחרת שיש לה קו ודרך. במידה והיא תמשיך כך, תתפלא, ירצו להידמות אליה. למה? כי בכדורגל של היום, למעט ברצלונה ונבחרת ספרד ששם יש טוטאל פוטבול, הכדורגל הוא קבוצתי. היום אני מרגיש שאנחנו קבוצה, אין הדלפות מחדר ההלבשה, אני אומר מה שאני רוצה והם שומרים על הכבוד".
אתה רואה את מסע הרכש של מכבי תל אביב. את מכבי חיפה שמתחזקת נקודתית. מי תיקח אליפות?
"יש יוצא מן הכלל, ויש את הכלל. בספרד ברצלונה וריאל ירוצו לאליפות, באנגליה זה צ'לסי ויונייטד. בישראל אני לא רואה את היוצא מן הכלל, שזה בני יהודה של גיורא שפיגל או קרית שמונה עם רן בן שמעון. העונה זה מכבי חיפה, מכבי תל אביב או הפועל. מהמשולש הזה תצא אלופה. ראיתי את שלושתן. יש לי הרגשה שזה יהיה שווה עד הסוף. זה לא יהיה כמו בעונה שעברה, שמכבי לקחה ביי פאר. קשה לי להאמין שזה יוכרע במחזור האחרון, כמו ב-2002/3 עם קלינגר. עדיף שזה לא יקרה. כי זה פחות שנים למאמן".
