בוידאו: חן עזרא נכנס לעשרת שערי עונת 2012/13
לחן עזרא עד היום כואב על האופן שבו הקדנציה של ראובן עטר כמאמן מכבי חיפה הסתיימה. גם כשאומרים לו שבנתניה עטר שיחק אותו בצורה מעט שכונתית ובחיפה הדברים שונים, הוא לא מקבל זאת. "תגיד למשפחה שלי כדורגל שכונתי ויגידו לך שזה הכדורגל הכי יפה שיש", הוא עונה, ולא חושש לדבר על אותם ימים קשים בהם האיש שהביא אותו למכבי חיפה איבד את חלום חייו, דבר שאמור היה להקרין עליו. "אני לא יכול לשקר, כאב לי מאוד שהוא הלך. מאוד רציתי להצליח עם ראובן. אני מאוד אוהב אותו, לא אשכח מה עשה בשבילי. הוא קידם אותי, עברנו ביחד שנים טובות. כשהגיע לחיפה היה ברור שיעשה הכל כדי להביא אותי. אחרי שמונה הגיע הטלפון. הוא אמר לי שהוא רוצה. שנינו ידענו שאגיע", הוא נזכר. "למה זה לא הצליח? בנו קבוצה טובה, מי שראה אותנו במחזורים הראשונים ראה ששיחקנו כדורגל יפה. הכדור לא נכנס, נוצר כדור שלג, שחקנים איבדו ביטחון ופחות התחברנו כקבוצה. בשלב מסוים, כולם הרגישו לא נוח בקבוצה. לי כאב יותר בגלל שזה ראובן".
עזרא לא ממש אהב את העמדה שבה שיחק בתקופת עטר במכבי חיפה, קשר אמצע-שמאל ("אני לא מתחבר לתפקיד הזה, חושב שאני מתבזבז שם, מכל הבחינות. אני רחוק מהאזור המסוכן"), והעובדה ששינה תפקוד אחר כך לא שינתה יותר מדי באותם ימים. לכולם היה חשש שהעזיבה של עטר תפגע מאוד בעזרא, שחקן הרכש הבולט שהגיע איתו.
שהכישרון הלא מלוטש מספיק שלו באותם תקופה יהפוך לשק החבטות בעידן החדש. אלא שדווקא אז קרה המהפך המדהים: עזרא הלך והתקדם כשחקן ודמות במכבי חיפה, עד שהפך תוך כמה חודשים לאחד משחקני הרכש הכי טובים שעברו במכבי חיפה בשנים האחרונות ואחד הטובים בקבוצה. עזרא כל כך התבגר והשתפר כשחקן, שהוא בהחלט הפך לתקווה של מכבי חיפה לעתיד טוב יותר. כעת, בראיון מקיף ראשון מאז אותם ימים קשים, הוא מספר על התהליך המואץ שעבר: מכישרון במכבי נתניה ליהלום במכבי חיפה.
עזרא מזהה באריק בנאדו דמות מפתח בתהליך שעבר עליו בשנה האחרונה. בדרך כלל, כשמאמן חדש מגיע, הוא מסלק מהדרך את האנשים שמזוהים עם המאמן הקודם. בנאדו נהג אחרת עם עזרא. " מבחינה אישית, הוא הראה לי דברים שלא ידעתי, שיפר אותי מאוד. למדתי אצלו עוד תפקידים, עבדנו על תנועה, ועל עוד הרבה דברים שבין מאמן לשחקן", מספר קשר מכבי חיפה ונבחרת ישראל. "ברור שאני אוהב לשחק בצד שמאל, אבל אני לא מקובע, תמיד עובר עמדות תוך כדי תנועה. אוהב להיות חופשי במגרש. אריק נותן לי הרבה חופש. אני גם יודע לעשות הגנה. חוזר לעמדה הטבעית כשצריך. אני מרגיש שהשתפרתי גם מבחינה הגנתית".
מה בנאדו שינה בקבוצה?
"כשהוא הגיע הקבוצה הייתה די מפורקת. הוא חיבר את השחקנים, לקח אותנו לשיחות אישיות, דרבן אותנו ונתן לנו ביטחון. טיפל בחדר ההלבשה. בסך הכל הוא עשה דבר מדהים וצריך לומר לו תודה על מה שעשה למועדון הזה. מהמקום הלפני אחרון הביא אותנו למקום שני וחצי גמר גביע. מי היה מאמין? עכשיו אנחנו עוברים שלבים באירופה ומתקדמים. כשהוא הגיע לא דיברנו. גם לא פתחתי בהרכב מול סכנין. אבל נכנסתי כמחליף, אחר כך פתחתי בטדי והבקעתי. ואז יצאנו לדרך חדשה".
איך אתה השתנית מקצועית?
"אני עדיין בתהליך, אבל עשיתי עונה יפה והצגתי מספרים יפים מאוד. תשעה שערים, 13 בישולים, זה לא רע לעונה הראשונה. העונה חשוב לי שהקבוצה תצליח יותר מאשר בעונה שעברה, כי התחלנו לא טוב ולמרות זאת סיימנו במקום השני. הגעתי ממועדון עם סדר גודל אחר של ציפיות. בחיפה מצפים ממך לקחת אליפות וגביע כל שנה, ובנתניה אם תעשה את זה תהיה הפתעה גדולה. זה ההבדל המרכזי. זה אותו חן עזרא, עם אותו כדורגל מנתניה, אבל שחקן טוב צריך להתאים את עצמו לכל שיטה ולכל קבוצה".
זה לא בדיוק אותו שחקן מנתניה. רואים שעברת שינוי.
"התהליך הזה התחיל במכבי נתניה. לא אשכח את השנים הטובות שעברתי שם. המעבר למועדון גדול יצר ציפיות, הרבה קהל מסביב. היו כאלה שהרימו גבה כשהגעתי, אמרו שלא אצליח במועדון גדול. לא ציפיתי אחרת. תמיד יהיה עליי לחץ ותמיד לאנשים יהיה מה לומר עליי. זה האופי של אנשים כאן. בגלל זה לא התייחסתי למה שאומרים. יש לי חוסן נפשי ומנטלי מאוד גבוה. האוהדים שלנו מאוד תמכו בי ויש לי קשר קרוב איתם. היה חסר לנו רק דבר אחד בעונה שעברה. תואר. כולם זוכרים שהתחלתי טוב את העונה, אבל אז באה ירידה כללית של כולנו. אריק הגיע והביטחון חזר. מאימון לאימון למדתי עוד ועוד. הבאתי את זה למשחקים. עברתי גם פציעה, אבל התחשלתי מאוד והתחזקתי מבחינה פיזית. יש את האימונים במכבי חיפה, שנותנים לי מענה למה שאני צריך לשפר, כי אני רק בן 24 ויש לי עוד לאן לשאוף. אבל יש לי גם שני מאמנים. מאמן אישי, שרון אוחיון. ואבא".
אבא?
"לא כולם יודעים, אבל הוא (אליה עזרא, א"י) היה שחקן עבר גדול בנס ציונה. העלה אותה ליגה. איתו זה סיפור אחר. הוא היה שחקן גדול, אבל הראש לא היה בכדורגל. פעם בשבוע אנחנו נוסעים בבוקר למגרשים הדרומיים בוינגייט ועובדים הרבה עם כדור. בעיקר על טכניקה. מאימון לאימון אני מתקדם. הוא תורם לי הרבה, אלה דברים שאי אפשר להסביר במילים".
הוא מלמד אותך לשחרר את הכדור כשצריך?
"אני חושב שאני משחרר יותר את הכדור. בישלתי 13 גולים בעונה שעברה, אז איך לקרוא לי 'שחקן דריבל'? אני יכול לבשל יותר, זאת סתם סטיגמה שנוצרה עליי. כן, אני אוהב לעבור שחקנים, אוהב את הדריבל, אבל זה הצד החזק שלי, ואני חייב לעשות אותו. כשאתה דומיננטי באלמנט מסוים, אתה מבליט אותו. רוב שחקני האגף בעולם חותכים לאמצע בדריבל. אני לא המצאתי את הכדורגל. רובן עושה את זה, גם מסי ורונאלדו. כולנו לומדים מהטובים ביותר. אני שחקן מגוון וצריך לעבוד עוד ללכת דרך הקו. זה חלק מתהליך שלי, זה התהליך שעליו אנחנו מדברים. כל יום אני לומד יותר. זה בא לידי ביטוי".
עזרא הוא גם חבר טוב של אייל גולסה, ומה שעובר על האחרון בימים אלו לא ממש מקל עליו. "אייל חבר טוב ושחקן מצוין. יש לו דילמה, זה מצב לא נעים לשני הצדדים. אני מקווה שזה ייפתר. אתה שואל מה אני הייתי עושה במקומו? אין לי מושג. הוא בסך הכל ילד. אם שכחת, עוד לא בן 22. מה שהוא עבר בקריירה בגיל כל כך צעיר מדהים בעיניי, יש כוכבים בגיל 30 שאין להם עדיין מדף תארים כזה. שתי אליפויות, כמעט שלוש, שיחק בצ'מפיונס. זה המון. צריך לדעת לפרגן לו".
הביאו את ראיוס על העמדה שלו. הוא לוקח הרבה אחריות. זה גונב ממך, או מחלק את העומס?
"הוא לא לוקח ממני. ראיוס שחקן מצוין שתורם לקבוצה. הלוואי שיבואו עוד שחקנים ברמה הזאת. בגדול, זה מחלק לי את העומס. אם בברצלונה משחקים שחקנים כל כך טובים ביחד, אז למה אצלנו זה לא יכול לקרות?".
זה קיץ לא אופייני למכבי חיפה. שקט, בנאדו לא מתפזר.
"אין דבר יותר טוב משקט למועדון. זה קיץ מצוין. עשינו מחנה טוב ויש קבוצה טובה ובריאה. קטונתי מלומר אם צריך עוד חיזוק. בינתיים כל מי שהביאו עוזר ותורם לקבוצה".
מכבי תל אביב מתחמשת. זה מרתיע אתכם?
"אנחנו לא חוששים מאף קבוצה. מכבי תל אביב קבוצה חזקה ומצוינת. יהיה מאבק קשה איתם ועם הפועל תל אביב וקריית שמונה. העונה תהיה ליגה קשה ומעניינת. לא תמיד חייבים להביא הרבה שחקנים כדי להצליח. מה שקובע זה האיכות, לא הכמות. במכבי תל אביב יש איכות, אבל גם אצלנו יש שחקנים איכותיים. כדי לזכות בתואר אנחנו צריכים להתחיל את העונה כמו שצריך. ואז אפשר לדבר על אליפות. אם אתה שואל מה זה הצלחה העונה, אז זה לזכות בתואר. כל תואר. זה יהיה כשלון אם לא נזכה בכלום".
גביע זה הישג מבחינתך?
"אחרי 18 שנה בלי גביע, בטח שזה הישג. אבל האם אחתום מראש על גביע ומקום שני? לא. אתה לא יודע מה הקדוש ברוך הוא מתכנן לך. אולי הוא רוצה לתת לי דאבל ובתים בליגה אירופית? זה יתאים לי מאוד. אם אסתפק בפחות, אקבל פחות. גם חשיבה היא חלק מתהליך".
כשהוא מדבר על התהליך שהוא עובר בחיים, הוא מזכיר בנשימה אחת: התבגרות במשחק, וחזרה בתשובה. במקרה שלו, הסדר אולי הפוך. פעמיים בשבוע הוא מגיע לשיעור אצל הרב, מדי פעם שותף לתיקון חצות באזור כוכב יאיר. לאימון בתשעה באב הוא הגיע עם כיפה לבנה. לאימונים האחרונים שנערכים בכפר גלים בסוף השבוע הוא מגיע לפני כניסת שבת ולן בפנימייה. "כך אפשר להגיע לאימון ברגל, בלי בעיות", הוא מסביר. "אני משתדל לעשות כמה שיותר מצוות, לשמור שבת כשהלכתה. מכבי חיפה עוזרת לי. מסדרים לי מלון סמוך למגרש כשצריך ומקום ללון בכפר גלים כדי לא לחלל את השבת בזמן אימון. יותר חשוב מהכל, אני מאושר עם הדרך הזאת. והכי חשוב להיות מאושר. האמונה נותנת לי כוח לחיים ולכדורגל".
ומשחקי חוץ?
"כשאין ברירה אני נוסע. אבל ההשתדלות זה הדבר הגדול ביותר. טובה מצווה אחת בצער בעמל ממאה מצוות בלי צער. אתה שואל אם אחזור בתשובה שלמה, כשלא אשחק כדורגל? גם עכשיו אני נמצא בתשובה. לא הכובע קובע, המעיל לא מועיל. מבחינה פנימית אני שלם עם עצמי".
עוד כמה זמן תהיה במכבי חיפה?
"אני לא מדבר על זמנים, בינתיים אני במכבי חיפה ומתי שזה יבוא, זה יבוא. זה יכול לקרות בעונה הבאה ואולי בעוד שנתיים. זה יכול גם לא לקרות. אני רוצה לזכות בתארים בקבוצה. השאר כבר יגיע".
אתה מדבר הרבה על מסי.
"אבל אוהד את רונאלדו"..
הפכת להיות חלק מהשלד הקבוע של הנבחרת החדשה. איך אתה רואה את המקום שלך אצל גוטמן? מליקסון ורפאלוב משחקים בעמדה שלך, בניון יכול לשחק בכל עמדה. לא קל.
"אלי מאוד מאמין בי. יש שחקנים מדהימים בנבחרת, גם בעמדה שלי, אבל זה גורם לי להפיק הרבה יותר. הכי חשוב שנעלה למונדיאל. לא משנה מי ישחק".
אולי עדיף לך לשחק בעמדה אחרת בנבחרת.
"לא חושב ככה. אני מאמין ביכולות שלי, לא פוחד מתחרות עם אף שחקן. מה אעשה אם יש את רפאלוב ומליקסון? לברוח? אני מאמין בעצמי".
