לפני שנתייחס לריצת ה-5,000 של מו פראח, שמתם לב אילו ספורטאים מספקת לנו בריטניה השנה? זה התחיל בזכייה ההיסטורית של אנדי מארי בווימבלדון שבאה אחרי תואר הגרנד סלאם באוסטרליה, והמשיך בניצחון המדהים של כריס פרום בטור דה פראנס, שהגיע שנה אחר זכייתו של בראדלי וויגינס באותו מירוץ. בכל המקרים האלה, הממלכה המאוחדת מספקת לנו כמה מהספורטאים הגדולים בהיסטוריה, ונדמה שפראח שובר שיאים חדשים. אתמול (שישי) הוא הפך באופן רשמי לאתלט הבריטי הגדול בכל הזמנים, וזו משימה לא פשוטה בכלל כשיש בהיסטוריה רצים כמו סבסטיאן קו, סטיב קראם ורוג'ר באניסטר. ההבדל בין פראח לכל השאר, והמשותף בינו לבין כריס פרום הוא שהוא עשה את הבלתי יאמן, את הבלתי הגיוני מבחינת היכולת של הגוף האנושי ומה שיפה זה שמדובר באתלט כל כך גדול וכריזמטי עד כדי כך שרובנו ידענו מראש מה הוא יעשה בריצת הגמר ל-5,000 מטרים.
אמש באליפות העולם: בולט עלה לגמר ה-200, שלי אן פרייזר ומו פראח השלימו דאבל
היום באליפות: בולט בגמר ה-200, צ'יצ'רובה המקומית תגנוב לו את ההצגה?
גמר ריצת ה-5,000 הסתיים בזמן חלש יחסית לרמה הבינלאומית, אבל בהחלט בהתאם לריצות טקטיות שאנחנו רואים בדרך כלל בתחרויות גדולות שבהן אין מכתיבי קצב. ולמה אני מתכוון שאני טוען שידענו מראש כיצד זה ייגמר? לזה שיריביו של פראח, בעיקר הרצים האתיופים והקנייתים, הגישו לו את הניצחון על מגש של כסף בכך שהם שיחקו איתו משחקי קצב. אחרי כ-1,000 מטרים חמישה מיריביו פרצו קדימה והעבירו הילוך, אבל פראח לא התרשם מזה ונשאר מאחור. הטעות של כל אחד מהם הייתה שהם נבהלו מקור הרוח שלו, והורידו בחזרה לקצב איטי יותר. בכך הם נפלו למעשה למלכודת "משחקי המהירות" של מו פראח, שאף אחד לא מצליח להתשחרר ממנה בימינו. אולי זה היה נראה כאילו שהאגוס גברהיווט האתיופי קרוב לעשות את זה, אבל הוא בסך הכל גרם לפראח ללחוץ עוד ועוד על הדוושה בהקפה האחרונה ובמיוחד ביישורת האחרונה, ולגרום לכולנו להתפעל כל כך מזה שלפראח יש בגוף אינספור רזרבות ובכל פעם שמישהו נושף בעורפו הוא מפעיל אחת מהן. הרזרבות האלו הובילו את פראח לרוץ את 1,000 המטרים האחרונים בזמן של 2:22 דקות. סתם לשם ההשוואה, השיא הישראלי בריצת 1,000 מטרים הוא 2:21 דקות. נכון שמדובר בשיא שנקבע בשנות השמונים בריצה שבדרך כלל לא מתחרים בה, אבל רוני מעוז שקבע את השיא הזה היה רץ מצוין שגם כיום היה יכול לזכות באליפות ישראל בריצות למרחקים בינוניים.
בחזרה לפראח, לא סתם הוא הפך לאתלט השני בהיסטוריה, אחרי קנניסה בקלה האתיופי, שזוכה בדאבל אולימפי בריצות ארוכות ושנה לאחר מכן משחזר את זה באליפות העולם. מסתבר שהדרך היחידה לנצח אותו בריצות מהסוג הזה היא ללכת על כל הקופה ולפרוץ קדימה אחרי כ-1,000 מטרים במטרה להפוך את הריצה מטקטית למהירה. גם אז הסיכויים של מי שיטען לכתר יהיו נמוכים, ויהיה מעניין לראות איך פראח ינסה לשמור על התארים שלו בשנים הקרובות. דבר אחד בטוח, בליגת היהלום השנה פראח ניפץ את הסטיגמה לפיה הוא הטקטיקן הטוב בעולם, אבל רחוק מלהיות הרץ המהיר בעולם. הוא הוכיח שהוא לא כזה כששבר שיא בריטי מיתולוגי בריצת ה-1,500 והפגין את יכולות המהירות שלו. מה שיפה בכל הסיפור של פראח הוא שלא נצטרך לחכות עוד הרבה כדי לבדוק מה הוא שווה בתחומים אחרים. בספטמבר הוא יתמודד בחצי המרתון בניוקאסל נגד שני הרצים הגדולים בכל הזמנים, היילה גברסילאסי וקנניסה בקלה. באפריל 2014 הוא ירוץ לראשונה בחייו מרתון, ויעשה זאת על המסלול הביתי שלו בלונדון. אומרים שהוא יקבל הון עתק על ההשתתפות שלו, נראה איך זה יבוא לידי ביטוי בתוצאות.
בריטניה ממשיכה לספק לנו סיפורים מדהימים ומי שהיה יכול לקבל שם קצת יותר כותרות היום, אם לא מו פראח, הוא אדם ג'מילי. בשנה שעברה הוא הדהים אחרי שזכה בתואר אלוף העולם לנוער ב-100 מטרים. לא בגלל שמדובר ברץ לבן ממוצא מרוקאי-איראני, אלא בגלל ששנה לפני כן הוא עוד היה כדורגלן פעיל בקבוצת הנוער של רדינג, אליה הוא הושאל מצ'לסי שהחזיקה בכרטיס השחקן שלו. רק בשנת 2012 ג'מילי החליט לוותר סופית על הכדורגל, ובאותה שנה הוא כבר קבע שיא אישי של 20.38 שניות ב-200 מטרים.
במקצי המוקדמות וחצי הגמר באליפות העולם במוסקבה ג'מילי הצליח לקצץ פעמיים את שיאו בצורה משמעותית, ובסופו של דבר הוא היה הרץ השני המהיר בחצי הגמר עם תוצאה מדהימה של 19.98 שניות, מה שיסדר לו מסלול טוב יותר מזה של יוסאין בולט בריצת הגמר הערב. הנה עוד דוגמה לשיתוף פעולה בין מועדונים, התאחדויות או מה שזה לא יהיה. גם בזמן שג'מילי היה כדורגלן תמיד דאגו מסביב שהוא יתאמן במקביל באתלטיקה כי כולם ידעו שמדובר בשחקן הגנה עם מהירות יוצאת דופן. ברגע שהבינו שקריירת הכדורגל לא מתרוממת יותר מדי, נמצא לו מקום מפלט מצוין שהופך אותו כרגע לדמות חשובה מאוד בספורט הבריטי. אני מקווה בשבילו שזה רק ילך וישתפר בריצת הגמר. במציאות של היום, נראה שבכושרו הנוכחי הוא יוכל להילחם על מדליה, אם רק ירוץ בצורה מושלמת כפי שעשה בחצי הגמר.
