פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בלוג אליפות העולם: כשהדולרים קופצים מול העיניים

        גם אם קופצת המוט הגדולה בכל הזמנים באמת רצתה לפרוש כאלופה, היא תתקשה לעשות את זה כשהכסף מדבר. הניצחון המשכנע של לשון מריט לא מריח הכי טוב וגם: מי באמת הייתה הרצה המרשימה ביותר בחצי גמר ה-1,500?

        כפי שילנה איסינבאייבה לא הפתיעה אף אחד כשאמרה שתפרוש בתום אליפות העולם במוסקבה, כך היא לא מפתיעה כשהיא רומזת על כך שתמשיך. נכון שהדבר הקלאסי ביותר עבורה הוא לפרוש כאלופה, ולא הרבה אתלטים הצליחו לעשות את זה. לא סרגיי בובקה האגדי שאנשים נוהגים להשוות אותה אליו, ואפילו לא קארל לואיס שאמנם זכה בזהב בקפיצה לרוחק במשחקים האולימפיים ב-1996 אבל הודיע על פרישה סופית רק ב-1997. לאיסינבאייבה הייתה הזדמנות לעשות את זה כמו גדולה במסיבת העיתונאים שאחרי הזכייה באליפות העולם מול הקהל הביתי שלה, אבל היא בחרה בסופו של דבר שלא. אולי היא הבינה שבימינו הכבוד הוא לא מה שקובע.


        איסינבאייבה לא רוצה לפרוש: "אנסה לשבור את שיא העולם"

        השיאים והמדליות: כל ההישגים של ילנה איסינבאייבה

        אנה קנייזבה הישראלית בגמר המשולשת באליפות העולם

        ילנה איסינבייבה, קופצת במוט רוסייה (רויטרס)
        עוד שנה לחוזה הביגוד ובונוסים שמנים מנעו ממנה ללכת עם הלב. איסינבייבה בקפיצת הניצחון במוסקבה (צילום: רויטרס)

        מישהו זוכר את האחרונה שזכתה בזהב באליפות העולם ופרשה לאחר מכן? זו הייתה שטפי נריוס הגרמניה שזכתה בהטלת כידון כשהיא בת 37 בברלין 2009. מדובר באתלטית בדרגה אחרת לעומת מי שנחשבת לאתלטית הטובה בעולם, איסינבאייבה, שלפני ארבע שנים חתמה על חוזה האימוץ הגדול ביותר בתולדות האתלטיקה הקלה. היא מחזיקה בחוזה של 7.5 מיליון דולר לחמש שנים עם חברת ביגוד הספורט הסינית לי נינג, כשנותרה לחוזה הזה עוד שנה אחת. תוסיפו לזה את העובדה שהרוסיה הוכיחה שהיא עדיין הקופצת במוט מספר 1 בעולם, שהרבה אנשים ברוסיה יודעים שהיא עוברת גובה של 5.10 מטרים ויותר באימונים, ושהיא זוכה לבונוס שמן מאוד על כל שיא עולם אותו תשבור, ותקבלו אתלטית פנומנלית שאולי לא יכולה ללכת לגמרי עם הלב והכבוד שלה, ו"תיאלץ" ככל הנראה להמשיך ולהתחרות למרות הסיכון בפגיעה במוניטין הכמעט מושלם שלה, ולמרות שיש כיום עוד קופצת במוט שעוברת גובה של 5 מטרים (ג'ני סור האמריקאית).

        בסופו של דבר עושה רושם שהכסף והחוזים הם אלו שישאירו את איסינבאייבה בשטח, לפחות עד אליפות אירופה ב-2014 או אליפות העולם שתתקיים ב-2015 בסין, שם איסינבאייבה נערצת מאוד.

        הקיר של קיראני

        גם ריצת הגמר ל-400 מטרים השאירה הרבה תהיות. קיראני ג'יימס, שבתקופה מסויימת לפני כמה שנים נראה כמו יוסאין בולט של ריצת ה-400, הראה דווקא באחת הריצות החשובות בחייו מה קורה בדרך כלל לספורטאים חובבנים שרצים מרתון מהר מדי. בשלב כלשהו, אחרי שני שליש מהריצה, הם פוגש את ה"קיר", כך מגדירים את זה הרצים למרחקים ארוכים ומאותו רגע הם בעצם מושבתים. פרט למשפט הצפוי "אני לא מבין מה קרה לי, אצטרך לצפות בזה כדי להבין", פשוט אי אפשר להבין מה קרה לאתלט צעיר אך מנוסה, שכבר זכה באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים והפסיד השנה רק פעם אחת. בריצת הגמר הזאת הוא סיים במקום השביעי כשלשון מריט דהר לבדו אל הניצחון המשכנע עם שיא אישי חדש בגיל 27. מי שהיה צריך להמר על זה, היה קובע ככל הנראה שמשהו כאן מריח מוזר. צריך גם לזכור שאלוף העולם החדש-ישן ב-400 מטרים, שזכה בתואר בשנת 2009, הספיק לעבור השעייה של שנתיים באמצע בגלל שימוש בחומרים אסורים.

        לשון מריט מנצח בריצת 400 מטר, מקדים בהרבה את קיראני ג'יימס (רויטרס)
        לשון מריט בדרך לזהב ב-400 (צילום: רויטרס)

        מארי קיין, תזכרו את השם הזה

        בין ריצות הגמר ל-800 מטרים לגברים ו-3,000 מכשולים לנשים התקיימו ריצות חצאי הגמר ל-1,500 מטר נשים. לא נרשמו שם הפתעות מיוחדות פרט לעובדה שזואי בוקמן האוסטרלית הייתה מהירה יותר מכל האפריקאיות כולל האתיופית לשעבר אבבה ארגאווי, שמייצגת את שבדיה. מה שכן, השדרים בערוץ 1 שכל כך התלהבו מבוקמן, לא התייחסו בכלל לרצה המופלאה שסיימה רביעית במקצה הראשון ועלתה לגמר.

        מדובר בילדה אמריקאית בת 17 בשם מארי קיין, שהיא צעירת המשתתפים של המשלחות האמריקאיות לאליפות העולם בכל הזמנים. בדרך כלל, לאתלטים בגיל כזה ועוד בריצות בינוניות וארוכות לוקח זמן להתבשל. קיין היא סוג של עילוי, והיא גם חברה חדשה יחסית בקבוצת הריצה המפוארת של המאמן אלברטו סלאזאר, שם מתאמנים מו פראח וגיילן ראפ. בשנתיים האחרונות היא שברה כמעט את כל שיאי התיכונים בארצות הברית בריצות למרחקים של 800 עד 3,000 מטרים ושיא הנערות שלה ב-1,500 מטרים לגיל 17 הוא גם התוצאה הטובה ביותר השנה בעולם לגי הזה והשישית בכל הזמנים כשעל כל התוצאות האחרות חתומות רצות סיניות משנות התשעים, תקופה שבה אתלטיות סיניות רבות נתפסו על שימוש בחומרים אסורים.

        האתלטית האמריקאית מארי קיין (AP)
        סוג של עילוי. קיין (צילום: AP)

        בשורה התחתונה, במקרים רבים חולפים לפנינו אתלטים שבתוך שנה עד שלוש שנים יהפכו לשמות הגדולים ביותר בתחומם, וזו הזדמנות מצויינת לזכור את השם הזה – מארי קיין שתתחרה בגמר ה-1,500 מטר לנשים. ההישג של קיין מתחבר מצוין עם ההישג של ניק סימונדס שזכה במדליית הכסף בריצת ה-800 לגברים. מצד אחד, זו הייתה אכזבה גדולה לאמריקאים שכל כך רצו תואר במקצוע שבו מעולם לא זכו באליפות העולם. מצד שני, לפני שנה כל אמריקאי היה לוקח בשתי ידיים מדליית כסף בריצה בינונית באליפות העולם. כפי שציינתי באחד הבלוגים הקודמים, זה כל כך מגיע למדינה שמייחסת חשיבות גבוהה מאוד לריצות למרחקים ארוכים מגיל צעיר.

        אתלטיקה בוואלה! ספורט