בויאן שראנוב הרים ידיים ופזל לצדדים בחוסר אונים. כמה שניות לפני כן הוא הוציא טיל מהרשת. כמה שניות לפני כן רן אבוקרט פנצ'ר את בועת האליפות של מכבי חיפה. אחרי הבום זה כבר 10 נקודות הפרש למכבי תל אביב, במחזור ה-25, ונגמרה הליגה.
רן, הבן של אברהם "אמד" אבוקרט, נראה המום יותר משראנוב. הוא הסתכל לשמיים, צווח "יש!"; אולי חשב שוב על אימא, ענת, שנפטרה לפני כשנתיים ממחלה קשה. ענת ז"ל היתה התומכת הכי נלהבת של בנה, הגיעה לכל משחק מאז היה ילד. היא חוותה את הקריירה של בנה וכיוונה וניווטה. "קבוצה גדולה תרצה אותך", אמרה לו, "וגם תיקח אותך". לפני כשבוע, אחרי כמה שבועות של רצונות, מכבי חיפה גם לקחה. טלפון לאבא, פגישה משולבת, הבעיות הרגילות בעסקים עם יואב כץ, והופה, לירוק.
הקבוצה של אבא, הנבואה של אימא, האליפות שהוא "הרס" רק לפני שלושה חודשים. המעגלים שאבוקרט ג'וניור סוגר נכנסים כבר האחד לתוך השני. כן, הוא גם ילבש את מספר 6. כמו אבא.
רן אבוקרט ערך אימון בכורה במכבי חיפה
סופית: רן אבוקרט שוחרר למכבי חיפה
הוא גם החל לשחק בבוגרים בגיל 16. הוא גם החל לשחק כדורגל בגיל 9. לא במכבי. בהפועל. אבא, אין לי כוח לנסוע רחוק, אמר. וכי הם גרו בקרית חיים מרחק שנות אור מחיפה במונחים של 04 פלוס פקקי הצ'ק פוסט - רן הלך לאדום. החבר אושרי רואש שכנע, והשניים נרשמו. הפועל חיפה התלהבה ויצרה לרן כרטיס שחקן. הוא נשאר והתפתח, והפך לחלק משנתון 88 המוכשר זה שהביא כל כך הרבה הישגים להפועל חיפה הצעירה וזה שהביא כל כך הרבה עצבים ליואב כץ הוותיק.
"השמנדריקים", הוא קורא לחוליה הזו אבוקרט, רואש, הישאם כיוואן וחנן ממן. הוא קורא לה כך, והשומן הוא ברור מטפורה לכסף. החבורה הזו שכל שנה מתקשה להגיע להסכם עם הבוס אודות מידת ומשך החוזה. היו שם החרמות, ואיומים, ובלאגן אבל רק אבוקרט מעולם לא עשה שום דבר מהנ"ל. אצלו, זה תמיד נגמר בשקט.
לא בטוח שתמצאו מישהו שאומר משהו רע על רן. שוב כמו אבא, האופי והצניעות בולטים מעל לכול. גם כשכן הסתבך, היה בצד המועדף. לפני שנתיים הוא נכנס ברגל של גל אראל, באימון. מספרים שאראל נכנס חזק חזרה, ושאבוקרט עשה תנועה לא יפה עם הרגל, ושאראל הגיב עם שני אגרופים לפנים. מספרים שאבוקרט פתח את השפה, ובעיקר מספרים שרוב השחקנים תמכו בו והתלוננו על אראל.
מתי מכבי חיפה פנתה סוף סוף? מקורות שונים מדברים על תאריכים שונים. אבל המעבר של החבר ממן להפועל תל אביב בקיץ שעבר גרם לאבוקרט, "בוקי", להבין לאן נושבת הרוח. והרוח נשבה לקבוצות גדולות יותר. הרי רן בכלל היה הבכיר בכנופיה הזו, כך אומרים, אז איך ייתכן שההוא שם וההוא פה?
לקראת סוף העונה, רן אמר לבוסים באדום שהוא רוצה ללכת, שהפעם זה ברצינות. כששלומי דורה מונה למאמן, אותו שלומי דורה שהיה אחראי על תור הזהב של השנתון המדובר, הקואץ' היה בטוח שהטאלנט יישאר. אבל בוקי אמר לו שהוא בגיל שמחייב אותו לחשוב קדימה. הוא רצה לפרוץ. כשהחלו הבעיות בהסכמים מול מכבי חיפה, אבוקרט כמעט ויתר. כץ טלפן עם הצעה של 130 אלף דולר לעונה. אבוקרט הגיב מהר: תתחייב בכתב, ויש דיל. כץ, כרגיל, התמהמה, וחציית הכביש נסללה.
אבוקרט הגיע למחנה הירוק באוסטריה ומצא שם קישור עמוס. קטן, בוקולי, גולסה, ידין, ראיוס, עזרא. עזבו את חלוקת התפקידים מדובר בביצה של כישרונות. אבוקרט מגיע כפוטנציאל, לא כסטאר. הוא יצטרך להילחם על כל פירור ולזכות בחולצת הרכב ולשמור עליה. יצליח? "לא תהיה לו בעיה", אומר מאמנו בעונה שעברה ומאמן אשדוד בעונה החולפת, ניר קלינגר. "כמובן שקודם יצטרך לקבל את ההזדמנות ואת הביטחון. מעבר לזה, הוא שחקן מאוד מגוון וזה היתרון. בעונה האחרונה, אחרי הרבה עבודה קשה, הוא סוף סוף עשה את ההתקדמות והוסיף את מה שהיה חסר לו".
מה חסר? "מספרים", מוסיף קלינגר. "הוא החל לתת אותם, החל לכבוש (הילד סיים עם ארבעה כיבושי ליגה בעונה שעברה, א"י). זה הגיע אחרי עבודה לא קלה אבל מאוד קל לעבוד איתו. הוא בחור רציני שמבין מהר מאוד את הדברים ויודע מה יש לו ומה אין לו. ויש לו כמעט הכול, למעט משחק ראש שהוא לא כל כך צריך בעמדה הזו. יש לו זריזות מספקת, טכניקה מצוינת בשתי רגליים, חוזק ובעונה האחרונה התקדם במשחק העומק. הוא מאוד תכליתי". והדובדבן, אליבא ד'קלינגר: "מבחינת אישיות, יש לו את כל מה שמאמן מחפש בשחקן כדורגל. לא עושה רעש, לא פומפוזי, יודע מתי לדבר ומתי לא".
ובאמת, אבוקרט כזה. הוא לא מאלה שבאים שש שעות לפני האימון ונשארים יומיים אחריו. הוא פרקטי. הולך כמעט כל ערב לחדר כושר, מנסה להשתפר על דברים נקודתיים. בעונה החולפת עבד הרבה על הבעיטות מרחוק, ולפי הטיל ב-1:1 ההוא, זה אכן השפיע. "הוא שחקן כישרוני, אבל בוסר", אומר פרשן ערוץ הספורט עמרי אפק. "לדעתי הוא יהיה גיבוי לקטן ולגולסה, ברוטציה, והמטרה שלו תהיה להשתלב לאט לאט, בלי לחץ, צעד צעד. יש לו חוצפה וטכניקה אבל הוא יצטרך לשפר את האגרסיביות ואת התנועה ללא כדור. יש בו משהו איכותי שיכול להתפרץ, אבל זה עדיין לא קרה. בחצי העונה האחרונה זה הרגיש חיובי אבל עדיין לא מספיק". מאמן ראשון לציון, אייל לחמן, נלהב קצת יותר: "זה שחקן מיוחד, מסוג ה-50-50 שנעלמו מן העולם. יכול לשחק גם אחורי, גם קדמי וגם באגף. שחקן גדול".
אכן נראה שמדובר בבחור עם ראש על הרגליים. כמו אבא. צנוע, לוחם, מחויב. אבא אבוקרט זה מכבי חיפה. 488 הופעות בכל המסגרות, ארבע אליפויות, שני גביעים, והכול בשקט. "יש לו ערך מוסף עליי, וזה הגולים שהוא כובש ואיך שהוא כובש אותם", אומר "אמד", כיום מאמן קבוצת הנוער הירוקה, עמה גם לקח אליפות בעונה החולפת. אבא אברהם לא קודח לילד בראש, אין שיחות של שעות על מה ואיך צריך לעשות. "הוא יודע לבד", אומר הסיניור. "הוא יותר התקפי ממני, בונה משחק, מבקיע שערים. האופי דומה. הוא גם יודע שצריך לעבוד קשה, להשקיע כל הזמן".
המעבר והחולצה מספר 6 בירוק מרגשים גם את האבא וגם את הבן. "כל החיים שיחקתי במכבי חיפה והבן שלי גדל איתי על מכבי חיפה", אומר אברהם. "קרה מה שקרה, והוא התחיל דווקא בהפועל. אבל תמיד היה הרצון להתקדם מקצועית, כלכלית, מכל הבחינות. ומכבי חיפה זה קידום בשביל כל שחקן בארץ".
וכמו שהאבא צנוע וממשיך לבקש ש"אל תדברו עליי, תדברו רק עליו", כך הוא גם ריאלי. "רן מגיע למקום בו הוא יצטרך לעבוד ולהרוויח את המקום, וגם אם יהיו ימים קשים, אם לא ישחק או יהיה שחקן רוטציה, הוא יצטרך להתמודד. הוא מחושל, הוא יודע מה לעשות בכל המצבים. ברור שכל שחקן שמגיע למועדון כזה רוצה גם להצליח בו. אני מאמין ששחקן טוב תמיד מוצא את המקום שלו".
רן חזק מאוד גם בגלל הטרגדיה שפקדה את המשפחה. השכול מעניק לבנאדם פרופורציות. בתקופת המחלה של אמו הוא הוריד פרופיל, לא רצה שירחמו יותר מדי. אחרי שנפטרה, ועולמו השתנה, הוא בכל זאת חזר לשגרה הכי מהר שיכול היה. אחרי הכול, זה מה שאימא רצתה. היא תמיד דיברה איתו על כדורגל. "אני מקווה שהיא נחה ושטוב לה למעלה", אומר אברהם, "אני בטוח שהיא גאה ברן. ואם היא יכולה לראות איך הוא מצליח, אני בטוח שהיא שמחה".
