מכבי תל אביב בכדורסל: על כל הקופה

ערב משחק גמר הפלייאוף מצויים חלק מאנשי מכבי תל אביב בדילמה מוסרית: האם לייחל לזכייה באליפות, או שמא להפסד - שאולי יחיש עזיבתו של דיוויד בלאט?

עד כדי כך התקלקלה מערכת היחסים, שישנם כאלו שמוכנים לשקול ברצינות את הדיל הזה: הפסד אליפות תמורת פרידה מהמאמן. כישלון מול חיפה, והקרקע הפוליטית תהיה בשלה לביצוע מהלך; אף מאמן בהיסטוריה המודרנית של מכבי לא שרד אובדן אליפות. אפילו לא פיני גרשון וצביקה שרף הגדולים.

ההשוואה בין מצבו של בלאט כיום לזה של גרשון ב-2010 מעניינת. בסיום העונה ההיא הצליח גרשון להמאיס עצמו על חלקים נרחבים מהציבור בכלל, מציבור אוהדי הקבוצה בפרט ומרוב חברי ההנהלה, ועל גורמים רבים בתקשורת. זה הספיק עבור מכבי כדי לשלוח את גרשון הביתה, למרות שהחזיק בחוזה עתק לעונה נוספת.

יוגב אוחיון וקובאן: חשיפת המכתבים בין הצדדים

פול סטול מוכן: "גדלתי על השם מכבי תל אביב"

קורי קאר לא מתנצל: "העיקר שאנחנו בגמר"

במובן הזה, הגם שתדמיתו של הג'נטלמן (לשעבר?) מפרינסטון ספגה העונה מהלומות קשות, ללא צידוק ספורטיבי-מקצועי של ממש - כמו הפסד אליפות - תתקשה ההנהלה להסביר לקהל מהלך של פרידה ממאמן שגם היום נחשב לאחד הטובים והמוערכים באירופה, וממילא חתום לעוד שנה, בחוזה כבד כמעט כמו זה של גרשון. לפרידה חד-צדדית מבלאט תהיה משמעות כלכלית מרחיקת-לכת שתשפיע על תקציב הקבוצה בעונה הבאה. וגם את זה צריך להביא בחשבון. מצד שני, פרידה משותפת מבלאט עשויה לפנות סכום כסף גדול.

אנו עוסקים בספקולציות, כמובן. אבל טועה מי שחושב שהדברים הללו לא נאמרים, במלים כאלה ואחרות, בשיחות פרטיות מאחורי הקלעים.

האלטרנטיבה לבלאט כבר מוכנה: קוראים לה גיא גודס. גודס קיבל כבר מזמן הבטחה מראשי המועדון שייכנס לנעליו של בלאט, לכשזה יעזוב. הוא ממתין בסבלנות בפוזיציית העוזר כבר שלוש שנים ברציפות. תוסיפו לכך שנתיים נוספות בקדנציה הקודמת, לצדם של נוון ספאחיה ב-2006/7 ושל עודד קטש וצביקה שרף ב-2007/8, ותקבלו אדם שהוכן לתפקיד מאמן מכבי יותר מכל איש מקצוע אחר לפניו; גודס החזיק בתפקיד העוזר יותר מכל אדם אחר בתולדות המועדון (להיסטוריונים: אריה דוידסקו במקום השני עם ארבע עונות; מוישל'ה ויינקרנץ ודיוויד בלאט חולקים את המקום השני עם שלוש עונות כל אחד).

שאלת בלאט משפיעה על ההכנות לעונה הבאה. בשלב הזה בשנה שעברה כבר החזיקה מכבי בהסכם עקרוני עם גיורגי שרמדיני וריקי היקמן. להוציא את אלכס טיוס, מכבי לא ביצעה מהלכים משמעותיים. היא ניסתה לגנוב את ג'רמי פארגו, אבל שוב התברר לה שבתקופת פוסט-פנאן שחקנים כבר לא מוכנים לשחק במכבי בהנחה. וכשזה מגיע להשוואת ארנקים, מה לעשות, לצסק"א ולברצלונה ולריאל מדריד ולטורקיות יש יותר גדול.

זאת אומרת, לא בדיוק; לפדרמנים ולרקנאטים, מחוזקים בבעלים החדשים דיץ ואשכנזי, יש די כסף פרטי. הם פשוט לא מוכנים לבזבז יותר מדי ממנו. זכותם (אגב, זכותם של האוהדים לדרוש אחרת).

שאלת המאמן תוכרע בקרוב. אם יזכה באליפות - ולא יקבל איזו הצעה מפתיעה מקבוצתNBA - בלאט צפוי להישאר. אבל זה לא אומר שלמכבי לא צפוי קיץ ארוך ומתיש, לא פחות מהקיץ שעבר, בגזרת השחקנים.

יהיו עוזבים רבים. פלאניניץ' בחוץ, גם קיינר-מדלי (מכבי תצטרך לפצות אותו בסכום מסוים, כי הוא חתום לעונה נוספת), גם דיוויד לוגאן, גם מורן רוט. פניני, לנדסברג וג'יימס יישארו. סימני השאלה סובבים את ריקי היקמן, ליאור אליהו, יוגב אוחיון ודווין סמית'.

חברי הרביעייה שלעיל מתנדנדים מסיבות שונות ובנסיבות שונות. על היקמן יש למכבי אופציה חיובית (להארכת החוזה בעונה נוספת). על אליהו אופציה שלילית (להפסקת ההתקשרות). אוחיון מסובך מבחינה משפטית (עם קובאן). הבעיה עם סמית' היא כספית-חוזית (רוצה עוד כסף).

במכבי שוברים את הראש לגבי היקמן ואליהו. ההתנהלות בעניינם טיפוסית למכבי; בקבוצה הזו אתה טוב כמו המשחק (או החודש) האחרון שלך. אם לאחר סדרת רבע-גמר היורוליג הכושלת מול ריאל נדמה היה שהיקמן גמר את הסיפור, ההצטיינות שלו בפלייאוף הישראלי שינתה את הלך-הרוח הפנימי לגביו. יש לו אפ-סייד, אומרים במכבי; הוא הארד-וורקר, קשוח, בא לעבודה ברוב המשחקים השנה (מה שאפשר לומר על בודדים משחקני הקבוצה). הוא צעיר (בקיץ בן 28) וטרם הגיע לשיאו. והוא לא יקר.

עם אליהו הבעיה דומה, אבל אחרת: בניגוד להיקמן, מדובר בנכס מקצועי אסטרטגי עבור מכבי. אבל הוא גם מאוד יקר. בעונה הבאה אמור אליהו להרוויח למעלה מ-800,000 דולר נטו. הרבה מאוד כסף, בלשון המעטה, עבור שחקן שהניב בטופ-16 של היורוליג רק 6.3 נקודות (ב-49.2% מהשדה), 2.6 ריבאונדים ו-6.9 נקודות מדד ב-14 דקות, וברבע הגמר קרס ל-1.3 נקודות, 2 ריבאונדים ו-0 נקודות מדד ב-7:30 דקות.

בפלייאוף הישראלי שיפרו היקמן ואליהו את סיכוייהם. אבל לגבי עתיד שניהם עדיין מרחף סימן שאלה גדול. זה תלוי, כמו תמיד במכבי, גם בזכייה באליפות. ובמקרה של אליהו תלוי בגורם נוסף, קול מן העבר - דיוויד בלו.

במכבי מפעילים לחצים כבדים על בלו, שיחזור (גם ישירות וגם באמצעות סוכנו סטיבן היומן). פעם זו הייתה המומחיות של מוני פנאן. היום אין מוני ובלו יושב על הגדר. הוא השלים את לימודיו האוניברסיטאיים בארה"ב, מאמן בקולג' קטן והתכונן לקראת בניית הקריירה השנייה שלו, הקריירה הטלוויזיונית, עליה תמיד חלם. משפחתו התמקמה מחדש בארה"ב, וחזרה לכדורסל פעיל רחוקה ממנו, אפילו שבמכבי ירוויח הרבה יותר מבכל נתיב אחר. העניין הוא שבלו, בן 33 בקיץ, איננו הילד החמדן שהיה כשהגיע לתל אביב לפני עשר שנים. הוא רוצה להתקדם. בכדורסל כבר היה. הוא בשל כעת להמשיך את חייו.

אבל הוא יכול לפתור הרבה בעיות עבור מכבי. כשעזב לפני שנה היה בשיאו. הוא יכול לספק לא רק ניסיון ותבונה והגנה, לא רק את היד הקטלנית מעמדה מספר 4 שכל כך חסרה השנה לקבוצה, אלא גם לחסוך הרבה כסף בעמדות הפאוור-פורוורד. עם בלו, מכבי יכולה להפעיל את אופציית הפסקת ההתקשרות עם אליהו כשהיא שקטה. עם בלו בסגל, תגיע מכבי למו"מ המחודש מול אליהו מעמדת מיקוח נוחה יותר, בלי לחץ. הכוונה במכבי הייתה להתיר את חוזהו של אליהו (בתמורה לפיצוי הנקוב בחוזה, סביב 100,000 דולר), ולשבת לשולחן על חוזה חדש, נמוך הרבה יותר, ליותר שנים - שהרי גם במכבי מבינים שבלו הוא לא שחקן שאפשר לבנות עליו לחמש שנים, ואליהו כן כזה. וגם אם אליהו יסרב ויעדיף לצאת לחו"ל, מכבי תוכל להסתדר עם בלו.

החלפת אליהו בבלו תשפיע על כל יתר השחקנים, כי היא כרוכה בשינוי קונספציה מקצועית. עם בלו תוכל מכבי להתמקד בהחתמת סנטר נוסף לצידו של שון ג'יימס (שאגב, צפוי להאריך את חוזהו במכבי מעבר לעונה הבאה, בשנתיים או שלוש נוספות) - ובשחקן שיכול לשחק בעמדות 3 ו-4 (סמית' או שחקן חדש). לנדסברג עשוי לתפוס את עמדת הסמול-פורוורד, יחד עם גיא פניני.

בלאט ממשיך לרצות את ריצ'י הנדריקס, אקס מיתולוגי נוסף, שביקר בישראל במהלך סדרת רבע-הגמר מול ריאל (ואפילו נפגש עם אנשי מכבי). אם בלאט נשאר, קיים סיכוי סביר בהחלט שהנדריקס יהיה שחקן הפנים הנוסף לצד ג'יימס.

זה משאיר למכבי מקום לשני זרים נוספים בעמדות הגארד, בהנחה שהיקמן נשאר. רכז זר צפוי להגיע, כי גם במכבי מבינים שהיקמן הוא הרבה דברים, אבל לא פוינט-גארד אמיתי. זה אולי יהיה מייק גרין, הרכז המצוין של וארזה, שסיים לפני מספר ימים את העונה בחצי-גמר הפלייאוף האיטלקי. אבי אבן, ראש מחלקת הסקאוט של מכבי, נמצא כעת באיטליה. הוא ביקר במחנה הצעירים בטרוויזו והלך גם לראות כדורסל. הוא עוקב גם אחרי גרין.

באשר לגארד הזר הנוסף, השאלה היא האם יהיה זה שחקן בעמדות 1-2, או בעמדות 2-3.

כמו בכל פאזל, השאלה הזו תלויה בשאלת החלקים האחרים שימוקמו על השולחן. בראשה שאלת יוגב אוחיון.

לאוחיון יש בעיה משפטית סבוכה עם קובאן, שעוד נעסוק בה בהרחבה. אבל בקצרה נוכל לספר שהדילמה הנוכחית של עורכי דינו היא האם לפנות לפיב"א כעת, בראשית הקיץ, כדי לקבל ממנה סעד הצהרתי באשר למצבו החוזי (האם הוא שחקן של מכבי או שחקן של קובאן), או להמתין ולראות כיצד תפעל קובאן.

נספר לכם שבקיץ שעבר, לאחר שהסתיים משבר קובאן, חתמו מכבי ואוחיון על זיכרון דברים, שהוא מעין חוזה-לא-חוזה, הבנות רשמיות (בעלי תוקף משפטי) שמסיבות שונות לא עוגנו בחוזה שלם, על המשך ההתקשרות בין הצדדים לעונות 2012/13, 2013/14 ו-2014/15. אוחיון אמור היה לזכות בשדרוג כספי ניכר בשנתיים האחרונות לחוזה.

מכבי ואוחיון מעולם לא הצהירו על כך באופן רשמי - מחשש, כפי שהתריעה בפניהן קובאן, שהדבר יהווה הפרה של תקנון פיב"א בשל כפל חוזים.

הרוסים טענו ועדיין טוענים שאוחיון חתום אצלם בעונה הבאה. זו הפרשנות שלהם את החלטת בורר פיב"א בקיץ (אף שבהחלטת פיב"א לא נאמר דבר באופן רשמי באשר למצבו החוזי של אוחיון ב-2014). הרוסים טרחו לשלוח לאוחיון מספר מכתבים לאורך השנה, שנחשפו כאן, ובו כתבו שהם מצפים לבואו לקראת העונה הבאה. אוחיון מיהר לשגר מכתבי תגובה שבהם הודיע כי אינו רואה בעצמו שחקן של קובאן. הרוסים התעלמו מהמכתבים הללו והמשיכו בשלהם. מכבי ואוחיון החליטו שלא להודיע דבר (ואולי לסבך את עצמן מול פיב"א) על חוזה חדש בין הצדדים, ולכאורה, כלפי חוץ, הן מבחינת מכבי והן מבחינת אוחיון החוזה שנחתם ביניהם בקיץ 2011, לשלוש שנים (כולל העונה הבאה), עודנו בתוקף.

המלכוד של אוחיון הוא זה: אם יפנה מוקדם לפיב"א, אולי תפסוק פיב"א רשמית שהוא שחקן של הקבוצה הרוסית. אם לא יפנה לפיב"א, יצטרך לחיות בקיץ בחוסר-וודאות, וגם מכבי לא תוכל לדעת בוודאות האם היא יכולה לבנות עליו בעונה הבאה, עד אשר קובאן תפעל.

קובאן תפעל מתישהו, בזה אין לאוחיון ולמכבי ספק. הכסף שהעבירו הרוסים למכבי עבור שחרור אוחיון בקיץ שעבר עדיין נמצא בחשבון הבנק של מכבי. יכול להיות שקובאן כבר הבינה שאוחיון לא מעוניין לשחק אצלה. בכל מקרה, מבחינתה זו אפשרות טובה למתוח את העצבים של אוחיון ומכבי, לנקום בהם על שעוללו בקיץ שעבר, ובדרך להוציא מהם בוכטה של כסף. בקיץ שעבר, לפני פסיקת הבורר ואחריו, הייתה מכבי מוכנה לשחרר את אוחיון. לפני פסיקת הבורר דרשה פיצוי כולל של 350,000 דולר והתנצלות. לאחריו 500,000 דולר והתנצלות. קובאן תדרוש ממכבי לא פחות. העניין הוא שאם יפסוק בורר פיב"א שאוחיון שייך לקובאן, בכלל לא בטוח שמכבי תרצה לשלם סכום כזה עבור אוחיון.

זו סוגיה שיכולה, אם לא יפנה אוחיון לפיב"א בעצמו בזמן הקרוב, להימשך חודשים ארוכים.

החלופה לאוחיון היא יותם הלפרין. כמעט בכל קיץ בשנים האחרונות דיברה מכבי עם הלפרין. לפני שנה כבר החתימה אותו, הודיעה על כך רשמית, ורק כשהתברר שמס הכנסה מערים קשיים החוזה בוטל. כעת משלים הלפרין חמש עונות מלאות בחו"ל ויוכל לשוב לישראל ללא צורך להשלים את המיסוי על הכספים שהרוויח בחוץ. בלאט רוצה מאוד את הלפרין, לאו דווקא במקום אוחיון אלא במקום מורן רוט. ההנהלה פחות מתלהבת. הלפרין הרבה יותר יקר מרוט. אבל אם גם רוט וגם אוחיון עוזבים, הלפרין הופך לברירת מחדל.

מה יהא על דווין סמית'?

מקורבים למועדון משוכנעים שהוא הולך לעשות "ויברח" - כמו פארגו ולנגפורד והנדריקס ורבים טובים לפניו; ברצלונה חומדת אותו, צסק"א מפלרטטת איתו, והוא מופיע במחברות של קבוצות-על נוספות. אין הרבה סמול פורוורדים שלמים ואלגנטיים כמו סמית' באירופה. הוא סחורה מבוקשת.

המו"מ הזה אמור היה להסתיים מזמן עם חוזה חדש במכבי, אלמלא הבחישה של קבוצות אחרות. מכבי כבר הייתה מוכנה לשדרג את סמית' לכיוון 850,000 דולר נטו בעונה. כעת המחיר עלה: בקבוצות אחרות באירופה הוא יכול להרוויח לפחות מיליון יורו, לא דולר.

באדי בייקר, הסוכן של סמית', הגיע לישראל לפני כמעט שלושה חודשים. הוא לא מתכוון לשוב לכאן בקרוב. ומהדברים שאמר אתמול אפשר להבין שבמצב הנוכחי פניו של סמית' לעזיבה.

"אין לנו הסכם עם מכבי, אז מטבע הדברים אנחנו בודקים אופציות נוספות", אמר בייקר. "הוא שחקן מצוין ויש הרבה מועדונים שרוצים אותו. אין הרגשה לא טובה מול מכבי, בכלל לא. זה לא מצב שהשחקן אומר שנמאס לו והוא רוצה קבוצה חדשה, בכלל לא. זה עניין כספי. אני צריך לעשות את העבודה שלי כסוכן ולהביא ללקוח שלי את ההצעה הטובה ביותר".

ohad@walla.net.il

דיווח: מכבי תל אביב מעוניינת במרסליניו הוארטס