על פניו, אולימפיאקוס צריכה לנצח את סדרת גמר הפלייאוף היווני שתיפתח הערב (שישי). היא אלופת אירופה המכהנת, ולראשונה זה שנים - היא נחשבת טובה, מחוברת ומאומנת מפנאתינייקוס ברמת הכדורסל. יש לה את יתרון הביתיות, והיא נהנית מואסיליס ספאנוליס בשיאו.
מדוע, אם כן, מתעקשים ביוון שהסדרה בכל זאת פתוחה לחלוטין?
בשתי מלים: דימיטריס ינאקופולוס. ובתשע מילים נוספות: אף אחד לא יודע איזה תכסיס ישלוף הפעם מהכובע.
אף עיתונאי יווני לא מוכן לדבר לרקורד על הנשיא החדש של פנאתינייקוס. בחודשים האחרונים תופעה מדאיגה מתרחשת באתונה: 11 עיתונאי ספורט הוכו בידי אלמונים. אין קשר (מוכח) למעורבות של ינאקופולוס - ואולי מדובר בצירוף מקרים - אבל חלקם העבירו ביקורת על הפרובוקציות הבלתי-נגמרות של הנהלת פאו.
כמה מהעיתונאים הפצירו בי שאזהר. "דימיטריס יודע הכל", אמר אחד מהם. "לא חשוב איפה הכתבה שלך מתפרסמת, אני משוכנע שגם היא תגיע אליו, והוא יעשה הכל כדי לבדוק עם מי אתה מדבר. אם הוא לא יאהב את הדברים שכתבת, אל תתפלא אם גם ינסה לתבוע אותך".
אז נדבוק בעובדות.
את השם ינאקופולוס כולם מכירים: ב-25 השנים האחרונות שולטת המשפחה, בראשות האחים ת'נאסיס ופאבלוס, בכל קבוצות הספורט של מועדון פנאתינייקוס אתונה - להוציא את קבוצת הכדורגל. קבוצת הכדורסל היא היהלום שבכתר: כשהינאקופולוסים השתלטו, פאו לא הייתה פקטור באירופה וביוון השתרכה מאחורי הקבוצות מסלוניקי. מאז 97', כשהגבירו המיליארדרים את תמיכתם הכלכלית במחלקת הכדורסל, החלה פאו לספור תארים עד שהפכה לקבוצה המצליחה והדומיננטית באירופה במילניום השלישי עם עשר אליפויות יוון, שמונה גביעים מקומיים וחמישה תארי יורוליג.
בשנים האחרונות, כשהמשבר הכלכלי איים להטביע את הביזנס הפרטי של הינאקופולוסים (עסקי פרמצבטיקה), הצהירו האחים המזדקנים, שניהם בשנות השמונים לחייהם, כי ברצונם למכור את הקבוצה. אף קונה לא התייצב. בקיץ החליטו שלא לנטוש את פאו ולגזור עליה פשיטת רגל, כי אם להפחית את עוצמת התמיכה הכלכלית ולהעביר את עול הניהול היום-יומי, המתיש, לדור הבא.
הבחירה הטבעית הייתה דימיטריס, 38, בנו של פאבלוס, אשר מונה לנשיא במקום ת'נאסיס. הוא היה ידוע ביוון כאוהד מושבע של פאו, אבל גם כאדם חסר רסן; לראשונה התפרסם בשנת 98', כשלאחר ההדחה של פאו מגביע אירופה התפרץ על דינו ראדג'ה בצעקות ובקללות. זו הייתה טעות: ראדג'ה איבד עשתונות והכה את בנו של הבוס.
לא שהדור הוותיק ניהל את פאו עם פאסון בריטי - כולם זוכרים את התפרצויות הזעם על שופטים ועסקנים של הינאקופולוסים הזקנים (כיצד ב-2009, אחרי שפאו זכתה ביורוליג, מיד בסיום המשחק, נכנס ת'נאסיס לפרקט ומול עיניו של מזכ"ל המפעל ג'ורדי ברתומיאו זרק שטרות של יורו לכיוון השופטים, רמז לטענתו להטיית המשחק בידי צסק"א, שביצעה קאמבק מדהים אבל הפסידה בשניות הסיום).
ובכל זאת, דימיטריס קבע העונה רף חדש: כבר בקיץ, בעת שניהל מו"מ עם ז'ליקו אובראדוביץ', שלבסוף התפוצץ, הדהים כשאמר ש"אנשים קרובים לאובראדוביץ' - לא אובראדוביץ' עצמו - ניסו לפרק לנו את הקבוצה ביחד עם סוכן השחקנים ניק לוטסוס (סוכנם של באטיסט, פרפרוגלו וקאיימקוגלו שעזבו את הקבוצה בסיום העונה שעברה"; ובהמשך לא חדל מלכנס מסיבות עיתונאים הזויות, להטיח האשמות חסרות-תקדים בשופטים וביריבות, לאיים, לנבל את הפה ולעשות שרירים.
בדצמבר כינס לפתע את התקשורת ובמסיבת עיתונאים דרמטית הודיע על כוונתו לעזוב, לא לפני שפרץ במהלכה בבכי.
"הדוד שלי בגד בי", אמר דימיטריס, "גיליתי שהוא השאיר את הקבוצה עם המון חובות. הוא לא הפריש מס כנדרש למשכורות השחקנים. אתם רוצים לשמוע את האמת? אובראדוביץ' עזב כי ת'נאסיס היה חייב לו הרבה משכורות. זו הסיבה לכך שכל השחקנים עזבו. האשמתם אותי (התקשורת) כשנכנסתי לתפקיד בכך שבגללי ז'ליקו עזב. סתמתי את הפה, כי כשזה קשור למשפחה שלך אתה לא מדבר. אני אדם מבוגר ויכול לספוג הרבה דברים, חוץ מבגידה, בטח מדם מדמי. אני מצטער, אבל אני לא יכול להישאר כאן. אני מחזיר את המניות לת'נאסיס, אם ירצה בהם".
מספר ימים לאחר מכן, לאחר ששככה הדרמה, כנראה שינה ינאקופולוס הצעיר את דעתו.
הבעיה היא שככל שהתקדמה העונה הסיר דימיטריס ינאקופולוס מעצורים. זה הפך למסוכן, אומרים עיתונאים.
ההתפרצות הראשונה נרשמה לאחר משחק גמר הגביע היווני, בו ניצחה פנאתינייקוס. המשחק עצמו הפך לזירת קרב מדממת: רק 1,800 צופים הורשו להיכנס, 900 מכל צד. הכרטיסים חולקו בידי ההנהלות לאוהדיהם הרועשים ביותר. עוד לפני פתיחת המשחק, בשלב החימום, נזרקה אבוקה מאחד היציעים ופגעה בראשו של קייל היינס, שחקן אולימפיאקוס. חלק מהשערות של היינס נשרפו. הוא נלקח לחדר ההלבשה ואיבד שם את ההכרה. לאחר טיפול קצר חזר לעצמו. הוא בכל זאת שיחק במשחק, שהופסק בדקה ה-13 בשל זריקת אינספור חפצים מהיציעים והשתוללויות ביציעים, וחודש כעבור למעלה מחצי שעה, לאחר שפונו כל האוהדים מהאולם.
בעת הפסקת המשחק שחרר ינאקופולוס הודעה רשמית לתקשורת.
"האם יימצא שופט עם ביצים שיעניש את המועדון המטונף הזה?", נכתב שם מטעמו של דימיטריס, "קשה להאמין שדברים כאלו קורים. לא ייתכן שהקורבן לאלימות יקבל את אותו עונש. אולימפיאקוס הורסת את המשחק.
אחרי המשחק השיבו בעלי אולימפיאקוס, האחים אגילופולוס, ליריבם השנוא, במסיבת עיתונאים מאולתרת שכינסו בה דיברו במשך כמעט שעה.
"הכדורסל מת היום", אמרו. "מהיום חוליגניזם הוא לא רק תופעה חברתית שצריך לטפל בה, אלא כעת דבר שנעשה באופן רשמי בידי הנהלה של קבוצה. זה היה ברור אחרי שפונו כל האוהדים מהמגרש ושתי הקבוצות היו יכולות להשאיר 50 אנשים עם אקרדיטציות. ראינו מי קיבל מאיתנו אישור להישאר ומי קיבל מהנהלת פאו. מעבר לכך, שחקנים שלנו שמשחקים גם בנבחרת הלאומית אמרו לו בחדר ההלבשה שיש עדי ראייה לכך שבדקה האחרונה של המשחק הנשיא של פנאתינייקוס התיישב על ספסל הקבוצה שלו, בסמוך למרכז המגרש, קילל את השופטים ואיים עליהם".
באולימפיאקוס טענו שהרקע לכל ההתפרעויות הייתה התנהגותו של ינאקופולוס שבוע קודם לגמר, כאשר נערך הדרבי הראשון לעונה במסגרת הליגה, באולם השלום והאחווה של אולימפיאקוס. באופן נדיר, במשחק הזה לא נרשמה שום תקרית - בפעם הראשונה לא נזרקה אפילו מצית מהיציע למגרש - אבל בסיומו, לאחר שאולימפיאקוס ניצחה, דווח בכלי התקשורת שינאקופולוס הסתער לתוך חדרי ההלבשה של השופטים והחל לטנף אותם.
"אתם מנסים לזיין אותי? אל תתעסקו איתי, אני פורע חוק", צעק (לכאורה). זמן קצר לאחר מכן זרקו אלמונים אבנים על ביתו של אחד משופטי המשחק.
ינאקופולוס גינה את המאורע בהודעה רשמית.
בסיום גמר הגביע המביש טענו האגילופולוסים שינאקופולוס מחמם בכוונה את האווירה ויוצר מתחים וכעסים שמתפוצצים לבסוף ביציעים.
לאחר הדרבי בגביע הועמד ינאקופולוס לדין באיגוד הכדורסל היווני. הוא ספג עונש חסר תקדים: הרחקה לחודשיים מכל המשחקים במסגרת הליגה היוונית.
"המערכת האדומה מכה שוב", אמר לעיתונאים. "ההחלטה הזו היא בדיחה. אני לא מתכוון לכבד אותה. הם רוצים למנוע ממני להיכנס לאואקה? בוא נראה אם יש להם אומץ".
ההסתבכות הגדולה הבאה שוב הייתה קשורה לשופטים - הפעם ביורוליג; לאחר ההפסד של פאו לצסק"א בטופ-16 הגישה הקבוצה תלונה רשמית ליורוליג על צורת השיפוט, ולא חסכה ביקורת מאנשי המשרוקית.
"אפילו סטיאווה בוקרטש בתקופת צ'אוצ'סקו לא קיבלה כזאת הגנה", כתבה פאו בתלונתה.
וינאקופולוס הצעיר חזר לחמם: לאחר המשחק הראשון בסדרת רבע-הגמר מול ברצלונה, בו ניצחו הקטלאנים, הודיע כי "משהו כאן מסריח. אני מציע לרשויות לבדוק את חשבונות הבנק של שופטי היורוליג, ובמיוחד את החשבון של מר ריגאס (קוסטאס ריגאס, משבץ השופטים של היורוליג, יווני, א.ג.)".
בעיתון הבית של פנאתינייקוס נכתב למחרת, בכותרת: היורוליג זונה.
ביורוליג הבינו שינאקופולוס מנסה להוציא את ההתמודדות מהמגרש - שם לבארסה היה יתרון מובהק - ולהעביר אותה למגרש הפסיכולוגי-נפשי. התגובה הייתה מהירה: קנס חסר-תקדים של 150,000 דולר לפנאתינייקוס ואיום שהצהרה נוספת ברוח זו תביא להשלכתה של פנאתינייקוס מהתחרות.
פאו ניצחה את משחק 2 בספרד, ואת משחק מספר 3 באתונה. במשחק הרביעי הייתה יכולה להשלים סנסציה, אבל בארסה הייתה גדולה עליה. המשחק החמישי כבר היה שייך לספרדים מתחילתו.
אבל זה לא הסתיים כאן. שני המשחקים באואקה כללו גם הם הפרות סדר מצד האוהדים - ובנוסף האשימו ביורוליג שפאו מתירה הכנסתם של יותר אוהדים מתכולת האולם, מה שמסכן את שלומם. על פאו עמד עונש על תנאי בשל התנהלות דומה מהשנים האחרונות. לאחר הסדרה הפעילו שופטי בית הדין של היורוליג את העונשים הללו, וגזרו על פנאתינייקוס עונש יוצא דופן בחומרתו, של ארבעה משחקי רדיוס ללא קהל בעונה הבאה. היינו, כמעט את כל השלב הראשון של היורוליג בעונה הבאה תארח פאו מול יציעים ריקים.
ברתומיאו לא היסס לצאת למלחמה ברמה האישית, ותקף את התנהלותה של הנהלת פנאתינייקוס. הוא טען שקבוצות היורוליג לא מרגישות בטוחות במשחקים באואקה, ושהמציאות הזו לא תיתכן. הוא איים שוב להרחיק את פאו מהמפעל.
לפני מספר ימים, דווח, המריא דימיטריס ינאוקפולוס לפגישה אישית עם ברתומיאו, בניסיון להשיג הפסקת אש. לא שוחררה הודעה רשמית לאחר המפגשים ולא ידוע מה נאמר בפגישה. מכל מקום, העונשים שהוטלו על פאו לא בוטלו.
אבל טועה מי שחשב שסדרת גמר הפלייאוף יכולה לעבור ללא סנסציות. ביום שלישי פרסם עיתון מקומי שישנם חשדות לפיהם שחקנים ב"קבוצות הגדולות" של יוון השתמשו בסמים ממריצים, כשלכתבה צורפו תמונות של שחקני אולימפיאקוס חוגגים בפיינל פור.
אולי זה המקום להזכיר שינאקופולוס ג'וניור שולט בעיתון ובחמישה אתרי אינטרנט פופולאריים באתונה. כמעט חמישים עיתונאים עובדים שם. ביוון מזכירים שאלו חמישים עיתונאים שמשתכרים שכר גבוה מהממוצע כעת, ועוד על רקע הקריסה והפיטורים ההמוניים בתקשורת הספורט המקומית. גם לאולימפיאקוס יש עיתונים שמזוהים עמה. אבל כלי התקשורת של פאו הקצינו השנה את הקו הכללי בסיקור ספורט. לצופים מהצד נראה שאותם כלי תקשורת הופכים לכלי שרת בידי בעלי אינטרס לשם ליבוי יצרים ועשיית בלאגן.
אפרופו אותו פרסום על חשד לשימוש בסמים.
העיתונאי שחתום על אותה כתבה, מספרים ביוון, לא קשור ישירות לתחום הספורט, אבל נחשב למקורב לאחד מאנשי פאו.
"מה יצא מזה?", תוהה גורם בתקשורת היוונית. "לאחר הפרסום ינאקופולוס שוב הוציא הודעה שאומרת ש'אנחנו לא אוהבים לקרוא דברים כאלה בעיתון', אבל העונה אולימפיאקוס עברה כבר 6-7 בדיקות סמים, וכמה ימים לפני הפיינל פור הגיעו מ-WADA (הסוכנות הבינ"ל למלחמה בסמים ממריצים, א.ג.) ועשו בדיקות. כל הפרסומים האלה יוצרים אווירה. עכשיו, אם פאו תפסיד את הסדרה, יאמרו: יופי, אולימפיאקוס מסוממים".
מעבר לכך, שלשום נערכה פגישה חשאית בין נציגי הקבוצות בעניין סידורי האבטחה במשחקים. קהל הקבוצה האורחת לא מורשה להיכנס למשחקים, כך שמותרת רק כניסת קהל ביתי. האורחים היחידים במגרש הם אנשי הקבוצות - שחקנים, מאמנים, מנהלים - והם זוכים לאבטחה מקסימאלית. באולם השלום והאחווה קיים מרחק רב בין היציעים לבין הספסל, בשל מסלולי ריצה שכולל האולם. באואקה הקהל קרוב לקווים. זו הסיבה לכך שראשי היורוליג חייבו את פאו במהלך הסדרה מול ברצלונה לפרוש רשת ענקית שתמנע זריקת חפצים למגרש. בישיבת התכנון לקראת סדרת הגמר דרשו ראשי אולימפיאקוס להרחיק את הקהל של פנאתינייקוס שנמצא מאחורי ספסל הקבוצה האורחת ב"אואקה" אחורה, מרחק דומה לזה שקיים באולם השלום והאחווה. בפאו סירבו. הפגישה התפוצצה.
ביום חמישי פורסמו שמות השופטים בשני המשחקים הראשונים. לפחות על אחד מהם נכתב שהוא אינו מרוצה.
מעטים מאמינים כעת שהסדרה הזו תעבור בשלום. כי מצד אחד נמצאת אלופת אירופה (וגם האוהדים שלה אינם ילדי מקהלה); בצד השני נמצא בוס אקסצנטרי, בלתי-צפוי, שאינו מסוגל להפסיד, והרבה אוהדים מתודלקי שנאה.
ohad@walla.net.il