1. חבר'ה, צאו מהאפתיה
"חבל. כל כך חבל שפספסנו את המשחק בנוקיה. זה היה בידיים שלנו. עכשיו זה על הכל או על כלום", כך אמר גורם בכיר בהפועל ירושלים לקראת המשחק הערב מול מכבי תל אביב. אכן, גם הפועל ירושלים יודעת: המשחק הערב הוא על כל העונה. לא תהיה עוד הזדמנות. לאחר שחיממה את התבשיל בנוקיה, יודעת הפועל שהיא חייבת לנצל את האווירה המהבילה של מלחה ולהשיג ניצחון.
יותר מכל, הפועל נראית לעתים על הפרקט לא מחוברת ולא שומרת. השחקנים נראים אפתיים כמעט וזו בטח לא דרך לקחת את הסדרה. הזדמנות הפז לדרוך על מכבי הולכת ומתרחקת. אפילו עוזר המאמן, דרור כהן, הודה ש"מכבי לא הציגה במשחק הקודם משהו שירושלים לא ידעה או התכוננה אליו". מסקנה: הלחימה לא הייתה ברמה מספקת. זה מה שהיה חסר.
ירושלים יכולה להתקנא בלהט של הפועל תל אביב, שבסדרת רבע גמר הפלייאוף מול מכבי הגיעה ליד אליהו, לא נכנעה ונתנה פייט. נראה ששחקני ירושלים לא משחקים זה למען זה (ויעידו על כך 20 האיבודים), לא שומרים, לא מקריבים עבירות, ואולי גם גו'ש דאנקן הושפע מהפרסומים האחרונים. כך קרה שמכבי, גם כשהייתה חלשה, קלעה מול ירושלים 91 נקודות, ועוד ביום בינוני מהשלוש (4 מ-13 מעבר לקשת).
בירושלים ערכו התאמות וצפו בטעויות בווידיאו. אך חרף ההיערכות המקצועית, יודעים שם היטב: המשחק יקום וייפול על הפן המנטלי. ובמילים מיופייפות פחות: הפייטריות שהייתה חסרה בנוקיה. בניסיון לשקם את החוליה הרופפת הזו, אמר המאמן שרון דרוקר בימים האחרונים לשחקנים: "אנחנו מאמינים בכם ויודעים שאתם פייטרים הוכחתם את זה בסדרה בנתניה. זה מה שצריך: לשחק עם לב, עם לחימה, עם אגרסיביות. אני מאמין שאפשר לעשות את זה".
על פי המשחק האחרון, ירושלים נראית כקבוצה שמסויגת מהרעיון שתיקח אליפות. אם דרוקר יצליח עד הערב להכניס בפקודיו קצת אטרף, מלחה עשויה שוב לרעוד.
2. חסיד אומות המאמנים
כבר במשחק הראשון בחצי גמר הפלייאוף מתברר כי המאצ'-אפ המעניין הוא לא בין הקו הקדמי של ירושלים ומכבי תל אביב, אלא בין ליאור אליהו ודייויד בלאט. בלאט הלין לא אחת בשיחות פנימיות ולמקורביו נגד ליאור אליהו על כך שהוא תוקע לו את התקציב ו"שאינו מתאמץ לשחק אם הוא חולה", והנה, באופן פרדוקסלי, אליהו היה גורם משמעותי בניצחון מול ירושלים. לא מן הנמנע שאליהו קיבל מעט ביטחון (שוב) בזכות התערבות ההנהלה: קברניטי המועדון העירו בתקופה האחרונה לבלאט, ולא בפעם הראשונה העונה, כי ליאור אליהו הוא שחקן משמעותי וצריך לקבל דקות יציבות.
והנה עוד אירוניה, חריפה עוד יותר: כולם יודעים איפה מסיימים מאמנים שמאבדים אליפות במכבי תל אביב, קל וחומר כאלה שמודחים בחצי הגמר, ועל אחת כמה וכמה מאמן שממילא שרוי במתיחות מתמשכת עם ההנהלה. והנה, ליאור היה הפקטור שעזר לבלאט בניצחון החשוב מול ירושלים. אירוניה, כבר אמרנו.
מקורביו של אליהו הביעו זעם רב על כך שבמשחק הראשון, שתי דקות לסיום, כשמכבי הובילה בהפרש דו ספרתי, לקח בלאט פסק זמן, שאחריו נותר אליהו על הספסל, וזאת בניגוד למנהג להוריד שחקן מצטיין מהמגרש כשהתוצאה מובטחת לא מ"הדלת מהאחורית", כהגדרתם, קרי במהלך פסק הזמן, ובכך להעניק לשחקן את התשואות מהקהל. גם בטלוויזיה, אגב, נשמע בלאט קריר למדי כלפי השחקן, כאשר אמר עליו: "לא ראיתי מה ליאור עשה", לפני שהתעשת והחמיא לו. חוסר פרגון מקרי?
3. לב גדול, תמיכה זעירה
בסביבה של ליאור אליהו מספרים שהוא פגוע לא רק מהיחס, אלא גם מהפרסומים האחרונים עליו. למקורבי השחקן בטן מלאה (ומנומקת היטב, יש לציין) על ההתנהלות הצהובה מולו: "כדי לחזור למכבי, ליאור ויתר על 6 מיליון שקל (היה לו עם ויטוריה חוזה לארבע שנים של מיליון אירו לעונה, ו"כ). הוא חזר למכבי עם אהבה גדולה למועדון ורצון אדיר להוביל, ולכן חתם על חוזה ארוך טווח. זה היה רצון גם של המועדון וגם שלו. ליאור הצטיין בחצי גמר פלייאוף בוויטוריה בכל שלושת המשחקים מול ריאל מדריד, כמו גם בסדרת הגמר נגד ברצלונה. הוא נבחר לאחד השחקנים המצטיינים של הסדרה עצמה ובמשחק הקובע על האליפות בחוץ מול ברצלונה", מזכירים המקורבים.
"וחרף כל זאת, מאז שליאור חזר, בלאט ניסה באופן שיטתי להוריד אותו יותר ויותר: דקות המשחק הלכו וירדו. זה פוגע בליאור הן ברמה המנטלית והן המקצועית. הוא רק בן אדם. בנבחרת, תחת אריק שיבק, הוא אחד הטובים והמובילים מול הנבחרות החזקות באירופה, ומצב הרוח שלו עולה. הוא עושה כל מאמץ להוביל את המועדון לאליפות, אך מצד שני ערכו יורד. גם הוא שומע את הביקורת, דעת הקהל נהפכה באופן גורף להיות נגדו. עד היום זה נמשך באתרי האינטרנט, בטוקבקים של אוהדים. כולם אומרים שם ש'יילך, הוא לא שווה כלום'. זו ממש הסתה נגדו. ליאור מבין עברית, שומע ורואה. זה משפיע עליו. כל זה תחת דיויד בלאט. במצב הזה לליאור אסור להישאר במכבי, הוא צריך להיענות להצעות שלו מאירופה. גם מבחינתו האישית, כבן אדם שנפגע. הוא רגיש מאוד, עם לב גדול. אם בלאט נשאר ליאור צריך לעזוב את מכבי".
המקורבים מוסיפים: " למרות כל הדברים האלה, הוא הוכיח שהוא עם לב גדול וספורטאי אמיתי. גם כשרוצים להוריד לו הרבה מהשכר כדי שימשיך - למרות כל זה הוא הצטיין בסדרה מול הפועל תל אביב והוביל את מכבי לניצחון במשחק מול ירושלים".
יוזכר כי אליהו אינו רק שחקן מוכשר, אלא גם קפטן ישראלי. ובעיקר, אליהו שלח חומר למחשבה לראשי מכבי עד כמה הוא נחוץ לקבוצה. אבל זוהי תקופה חשוכה ביחסים של מכבי עם הישראלים שלה, ואין פלא שגל מקל ועמרי כספי לא פוחדים להצהיר לסביבתם שהם לא יגיעו למכבי. למכבי אופציה לשחרר את השחקן ב-100 אלף דולר. אליהו, מצדו, בודק את ההצעות באירופה. כרגע נראה שהוא הגיע לקצה גבול הסיבולת לספוג רסיסים של זלזול.
4. הרגלים ישנים לא זונחים
בשבועיים האחרונים, מספרים שחקנים במכבי, בלאט אכן קיבל את בקשת ההנהלה והוריד קצת מהגערות והצעקות. אבל הרגלים ותיקים אינם מסתלקים סתם כך, בזנב בין הרגליים: 4.5 דקות לסיום המשחק מול ירושלים, לא התאפק המאמן מלבצע את מה ששנוא כל כך על קברניטי המועדון וזינק בדרמטיות על השופט. גורמים במכבי מאוד לא אהבו את הזינוק, ועוד פחות מכך את הדיבור הנסער עם השופט. מה שבעבר נראה כמו גילוי של אכפתיות מצד המאמן, איבד, כמדומה, את ח?נו? בעיני ההנהלה. בחדר ההלבשה נרגע בלאט והתחבר חזרה למצב רגוע: "לקח לנו זמן להיכנס למשחק, אבל אני שמח שנשארו במשחק וניצחנו אותו. יש לנו עוד דרך ארוכה".
לא מעט מהזרים חולמים על הרגע שהם כבר יורידו את המזוודות מהבוידעם ויטוסו לחופשת הקיץ שלהם. ואולם במקום למדוד את חולצת ההוואי שלהם הלחצים עליהם רק מתגברים. במכבי יודעים שכדי להימנע מתרחיש של דפיקות לב מיותרות בדרך לאליפות, יש לנטרל את ירושלים באיבה ולנצח את המשחק השני במלחה. שהרי מתחתית של 2:0, ירושלים תתקשה מאוד לחזור לסדרה. ושוב מפציר בלאט בשחקניו לספק את האלמנטים הביסיים: לחץ, אגרסיביות, הגנה וריכוז. "על הדברים הקטנים, ריבאונד, בוקס אאוט, מצליחים לנצח משחקים", מזכיר להם המאמן.
אולם עם אליפות או בלי, חוסר האטרקטיביות של הקבוצה השנה, יחד עם הקרטוע המקצועי המתמשך, מיתרגם לנדבך חשוב לא פחות: במועדון מביעים כבר זמן מה דאגה לנוכח המנויים הנמכרים בעצלתיים, יחסית. התוצאה לא איחרה לבוא: במשחקי הליגה נראו מפרצונים. גם בנושא הספונסרים חוששים במכבי מהאטה. אומנם ההנהלה מקיימת שיחות עם אלקטרה, אך עם ההאטה בתחום המנויים קשה יותר לשוחח.
5. קו או קב?
הקו הקדמי של ירושלים מזכיר את קו בר לב: בנו והסתמכו עליו, ונחלו אכזבה. ליאור אליהו ושון ג'יימס קלעו 43 נקודות ופוררו את הקו כלא היה. עוזר המאמן של מכבי, גיא גודס, מנסה להסביר את התפוגגותו של המיתוס הקטנטן: "הקו קדמי שלהם? עשינו הרבה נקודות בפנים. ראינו שלא הולך לנו מהשלוש, אז הלכנו יותר לקו, שיחקנו טוב ונכון, 91 נקודות, בערב חלש של שלשות. לא התפתינו לזרוק מבחוץ, כשראינו שלא הולך לנו בשלשות".
גודס מרוצה מאוד ממכת הפתיחה מול ירושלים, אך לא מזלזל בקו הירושלמי: "שמרנו על משמעת טקטית, קלענו את הנקודות הנכונות ודחפנו את הכדור למקומות הנכונים. לירושלים יש קו קדמי מצוין, עשינו עבודה טובה עליהם, לא נתנו להם זריקות חופשיות, הרבה דאבל-אפים והצלחנו להוציא אותם מהחוזק שלהם. מצד שני, שיחקנו בפנים יותר ועשינו את הנקודות. גם קיינר-מדלי, שעשה הגנתית דברים נכונים והיה אגרסיבי, היה חשוב למשחק".
דרור כהן אמר על מכבי ש"היא לא עשתה משהו חדש שהפתיע אותם". ועדיין, שלטתם במשחק.
"הם לא הופתעו מזה. זה לא שהמצאנו את הגלגל עכשיו. אבל זה משהו שעיכב אותם ועצר אותם קצת, וזה טוב לנו. למה היה קשה? כי משחק כדורסל לא נגמר אלא מתפתח. הם עשו את המהלכים הטובים, אנחנו הגבנו", מסכם גודס.