מאמן העונה: דני פרנקו (ברק נתניה)
פתיחת העונה המסחררת של ברק נתניה, שכללה שישה ניצחונות רצופים, הייתה הסיבה שבעקבותיה זכה פרנקו בתואר מאמן הסיבוב הראשון. הסיום המדהים של נתניה, אחרי שגלי המומנטום נעצרו, רק מוכיח את העבודה שעשה.
ברק נתניה היא קבוצה עם סגל קצר שכולל ארבעה זרים עם ניסיון בליגה, יהוא אורלנד מנוסה אחד ועוד כמה ישראלים שלא האמינו בהם יותר מדי. עם הסגל הזה הצליח פרנקו לנצח את כל הקבוצות בליגת העל, מלבד גלבוע/גליל, להבטיח לנתניה יתרון ביתיות בפלייאוף, מה שלא היה לה בעונת 2009/10 כשהגיעה לפיינל פור, ועל הדרך להחזיר קצת צבע לפנים לעיר שספגה השבוע מכה ספורטיבית לא פשוטה. הבחירה הקלה ביותר.
שחקן העונה: סקוטי הופסון (הפועל אילת)
הפועל אילת היא הקבוצה הטובה ביותר העונה מלבד מכבי תל אביב, וסקוטי הופסון הוא השחקן הטוב ביותר שלה. עד כאן ההסבר הפשוט לבחירה. שלושה משחקים הפסיד הפורוורד הנהדר של עודד קטש באמצע הסיבוב השני אילת הפסידה בהם להפועל חולון ומכבי תל אביב בחוץ, וניצחה את הפועל תל אביב בבית. כשהוא חזר, הסגנון של הקבוצה השתנה שוב בהתאם אליו.
הופסון הוא אולי השחקן הטוב ביותר שהגיע מחוץ לאלופה הנצחית מאז פי ג'יי טאקר. היכולות המגוונות שלו, הקליעה מבחוץ, החדירה הנהדרת והיכולת ההגנתית הופכות אותו למכונה משומנת של כדורסל. בקיץ הוא ישחק בליגת הקיץ של ה-NBA, ועשוי להגיע למקום שאליו הוא שייך באמת. בינתיים הוא אמור לסחוב את הפועל אילת לפחות לחצי גמר הפלייאוף.
תגלית העונה: בר טימור (הפועל תל אביב)
כבר שנתיים ליגת העל מחכה שהילד החיפאי ינחת, ואחרי שבחר להשתפשף עוד קצת בלאומית הוא הגיע השנה עם הרוח המצוינת של הפועל תל אביב. טימור קנה את עולמו כשחקן חמישייה אצל ארז אדלשטיין בימים בהם שחקנים בגילו מתחננים לדקות משחק, וסיים את העונה עם סימן קריאה לגבי התהייה על יכולתו.
טימור קנה בזכות את מקומו בסגל נבחרת ישראל, כשהוא מתעלה בשני המשחקים החשובים ביותר של הפועל העונה בניצחון בדרבי, בו קלע 20 נקודות, ובמשחק שהבטיח את הכניסה של האדומים לרבע גמר הפלייאוף באשדוד, אז הוסיף 21 נקודות.
שחקן ההגנה: שון ג'יימס (מכבי תל אביב)
מכבי תל אביב היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה, לאחר שספגה קצת יותר מ-71 נקודות למשחק, הרבה פחות משאר היריבות שלה. הנתון הזה מדהים בעיקר בשל העובדה שהקו הקדמי של הצהובים היה דליל לאורך שלבים ארוכים של העונה, וכלל בעיקר את שון ג'יימס וליאור אליהו, כשמלקולם תומאס, גיורגי שרמדיני ודארקו פלאניניץ' לא זוכים לדקות משחק קריטיות.
ג'יימס משלים העונה זכייה חמישית בתואר החוסם המצטיין של ליגת העל, ועל אף שלא הצליח לשבור את השיא של 3.2 חסימות בממוצע למשחק מלפני שנתיים, הוא היה דומיננטי כהרגלו. הקבוצות היריבות לא הצליחו בהתקפה כשהוא עומד מנגד, וכשיצא בחמש עבירות בדרבי או לא שותף מול נתניה זה נגמר רע מאוד עבור מכבי.
השחקן המשתפר: אייל שולמן (ברק נתניה)
בעונה שעברה איבד אייל שולמן את מקומו במכבי ראשון לציון לטובת עמית בן דוד, שיחק רק 6.3 דקות בממוצע למשחק והחזיר עם 1.8 נקודות. הגארד מגבעתיים החזיק בחוזה לעונה נוספת במדי הכתומים, אך כשהבין שמעמדו לא ישתפר ביקש לעזוב לדני פרנקו שלחץ עליו להצטרף לנתניה. התוצאה: יותר מ-25 דקות למשחק, 7.7 נקודות ו-3.7 אסיסטים והובלת המכונה של נתניה למקום הרביעי.
שולמן הוא שחקן שקולע טוב מחוץ לקשת, חודר טוב מאוד ובעל ראיית משחק חדה שהופכת אותו לרכז מסוכן מאוד. בכמה משחקים העונה הוא התפוצץ, הפך גם לקלע המוביל של נתניה וחשוב מכל, ידע לקחת את המפתחות של הקבוצה ולהוביל אותה להצלחה.
הקאמבק: יניב גרין (גלבוע/גליל)
כשיניב גרין חתם יום לפני המחזור הראשון של העונה בשורות גלבוע/גליל זה נראה יותר כמו גימיק מאשר חיזוק לקבוצה של ליאור ליובין. גרין לא התאמן באופן סדיר לפני כן, לפחות לא ברמה הגבוהה ביותר, מזה זמן רב, והקריירה שלו התקרבה בצעדי ענק אל עבר סופה. אלא שהעונה הוכיח גרין כי מקומו כסנטר מוביל בליגת העל לא השתנה ולא הולך להשתנות בקרוב.
מלבד עידו קוז'יקרו, גרין הוא הסנטר הישראלי היחיד שמסוגל לרשום דאבל דאבל של נקודות וריבאונדים, ועל אף שהמספרים שלו רחוקים ממה שיכול היה לרשום בשיאו, השיפור המתמיד שלו במהלך העונה היה הגורם המכריע בקאמבק של גלבוע/גליל. למי שהספיק לשכוח, הקבוצה של ליובין דורגה אחרונה בטבלה עם שלושה ניצחונות בתום הסיבוב הראשון. מאז הפסידה שלושה משחקים, ולגרין מניות רבות בכך.
חמישיית העונה
גל מקל (מכבי חיפה)
הסטטיסטיקה: 13.4 נקודות, 4.8 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים ב-31.9 דקות בממוצע למשחק.
רכז נבחרת ישראל הצטרף למכבי חיפה במחזור השביעי, כשהקבוצה כבר רצה בצורה יפה בצמרת, אך רק אתו היא ביססה את עצמה כאחת הקבוצות המסוכנות בישראל. מקל השתדרג העונה הרבה מעבר למה שראינו ממנו במדי גלבוע/גליל לפני שנתיים, כשהוא מוביל את הישראלים בליגה בנקודות, אסיסטים ובמדד המשוקלל. ההופעות ההרואיות שלו בגמר הגביע ובמשחק החוץ בנתניה רק נתנו את החותמת הסופית למעמדו ככוכב הגדול של קבוצה מלאת כוכבים. מקל צפוי להבחן בליגת הקיץ של יוטה ג'אז ומספר קבוצות יורוליג מעוניינות בשירותיו, כך שהיכולת המצוינת שלו לא צריכה להפתיע איש.
דווין סמית' (מכבי תל אביב)
הסטטיסטיקה: 13.6 נקודות, 5.5 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים ב-24.1 דקות בממוצע למשחק.
שלושה משחקים החמיץ סמית' העונה. במחזור הראשון נעדר בשל פציעה, ולאחר מכן החליטו במכבי לתת לו לנוח במשחק הבית נגד ראשון לציון בסיבוב הראשון ובמשחק החוץ באילת בבית העליון. בשני המשחקים הללו הצהובים הפסידו. סמית', ביחד עם שון ג'יימס, היה השחקן הכי חשוב של מכבי, הקלע המוביל של קבוצה מאוזנת, השחקן שגמר משחקים בסלים גדולים בדקות המכריעות ושלח את הצהובים למקום הראשון בפער מבטיח. על אף הירידה ביכולת בסדרת ההצלבה ביורוליג, במכבי תל אביב החליטו להאריך את חוזהו, ומנהלים בימים אלה מגעים מתקדמים כדי לסיים את העסקה, ולפורוורד הפנומן שלה מגיע כל דולר שהוא דורש.
סקוטי הופסון (הפועל אילת)
הסטטיסטיקה: 18.6 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים ב-31.6 דקות בממוצע למשחק (ראו פירוט על הבחירה בשחקן העונה).
מרקו קילינגסוורת' (ברק נתניה)
הסטטיסטיקה: 17.4 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-32.9 דקות בממוצע למשחק.
כבר 50 משחקים רצופים, מאז המחזור השביעי בעונה שעברה, שהפורוורד-סנטר של ברק נתניה קולע בספרות כפולות, ובארבע עונות בכדורסל הישראלי הוא התקרב מאוד למקום ה-200 בקלעי כל הזמנים. גם העונה קילינגסוורת' לא הדהים במשחק ההגנתי שלו, אבל היה הכוח היציב ביותר שעליו הסתמך דני פרנקו בדרך להפתעת העונה. בכל משחק שעלה לפרקט הוא קלע את המנה הקבועה שלו והוריד כמות נכבדה של ריבאונדים, בעוד קבוצתו אוספת ניצחון אחר ניצחון. קילינגסוורת' הוא הנשק המנוסה של נתניה, שחקן שכבר הספיק להיות בגמר הפיינל פור עם גלבוע/גליל, ובפיינל פור נוסף עם נתניה, וכעת רגע לפני רבע גמר הפלייאוף יצטרכו בנתניה שהוא יגלה שוב את הווינריות שלו ויוביל אותה לפחות לחצי הגמר.
פרנק האסל (הפועל חולון)
הסטטיסטיקה: 17.9 נקודות ו-14.2 ריבאונדים ב-35 דקות בממוצע למשחק.
הפועל חולון היא הקבוצה היחידה מחוץ לבית העליון ששולחת שחקן לחמישיית העונה והסיבה פשוטה מאוד. אם פרנק האסל וג'רום דייסון לא משחקים העונה בקבוצה של דן שמיר, הקבוצה מאולם הפחים הייתה משחקת בעונה הבאה בליגה הלאומית. אלא שהאסל, וגם דייסון הצלף, הגיעו לכאן מסיבות שונות, ובעונה הבאה ישלשו את משכורתם בוודאות. האסל רשם בחלק האחרון של העונה 13 משחקים רצופים עם ספרות כפולות בנקודות ובריבאונדים, כשפעם אחת הוא הגדיל לעשות וקלע מעל 20 נקודות והוסיף מעל 20 ריבאונדים. סגנון המשחק שלו לא הכי יפה לעין, אבל הוא נתן את הלב שלו בכל שניה על הפרקט בשביל חולון, והשידוך הזה עשה טוב מאוד לשני הצדדים.