חשבנו שהנה, תיכף מגיע שלב הסיכומים של תקופה שהחלה לפני חמש שנים עם תואר אליפות מספר 17 של הסלטיקס, אבל בוסטון מסרבת להיגמר. בינתיים. אולי הסיכום הזה עוד יגיע בימים הקרובים, ואולי לא. כבר ראינו את בוסטון מאבדת יתרון של 2:3, אשתקד בגמר המזרח מול מיאמי, ובפלייאוף 2009 מול אורלנדו (וללא קווין גארנט). האם תצליח לעשות אותו דבר לניקס ובכך לחולל היסטוריה, עם קאמבק ראשון אי פעם ב-NBA מפיגור 3:0, או שתאבד פעם נוספת יתרון מנטלי (שני ניצחונות רצופים) מול קבוצה שחרף כל הגמגומים, פשוט טובה ממנה?
כי למרות הגמגומים של הניקס בשני המשחקים האחרונים וחוסר היכולת לסגור את הסיפור בבית, אי אפשר להתעלם מכך שהם עצרו את הסלטיקס על פחות משמונים נקודות בשלושת המשחקים הראשונים; שרק במשחק מספר 3 משחק המסירות שלהם יצא לפועל (22 אסיסטים), והשלשות נקלעו בהתאם (11); והם הפסידו לראשונה בלי ג'יי אר סמית ובהארכה. כעת נראה שאותה מכת מרפק מיותרת מצד השחקן השישי של העונה, הכריעה את המומנטום. זה קרה ברבע הרביעי של המשחק השלישי, בו ניצחה הניקס, ומאז הם לא אותו דבר. במשחק מספר 4 שנמשך 53 דקות, המחסור בתפוקת הנקודות שלו הורגש במיוחד, עם 7 נקודות בלבד משאר שחקני הספסל. עד אז סמית תרם 16.3 למשחק באחוזי שדה סבירים, בהתחשב ביריבה (43.4%). עם חזרתו במשחק 5, לא רק שקלע 3 מ-14 בהפסד הביתי, הזריקות שלו פגעו בשטף ההתקפה של ניו יורק, שלקראת סיום הרבע השלישי תפקדה היטב הודות לריימונד פלטון שתקף שוב ושוב את הטבעת.
קל יותר להאשים את כרמלו אנתוני ודומיננטיות היתר שלו בהתקפה (18 מ-59 בהפסדים), אבל צריך לזכור שהוא סחב את הניקס בשני המשחקים הראשונים שבהם קלע רק 14 מ-53. מלו נאלץ להתמודד מול שמירות מתחלפות של ברנדון באס וג'ף גרין. באס הפיזי מונע ממנו להתמקם בפוסט אפ, וכאשר אנתוני חולף על פניו בצעד ראשון, הוא נתקל בסיוע של גארנט. באחד על אחד מול גרין, האפשרויות שלו עוד יותר מצומצמות.
בצד של הירוקים, מי שסופסוף התעוררו והצטרפו לפלייאוף הם קווין גארנט וג'ייסון טרי. KG קלע במצטבר 13 מ-34 בשלושת המשחקים הראשונים, איבד כדורים בצורה לא אופיינית, ונראה כבוי יחסית לתקופה זו של השנה. בשני הניצחונות של בוסטון, הביג טיקט כבר קולע 10 מ-16 במצטבר, שואב 17.5 ריבאונדים, מוסר 5.5 אסיסטים, וחוזר לנווט את הגנת הסלטיקס. ג'ייסון טרי התעורר גם הוא, עם 17.5 נקודות ו-3.5 אסיסטים באותם משחקים. מאחר שמדובר בשני מנהיגים קולניים על הפרקט, אי אפשר להתעלם מהשפעתם האמוציונאלית על חבריהם לקבוצה. כשהם בעניינים, זה מדביק גם את השאר.
לקראת המשחקים הבאים, חשוב לזכור שבוסטון הצטמצמה לרוטציה של שבעה שחקנים בלבד, אחד פחות מניו יורק, שגם יכולה לקבל בחזרה את סטיב נובאק הפצוע קלות. שתי הקבוצות נחו במשך יומיים בין שני המשחקים האחרונים, אבל עכשיו הקצב עולה להפרש של יום בלבד בין משחק למשחק. אל תתפלאו אם קשישי הסלטיקס ייפלו מהרגליים באחד הרבעים האחרונים של משחק מספר 6 או 7, אבל האפשרות שבדרך נס זה לא יקרה והניקס הולכים לעשות היסטוריה מהסוג הבלתי רצוי, בהחלט צריכה להדיר שינה מאוהדים בתפוח הגדול.
