כל כך הרבה שנים הם חיכו לרגע הזה. המועדון, האוהדים. כל כך הרבה שנים של אכזבות עברו על מכבי תל אביב, עד שזכתה שוב לחוות את רגעי האושר הללו פעם נוספת. למרות משחק אליפות די פושר ורגוע, הצהובים שמו סוף לעשור שחור והורידו קוף ענק מהגב. כמו שאף אחד לא יזכור את היכולת שנראתה הערב (שני) באצטדיון רמת גן, כך כולם שכחו כרגע את השנים הקשות.
אפשר לומר שלאורך כל העונה ראינו מכבי תל אביב יציבה ומאוזנת, גם אם בתחילת דרכה לא שכנעה כל כך ביכולת שלה. הצהובים הצליחו ליצור בזמן את התלכיד המגובש, שלפי דעתי היה הבסיס להשגת המטרות. מכבי הנוכחית ידעה לצלוח את המשברים שבעבר נחשבו עבורה למשוכה בלתי עבירה. ההתנהלות הנכונה ברגעים הקשים, בהם לא הכול הלך לפי התכניות, נתנה ביטחון ושקט לשחקנים. את התוצאות ראינו על המגרש.
אני בהחלט חושב שהכוח שהביא למכבי תל אביב את התואר מבחינה מקצועית היה במחשבה ובעבודה הקשה שהשקיע אוסקר גרסיה בתחילת דרכו, על מנת ליצור מערך הגנתי חזק ויציב שייתן שקט לשחקני החלק הקדמי להביע את יכולתם. יכולנו לראות שגם אם מכבי תל אביב לא הייתה תמיד מבריקה או משכנעת, חוליית ההגנה והקישור הדפנסיבי עדיין שמרו עליה עם יציבות ואיזון שלא היו מנת חלקה בשנים הקודמות.
לא בכדי נמצאת מכבי תל אביב עם כמות הספיגות הנמוכה בליגה. הקושי הזה של הקבוצות היריבות לפצח את חוליית ההגנה הצהובה, עם וינסנט אניימה בראשה, הייתה משימה קשה ולעתים בלתי אפשרית. מכבי הייתה אגרסיבית מול יריבותיה, וכשאוסקר ייצב את המערך החשוב הזה הוא התפנה להקדיש מחשבה להתקפה ואף ביצע מספר שינויים שגרמו לקבוצה להמריא בחלקה השני של העונה. כך מכבי תל אביב הייתה לא רק מסודרת והגנתית, אלא גם בעלת יכולות התקפיות. זה קרה הודות לצירופם של ערן זהבי וראדה פריצה, והודות להסטה של מהראן ראדי מעט קדימה. בהחלט אפשר לומר שמבחינה מקצועית אוסקר הוא המנצח הגדול. ברצלונה ב' לקחה את האליפות בישראל.
המנצח הבא הוא מיטש גולדהאר. היו לא מעט אנשי עסקים שנכנסו לכדורגל וניסו להשפיע על הקבוצות ביכולת הכלכלית שלהם. חלקם נחלו כישלונות, חלקם סיימו אף גרוע מכך. גולדהאר, לפי דעתי, לא ניצח רק הודות ליכולת הכלכלית שלו. ההתנהלות שלו היא שעשתה את ההבדל. הוא לא הפריע לצוות המקצועי לנהל כאוות נפשו את מכבי תל אביב. הוא למד מהניסיון שלו עצמו, נתן מנדט לאחרים ולא נפל למלכודת שנפלו בה קודמיו או חיפש את הכבוד כבעל הממון. כשמכבי נזקקה לו בצמתים המרכזיים, הוא בהחלט היה שם. הוא בחר באנשים הנכונים, האמין בהם וקצר את הפירות. בעצם ההתנהלות שלו הוא ראוי לכל הכבוד וההערכה. זו דוגמה להתנהלות של בעלי מועדון.
מעבר לצלחת האליפות, אני חושב שגולדהאר התרגש יותר מכך שהצליח להוציא היום מהבתים את אותם אוהדים שלאורך השנים התרחקו מהמועדון. הוא ידע עד כמה גדול הפוטנציאל של הקהל הצהוב. הרגע שבו הצליח למלא את אצטדיון רמת גן למשחק האליפות מול רמת השרון, הרגע בו הצליח להקים אותם מהספה בסלון ולחבר אותם מחדש למועדון - זה הניצחון הגדול שלו. צלחת האליפות הזו לא תוכל לעזור לו בעונה הבאה. הכוח שטמון בקהל הוא זה שיהיה איתו לאורך הדרך ולקראת הגשמת כל המטרות.
שאלת שחקן העונה תמיד עולה על הפרק ברגעים כאלה. בדרך כלל, תמיד יש שחקן או שניים שמובילים ונמצאים מעל הליגה. השנה דווקא אי אפשר להצביע על שחקן אחד ויחיד שסחף את מכבי תל אביב לאליפות. זה בהחלט תואר קבוצתי שהרבה זמן לא ראינו. הכוח של סגל השחקנים הוא זה שהוביל לזכייה. אם בכל זאת צריך להצביע על שחקן אחד ששדרג את הקבוצה בכל הפרמטרים, הן בהגנה והן בהתקפה, אז זהו מהראן ראדי.
עם גולדהאר, אוסקר, ראדי וכל היתר, אין ספק שנעשתה כאן קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת מכבי תל אביב. מתחילת השנה ליוו את הקבוצה לא מעט ספקות. אחרי כל משחק נשאלה השאלה עד מתי זה יחזיק מעמד? מתי יופיע המשבר שיפיל את מכבי תל אביב כמדי שנה? אך פה היה ההבדל. גם הקהל ראה ותמך בשינוי המהותי שנעשה. זוהי לא שנה של מקריות או מזל. בהחלט אפשר לראות כאן קו חדש, כולל היררכיה שהתיישרה. זה לא אומר שמכבי תל אביב לא תחווה עוד בעיות ומשברים. ההשתתפות באירופה תדרוש מאמץ גדול יותר בעונה הבאה, אבל עכשיו למכבי תל אביב יש בסיס איתן שהוא תולדה של דרך. בסיס שיוכל להוביל את הכדורגל הישראלי בשנים הבאות.
