לאור צבירת הנקודות וההתקדמות של הפועל תל אביב בתקופה האחרונה, ציפינו לראות דרבי מעניין יותר, קצבי יותר, דו צדדי, עם אירועים ליד שני השערים. אנחנו אולי ציפינו, אבל מכבי תל אביב חשבה אחרת. היא רצתה דרבי חד צדדי, ועם הארגון הטקטי שלה, עם הסדר הרגיל שלה בהנעת הכדור, עם הלחץ הגדול על שחקני הפועל - הצהובים לא אפשרו שום סיכוי להפועל תל אביב להגיב.
שחקני מכבי תל אביב הרחיקו כל ניסיון של שחקני הפועל לאיים על השער של אניימה. הפועל לא הגיעה לאורך כל המשחק להזדמנות ממשית להבקעת שער. אומנם למרות השליטה והיתרון במגרש, גם מכבי תל אביב לא הגיעה להרבה הזדמנויות, אבל העונה לצהובים יש מגוון של אפשרויות, מגוון של שחקנים, שיכולים ומסוגלים להכריע משחקים מסוג זה.
היום קיבלנו לזה הוכחה נוספת, כאשר ממש סמוך לתחילת המשחק מונס דאבור נפצע ופינה את מקומו, ומי שעלה במקומו היה דור מיכה, ב"מהלך טקטי" שאוסקר גרסיה לא תכנן, אבל התברר כמכריע. דור מיכה היה היום הבולט בחלק ההתקפי של מכבי. השחקן המצוין הזה - שיודע לעשות את הכניסות פנימה, בעל יכולת הנעת כדור בשתי רגליים - הוא גיבור הניצחון בדרבי.
גיבור נוסף הוא ללא ספק ערן זהבי, שכבש שער מצוין, ושוב הוכיח היום שהוא קרוץ מחומר מיוחד, חומר נדיר, של שחקנים שפורחים ברגעים החשובים. הוא מסוג השחקנים שיודעים להגיע בעיתוי הנכון, למקום הנכון. הוא אולי יכול להיעלם לרגעים מסוימים במהלך המשחק, אבל הוכיח כבר הרבה מאוד פעמים ביכולת שלו להכריע משחקים חשובים.
אני בהחלט חושב שמכבי תל אביב צריכה סבלנות עם זהבי משתי סיבות. קודם כל, עדיין חסרות לו דקות משחק וקצב משחק, אחרי התקופה הארוכה שבה לא שיחק. בנוסף, המעברים שעשה בשנים האחרונות - מישראל לאיטליה ומאיטליה למכבי תל אביב, עם כל מה שכרוך בכך השפיעו עליו. אם מכבי תהיה סבלנית, היא עוד תוכל ליהנות מהשחקן הזה.
בסופו של דבר, מכבי צלחה את השבוע הקשה ביותר שלה העונה. היא ידעה לעמוד בצורה יפה באתגרים, הצליחה לשמור על היתרון שלה ממכבי חיפה, ועשתה תוצאות יפות גם כשהיו לה שחקנים שחסרו עקב פציעות. מכבי תל אביב חשפה בשבוע הזה יכולת פיזית ומנטאלית, ואין ספק שהיא עשתה עוד צעד בדרך לצלחת מוצדקת.
מנגד, הפועל תל אביב סיימה עוד דרבי מאכזב. יכולנו לראות את הפערים בין שתי הקבוצות, שהתבטאו לא רק ביכולת אישית של השחקנים, אלא גם ביכולת הקבוצתית. הפועל נתנה היום הרבה כבוד ליריבה שלה, שהתבטא בסגנון המשחק הנסוג. ראינו את הפועל הססנית, חסרת ביטחון, מסתגרת מאחור, ומנסה בשאריות כוחותיה ליצור התקפות מתפרצות בניסיון להפתיע את מכבי. הבעיה הייתה שכשגם כשהפועל חטפה את הכדור, היא הייתה מאוד רחוקה מהשער של מכבי תל אביב. וכשיש מולך הגנה מאורגנת ומהירה, עם שחקנים שחוזרים במהירות לעמדות שלהם, קשה להפתיע.
המערך של הפועל תל אביב נתן הרבה חופש למכבי בחלק האחורי. היא לא הפעילה לחץ על החוליה האחורית של מכבי, ופשוט אפשרה לה לשלוט בצורה מוחלטת במגרש, ולהניע כדור בלי לחץ. היה נכון מצד שחקני הפועל לבוא גבוה יותר. היא הייתה צריכה שהחלק הקדמי שלה יהיה מאיים יותר וקרוב יותר לחלק המסוכן של מכבי.
ראינו שבמחצית השנייה שחקני הפועל תל אביב ניסו ללחוץ יותר גבוה, ויחסי הכוחות מעט השתנו. שחקני הפועל הגיעו יותר קרוב לשער של מכבי תל אביב, ומנעו ממנה את אותן חדירות מסוכנות שהיו לה במחצית הראשונה. וכך, מלבד טעות אחת שביצעה הגנת הפועל בשער השני, יכולנו לראות את מכבי שולטת, אבל לא מסוכנת.
היתרון הקל של מכבי תל אביב, והשליטה המוחלטת שלה במגרש, פגע בכבוד של שחקני הפועל, והגביר את התסכול מעוד הפסד בדרבי, ששוב איכזב את האוהדים. הדבר גרם למספר שחקנים לאבד קצת את הריכוז, לאבד את העשתונות, ועם כמה עבירות בלתי ספורטיביות, יכלו לגרום לא רק להרחקות של שחקנים, אלא גם לפציעות. זה נכון שההרגשה על ההפסד בדרבי היא תחושה קשה ומאכזבת, אבל עדיין הדרישה מהשחקנים היא לעמוד בסטנדרטים ספורטיביים. הם יכלו לא רק לפגוע בקבוצה שלהם, עם הרחקות מכרטיסים אדומים, אלא גם לפגוע בקולגות שלהם. וזה חמור הרבה יותר.