בתקציר: ההפסד האחרון של סיינה מול בשיקטאש
ביום שלישי השבוע ערכה סיינה אימון שחרור לאחר הניצחון הגדול בליגה על קאנטו. בצד אחד של הפרקט התאמן תומאס רס יחד עם עוזר המאמן מרקו קרספי, ובצד השני עמדו אלכסנדר ראשיץ' ולוקה לכטלר. את האימון העבירו מאמן הכושר ועוזר המאמן, כשהמאמן הראשי לוקה באנקי, ששחרר את רוב השחקנים מהאימון, לא היה אפילו באזור של מתחם האימונים. דניאל האקט ומאט ג'נינג קיבלו בינתיים טיפולים בחדר הפיזיותרפיסט, בשל פציעות שעברו במשחק הצמרת.
"נפלנו מהרגליים במשחק מול קאנטו", הסביר באנקי את הסיבה לשחרור המאסיבי מהאימון, "שחקנים מחזיקים את עצמם לאורך רוב העונה עם שני משחקים בשבוע, וזה לא דבר פשוט. קשה מאוד עם כל הטיסות הללו, אז החלטתי לתת להם זמן לנוח". היעדרות מאסיבית של שחקנים מאימון שחרור אינה דבר מפתיע, במיוחד בשלב מתקדם כזה של העונה, אבל רגע לפני המשחק הכי חשוב בעונה האירופית של הקבוצה האיטלקית, נגד ברצלונה בבית, נראה כי משהו חורק בקבוצה שלהזכירכם, הייתה ההפתעה הגדולה של הסיבוב הראשון בטופ 16.
רוטציה קצרה מדי וזקנה מדי
העובדות לא משקרות: סיינה הדהימה את היורוליג העונה. לאחר שהספונסר הראשי "מונטפסקי" הסיר כמעט לחלוטין את התמיכה הפיננסית בקבוצה, החלו גם הכוכבים הגדולים של הטוסקנים לעזוב אחד אחרי השני. בו מקאלב עזב לטובת הכסף הגדול, גם דייויד אנדרסן עזב ואפילו שון סטונרוק הותיק פרש. בשלב הבתים הראשון היא הייתה עוד הקבוצה שסבלה מטראומת העזיבה של שחקני המפתח מאשתקד וסיימה שלישית עם מאזן של 5:5, כולל הפסדים מביכים לשאלון ופרוקום גדיניה. את הטופ 16 פתחו האיטלקים בסערה עם שישה ניצחונות בשבעת המשחקים הראשונים, כשרק ההפסד לברצלונה בחוץ מנע מהן מאזן מושלם. ההעפלה להצלבה נראתה מובטחת. אלא שאז הגיע הסיבוב השני, ובו ניצחה הקבוצה פעם אחת, את פנרבחצ'ה/אולקר בבית, והפסידה בכל משחקיה האחרים, כולל לבשיקטאש החלשה בחוץ.
"הירידה של הקבוצה החלה עוד באמצע הריצה הנהדרת שלה ביורוליג", מנתח העיתונאי האיטלקי לוקאס ברצ'וליני, "סיינה הובסה ב-30 הפרש על ידי ססארי בליגה, ואז רשמה הפסד חוץ שני ברציפות לברינדיזי. היה אפשר לחוש שמשהו לא בסדר, אבל דווקא בשבוע הגביע השחקנים נראו טוב מאוד, ניצחו בגמר את מוליכת הטבלה וארזה ושידרו עסקים כרגיל. מה שקורה מאז בהחלט לא צפוי, במיוחד לקבוצה שמתחברת באמצע העונה".
מלבד הקריסה ביורוליג, מאז שבוע הגביע ניצחה סיינה רק פעמיים בששת מחזורי הליגה האחרונים שלה, כשהניצחון על יריבת הצמרת מקאנטו הגיע למרות התפרקות והפסד של 25:9 ברבע האחרון. בליגה, לסיינה מאזן של 15 ניצחונות ו-9 הפסדים, שמקנים לה את המקום הרביעי בלבד. רק על מנת לסבר את האוזן, בשבע העונות האחרונות סיינה סיימה את העונה הסדירה תמיד במקום הראשון. באנקי ניסה להסביר את יכולת הקבוצה אחרי תבוסה ב-24 הפרש בבית נגד רומא: "אנחנו משחקים עם הרכבים שונים כי השחקנים שלנו לא מסוגלים לשחק מעל 25 דקות בשתי המסגרות תוך שלושה ימים".
רוב הביקורת שמושמעת על העייפות של סיינה הן כלפי המאמן. "הוא ידע מה יש לו ביד מראש. שחקנים בני 30 וקצת, רובם קצת אחרי שיא הקריירה שלהם, והוא מנסה להמשיך לסחוט את הלימון", מסביר ברצ'וליני, "לשחקן כמו תומאס רס, אחד הטובים עד לא מזמן, הייתה פציעה, אז באנקי משחק בהרכבים מוזרים, כי הוא יודע שבנג'מין אזה הוא לא פתרון אידיאלי לשיטת המשחק שלו. זה משפיע".
לא להשקיע בליגה? לא בא בחשבון
אחת הפריבילגיות שבה השתמשו העונה חלק מהקבוצות הגדולות ביורוליג, ביניהן מכבי תל אביב, ברצלונה ובשבועות האחרונים הקבוצות הגדולות של יוון, היא שימוש גדול יותר ברוטציה, גם במחיר של איבוד משחקי ליגה. בסיינה הסיפור שונה. למרות השאיפות ביורוליג, לאיטלקים יש מטרה מוצהרת נוספת, והיא לשמור על ההגמוניה שלהם בליגה המקומית.
לאחר שזכו בשש אליפויות רצופות ובחמישה גביעים רצופים באיטליה, יש שיגידו שלסיינה המטרה הראשונה במעלה הייתה בכלל הליגה. "פתיחת העונה של הקבוצה לא הייתה מספיק טובה, שלוש קבוצות ברחו לה בצמרת. הם לא היו רגילים לסיטואציה כזאת. כרגע הליגה הסדירה מתקרבת לסיומה, וזה ברור שאחרי הסיבוב הראשון בפלייאוף לא יהיה להם יתרון ביתיות. האליפות יכולה לברוח להם", אומר ברצ'וליני.
גם בקבוצה האיטלקית לא מתכחשים לעובדה שהליגה קצת יותר חשובה להם מהנעשה ביורוליג. "עם כל הכבוד, אנחנו לא נזכה העונה ביורוליג ורק רוצים להבטיח את המקום שלנו בהצלבה", אמר צ'זרה לזרוני, נשיא הקבוצה אחרי ההפסד לבשיקטאש בשבוע שעבר, "אם מסתכלים על המצב של הקבוצה בליגה, הוא מדאיג בהרבה. קבוצות עם תקציב נמוך משלנו נמצאות במקום גבוה יותר. לשלבים המאוחרים של העונה נגיע כשאנחנו צריכים לנצח במקומות שבהם לא ניצחנו. חשוב מאוד לשמור על ההצלחה שלנו גם ברמה המקומית".
בריחה מאחריות נוסח איטליה
אז לכישלון של סיינה יש המון תירוצים מסביב, אבל מה הסיבות המקצועיות? "יש לנו פשוט בעיה של חוסר ריכוז, שבאה לידי ביטוי בצורה מוקצנת במשחק בטורקיה", התייחס באנקי במסיבת העיתונאים לפני קאנטו למצב של קבוצתו. "אני לא יודע אם לייחס את זה לעייפות או לא, אבל אנחנו לא מקבלים החלטות טובות. כשבובי בראון עומד על העונשין בסוף המשחק ומחטיא, אתה לא יכול לבוא ולהגיד שזו יכולת מקצועית, כי בדרך כלל הוא יקלע את הזריקות האלה. כשהקבוצה שלך מאבדת כל כך הרבה כדורים, אתה מתחיל לחשוב מה אתה לא עושה נכון. אין ספק שאנחנו במצב מאוד מתסכל".
גם השחקנים של אלופת איטליה ואחת מהקבוצות הגדולות ביורוליג מחפשים את התשובות לירידה ולא מוצאים אותן כבר זמן רב. הסבר אחד עשוי להיות טמון בתלות הבלתי נתפסת של הקבוצה בקליעה מבחוץ. לאורך השנים סיינה דגלה באופן קבוע בהרכבים שמלאים בשחקני שקולעים מבחוץ, אך העונה אפילו עבורם מדובר בתרחיש קיצוני. סיינה אמנם הפכה לאחת מקבוצות השלשות הטובות בהיסטוריה של היורוליג, ועומדת על ממוצע של 11 שלשות לערב ב-39% מרשימים, אך יש גם צד שני למטבע התלות הזאת הופכת אותה לפגיעה במיוחד בימים בהם הכדורים לא נכנסים לחישוק. "כשאנחנו לא קולעים מבחוץ, צריכים ללכת לפתרונות אחרים. לא בטוח שאנחנו תמיד יודעים מה הם", אמר ג'נינג, אחד מקלעי החוץ הטובים ביורוליג, אחרי שסיינה הפסידה לחימקי מוסקבה בחוץ, "אין ספק שעזר לנו בסיבוב הראשון שקלענו באחוזים גבוהים כי גם משחק הפנים שלנו היה פתאום יותר מרווח, ובסיטואציות הללו אנחנו נמצאים באזור הנוחות שלנו".
בסיבוב הראשון בטופ 16 קלעה סיינה ארבע פעמים מעל 40 אחוז מחוץ לקשת, וכמובן שניצחה בכל המשחקים הללו. בפעמים שלא קלעה כך, ניצחה בקושי את בשיקטאש בבית, הפסידה לברצלונה בחוץ והפתיעה את אולימפיאקוס ביוון, בעיקר בשל היכולת הדלה של הקבוצה יריבה. בסיבוב השני קלעה סיינה פעם אחת מעל 40 אחוז, בניצחון על פנרבחצ'ה/אולקר, ובמשחקים האחרים כלל לא התקרבה לאחוזים הטובים שלה.
"ברגע שהכדורים לא נכנסים, יש לכך סיבות מקצועיות אבל גם העייפות משפיעה. הקבוצה צריכה לעשות משהו אחר", אומר ברצ'וליני, "למצוא את השחקן שיסחוב אותה על הגב. אם מסתכלים על המספרים של בובי בראון, הוא תמיד יקלע הרבה, השאלה באיזה מחיר. הקבוצות פשוט נותנות לו להשתולל בשלב מסוים והשחקנים האחרים מקווים שהמשחק יילך אליו כדי לפטור את עצמם מאחריות. רואים את זה בירידה ביכולת של סאניקידזה וגם בתחושה שג'נינג פחות טוב".
ועדיין מאמינים
למרות הקריסה הגדולה של הקבוצה, סיינה עדיין תלויה אך ורק בעצמה במאבק על הכניסה לשלב ההצלבה. שני ניצחונות, על ברצלונה השבוע בבית ועל קאחה לבוראל בחוץ, יבטיחו את מקומה בין שמונה הגדולות של הכדורסל האירופי לשנה נוספת. ניצחון אחד, ובאיטליה יצטרכו להתפלל שאולימפיאקוס תשמוט משחק משלה. שני הפסדים, ורק נס ימשיך את העונה האירופית. מול ברצלונה הם מגיעים עם לא מעט ציפיות, מאחר והקטלאנים חסרים את פיט מיקל שגמר את העונה ואת חואן קרלוס נבארו שזכה למנוחה ולא המריא לאיטליה.
"ברור שביכולת של התקופה האחרונה לא נעלה שלב", אמר הנשיא לזרוני, בהתבטאות דומה לזו של דיוויד פדרמן לפני השלב השני של הטופ 16, "האמונה שלנו היא שהשחקנים שאנחנו מחזיקים בסגל מספיק טובים כדי לנצח את המשחקים החשובים האלה. אם לא נצליח לעלות שלב זה לא סוף העולם. הקבוצה עברה זעזוע גדול בתחילת העונה ולוקח זמן כדי לבנות שוב מסורת".