19: כן, גם מדור המספרים הזה יתמקד בכך שמיאמי קבוצה מפחידה. קצת נמאס לדבר על זה, אבל הם כל הזמן נהיים יותר מפחידים. הניצחון על אטלנטה הלילה הביא את רצף הניצחונות הנוכחי שלהם ל-19. ככה, בלי להזיע יותר מדי, החבורה של לברון השיגה את רצף הניצחונות החמישי הכי ארוך אי פעם יחד עם הלייקרס של 99/00 ובוסטון של 08/09. והרצף עדיין לא נגמר, הם צריכים עוד שלושה ניצחונות כדי להשתוות למקום השני הכללי שהוא 22 ניצחונות, בעוד שהמקום הראשון עדיין רחוק מאוד - 33. זה לא בלתי אפשרי. מיאמי אמנם יוצאת לרצף משחקי חוץ שיתחיל בפילדלפיה בבק-טו-בק הלילה, אבל רק שניים משמונה המשחקים הקרובים יהיו נגד קבוצות פלייאוף.
119: רגע, חשבתם שנסתפק בזה? לצערי, בחנתי לקראת המדור את נתוני הקלאץ' האישיים והקבוצתיים העונה (5 דקות אחרונות במצבים בהם ההפרש הוא 5 נקודות ומטה לאחד הצדדים) והעליונות המוחלטת של מיאמי בתחום הזה עשויה להיות הנתון המפחיד ביותר לגבי הקבוצה הזאת, ולא שחסרים מועמדים. הנתון שמכיל את רוב הסיפור הוא שמיאמי נמצאת בפלוס 119 במדד ה-+/- של הדקות האלה - היא שיחקה 149 דקות בקלאץ' (שווה ערך לשלושה משחקים) ויצרה בהן הפרש מצטבר של 119 נקודות על היריבות שלה. במקום השני בקטגוריה נמצאת ממפיס עם +/- 59, פחות מחצי. מיאמי ראשונה ביעילות התקפית בקלאץ' ושלישית ביעילות הגנתית, ראשונה באחוזי שדה, שלישית בריבאונד, ראשונה ביחס אסיסטים/איבודים - זו דומיננטיות מוחלטת וחובקת קטגוריות ברגעי הכרעה של משחקים, ככל הנראה הנתון הקבוצתי הדומיננטי ביותר בעונה הרגילה הזאת.
וויד יודע מה המפתח לרצף הניצחונות האדיר של מיאמי
43: אם כבר אנחנו בנתוני קלאץ', אז הנה כמה נתונים אישיים מעניינים. ארבעת הסקוררים הבולטים בקלאץ' השנה הם דוראנט, לברון, קובי ו...קיירי אירווינג (שני אחרי דוראנט). לכבוד הפציעה החדשה של קיירי שאולי מסיימת את העונה שלו, זה הזמן להזכיר כמה הוא טוב כשהוא משחק וכמה גדול הוא בדרך להיות אם יישאר בריא. הוא קלע 43 סלי שדה בקלאץ' - יותר מכל אחד בליגה, ב-47.8 אחוזים מהשדה (אחוז גבוה יותר משלושת האחרים שהוזכרו כאן). דוראנט שולט בעונשין בקלאץ' - 65 זריקות ב-90.8 אחוזים (OKC באופן כללי עם 91.6 אחוזי עונשין בדקות האלה על 119 זריקות). לברון שלישי בנקודות, שלישי בריבאונדים וראשון באסיסטים בפער עצום עם 46. קלע השלשות המוצלח בקלאץ' השנה, ואני בטוח שאף אחד לא ניחש את זה, הוא ווסלי מתיוז של פורטלנד עם 15 שלשות ב-48.4 אחוזים.
11: ואם כבר שלשות, אז תוך שבוע וחצי שני שחקנים קלעו 11 שלשות במשחק אחד - סטפן קרי בהפסד בניו יורק ודרון וויליאמס בניצחון על וושינגטון. הנתון הזה ממקם אותם במקום השני בכל הזמנים יחד עם שני שחקנים נוספים (ג'יי אר סמית' ודניס סקוט). השיא הוא של 12 שלשות - קובי בריאנט קבע אותו ב-2003 ודוניאל מארשל השווה את השיא ב-2005. במילים אחרות - רשימת השחקנים שקלעו יותר מ-10 שלשות במשחק אחד בכל ההיסטוריה גדלה ב-50 אחוז תוך שבוע וחצי. הם לא קבעו שיא חדש, אבל קרי תמיד יוכל לטעון שהוא מחזיק בשיא השלשות למשחק שהקבוצה שלו הפסידה בו.
40/10: ואם כבר קובי, אני מניח שזה לא מפתיע אף אחד שהיכולת שלו בשבועות האחרונים יצרה עוד נתון סטטיסטי מרהיב מכיוונו. בניצחון על ניו אורלינס הוא קלע 42 נקודות ומסר 12 אסיסטים וכך הפך לשחקן השני הכי וותיק שאי פעם השיג משחק של לפחות 40 נקודות ו-10 אסיסטים (לארי בירד עשה את זה בגיל 35). לא מספיק? אז במשחק הבא מול טורונטו קובי סיפק 41 ו-12. כמה שחקנים בהיסטוריה עשו את זה פעמיים ברציפות? לא מצאתי נתון חד משמעי, אבל כאשר אלן אייברסון עשה את זה ב-2006 הוא היה השביעי אי פעם, לא בטוח שמאז זה קרה שוב. מה שבטוח זה שקובי הוא הכי ותיק עם שני משחקים רצופים כאלה. ומה שהכי מדהים זה שהמספרים בקושי מתחילים לספר את מה שהוא עשה בשני המשחקים המופלאים האלה.
45: מגיעה מילה טובה לאתר הרשמי של ה-NBA ששדרג מאוד את החלק הסטטיסטי שלו בתקופה האחרונה. בזכותו ניתן להגיע לנתונים שלא מזמן לא היו נגישים, או שצריך היה לשלם עבורם ושימשו בעיקר את מומחי הסטטיסטיקה בקבוצות השונות. נתון מעניין במיוחד שהם מספקים עכשיו הוא חלוקת הזריקות הקבוצתית לפי אזורים. הנתון הזה יכול לעזור להבין את ההצלחה של ארבע קבוצות. נתחיל עם דנבר, שהסיפור שלה פשוט - מתוך כלל הזריקות שלה לסל, 45 אחוזים מגיעות מהאיזור שנקרא ה-restricted area - חצי העיגול סביב הסל בו לא נשרקות עבירות תוקף, או במילים אחרות - ממש מתחת לסל. זה נתון מדהים - כמעט כל זריקה שנייה של הנאגטס מגיעה משם, והם קולעים את הזריקות האלה ביותר מ-64 אחוזים. ככה אפשר להפוך לקבוצת התקפה נהדרת.
15.4: אחוז הזריקות של יוסטון מחצי מרחק מתוך כלל הזריקות שלה. חלוקת הזריקות של יוסטון נראית כאילו נתנו לסטטיסטיקאי להכין טבלת זריקות אידיאלית (מה שבמובן מסוים נכון במקרה של הרוקטס). הם ראשונים בליגה בכמות שלשות מהפינה - זריקה שנחשבת ליעילה במיוחד, מקום שני בכמות שאר סוגי השלשות, מקום שלישי בזריקות מתחת לסל ומקום אחרון בפער עצום בזריקות מחצי מרחק- הזריקה הכי פחות יעילה בכדורסל. האחוז מצביע על כך שפחות מאחת מכל שש זריקות שדה של יוסטון מגיעה מחצי מרחק - כל השאר או משלוש או בצבע. הנה עוד דרך להפוך לקבוצת התקפה גדולה עם כלים מוגבלים.
1,3: שתי הקבוצות הבאות הן אינדיאנה ושיקגו והן מצליחות קודם כל דרך ההגנה, מה שאומר שהפעם נתעניין בחלוקת הזריקות של היריבות. פרנק ווגל והצוות שלו למדו כמה דברים מטום תיבודו והשנה התלמיד גובר על המורה. ברוב הקטגוריות הרלוונטיות אינדיאנה מדורגת ראשונה ושיקגו שלישית. המשימה היא בדיוק הפוכה ממה שיוסטון עושה בהתקפה - להכריח יריבות לזרוק יותר מחצי מרחק ופחות משאר הטווחים, בעיקר שלשות. אינדיאנה מכריחה את היריבות להכי הרבה זריקות מחצי מרחק ולמעט מאוד שלשות באחוזים רעים. שיקגו עושה מאמץ עילאי למנוע שלשות מהפינה - היריבות שלה זרקו משם רק 218 פעמים, הרבה פחות מכל קבוצה אחרת. אבל יכול להיות שהקבוצה של תיבודו מבצעת מאמץ מוגזם בתחום מסוים ויחסית מזניחה את האחרים, כי לעומת השנתיים הקודמות השנה יש קבוצות הגנה טובות יותר.
הפציעה של אמארה היא נטל או נכס לניקס?
אזור ה-NBA בוואלה! ספורט