מבחינת אוהדי מכבי תל אביב, מהראן ראדי הוא מכביסט אמיתי. "כולם יודעים שהוא שחקן מצוין והאוהדים אוהבים אותו, אבל אחד הדברים הכי חזקים אצלו שהוא מנסה להראות שהוא מכביסט", טוען אחד האוהדים. "בדרבי, במצב של 0:2, חלק מהשחקנים עדיין היו בטראומה מהפועל ורצו לשחק זהיר. ראדי מיהר לכל מהלך וניסה ולייצר עוד ועוד שערים. אחרי הגול השלישי הוא כבר הרשה לעצמו להצטרף יותר כמו חלוץ כדי להיות חלק מהחגיגה ובסוף שם את הרביעי. לא רק שהיה לו את הטירוף של מכביסט, הוא גם כבש את השער שסימל את הנוקאאוט להפועל השנה".
מבחינה מקצועית, מהראן ראדי הצליח לשדרג את היכולות שלו שנה שלישית ברציפות. בהפועל עכו הוא הפך להיות שחקן משמעותי בליגת העל. בבני סכנין שדרג עצמו לפליימייקר שהכל עובר דרכו כם 25 שערים ובישולים. במכבי תל אביב, ראדי עבר עוד שינוי. הוא מחזיק בתפקיד השחקן המאזן במרכז השדה ובעצם מחזיק על עצמו קבוצה גדולה שדוהרת לאליפות. לא פחות חשוב משבעת השערים ושמונת הבישולים, ראדי הפך לאחד השחקנים היעילים בכדורגל הישראלי. משחק פשוט, אבל תמיד יצירתי. מחפש לדחוף קדימה, אבל לא מתפשר על משחק ההגנה. תחושה כי הצהובים מצאו את האיש שלהם במרכז השדה לבניית השושלת לשנים הבאות.
בקיץ, עם תחילת האימונים תחת הצוות המקצועי הספרדי הרחב, ראדי נראה כמו שחקן שעלה מהנוער. הביע התפעלות רבה והתלהב מאוד. מרבית שחקני מכבי תל אביב עברו לא מעט מאמנים בכירים מאוד בשנים האחרונות - בקבוצה ובנבחרת ולכן לא התרגשו גם לנוכח החידושים שהצוות הביא עמו. ראדי, מנגד, באמת הרגיש באירופה. "אמנם הצוות הזה זה לא משהו שרגילים בארץ, אבל מהראן היה בטירוף מצורת העבודה שלהם", מעיד אחד השחקנים. "הוא היה עומד ומסתכל מה הם עושים גם כשהוא לא היה חלק מהאימון. התבונן איך הם עובדים עם שחקנים פצועים שמתאמנים בצד והרגיש שהוא נמצא במקום אחר לגמרי ממה שהיה לפני כן מבחינה מקצועית. כמו ילד שעלה מהנוער, היה חשוב לו להרשים את הצוות ושיעריכו אותו".
זה לא שלראדי אין ביטחון, להיפך. הוא מודע היטב ליכולות שלו ובעל הערכה עצמית גבוהה מאוד. עד כדי כך, ששחקנים שלא מכירים אותו בהתחלה, מסתכלים עליו קצת עקום וחושבים כי הם מזהים התנשאות, אבל ראדי הוא בסך הכל בחור עם ביטחון שלא מתבייש לדבר ולרצות להיות דומיננטי. אולי זה כי ראדי הוא דמות קצת שונה ממרבית השחקנים הבולטים שיצאו מהמגזר, שגם הטובים שבהם היו נחבאים אל הכלים ומעדיפים לעשות את העבודה השקטה שלהם ולא הרגישו נוח להתבלט. ראדי אישיות מסוג אחר לגמרי.
לטענת זאהי ארמלי התהליך שעובר העונה ראדי מלמד על האופי המיוחד שלו: "הוא עשה החלטה מצוינת שהלך למכבי תל אביב. הוא יכול היה להמשיך בסכנין ולהיות מלך, אבל הוא בחר ללכת למקום מאוד קשה לשחקן מבחוץ כמו מכבי תל אביב והוא משתפר שם. הוא לא מביא פיזיות מיוחדת או מהירות אלא משחק חכם, מנצל את כל היתרונות שלו ושל הקבוצה שלו על היריב. הוא ערמומי, זה היתרון שלו, הוא לא עושה חשבון לאף אחד".
ההצלחה הזו היא לא עניין של מה בכך. הרבה סימני שאלה היו לגבי היכולת של ראדי, שחקן בן 30 שמעולם לא שיחק בקבוצה גדולה, להיקלט בסיר הלחץ של מכבי תל אביב. לא מעט שחקני רכש גדולים ממנו נכשלו בקרית שלום בשנים האחרונות, חלקם אפילו גמרו שם את הקריירה הלכה למעשה. לעומתם, ראדי נקלט די מהר ואפילו פתח לא רע בכלל את העונה עד שבאה נסיגה. במועדון סימנו דווקא את משחק הנבחרת נגד רוסיה (4:0) כזה שפגע לראדי בהתלהבות: "זה לא היה העניין של התוצאות כמו האנרגיות. בתבוסה של הנבחרת לרוסיה, ראדי, איתן טיבי ויואב זיו קיבלו מכה קשה ולקח להם קצת זמן להתאושש מזה. מהראן שחקן שפנטז על הרמות הכי גבוהות, האמין שיהיה טוב נגד רוסיה וכמו כולם הוא קיבל מכה. אבל לא סתם בנו פה סגל של שחקנים עם אופי חזק. הם ידעו לצבור נקודות גם כשפחות הלך, הלחץ דיבר והתקשורת כבר שלחה את אוסקר הביתה".
ראדי הוא השחקן שמקבל הכי הרבה דקות מאוסקר גרסיה, אבל במשחקים האחרונים הוא למעשה השתלט לחלוטין על מרכז השדה וזה בא לידי ביטוי במספרים. את הסיבוב הראשון הוא סיים עם שני שערים ובישול. בסיבוב השני תרם עוד חמישה שערים ושישה בישולים. בן זוג של ראדי לקישור בנבחרת העונה של וואלה! ספורט, דריו פרננדס, מפרגן: "הוא שחקן ברמה יוצאת מהכלל. לא עוד קשר קדמי שמבקיע ומבשל, אלא שחקן שמרוויח את הכדור בהגנה, עוזר למגנים ולבלמים ואז יוצא קדימה וכל הזמן נראה כאילו הוא אחד משניים-שלושה שחקני השפיץ של הקבוצה. קשה מאוד לספק המספרים כאלה עם כל העבודה ההגנתית שהוא עושה. הוא חושב גם הגנה וגם התקפה כמעט באותה רמה וזה יתרון גדול. הוא מביא את היתרונות שלו לידי ביטוי כי הקבוצה עובדת. בכל עמדה יש לה שחקנים שלוחמים או עושים תנועה וזה קל יותר לשחקן מהסוג שלו, כי גם הוא אוהב להיות בכל מקום".
לקראת סיום המשחק בין מכבי תל אביב לסכנין (0:3), ראדי הוחלף ובעודו פוסע לעבר הספסל, קמו אוהדי שתי הקבוצות ומחאו לו כפיים. זה אולי סמלי שבמשחק בו אוהדי סכנין קיללו את מונס דאבור וחסן אבו זייד, דווקא לראדי הם נתנו את הכבוד. מעבר לעובדה שראדי כיבד בעצמו את קבוצתו לשעבר ולא חגג יותר מדי את השער שהבקיע מולה, בסכנין כואבים את המעבר של ראדי ויחד עם זאת, מאוד מכבדים את ההתקדמות שעשה ואת הגאווה שהוא מביא למגזר בדרך לאליפות עם מכבי תל אביב.
"כבר שנתיים שהוא הקשר הטוב בארץ. הוא גאווה לכל המגזר כי לא כל יום שחקן הופך לכל כך דומיננטי ומוערך בכדורגל הישראלי", מסביר נג'ואן גרייב. "מכבי תל אביב זה מועדון ענק ולא היה מובן מאליו שראדי יצליח שם. עצם העובדה שהוא השתלב שם והפך לשחקן מרכזי זה עוד הישג בשבילו וכולם גאים בו. יש לו עוד הרבה שנים טובות לתת".
אלא שקשה שלא לתהות האם הפריצה והמעמד לא הגיעו מאוחר מדי. ראדי עצמו אמנם עדיין מתלהב כמו ילד ורואה הרבה שנות קריירה לפניו, אך אסור לשכוח שבסופו של דבר בקיץ הוא יחגוג 31. האם מדובר בשיא או שלחלופין יש לאן להתקדם? בכל הקשור לאופי, התשובה לא חד משמעית. מצד אחד יש לו ביטחון וההערכה עצמית גבוהה, ומצד שני, מאוד חשוב לו מה אומרים עליו, מה כותבים עליו ומה חושבים עליו. הוא אדם מאוד מאמין שמחובר לדת ומחפש תמיד היכן הוא יכול להיות טוב יותר, במגרש ומחוצה לו. בהקשר הזה, מבחינתו השמיים הם גבול.
מקצועית, ראדי מקבל כל מה שהוא צריך במכבי תל אביב. בצוות המקצועי מרבים לשבח את הקשר ונותנים לו גיבוי מלא גם במשחקים פחות טובים ומאמינים שם כי הוא השחקן המחבר של הקבוצה ויציבות שלו היא יציבות של הקבוצה. בכלל, בעתיד הקרוב מצפים לראדי משוכות ברמות שלא הכיר. משחק נבחרת מול פורטוגל וככל הנראה מוקדמות ליגת האלופות. הופעות במשחקים כאלה יכולות לסדר לשחקן קריירה גם באירופה. אז האם ההתפתחות המקצועית של ראדי תמשיך מעבר לים. לא קל לשחקן בגילו לצאת החוצה וכלל לא בטוח שקבוצת מרכז טבלה בבלגיה, למשל, עדיפה עבורו מלהיות כוכב בליגת העל. אבל ראדי כמו ראדי כבר הוכיח יותר מפעם אחת שאצלו ציפיות לחוד ומציאות לחוד.
