צ'אבי פצוע וייעדר מהקלאסיקו
יממה לפני המשחק מול ריאל מדריד בגומלין חצי גמר גביע המלך, עוד נשקלה בברצלונה האפשרות להעניק לצ'אבי מנוחה. הקשר רק חזר מפציעה והמשיך לסבול מכאבים בשריר הירך האחורי של רגל ימין, אולם הבהיר לכל מי שהיה מוכן לשמוע כי אין בכוונתו לוותר על המשחק בו יזכה להשוות את מספר ההופעות של ראול ופרננדו היירו במפגשי הקלאסיקו. גם במחיר החמרת הפציעה. אז צ'אבי קיבל זריקה, לקח משככי כאבים ביום המשחק והופיע כרגיל לקלאסיקו ה-37 בקריירה הארוכה שלו. משחק שהזכיר מאוד את הראשון, בו הובס 3:0 בסנטיאגו ברנבאו בדיוק 13 שנים קודם לכן (26 בפברואר 2000). את כאב ההדחה מהגביע בעקבות ההפסד הביתי 3:1 ואת הביקורות הקשות שנלוו לו, אף כדור כבר לא הצליח לשכך.
ליאונל מסי עמד כמובן במרכז הפולמוס הציבורי אחרי שני משחקים איומים, שאחד ערער על מעמדה של ברצלונה באירופה והשני גרם לה לאבד תואר בו זכתה אשתקד. אלא שמאחורי מסי, מסתתרת בעיה גדולה לא פחות. צ'אבי הרננדס שחוק. העייפות הרבה אותה הוא סוחב עוד מהעונה שעברה, ועליה התגבר בקושי רב ביורו האחרון רק בזכות התעלות פנומנלית במשחק הגמר, סוחטת אותו לגמרי. גם הפציעה בשריר הירך לא מרפה ממנו, כשבגיל 33 קשה הרבה יותר לחזור ממנה. החלק הכי משומן במכונה של ברצלונה חורק. בקאמפ נואו עדיין לא מדברים על כך בקולם רם, אך עייפות החומר מורגשת אחרי חמש שנים כל כך מוצלחות ואינטנסיביות. צ'אבי הוא הסממן המובהק לכך.
צ'אבי הוא האיש שטובע את משפטי המפתח בדור הנוכחי של ברצלונה. הוא היה הראשון להצהיר בתקופת פפ גווארדיולה כי מדובר בקבוצה היסטורית, הוא תמיד הראשון להלל את השיטה של ברצלונה ולעקוץ את זו של ריאל, והוא גם היה האיש שרק לפני כשבוע וחצי, ערב המשחק מול מילאן בסן סירו, טען כי "בעוד 30 שנה יזכרו אותנו כמו שאנחנו זוכרים היום את הלייקרס של שנות ה-80'". קבוצה של ילדים רעים כמו דטרויט פיסטונס הורידה את המסך על השואוטיים של הלייקרס. יכול להיות שבמשחק גביע, שרק לפני כמה שנים עוד היה נחשב אירוע שולי למדי, הורידה "הקבוצה הרעה" של ז'וזה מוריניו את המסך על ברצלונה.
"בארסה האימפוטנטית", כינו בעיתוני מדריד את צורת המשחק של הבלאוגרנה בהפסדים למילאן וריאל, ושאלו בתקווה גלויה: "יכול להיות שהקסם פג?". זאת נדע בקרוב. ברצלונה החזיקה בכדור 63 אחוזים מהזמן נגד ריאל, אבל לראשונה בשנים האחרונות הבלאנקוס היו עדיפים על ברצלונה ולא רק על פי לוח התוצאות. כמו מילאן, שעשתה זאת עם סולי מונטארי, ריקרדו מונטוליבו ויתר שחקני הקבוצה שבאו לעזרתם, כך גם ריאל הצליחה (שוב) להוציא את העוקץ ממשחק המסירות של הקטלאנים ולהפוך אותו לעקר. לאחר ההפסד באיטליה האשים צ'אבי את כר הדשא הגרוע בסן סירו. מול ריאל, במגרש הביתי האהוב, הוא נאלץ לוותר על תירוצים ורק טרח להבהיר כי "מדובר בתואר הכי פחות חשוב". זה לא מנע מאוהדי ריאל ללגלג עליו ומהתקשורת במדריד לשמוח לאידו.
"צ'אבי, בוסקטס ואינייסטה רק ביצעו מסירות סרק ביניהם. הטיקי-טאקה של ברצלונה נראה אובד עצות", נכתב ב'אל פאיס'. בתקשורת הקטלאנית לא ביקרו את שחקני הבית, אך החלו לתהות לגבי יכולתה של ברצלונה להמשיך להצליח עם אותה שיטה מפורסמת ובעיקר להצביע על ג'ורדי רואורה כאיש שנמצא בתפקיד הגדול עליו. צ'אבי הוא מהתומכים הגדולים של רואורה והיה אחד מאותם שחקנים בכירים שהפציר בהנהלה להמשיך בקו שהתווה גווארדיולה. תחילה עם מינוי של טיטו וילאנובה ולאחר מכן עם האמון ברואורה. "אני אוהב את הכיוון שפפ לקח אותנו, ואחריו טיטו וגם רואורה שממשיך אותו", אמר צ'אבי לאחרונה. "זה בדיוק המבנה שקרויף יצר לפני 30 שנה. אני לא יכול לחשוב על אפשרות לשחק את הכדורגל בצורה אחרת". ואולי כאן טמונה הבעיה.
זלאטן איברהימוביץ', הכדורגלן היחיד שהיה בברצלונה והחליט לקרוא תיגר על המועדון, התייחס בספרו האוטוביוגרפי לסגנון המשחק המקובע של ברצלונה והאשים את צ'אבי ואינייסטה כגורמים לתלות הגדולה של הקבוצה במסי. "אמרתי לגווארדיולה ולצ'יקי בגיריסטיין: 'אני צריך שצ'אבי ואינייסטה ימסרו לי, אבל זה כאילו הם יכולים לראות רק את מסי. ואני גדול ממנו פי שניים'", כתב החלוץ השבדי. התלות הזו התעצמה בעונה האחרונה. לרגעים נראה כי שחקני הקישור רק מחכים להעביר את הכדור למסי, ומשם מקווים לטוב. כך הכוכב הארגנטינאי קרס תחת הנטל במשחקים הגדולים האחרונים בהם היריבות התמקדו בעצירתו, בעוד צ'אבי, החסיד הכי גדול של השיטה, האיש שאמור לייצר חלק מהפיתרונות ולספק תכניות גיבוי, נותר ללא תשובה.
הקשר נחשב למושך בחוטים. הציר של המכונה. כעת הציר חורק, והדבר בא לידי ביטוי לא רק במשחק ההתקפה. ברצלונה הוציאה לא פחות מ-28 כדורים מהרשת בליגה הספרדית בה היא שולטת ביד רמה (אתלטיקו, ריאל, מלאגה ואפילו אוסאסונה מציגות מאזן טוב יותר), ובעיקר סופגת כבר 12 משחקים ברציפות. זו לא תאונה חד פעמית או סתם מקריות, אלא תופעה בעייתית. החצים מכוונים באופן טבעי להגנה, שם פויול וג'רארד פיקה היו חתומים על מופע אימים במשחק מול ריאל, אך הכישלון האמיתי הוא של החלק הקדמי, שזנח אט אט את משחק הלחץ המפורסם שהנחיל גווארדיולה.
וילאנובה הוריד מעט את האינטנסיביות עם מינויו, ועם הזמן המינון של הפעלת המכבש על סף רחבת היריבה הלך ודעך. צ'אבי, שהיה נזעק מעמדתו במרכז הקישור כדי להפעיל לחץ על הבלמים והקשרים האחוריים במטרה להחזיר את הכדור לרגלי ברצלונה כמה שיותר מהר, ממעט לעשות זאת כעת. אולי זו הפציעה, אולי התשישות ואולי הדרישה הטקטית של המאמן. בפועל, צ'אבי לא לוחץ כהרגלו וכך תרומתו פוחתת הן במישור ההגנתי והן במישור ההתקפי.
ב-18 בדצמבר 2012 הודיעה ברצלונה כי מסי, צ'אבי וקרלס פויול יאריכו את חוזיהם במועדון. חודש לאחר מכן צ'אבי אכן חתם רשמית עד 2016, אלא שמאז ההכרזה הוא פצוע או לא פוגע, דווקא אחרי שהחל את העונה בכושר טוב. שיאן ההופעות של ברצלונה והשחקן הספרדי עם הכי הרבה תארים בהיסטוריה, חתום העונה על חמישה שערי ליגה וחמישה בישולים ב-23 משחקים, אך מתוכם רק שער אחד ואסיסט אחד היו ב-2013. הוא מסר בחצי עונה יותר מכל שחקן אחר בחמש הליגות הבכירות באירופה (1,516 מסירות מדויקות, 95 אחוזי הצלחה), אבל ירד במספר מסירות המפתח (1.4 למשחק לעומת 2.3 בעונה שעברה). משמע: יותר הנעת סרק, פחות ת'כלס. משהו תקוע.
גם ביורו צצו אותם סימני שאלה עם אותם תסמינים, כשערב הגמר אמר ג'ורדי ז'יל, כתב 'ספורט' הקטלאני לוואלה! ספורט כי "העונה הארוכה בברצלונה סחטה ממנו המון וצריך לזכור שהוא סובל גם מפציעה בשרירי השוק ובעקב. זה לא צ'אבי שאנחנו מכירים, אבל החשיבות שלו עצומה רק מעצם נוכחותו על המגרש". ההצגה בגמר מול איטליה ואנדראה פירלו השכיחה את התלאות שעבר צ'אבי בדרך, אך הנסיגה העכשווית של ברצלונה נעוצה גם, ואולי בעיקר, בדעיכה האישית שלו.
בברצלונה משוכנעים כי זו שוב אותה פציעה טורדנית בשריר הירך האחורי שמגבילה את צ'אבי. והיא בלבד. הקשר הדואב חזר להרכב מול מילאן אחרי היעדרות בת שבועיים, ולאחר מכן קיבל מנוחה בניצחון על סביליה ושותף רק ב-21 הדקות האחרונות. על הקלאסיקו, כאמור, הוא לא הסכים לוותר. גם הצוות המקצועי לא הסכים לוותר עליו, חרף הסכנה הכרוכה בשיתופו. בזמן שכולם עסקו לאחר המשחק ב"משבר" של ברצלונה, צ'אבי נותר בשלו והסביר כי מדובר בעוד שלב חולף בקריירה הארוכה.
בתודעה הציבורית צרובה כרגע ברצלונה של גווארדיולה. ברצלונה ששולטת באירופה בשנים האחרונות והפכה למותג עולמי. צ'אבי היה שם עוד לפני כן, בזמנים הקשים ובימים בהם גם בקאמפ נואו פקפקו ביכולתו להיות אחד מנושאי הדגל של הקבוצה המקומית. הוא התגבר על פציעות, התעלם מהשוואות בלתי פוסקות לקודמיו בתפקיד (פפ, למשל) ורשם את שמו כאחד הגדולים בהיסטוריה של ברצלונה והכדורגל הספרדי. העקשנות המפורסמת והרעב הבלתי נדלה לתארים תמיד הניעו אותו. אולי עכשיו, בגיל 33 ואחרי כל כך הרבה מדליות זהב, גם הוא שבע. או רק מותש.