החלטתה של מנהלת הליגה מאתמול (שלישי) להעביר את משחק גמר הפלייאוף לרוממה העלתה אצלנו את הצורך לחזור ולהציע למכבי תל אביב לעזוב את הליגה הזאת. לפחות באופן זמני. אירוני, דרך אגב, שאירוע הגמר שתארגן מנהלת הליגה בחודש יוני יקרא "גמר הפלייאוף". צריך מידה גדושה של ציניות ו/או חוסר מודעות עצמית ו/או ליווי מסיבי של מערך יחסי ציבור כדי לייחס משחק גביע אחד לשלבי הפלייאוף. מילא, זה מה שיש.
נזכיר: בשבוע שעבר הצגנו כאן את תכנית החלוקה של האוזמן. שם בומבסטי יחסית לתכנית פשוטה במיוחד. נחזור על עיקריה:
1. מכבי תל אביב ומנהלת הליגה יסכמו מלשון הסכמה משותפת על עזיבה זמנית של הצהובים את ליגת העל לעונת המשחקים 2013/14, עם אופציה (שלה) להאריך את משך העזיבה לעונה אחת נוספת.
2. תחת השתתפות במשחקי הליגה המקומית, תצטרף מכבי לליגה קיימת, תקים סופר ליגה עם קבוצות כמו פנאתינייקוס ואולימפיאקוס או תצטרף לליגה אזורית. רצוי לליגת ה-VTB המזרח אירופאית.
3. במהלך תקופת ההתנתקות (הזמנית?), תשתתף מכבי במשחקי הגביע הישראלי.
4. מכוח הבנות עם היול"ב, תמשיך מכבי לשחק במשחקי היורוליג מכוח שריון כזה או אחר. הקבוצה שתיקח את האליפות המקומית, בהיעדרה, תהיה זכאית אף היא ליטול חלק בשלב המוקדמות של המפעל האירופאי הבכיר. שוב, מותנה בסיכום מראש עם היול"ב.
5. לאחר תקופת ההתנתקות (הזמנית?), תוכל מכבי תל אביב לחזור לליגת העל כחברה מן השורה. לחלופין, תוכל להחליט על התנתקות הפעם סופית.
אז כאמור לעיל, יצרה החלטת המנהלת מאתמול טריגר להעלות עניין זה מחדש. שלא יובן לא נכון אין פסול בקביעת מקום האירוח של אירוע הגמר ברוממה. כתבנו את זה בעבר ונחזור על זה שוב. אם כבר שיטת גביע וקרקס נודד, אז צריך לאפשר לו לנדוד.
העניין הוא שכאן זה לא ייעצר. מהדורות הספורט מאתמול ליוו את האייטם לגבי המעבר לרוממה באייטם עוקב, ובו הקמפיין החדש של ניר אלון ודוגמני ההסתדרות, אשר דורשים רוב ישראלי בחמישייה בכל שלב. אם חוק הזרים ההזוי הזה לא יתקבל, תגיע אחריו יוזמה אחרת. עניין של זמן עד שמעלים כאן כדרישה, למשל, את נושא תקרת השכר. ושלא יובן לא נכון אין פסול בתקרת שכר, כל עוד מדובר במודל שבו מועדונים בעלי יכולות כלכליות מחליטים לשים לעצמם גבולות. בגרסת השלולית, הכוונה בתקרת שכר היא שאם אני לא מצליח לגייס כסף לקבוצה שלי, זאת כבר הבעיה של מישהו אחר.
ולכן אנחנו מבקשים לפנות כאן אל הקורא דיוויד פדרמן. ואם הוא לא קורא, אז לקורא דני פדרמן. אנחנו הרי יודעים שמבחינתה של מכבי, ליגת העל מזכירה את אלן הארפר מהסדרה "שני גברים וחצי". האח הקטן והמרושש (והלוזר) שחי על חשבונו של האח העשיר והמוצלח. וגרוע מכך, יודע רק להתלונן. למרות היללות, הוא ממשיך לקבל תמיכה וקורת גג. גם מסיבות אמוציונליות בלתי נשלטות, וגם כי הוא מזכיר לאח הבכור עד כמה שהוא עצמו תותח. בשנים האחרונות נשחק ונסדק המותג שלכם. הרייטינג כבר לא מה שהיה, והרי אתם הצהרתם בעצמכם שמכבי תל אביב הגיעה למעשה למקסימום היכולת לגייס לעצמה הכנסות. במודל הנוכחי.
במקביל, מראות העונות האחרונות שקשה יותר ויותר לשמור על מרחק סביר מהקבוצות המובילות ביבשת. אז כנראה שהגיעה זמנה של מכבי תל אביב לאתגר את עצמה מחדש. ועל הדרך לארגן לעצמה מיתוג מחדש. קלישאת העוגן הישראלי כבר לא מחזיקה מים. יכול להיות שההיפך הוא הנכון. דווקא הריחוק מההתבוססות בשלולית המקומית יכול לעזור כדי להחזיר את מכבי הנחשקת. בינינו, מר פדרמן: קבוצת הכדורגל הפופולרית ביותר במדינה היום היא לא מכבי תל אביב או בית"ר ירושלים. היא ברצלונה. ולא בטוח שזה היה המצב אם היא הייתה משחקת כל שבת נגד הפועל עכו ודומותיה.
ליגת ה-VTB המזרח אירופאית היא ליגה מפחידה. הנסיעות לא מי יודע כמה והמסעות בחורף רחוקים מלהיות מפתים. רמת התחרות בה קשה במיוחד והיא מאגדת כיום ריכוז קבוצות שהופך אותה לליגה החזקה ביבשת, אחרי היורוליג. כל תואר שתצליחו לזכות בה יהיה הישג עצום. וזה בדיוק מה שמכבי תל אביב צריכה. לצאת מאזור הנוחות שלה. על הדרך, לייצר לעצמה מאגר הכנסות אפשרי נוסף, עם קריצה מובהקת לעבר מפרסמים חדשים שיעוטו על השוק הרוסי-מזרח אירופאי ההולך ומתחזק.
מר פדרמן (סניור או ג'וניור), אל תכילו את האירועים האחרונים ותקוו לטוב. מכבי במיטבה היא מכבי שיוזמת ולא מובלת. ואם היא רוצה לחזור לעצמה, יכול מאוד להיות שהפתרון הטוב ביותר הוא להתרחק. ולו לתקופה מוגבלת. במקרה הכי גרוע, פשוט תוכלו לחזור לביצה שלנו. מי יודע, יכול להיות שהגעגוע (והמחסור במזומנים) יגרום לאח הקטן להפסיק ליילל.