1. ערב החלטת המינהלת באשר למיקומו של ערב גמר ליגת העל, או איך שלא קוראים לאירוע הזה העונה, ונראה שמספר שאלות חייבות להישאל. הראשונה והחשובה מכולן היא זו: איך יכול להיות, לכל השדים והרוחות, שההכרעה בדבר זהות האולם המארח של משחק הגמר נופלת רק בינואר?! בעונות האחרונות נעשו מאמצים במינהלת הליגה כדי לשכנע את הקליינטורה הפוטנציאלית כלומר אותנו - שמה שהיה לא יהיה עוד. שהברדק והארכאיות שאפיינו את איגוד הכדורסל לאורך השנים אינם עוד, ותחתם יש סדר עולמי חדש, עם דגש על המילה סדר. משכך, וככלל אצבע, לא יעלה על הדעת שהחלטה קרדינלית שכזו, בדבר אירוע השיא של הכדורסל הישראלי, לא תעשה מראש לפחות לפני תחילת העונה. ורצוי הרבה לפני.
השאלה החשובה השניה היא למה אנחנו עדיין צריכים את העונש הזה. ניסוי הפיינל פור המפוקפק חלף עבר לו, וכנראה שגם החבורה שמנהלת את הכדורסל הבינה שהגימיק הזה מיצה את עצמו. המסקנה המתבקשת היא מעבר לסדרות. הטוב מ-5, הטוב מ-3, הטוב מ-2.5, אבל סדרות. במקום לתקן את העיוות הזה באופן סופי, הוחלט על מעין "עונת מעבר" (כך לפחות על פי הפרסומים), במסגרתה הונחת עלינו לרעה הגימיק החדש ערב הגמר. את תחלואי הכדורסל הישראלי לא ניתן לפתור באמצעות מופעי פירוטכניקה, מרשימים ככל שיהיו. אז אם אין עדיין החלטה באשר למיקומו של הגמר היחיד, אולי אפשר פשוט לדלג על שלב המעבר ולהכריז על הכתרת האלופה בסדרה. כבר עכשיו, כבר העונה, ויפה שעה אחת קודם.
ואחרי שכל זה נכתב, ואם בכל זאת צריכה להתקבל החלטה לגבי מיקומו של הגמר, הבחירה צריכה להיות רוממה. גמר יחיד הנו למעשה משחק גביע. ככזה, וכמקובל במשחקים מעין זה, רצוי לאפשר לו להיות משוחק בערים שונות. כך מקובל במפעלי הגביע באירופה וכך גם מקובל באירועים מקבילים בכדורגל. מאחר שתנאי נוסף חייב להיות מתקן מתאים, נראה שהרוטציה בין האולמות תהיה קצרה במיוחד. אבל אם כבר קרקס נודד, צריך לתת לו לנדוד.
2. סביר להניח שהנקודה הבאה קשורה במישרין לקודמת. בשיחות עם מקבלי ההחלטות של הפועל אילת חוזרת לה מנטרה קבועה. שינוי אחד בסגל, כך הם טוענים, והם לוקחים אליפות. קראתם נכון. אליפות. אנחנו לא רוצים להיות אלה שמנפצים לדרומיים את הבועה בה הם נמצאים או לשאול אותם מדוע הם לא עונים לשיחות מבלוקבסטר. לפחות נכון לעכשיו, הקבוצה מספר 2 בליגת העל היא מכבי חיפה.
בסיומו של הסיבוב הראשון, מעמידה חיפה נתונים קבוצתיים מרשימים, כולל מקום שני בליגה באסיסטים ובמיוחד במדד קבוצתי. הנתון הסטטיסטי היותר משמעותי הוא מיקומה בטבלת הריבאונדים (הגנה וכללי): מקום ראשון. בדרך כלל לא צריך להתייחס ברצינות יתרה למספרים יבשים אלה, אשר לעיתים קרובות אינם מספרים את הסיפור עצמו. במקרה של חיפה, היתרון בקרשים משקף את היתרון המרכזי שיש לה כרגע על הליגה. והיתרון הזה הוא הגודל.
כשבראד גרינברג הריץ בתחילת העונה חמישיה עם פט קלאיית'ס בעמדת הסמול פורוורד, יוחס המהלך לחוסר ההכרות של האמריקאי החביב עם ליגת הסמול בול של המידל איסט. במיוחד כשעמדה מספר 2 מאוישת על ידי דונטה סמית'. בתחילה זה נראה היה איטי, כבד ומגושם. לאחר צירופו של גל מקל ועם התייצבותה של הרוטציה הנוכחית, הדברים נראים אחרת לגמרי. אז נכון שכעת עולה האמריקאי-יווני בחמישיה דווקא בעמדה מספר 4, אבל הגמישות שהוא מעניק למאמנו משתי עמדות הפורווארד משקפת את העוצמה של הירוקים.
הקבוצה האחרונה שהצליחה לעקוץ (ובמקרה שלה לשדוד) את תואר אלופת הפיינל פור ממכבי תל אביב הזיקה לה בערב אחד בנוקיה עם קומבו פורווארד משלה, דיון דאוול. הוורסיה של מכבי חיפה בהיבט הזה איכותית הרבה יותר, וגדולה הרבה יותר. הגודל של מכבי חיפה יכול וצריך להביא אותה לסיים את העונה באותו המקום בו היא מצויה היום. הפיזיות והקשיחות שלה יכולים לאפשר לה, אולי, להתבונן למכבי תל אביב בלבן של העיניים במשחק אחד ביוני. במיוחד אם הוא ברוממה. כדי להגיע לשם, רצוי שתתן דעתה להיבט סטטיסטי נוסף בו מוליכה היא את הליגה. איבודי הכדור.
3. ליצחק פרי יש מניות רבות במכבי ראשון לציון. מניות בכורה. מצד שני, אפי בירנבוים, אותו מאמן שהוא פיטר אתמול, הוא האחראי המרכזי לכך שמכבי ראשון מיצבה עצמה בעונות האחרונות כקבוצת צמרת מן המניין בליגת העל. אם נשקלל את שלוש העונות המלאות האחרונות ונבחר מתוכן מאמן עונה, סביר להניח שזה יהיה בירנבוים, שלקח מועדון שהתרגל להלחם על מקומו בליגה לכזה שמסיים עונות במשחקי נוקאאוט בנוקיה. אפי בירנבוים איננו מאמן פחות טוב העונה והוא לא היה מאמן טוב יותר בעונה שעברה. אינני יודע עד כמה נכונות הידיעות בדבר חילופי הדברים בין המאמן לבין הבוס שלו לאחר המשחק ועל כן נתעלם מהן לצרכי הדיון. מה גם שהתחושה בדבר היעדר כימיה בין השניים מרחפת בחלל האוויר פחות או יותר מהרגע בו חזר פרי לראש הפירמידה בראשון.
כל מאמן זכאי לביצוע מספר שינויים בסגל לפני שהוא נשלח הביתה. בטח ובטח אם מדובר בבירנבוים. סביר להניח שהשינויים הנדרשים בקו האחורי של הכתומים יבוצעו כבר עם המאמן החדש. גם בקנדציה הקודמת של היו"ר החדש-ישן, לאחר פיטוריו של פיני גרשון, הושמעו אי אלו טענות בדבר התערבותו של הבוס בעניינים מקצועיים. לאחר שנים לא מעטות בחוץ, טוב יעשה פרי אם ינתב את האנרגיות אותן צבר לטובת נושאים אשר דורשים את טיפולו. את העניינים המקצועיים בכלל, לרבות הערות בחדר ההלבשה, חדר הווידאו או הפרקט עליו להשאיר לצוות המקצועי. ורק לצוות המקצועי. ימים יגידו אם החילוף הזה ישא פרי או לא ורק בדיעבד נוכל לדעת אם אחד השיקולים במינויו של רוני בוסאני נגע לאישיותו הנוחה יותר.
בינתיים, יש מספר ציניקנים בענף שמצביעים על העונה החלשה יחסית של מכבי ראשון לציון ותוהים אם קיים קשר כלשהו לפרישתו של השופט משה ביטון, אשר נחשב על ידי גורמים בשלולית כמקורב לבירנבוים. סטטיסטית, כך הם טוענים, אחוז הנצחונות של בירנבוים כשביטון שפט אותו היו גבוהים משמעותית ממשחקים בהם שפטו אותו אחרים. אנחנו נניח לציניקנים, ונמתין בקוצר רוח לתחנה הבאה של המאמן הוותיק. בטוח שיש מספר מאמנים בליגה שצירופו של בירנבוים לשוק המאמנים הפנויים מדיר מהם שעות שינה. אם יש דבר אחד שאנחנו מגלים פעם אחר פעם ושוב ושוב, זה שמקצוע המאמן הוא מקצוע מחורבן.
