כשאוסקר גרסיה הגיע בקיץ למכבי תל אביב, הוא ערך סבב שיחות ארוכות עם הרבה מאוד אנשים במועדון על מנת לנסות ולקבל מושג ראשוני לגבי הסיטואציה איתה הוא עתיד להתמודד ולהבין במעט את המנטאליות הישראלית. הדברים חזרו על עצמם שוב ושוב: "יש כאן שחקנים מפונקים שמחוברים חזק לתקשורת", אמרו אנשי המועדון לספרדי. "המאמנים הקודמים היו ביחסים טובים עם השחקנים והמשמעת הייתה חלשה מאוד". אותם אנשים סיפרו לגרסיה סיפורי מחנאות מהעונה שעברה והוסיפו המלצה ברורה: "עליך להתנהג בדרך אחרת לחלוטין מקודמיך".
אוסקר הפנים. במידה מסוימת, הדרך השונה גם התאימה לתרבות האירופאית שלא דוגלת בקרבה כל כך גדולה בין הצוות המקצועי לשחקנים ומעדיפה דיסטנס. אוסקר קיבל החלטה לשדר אגרסיביות, לשמור מרחק מהשחקנים ולהתייחס להכל ברמה מקצועית נטו. "סיכום ההמלצות שקיבל היה שהתקרבות לשחקנים היא חולשה בארץ ולכן קיבל את ההמלצות וידע לשמור את המרחק הזה", אומרים במועדון. להתנהלות הזו של המאמן יש השלכות חיוביות ושליליות. סטיב גורי, שעזב בטריקת דלת והעביר בקורת חריפה נגד המאמן, מהווה חלק מאותן השלכות שליליות והוא בהחלט לא לבד. קבלו הצצה לאישיותו והתנהלותו של האיש על הקווים ולתחושות שמלוות לא מעט אנשים במועדון שתוהים כיצד תשפיע הדרך שלו על המשך מאבק האליפות.
אחת הבעיות הכי גדולות של אוסקר היא שבמועדון אמנם רוצים אליפות העונה ומרכזים את כל המאמצים במטרה, אך מאחורי הקלעים, בכירים ושחקנים כבר מבינים כי הספרדי הוא לא האיש שיוביל את הקבוצה בשנים הבאות. אחד השחקנים הדגיש זאת ואמר: "התפקיד של השחקנים זה לחשוב על העונה הנוכחית ולהביא אליפות, אין מה לחשוב מעבר. כולם יודעים על ההתלחששויות, שעובר משהו לא טוב בין אוסקר לג'ורדי, שבמועדון לא מרוצים מכך שהוא לא באמת רואה את עצמו עוד הרבה שנים כאן ולכולם ברור שכנראה זה ייגמר בין הצדדים בסוף העונה. האם זה משפיע? ואם הוא ירצה להמשיך ולא נזכה באליפות, מה יקרה?"
דווקא מיטש גולדהאר היה רוצה לראות תהליך אחר. בקיץ, הבעלים הקנדי מינה את ג'ורדי קרויף כמנהל מקצועי שיתווה דרך וייצור תחושה במועדון של תהליך לטווח הארוך. מבחינת גולדהאר, הלך הרוח סביב המאמן, שכבר יצא העונה לדבר עם קלאב ברוז' ולא מכחיש את רצונו להתקדם, לא עושה טוב לאף אחד, במיוחד לא לאוסקר עצמו. גם במכבי תל אביב יודעים שישנה כאן בעיה שבסיום העונה תצטרך להיפתר ואף אומרים: "אף אחד לא יודע מהי באמת מערכת היחסים בין ג'ורדי לאוסקר, אך לא מן הנמנע כי גם ג'ורדי נפגע מהתנהגות המאמן שלא בדיוק מסתדרת עם התכנונים שלו".
כלומר, לאוסקר נותרה תדמית של תייר מזדמן, אורח לרגע ומה שעוד עומד לרעתו ומחזק את התדמית, זו העובדה שהוא לא עושה מאמצים גדולים להתקרב לצוות ולשחקן הישראלי. "הוא טיפוס שקשה לקרוא אותו", אומרים במועדון. "מי שלא מכיר אותו חושב בהתחלה כי הוא שחצן, כי לפעמים בבוקר הוא אפילו לא אומר שלום והרבה פעמים מתייחס לאנשים מגבוה וממקום מרוחק ולא פשוט לנסות להתקרב אליו". גורם אחר טוען: "זה האיש. גם כשהוא אוכל הוא יושב עם הצוות שלו ואילו הצוות המקצועי הישראלי הרבה פעמים לא נמצאים איתם, או שבמשחקים רק מאמן הכושר הספרדי יושב על הספסל. כל אחד והדרך שלו, בסך הכל מקרי העבר מלמדים כי יד קשה ודיסטנס הם מתכון להצלחה בכדורגל הישראלי, לפחות בשלב הראשון".
שחקן העבר רוני רוזנטל דווקא מצדד בדרכו של אוסקר: "דרך התנהלות כזו אופיינית באירופה. לקבוצות ישנן סגלים של 35-40 שחקנים ובאמת אין זמן ומקום ליחס האישי. יש זרים מאינספור מדינות והם צריכים להתאים עצמם למרקם ולא המרקם אליהם. המאמנים המנטאליים כבר מזמן לא מתעסקים במוטיבציה ובבעיות אישיות אלא בשאלה איך להוציא מהשחקן 150 אחוז ברמה הפיזית".
הבעיה היא שהדיסטנס של אוסקר לא עובד על כל שחקן ואם חשבתם שרק הישראלים נפגעים מהגישה, הסיפור הבא יפתיע אתכם. עוד לפני שרוברט ארנשו עזב את הקבוצה הוא התלונן בפני השחקנים: "אין לי מה לחפש כאן. ג'ורדי רצה אותי, אבל אני לא מתאים לדרך של אוסקר. מספיק להסתכל על הפנים שלו כדי להבין מה הוא חושב עליי ולהבין שאני צריך להמשיך הלאה".
המאמן לא ממש מנסה להסתיר את התחושות שלו. גם כשהחל להיות לא מרוצה מגונסאלו גרסיה, כולם הרגישו זאת באימונים ובמשחקים, בהתנהגות שלו על הספסל ובכל תנועת גוף אפשרית. "אוסקר לא מסתיר כלום, הוא יותר דומה למאמנים כמו דרור קשטן ואלי כהן בהקשר שאם מישהו לא בא להם טוב, רואים את זה על הפרצוף שלהם. מצד אחד זה טוב כי צריך להחזיק את השחקן הישראלי קצר, אבל מצד שני זה גם גורם לו לפספס כאן שחקנים שצריכים שכן יידעו להבין אותם והם לא בעייתיים", מספר שחקן בקבוצה.
"הרי בסופו של דבר ארנשו, גורי וגם העוזר לשעבר ג'רארד אוטט אלו אנשים שהוא הביא", ממשיך אותו שחקן. "ג'ורדי לא ג'ורדי, זה היה בהתייעצות איתו. האנשים האלה הלכו לא בגלל סיבות אישיות בבית, אלא סיבות אישיות כאן. הם הרגישו לא טוב כאן ולא בגלל הקרדיט שקיבלו או לא קיבלו. בכל הצוות הזר הזה מכבי נופלת בקטע של יחסי אנוש ומפספסת שחקנים. לשחקן כמו (רחמים) צ'קול לא היה סיכוי ללא שיחות אישיות וניסיון לעצב אותו, אם היו מכירים בכך בכלל לא היו נותנים לו להתחיל את העונה עם מכבי. אותו דבר לגבי (אלי) זיזוב שלא מצא את עצמו. דווקא שחקנים כמו רועי קהת ודיא סבע שהושאלו יותר חזקים והיו יודעים להתמודד".
התחושה בתוך הקבוצה היא שאוסקר נופל בכל הקשור לשיחות אישיות. השחקנים הישראלים רגילים לשיחות האישיות של המאמנים והקשר הקרוב, בעיקר בתקופות בהן הם מרגישים רע ומסתובבים עם הראש למטה. אצל אוסקר זה לא בנמצא: או שהוא עורך אסיפות קבוצתיות או כלום. "זו לא הדרך שלו. מה גם שיש לו אנגלית סבירה ומול השחקנים קשה לפתח שיחה אמיתית על החיים אם הם לא מבינים אחד את השני ברמה אמיתית... שחקן ישראלי לא יפתח את הלב באנגלית ויספר על הבעיות שלו. מצד אחד, הקבוצה מצליחה וזה טוב, אבל מצד שני, יכול להיות שהיא כבר מזמן הייתה מכריעה את עניין האליפות. על הצד המנטאלי והחיבור בין השחקנים אחראים בעיקר השחקנים המובילים שדואגים לשוחח ביניהם הרבה, ולשמור על הקבוצה בעיקר מול התקשורת".
לאחר ההפסד של מכבי תל אביב באשדוד (1:0), חזרה הקבוצה לאימונים וברגע שהתכנסו השחקנים בחדר ההלבשה אמר אחד הבכירים לחברו: "תראה באיזה שקט ההפסד הזה עובר ואנחנו יכולים להרים את הראש ולהתכונן בשקט למשחק הבא. אין בלאגן מחדר ההלבשה, אין דיבורים של המאמן שיוצאים החוצה, הכל שקט. לפני שנה היינו מפרנסים את התקשורת שלושה ימים על משחק כזה". הסיפור ממחיש את ההבדל הברור הין מכבי תל אביב של העונה לשנים הקודמות. מד הלחץ אולי לא ירד, אבל הקבוצה לא משדרת פאניקה. יש אצלה יד מכוונת ניהולית ומקצועית ולכן מקרי כדור השלג לא נראו עד כה.
חובה לציין כי ישנו "גוש חוסם" של ארבעה-חמישה שחקנים מובילים שמצדדים בדרך של אוסקר וחושבים שבהמולה סביב מכבי תל אביב וסכנת ההתלקחות של כל דבר קטן הדרך בה אוסקר דוגל היא הנכונה ביותר לקבל את השקט. שחקן בכיר בקבוצה אמר: "בוא נתחיל מהשיחות האישיות, בדרך כלל מאמן ישראלי לוקח או את השחקנים שהם 'בייבי'ס' שלו והוא דואג להם או כאלה שהוא מאוכזב מהם, אבל תמיד יש כאלה שמרגישים בצד והוא לא מתייחס אליהם. כאן אוסקר מתייחס לכולם ברמה שווה ואין תחושה של 'שחקנים של מאמן', כולל גונסאלו וכל הספרדים כאן. כשהיה צריך בתחילת העונה לחזק את אלירן עטר כן לקחו אותו אישית, דאגו לעשות איתו כמה שיחות ולחזק אותו. לא יודע אם אוסקר הוא איש של דיסטנס באופו שלו, הוא פשוט החליט שזה מה שנכון במכבי".
אז האם הגישה בכל זאת נכונה? במועדון יש שסבורים שכן: "אוי ואבוי אם הוא היה עושה אסיפות ארוכות, יוצא על שחקנים ומוציא עליהם את כל מה שיש לו כי עם התקשורת סביב מכבי, זה כבר מזמן היה מפרק אותה. להתקרב לשחקנים? ברור שיש מקום לשיפור ושיפור גדול, אבל צריך להבין שמכבי נמצאת בתהליך. אנחנו בשנה ראשונה עם מנהל מקצועי זר וצוות זר ובסך הכל עומדים במטרות ומנסים לייצב מערכת מקצועית. רואים שאנשים הולכים, אנשים באים וסביר להניח שזה יקרה גם לא מעט בשנה-שנתיים הבאות עד שהמערכת תתייצב".
גיורא שפיגל, שמאוד מצדד בדרכו של אוסקר, מסכם ומסביר: "השיחות האישיות התכופות, היחס הקרוב בין מאמן לשחקן והקרבה ביניהם זה משהו שהומצא בישראל ב-20 השנים האחרונות. פעם זה גם לא היה כאן. איכשהו התחיל חיבור של שחקנים-מקורבים, עבודה עם התקשורת שהתפתחה והרגשה ששחקנים מרשים לעצמם ללכת עם הראש למטה כדי לקבל יחס. אף פעם לא היה את זה בארץ במינונים כאלה וזה לא צריך להיות. שחקן הוא חלק מהמערכת וצריך למצוא את עצמו בתוכה כאדם בוגר. אם אני רואה פערים, הם בעובדה כי אולי חסר שם מישהו עם עברית מתחת לאוסקר שיחזק, אבל לא מעבר. בגדול, ההתנהגות שלו די מקובלת בחו"ל והגיע הזמן שנתאים עצמנו אליה ולא נבקש ממנו להתרפס".
