אחד מגיבורי השבוע הוא ללא ספק צ'ארלי מורגן בן ה-17, "מביא הכדורים" של סוונסי, שספג בעיטה מכוכב צ'לסי אדן הזאר וכיכב בפרשה שהסעירה את האנגלים. הוא בוודאי לא ה"בול-בוי" הראשון בהיסטוריה שמבזבז זמן, וגם לא הראשון שמתעמת עם כדורגלן, אבל נדמה שמורגן לקח את המשימה שלו מעט בקיצוניות, עם מסירות מרשימה ודבקות במטרה, ואף שידרג את הסטנדרטים של התפקיד, בדרך לכותרות הראשיות בבריטניה ולמעמד כוכב בסוונסי.
צפו בדקות התהילה של צ'ארלי מורגן
בדרך כלל בזבוזי הזמן של מביאי הכדורים מאופיינים בהיעלמות מהמקום, בהתנהלות איטית או בסתם היתממות ("הכדור לא אצלי"), אבל מורגן הפרחח ניחן בסגנון אחר. הוא לא סתם התמהמה הוא ממש סירב לתת את הכדור לאדן הזאר. לאחר מכן אף נשכב על הכדור בנחישות תמוהה, ונאבק עם הכדורגלן במשך מספר שניות, בחוצפה שלא תתואר. בהמשך, אחרי שכבר ספג ממנו את הבעיטה (איך הגענו למצב הזה?!), הוא התפתל על הדשא בתיאטרליות הנדרשת, דאג שהשופט יראה את זה, וכמעט סימן לו בתנועת יד "תוציא לו כרטיס". כשהזאר ספג כרטיס אדום, ניתן היה לזהות את תחושת הסיפוק על פניו. המשימה הושלמה, אני את שלי עשיתי. מורגן ירד לחדר ההלבשה כשהוא אוחז בצלעות, לקול תשואות הקהל.
לאחר מכן התברר כי מורגן הצעיר הוא בנו של חבר הנהלת סוונסי, שהוא ממלא את תפקיד "מביא הכדורים" בסוונסי כבר שש שנים, ושהוא צייץ בטוויטר לפני המשחק מסר מדהים: "המלך של ה'בול בויס' חוזר להופעה אחרונה, מגיע לבזבז קצת זמן". כלומר, אם עד עכשיו הדרישה לבזבוזי זמן מצד מביאי הכדורים הייתה ידועה ומוכרת אך עם זאת משהו שלא מודים בו בפומבי, מורגן בא חדור מוטיבציה למשימה שהוגדרה מראש על ידי "המלך של הבול בויס". אין פלא שלאחר מכן הפך לגיבור בפורומים של אוהדי סוונסי, וששעה אחרי המשחק צירף עוד 80 אלף עוקבים לחשבון הטוויטר שלו. מחלקם ספג מסרים מאיימים.
פעם זה היה אחרת, כמובן. מטרתם של מביאי הכדורים הייתה להתרוצץ על הקווים במרדף אחרי הכדור. בימים ההם בכדורגל היה שגור הביטוי "תעיף ליציע", בידיעה שיש על המגרש כדור אחד, אולי שניים. כיום המציאות היא שונה, וכל ילד מחזיק כדור ביד. למעשה, במעשה ההקרבה שלו, מורגן הגשים את החלום של כל "בול בוי": להשפיע על המשחק. לצאת מהאלמוניות. כמה זה קשה לעמוד מאחורי השער במשך 90 דקות, לצפות במשחק מהצד, ורק מדי פעם להגיש את הכדור לשוער, או לתת קטנה לעבר המגן שבא להוציא חוץ. כמה זה משעמם, ובעיקר מתסכל, להיות כל כך קרוב למגרש, לעמוד על הדשא עצמו, ממש לגעת בכדור ולהתחכך בשחקנים, אך עם זאת ללא אפשרות להראות את היכולות שלך, להשתעשע מעט עם הכדור, להשאיר חותם. לצ'ארלי מורגן נמאס להיות פאסיבי.
מביאי הכדורים בטניס, ה"בט בויז" בבייסבול, ה"בול בויז" בכדורגל כולם חובבי הענף, שמתרגשים רק מעצם היותם על המגרש. הם בוחנים מקרוב את הביצועים של השחקנים המקצועיים, ובוודאי שחלקם מרגישים שגם הם יכולים, אילו רק היו נותנים להם את ההזדמנות. צ'ארלי הצעיר הוכיח שבכל הנוגע להתחזות, התפתלות תיאטרלית על הדשא ולהיות במקום הנכון בזמן הנכון, הוא כבר מוכן לכדורגל המקצועני. יום אחרי התקרית, הוא הודיע על פרישה.