צפו באימון המסכם של מכבי תל אביב לפני המשחק מול קאחה לבוראל
לקראת סיום העונה שעברה, כשיוגב אוחיון הפך לשם הגדול ביותר במכבי תל אביב, שוחח הרכז הישראלי עם כמה מחבריו. הם ניסו לחשוב הלאה, לדמיין מה צופן לו העתיד הקרוב. אוחיון הפתיע כשאמר שהוא חושש משחזור של עונת 2011/12, אבל באופן הפוך: אולי הציפיות ממנו לא ריאליות. ואולי בעונת 2012/13, אמר, יקבל פחות הזדמנויות מהמצופה. מכבי התכוונה להחתים בקיץ רכז זר, ואוחיון קרא היטב את המפה - הוא סיים את העונה בתור רכז ראשון, אבל עשוי לפתוח את העונה הבאה בתור רכז שני. זו גם הייתה אחת הסיבות העיקריות לחתימה החשאית שלו בקובאן.
בינתיים החששות האלה התבדו. אוחיון משחק, והרבה: ביורוליג מקבל 25:30 דקות בממוצע - קצת פחות מהמוביל ריקי היקמן (28 דקות) ויותר מליאור אליהו, למשל (23:15). במונחים של דיוויד בלאט, זה כמעט זמן פרקט אינסופי.
השאלה היא אחרת: מה עושה בינתיים אוחיון עם הקרדיט הנרחב הזה?
בתחילת העונה ביקשו ראשי מכבי מהעיתונאים להניח לאוחיון. מהאוהדים ביקשו לסלוח לו. הם קיוו שמחיקת אירועי הקיץ תעזור לאוחיון לפתוח את העונה הנוכחית מהמקום בו הסתיימה העונה הקודמת. הם טעו.
התבדה גם כל מי שפנטז שיצמח כאן רכז-על ישראלי. ככל שמתקדמת העונה התמונה הולכת ומתבהרת: אוחיון שחקן טוב, מועיל לקבוצה, על כך אין ספק - אבל לא הוא יישא על גבו את מכבי אל מחוזות רחוקים. האכזבה מאוחיון מתחדדת על רקע הכישרון הדליל בסגל של מכבי: אפילו במצב העניינים הנוכחי אוחיון לא מצליח לבלוט.
האם ההבטחה הגדולה של יוגב אוחיון מיצתה את עצמה, או שאולי הבחור הצנוע מקרית-שמונה שומר בכובע עוד כמה שפנים?
***
לכאורה, אין מה להתלונן על אוחיון. הוא עושה הגנה, עובד בחריצות על הפרקט עבור חבריו. אך העובדות נושפות בעורפו: הממוצעים שלו ירדו העונה. אם בסדרה מול פנאתינייקוס רשם אוחיון 9.8 נקודות ו-9 נקודות מדד בממוצע את השלב הראשון של היורוליג, בו פגשה מכבי כמה מהקבוצות החלשות במפעל, סיים אוחיון עם ממוצע של 7.7 נקודות ו-9 נקודות מדד. בשלושה מעשרה משחקים נתקע על מדד של 5 ומטה. רק בשלושה משחקים - שניים מהם מול פרוקום ואלבה - הצליח להגיע לדאבל-פיגרס בנקודות. בקיצור, אוחיון לא נראה מספיק מעורב במשחק ההתקפה של מכבי.
כשבוחנים את הקו האחורי האפרורי שבנתה העונה מכבי, הקרטוע של אוחיון צורם עוד יותר. כשדווין סמית' נבלם רואים עד כמה ההתקפה של מכבי אובדת-עצות, ועד כמה הקו האחורי מתקשה מול קבוצות מהרמות הגבוהות. דווקא בטופ-16 האכזרי מכבי צריכה שחקן שיתעלה, שינהיג. למרות התקוות, לא בטוח שאוחיון יהיה השחקן הזה.
***
כיצד קרה שההבטחה הגדולה של אוחיון מתחילה להזיע סימנים של מסמוס?
אולי זה עניין מנטאלי: המקורבים מספרים שבפינת המחשבה הוא מתוסכל מהמיליונים שהתעופפו מהחלון, עם סיכול האפשרות לעבור לרוסיה.
אחד מאנשי המעגל הפנימי של השחקן טוען כי "יוגב הוא בסך הכול בן אדם. צריך לזכור שכל הסיטואציה בקיץ, כל מה שקרה עם מכבי וקובאן, וגם עם האוהדים ששורקים בוז זה יושב בפינה בראש שלו. הוא חתם על חוזה ברוסיה על סכומים גבוהים וזה טבעי שהוא ימשיך לחשוב על זה. כשהוא חזר למכבי אין לשכוח שמכבי הכתיבה לו מה להגיד באותה מסע"ת. יוגב אולי הדחיק את כל זה, אבל עדיין יושב בזיכרונו. אני זוכר שהוא הלך עם החברה שלו לחוף הים לפני המסע"ת, ודיבר שם על כל מה שקרה. זה לא נוח מנטלית. ירצה או לא, זה משפיע".
המקורב לשחקן מודה שהטראומה של קובאן שינתה במשהו את אוחיון. "היום הוא יותר סגור, פחות משתף אנשים בדברים שעוברים עליו, הרבה פחות בוטח".
העדות הבאה תומכת בתיאוריית 'הטראומה החצי-מודחקת': גורמים מספרים כי בחדר ההלבשה "יוגב אמנם מחייך ומפטפט, אבל רואים את הלחץ עליו. רואים שמשהו עבר עליו ושקשה לו להשתחרר מזה. למרות שהוא מנסה להיראות ולהתנהג כרגיל - זה לא ממש הולך לו".
גורם אחר מנפק זווית נוספת לנושא: בלאט, שנלחם על אוחיון כל הקיץ והרבה לשוחח עימו בטלפון, מטיל הרבה לחץ על כתפיו - כפי שמתבטא באימונים. יוגב מוצא את עצמו תחת מגף מקצועי כבד: "בלאט מטיל עליו הרבה וזה משפיע על יוגב. האחריות אולי פשוט כבדה עליו".
אותו גורם מפרט ואומר כי "באימונים בלאט דורש מאוחיון הרבה. הגנה, דקות משחק, מסירות. לפעמים יש תקופות שהוא יותר 'נטפל' ליוגב ולפעמים יש פחות. אבל ללא ספק אוחיון נמצא תחת לחץ. בלאט מעיף את יוגב לספסל על טעויות קטנות, אבל מצד שני גם מטפח אותו. אחרי הכול, בלאט שוחח איתו בקיץ בטלפון ועשה הרבה בשביל שאוחיון יחזור למכבי. בלאט מבין שהקבוצה לא מספיק טובה, שיש בעיה גם בקו האחורי. לכן לפני כמה שבועות הוא רצה להביא שחקן גארד שייצר נקודות, למרות שזה לא יצא לפועל".
גורם נוסף סביב המועדון מאשר שעל השחקן מופעל לחץ בלתי מידתי: "דיוויד בלאט מלחיץ את יוגב, אבל יותר מחוסר ברירה כי בלאט פשוט לא מקבל דברים מהאחרים. זה חלק מההתבשלות של יוגב תחת לחץ אדיר שמופעל. אני מקווה בשבילו שזה לא יהיה חיבוק דוב".
***
יש מי שמנתח את מקרה אוחיון ברוח אוהדת עוד יותר. מאמנים בענף סבורים שהתנופה של אוחיון נבלמה לא כל כך בגללו, אלא בגלל ההרכב המקצועי הבעייתי המקיף אותו.
אחד הגורמים המקצועיים מדגיש כי "יוגב הוא שחקן טוב, מועיל, אבל לא כוכב - אם מישהו ציפה שכך הוא יהיה". הגורם המקצועי סבור שאוחיון מושפע מאוד מסביבתו המקצועית הנוכחית: "כדי למדוד רכז צריך לדעת מי משחק סביבו. הוא יכול להיות הרכז הכי טוב בעולם, אבל אם אין שחקנים מספיק טובים שיקלעו הוא ילך לאיבוד", מנתח הגורם. "רכז נמדד בכמות האסיסטים שהוא נותן, ביכולת שלו לייצר וביכולת שלו לא לאבד כדורים, ולכן הוא תלוי כל כך במי שמשחק לידו. יוגב לא מאבד הרבה כדורים, אבל צריך קלע יציב. מלקולם תומאס לא שחקן עם ניסיון, הוא יותר אתלט עם הפנים לסל. קשה לו עם הגב לסל. הוא עושה המון פאולים ומהר. זו מכשלה לרכז. דווקא מי שחשבו שהוא לא יהיה כינור ראשון, שון ג'יימס בסוף הניסיון שלו גובר על כל המגרעות שלו, וזה מקל על הרכז".
אותו גורם מאשים דווקא את דיוויד לוגן בביצועים העמומים של אוחיון: "הוא לא צפוי ולא יציב, ולא תמיד נוהג בהתאם לתרגילים של הקבוצה. יוגב עושה תרגיל, והתרגיל האחרון צריך להגיע ללוגן אבל לוגן זז למקום אחר. קשה להיות יעיל עם שחקנים לא צפויים כאלה. כל המשחק לוגן מסתובב עם הכדור, וזה קובע מה ואיך יקרה. אלו הכלים ההתקפיים היחידים של בלאט ולכן אין לו ברירה. זה פגע באוחיון".
אותו גורם אינו סבור שאוחיון משחק פחות טוב העונה. לדבריו, התפאורה שמאחורי יוגב פשוט התחלפה. "בשנה שעברה היו ליד אוחיון שחקנים קבוצתיים ויציבים יותר, כמו לנגפורד שידע ליצור מצבים. ההתקפה הייתה יותר טובה, השחקנים ממושמעים. במצב של העונה, אוחיון נראה פחות טוב בגללם. נכון, אין התקדמות עם יוגב, אבל גם לא נסיגה ביכולת. ככל שקבוצה היא עם שחקנים טובים יותר, הוא י?ראה רמה גבוהה יותר. אם הוא יהיה במקום עם שחקנים ממושמעים יותר ולא מה שיש העונה במכבי ליוגב יהיו יותר אסיסטים ומדד האיכות שלו יעלה".
ועם זאת, הגורם נחרץ בדעתו שאוחיון לא קורץ מחומרי-על: "יוגב לא מנהיג. אין לו הכריזמה. הוא שחקן טוב אבל לא מנהיג. מנהיג זה פונקציה של אופי וכריזמה".
***
גם מאמן אחר תולה במצבת השחקנים את האשמה בדשדוש של אוחיון.
"בשנה שעברה, עם קית' לנגפורד, יוגב עשה את הדברים שהוא צריך. בניגוד ללנגפורד, לוגן לא יוצר , הוא שחקן לא יציב, בקושי מוסר וזה משפיע גם על אוחיון, כי הוא צריך לקחת יותר על עצמו. התוצאה היא שהלחץ על יוגב ליצור לעצמו וגם לאחרים גדל, וזה משפיע עליו".
אותו מאמן סבור שהמשחק מול סיינה שיקף היטב את הקונסטלציה החורקת הזו: "הייתה למכבי פשוט בעיה התקפית וראו את זה. בעונה שעברה היו שחקנים נתונים על המגרש כמו בלו, סמית', לנגפורד, הנדריקס. היה איום על המגרש ולא היו צריכים להתמקד בשחקן אחד. עכשיו ההגנה של היריבה צריכה פחות להתמקד כי השחקנים של מכבי פשוט פחות מוכשרים. אין מה לעשות".
המאמן רובי בלינקו מעדיף להתמקד ביתרונותיו של אוחיון. "יוגב ביסס את המעמד שלו כרכז עיקרי ומוביל במכבי. אני חושב שאחרי השנה הראשונה שהוא פרץ במכבי מצבו באירופה טוב יותר מאשר בשנה שעברה", אומר בלינקו. "היה ליוגב הרבה מה להפסיד אחרי הקיץ ומה שקרה בו, והיה סימן שאלה איזה יוגב נקבל השנה. מול סיינה היה לו קשה? זה לא רק יוגב. יוגב ניזון גם מהקבוצה, הוא לא יחיד שם. גם דווין סמית' היה בשבוע שעבר חלש. הוא אחד השחקנים שמגיע כל שבוע למגרש בהגנה. אני לא חושב שהוא בנסיגה, יוגב ממשיך לשפר מאוד את הקליעה שלו ואת הכדרור".
הפסד לקאחה לבוראל הערב, ומפלס הלחץ במכבי ירקיע שחקים. כדי לנצח מכבי צריכה את אוחיון בשיאו. הזדמנות מצוינת מבחינתו, עם הגב אל הקיר, להוכיח שההופעה מול פנאתינייקוס לא הייתה מופע חד-פעמי, ושגם העונה מכבי יכולה לחלום על מקום ברבע-הגמר.