פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רמון לא מוסיף המון

        התנהלות הפועל תל אביב תחת הבוס החדש צריכה להדאיג יותר מהבלגן על הדשא ומזכירה את פועלו בפוליטיקה. חמי אוזן סוגר מחזור, מזהיר את מכבי חיפה ומכבי תל אביב מפני אשליות חודש ינואר (לא כל אחד הוא זהבי) ולא מבין מדוע בלדב מאיים בימים שבהם צריך לחבק ולחזק

        רמון לא מוסיף המון

        בתקציר: ה-1:2 של בני יהודה על הפועל תל אביב

        Like

        אריק בנאדו, מאמן מכבי חיפה, אמר בשבוע שעבר שאולי הקבוצה שלו לא תתחזק בינואר, ותעדיף להעניק את זמן המסך לשחקנים הצעירים שלה. בנאדו, בדרכו, אולי מנסה קצת להוריד במחיר של החלוצים שהוא כן שוקל לצרף, אבל אי אפשר להתעלם מההיגיון שבמחשבה הזו: למה באמת שמכבי חיפה תצרף עוד שחקן לסגל הצפוף שלה? למה לעכב את הקאמבק האיטי של ויאם עמאשה? למה לא להתחיל לגדל עכשיו את הדור הבא של השחקנים הצעירים שיובילו את הקבוצה?

        בבסיס הרעיון לצרף בכל זאת חלוץ עולה השאיפה לגנוב אליפות העונה. שזה ממש לא מופרך. אבל למה למכבי חיפה לגנוב אליפות? לקבוצה הזו יש כל כך הרבה אליפויות, שעוד אחת גנובה לא ממש תעזור לה. ריפוי הסגל משנתיים של רכישות כושלות זו מטרה לא פחות חשובה: להתחיל לפזר את השחקנים שלא ממש השתלבו בקבוצות אחרות בליגה ולתת להם לחזור למכבי חיפה רק כאשר הם באמת מוכיחים את עצמם ככוכבים אמיתיים. להזרים את שחקני הנוער האיכותיים לתוך הרוטציה ולהשיב לשחקנים מסוגם של עמאשה את הביטחון דרך דקות על הדשא. מכבי חיפה יכולה להפוך את חצי העונה שנותרה להמשך מוצלח של תהליך ההבראה תחת אריק בנאדו. בשביל מה לסכן אותו? בשביל אשליית אליפות? הרי גם עם הסגל הזה מכבי חיפה מסוגלת לגנוב אליפות.

        ויאם עמאשה שחקן מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        למה לעכב את הקאמבק האיטי של ויאם עמאשה? למה לא להתחיל לגדל עכשיו את הדור הבא של השחקנים הצעירים שיובילו את הקבוצה? (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        Share

        1. מספרים שחיים רמון היה בין השושבינים שניסו לרתום את נשיא המדינה, שמעון פרס, לריצה לראשות הממשלה, כנגד בנימין נתניהו. רמון, שהיה מעורב גם בהקמת מוטציית 'קדימה' שהתפרקה כמו הרעיון החלול שעמד מאחוריה, מתגלה גם בבחירות האלה כאחד המהנדסים של השמאל הישראלי. בעזרת מהלכים חצופים שהם לא יותר מגימיק זול נוסף, הוא לוקח מפה, מדביק שם, מחבר את הסלב ההוא, קופץ על השם הגדול התורן, ומנסה להרכיב משהו שנראה קצת טוב אבל מריח רע מאוד. מאחורי הרעיונות הללו לא עומדת אידיאולוגיה עקבית או תנועה אזרחית אוטנטית, אלא סתם ערב רב של ספינים שלא ידגדגו את ראש הממשלה היוצא והנכנס. ככה נראה השמאל המתחפש למרכז. ככה זה תמיד נראה תחת חיים רמון.

        הפועל תל אביב, שקשרה את עתידה החדש עם רמון, חייבת להיזהר מגורל דומה. התנהלות המועדון תחתיו צריכה להטריד הרבה יותר מהיכולת של הקבוצה על הדשא. היא הבסיס לבלגן על הדשא. אוהדים כוחניים מסוגו של רמון הם נכס לכל קבוצה, אבל הצורה שבה הוא מרכיב את עידן פוסט טביב מזכירה במידה רבה את הגימיקים שהוא מנסה בשמאל הישראלי: הוא קונה שמות יפים ופחות שחקנים רציניים, הוא מעמיד סגל נוצץ ופחות קבוצה רצינית, ואת הבעלות על הקבוצה הוא מחלק בין יותר מדי גורמים, שמי יודע כיצד הם יתחברו ליחידה אחת. הפועל תל אביב כבר סבלה לא אחת מעודף בעלים שברגעי משבר נאחזים בחוזים, אבל נכון לעכשיו, לא מעט בשם האנטי לאלי טביב, איש מהקבוצה לא מפקפק בדרך שבה רמון מוביל את הפועל תל אביב. גם לא כשזה משתקף ביחס מקומם לשחקני הקבוצה שמעט לא מתפקדים או אפילו לסמלים.

        בניית הקבוצה בקיץ מזכירה מאוד את מזימות הבחירות הקפריזיות שלו, ואין זה פלא שמהסגל היחסית נוצץ שהוא הרים עדיין לא נוצר תלכיד אמיתי. הפועל הרי רכשה בעבר לא מעט שחקנים לפני עונת הדאבל. אלא שבין כל החלקים ההם עמד מכנה משותף מאוד ברור של כישרונות שמאיימים להתפרץ ורוצים להשיג. ניצוץ ההוכחה עמד שם תמיד. היום להפועל תל אביב יש סגל לא פחות נוצץ, גם גילי ורמוט אמר את זה באימון הראשון עם חזרתו לקבוצה, אבל אין שם את אותו ניצוץ. את אותו דחף. יש שכירי חרב שיותר חושבים על המחר שלהם ופחות על ההווה של הפועל תל אביב. שכירי חרב שמתאימים לקונספצייה הקבועה של חיים רמון. קונספצייה של להרכיב מהר ולחשוב אחר כך.

        יום אחרי שהפועל תל אביב מודיעה שיוסי אבוקסיס ימשיך לעוד עונה חייבים גם להחמיא להנהלת הקבוצה, הגם שאנחנו נמצאים בעונה שבה הקבוצה פשוט לא מתקדמת ברמת המשחק שלה. יש כאן מחשבה לטווח ארוך. יש כאן רצון לתת למאמן שקט. ללכת נגד הזרם. אבל בגלל שאנחנו מכירים את חיים רמון אל תפסלו את האפשרות שמדובר בספין שלא יחזיק יותר מדי אם הפועל תמשיך לא להתרומם ותסיים את העונה הרחק ממאבק האליפות.

        ראש קבוצת הרכישה של הפועל תל אביב חיים רמון (קובי אליהו)
        התנהלות המועדון תחתיו צריכה להטריד הרבה יותר מהיכולת של הקבוצה על הדשא. היא הבסיס לבלגן על הדשא. אוהדים כוחניים מסוגו של רמון הם נכס לכל קבוצה, אבל הצורה שבה הוא מרכיב את עידן פוסט טביב מזכירה במידה רבה את הגימיקים שהוא מנסה בשמאל הישראלי (צילום: קובי אליהו)

        2. ואליד באדיר ראוי השבוע לכל מילת ביקורת שספג על היכולת מול בני יהודה, אבל לא יותר מכך. באדיר הפך השבוע לקורבן התורן של המציאות בהפועל תל אביב. הכל, איכשהו, נדבק אליו. נכון, זה לא באדיר שלפני חמש שנים, אבל אסור לשכוח שהוא אולי החוליה הכי פחות גרועה בהגנה והחוליה הכי אכפתית ונאמנה בכל המועדון. כל שחקן, בטח בגילו וביכולתו, היה נגרר בסופו של דבר לרמה הכללית של ההגנה שנבנתה סביבו. קודם תשפרו את רמת המגנים המביכה בקבוצה. קודם תמצאו בלם טוב לשנים רבות. אחרי זה תדברו על החלפת באדיר. גם אם זה צודק לפעמים, זה לא לחלוטין מוצדק, ומאוד, אבל מאוד לא הוגן.

        3. היה משהו מאוד סמלי בניצחון של בני יהודה הפועל תל אביב. למשהו הסמלי הזה קוראים דרור קשטן. אנחנו נמצאים יותר משנה מאז הפיטורים הנבזיים שלו, אבל הפועל תל אביב עדיין לא הציגה איזושהי קונספציה שתצדיק זאת. הקבוצה עדיין מגששת את דרכה המקצועית, בזמן שקשטן ממשיך להראות איזה ספורטאי ענק הוא. כמה הוא אוהב את המשחק הזה, את המקצוע הזה, וכמה הוא מוכן להילחם למרות שדברים לא הולכים כמו שהוא רוצה בבני יהודה. כי הקבוצות של קשטן תמיד מאומנות, בדרך כלל לא מתפרקות גם אחרי תוצאות לא טובות, והמוסר הספורטיבי שלהן הוא תמיד לעילא ולעילא. או בקיצור – לא מעט ממה שחסר העונה להפועל תל אביב.

        דרור קשטן מאמן בני יהודה (ברני ארדוב)
        אנחנו נמצאים יותר משנה מאז הפיטורים הנבזיים שלו, אבל הפועל תל אביב עדיין לא הציגה איזושהי קונספציה שתצדיק זאת. הקבוצה עדיין מגששת את דרכה המקצועית, בזמן שקשטן ממשיך להראות איזה ספורטאי ענק הוא (צילום: ברני ארדוב)

        Comment

        אחרי שבחנו לאורך העונה באופן כמעט מלא את הבעיות של מכבי נתניה דרך טל בנין או אחמד סבע, אירועי השבוע האחרון מחייבים לעשות זאת גם דרך הפריזמה של ההנהלה. ובהנהלה מכבי נתניה יש יותר מדי אגו שמפריע לכל העסק הזה להתייצב העונה. זה ניכר בחוסר השקט, בגיבוי המגומגם למאמן, בציטוטים עלומי השם. אתמול (שני) זה התפוצץ עם ההכרזה של קובי בלדב שהוא לא יגיע יותר למשחקי הקבוצה, אבל מאחורי הקלעים זה לא נראה יותר טוב.

        קובי בלדב, אסור לשכוח, הוא אחד הכוחות המבריקים שעוזרים למכבי נתניה להתקיים. הוא שוער עבר נהדר ושחקן עבר דגול, שלא רק נצמד לעמדות כוח במועדון, אלא הביא איתו המון אכפתיות ותוצאות פיננסיות. בלעדיו, נתניה היתה שורדת בקושי את עידן פוסט יאמר. אלא שדווקא מאחד כזה נכון לצפות שישים את האגו בצד גם כשדברים לא הולכים כמו שהוא רוצה וההחלטות לא זורמות לפי ראות עיניו. את האיומים האלה צריך לשמור לימים טובים יותר, כשהספינה מתייצבת. מכבי נתניה נמצאת במצב כזה של חוסר אמון כללי, שממנהיג כמו בלדב אפשר לדרוש גישה אחרת. ההתנהלות שלו בימי המשבר האלה לא עוזרת למכבי נתניה להישאר בליגה. לפעמים נראה שלבלדב לא פחות חשוב להשאיר את נתניה קודם כל אצלו.

        קובי בלדב מנכ"ל מכבי נתניה (קובי אליהו)
        את האיומים צריך לשמור לימים טובים יותר. בלדב (צילום: קובי אליהו)

        המחזור הבא: עירוני קרית שמונה – מכבי תל אביב

        אף אחד לא ייפול מהכיסא אם חגיגות השישייה של מכבי תל אביב על הפועל חיפה יסתיימו בהפסד לקרית שמונה. אף אחד לא ייפול מהכיסא אם במקרה כזה מבקריו הלא הגונים של אוסקר גרסיה יצוצו שוב מהחורים. אין ספק שלתוצאה כזו תהיה השפעה על קבלת ההחלטות של מכבי תל אביב לקראת חודש ינואר. מכבי תל אביב, משום מה, בונה מאוד על חודש ינואר, ותוצאה במשחק מכריע שכזה תחדד מחדש את המחשבות שם בנושא. בשני המשחקים הגדולים האחרונים של מכבי תל אביב, הרי, הקבוצה לא שיחקה כדורגל טוב, והפסידה להפועל תל אביב ומכבי חיפה. אתם יכולים לנחש מה יקרה אם זה שוב יחזור.

        מעבר לחשיבות המשחק המכריע, שהוא ללא ספק נקודת ציון משמעותית בעונה של מכבי תל אביב, אסור שהוא ישפיע על קבלת ההחלטות של הקבוצה לקראת ינואר. כבר עכשיו נראה שהקבוצה עוסקת בזה יותר ממה שהיא צריכה. נכון, למבול השמות והספינים בנושא יש כתובת: סוכני השחקנים שרוצים להתחיל להניע תהליכים בגזרה שלהם. אבל גם כשלוקחים זאת בחשבון, עדיין לא ברור למה מכבי תל אביב בונה על רכש כל כך מאסיבי בינואר. זה מיותר, זה מוגזם, זה גם מסוכן.

        ינואר הוא חודש טוב לקבוצות החלשות. הרבה יותר קל לתקן דברים שלא עובדים מאשר לנסות לשפר דברים שעובדים בסדר. לפעמים, הניסיון הזה להשיג יותר ולהיות חזיר לא מוליד שיפור ולעתים מוליך לעיכוב. קבוצה שרצה לאליפות, שגם ככה הסגל שלה עמוס בשחקנים, לא צריכה יותר משני שחקני רכש. עדיפות אפילו לאחד. ברור שאם אתה יכול לצרף אליך לארבע שנים שחקן כמו ערן זהבי, אז יש כאן מהלך אסטרטגי חכם. אלא שנדמה שמכבי תל אביב רוצה לצרף כל ערן זהבי שיש בשוק. לקבוצה רצה, מהלכים כאלה בחודש ינואר הם סיכון מיותר, אפילו כשהליגה כל כך חלשה. קרויף הרי נכשל ברוב שחקני הרכש שהוא הביא ולולא המאמן המעולה שבחר למכבי תל אביב, ספק רב אם גם העונה לא היתה מסתיימת בפיאסקו. גם בגלל זה, מוטב לו שיהיה יותר צנוע ולא ימהר לאשליות מיותרות.

        ערן זהבי שחקן פאלרמו באימון (GettyImages , Tullio M. Puglia)
        ברור שאם אתה יכול לצרף אליך לארבע שנים שחקן כמו ערן זהבי, אז יש כאן מהלך אסטרטגי חכם. אלא שנדמה שמכבי תל אביב רוצה לצרף כל ערן זהבי שיש בשוק (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        קובי בלדב מאיים לעזוב את מכבי נתניה

        בית"ר ירושלים תנסה למצוא משקיעים בצ'צ'ניה

        הסיבה שאשדוד לא ראויה למאבק על התואר: האוהדים שלה

        ערן לוי אחרי ה-1:1: "פראיירים, המשחק היה לנו בידיים"