ועדת ביקורת
גישות וחניות: אם יצאתם בזמן, הגעתם בזמן. אם הגעתם בזמן, מצאתם חניה באחת הסמטאות. כרגיל למיקום, אין תלונות.
קופות: ילד/חייל/נוער 45, מבוגר 85.
כמה המשחק צריך לעלות: רבע השעה האחרונה בהחלט הצדיקה את מחיר הכרטיס. אוטוטו איצטדיון חדש בחיפה, ואז הסטנדרטים יטפסו מעלה.
קהל מכבי חיפה: "וגם אם ישרפו אותך, נשאף חזק אל הריאות", שאפו כ-12 אלף ירוקים לאחר הדחיקה הדרמטית של ויאם עמאשה. למשך כמה דקות אמש, איצטדיון שלם ריחף באוויר. ובשביל זה צריך ריאות. ציון: 9
קהל מכבי תל אביב: עד שהמתקן החדש בחיפה ייצא מהניילונים, אוהדי הקבוצה האורחת ימשיכו לשבת דרומית לחדרה. תפאורה יפה מאוד בפתיחה, תמיכה מסיבית באלירן עטר המוקצה בהמשך, ועידוד לא רע. מה שבטוח הרבה יותר טובים מהקבוצה שלהם. ציון: 7
הרגע של המשחק: חן עזרא ירצה למחוק את המשחק הזה מהדיסקט. ואם גאל מרגוליס הנהדר היה מכניע את בויאן שראנוב בדקה ה-94, אחרי איבוד אומלל של עזרא במצב של גול בטוח, הקשר היה מפרמט גם את עצמו. לא ידוע מה השוער הסרבי אוהב לאכול, אבל עזרא חייב לו לפחות ארוחה. הצלה של משחק, הצלה של עונה. ניר דוידוביץ', שחגג אתמול 36, הצטרף לחגיגות הירוקות עם מעיל שחור ועבה. כל עוד שראנוב מציג יכולת כזו, אין לשוער הוותיק סיבה לפשוט את המעיל בקרוב.
המספר הנוסף: 4. מכבי חיפה חיברה 4 ניצחונות רצופים, לראשונה מזה 20 חודשים. מכבי תל אביב כבר עם 4 הפסדים. בדיוק כמו מכבי חיפה. בדיוק כמו מכבי תל אביב של אבי נמני, באותה תקופה לפני שנתיים. רוצים שינוי?
מעשה שהיה, כך היה
בעת קריאת שורות אלו, מכבי תל אביב עדיין מניעה כדור בקרית אליעזר. הנה ראדי מעביר לאלברמן, שמסיט נחמד לדאבור, שמחזיר לאלברמן, שמוסר לגרסיה, שמחפש את עטר.
***
סוס משטרה אחד, לא חשוב שמות, חנה בחצר בניין שמחוץ לשער 4. בינתיים, רק כי אין מה לעשות כל עוד מחנות האוהדים מתנהגים למופת, הוא החל לאכול עץ. פשוט כך. הוא כרסם ענף ענף, בזמן שהשוטר שלו החליף רכילות עם שוטר אחר של סוס אחר. לפי מה שהוא השאיר על האספלט שבין שער 3 ליציע הכבוד, אכן מדובר בסוס מנצח. כמה דקות לאחר מכן, וכמה מטרים מזרחה, מכבי חיפה, עוד סוס מנצח, פשוט באה לאכול את הדשא.
קצת יותר מחודש עבר מאז שראובן עטר פוטר, ואריק בנאדו ממשיך להפוך את האדמה בלי מעדר. ראינו את זה עם ניצחון הקרבה בטדי תקדים העונה. ראינו את זה עם שלישייה בדרבי תקדים העונה. ראינו את זה עם פנדל מוצלח של יניב קטן תקדים העונה. אתמול ראינו את זה עם גוסטבו בוקולי. אתם יודעים, הברזילאי החביב הזה שעטר לא מצא לו מקום בסגל.
"ישששששש!", הוא צווח בחדר ההלבשה בקול שהוא חיקוי לחיקוי מבובה של לילה, וכולם התפוצצו מצחוק. בוקולי, שחקן כדורגל ביום יום ואשף מתכונים בלילה, התנהג אתמול כאילו פיזרו עליו קצת יותר מדי חריף. הישראברזילאי האדיר הזה היה בכל מקום במגרש, עצר התקפות עם המצח, ירד לגליץ' עם הברך וגם לקח עליו את שתי ההזדמנויות (וההחמצות) הקורצות של המחצית הראשונה. אל מול הצהובים הצעירים והאנמיים, בוקולי היה סימן קריאה מהדהד. לעולם לא ביציע, ראובן. לעולם.
ופתאום, בכל זאת הרי בנאדו בלם מכבי חיפה זו קבוצה שלא סופגת. שער אחד בחמישה משחקים. הנה הסיבות.
אם את בוקולי עטר שם ביציע, את בויאן שראנוב הוא אפסן בפריזר. אבל אז דוידוביץ' נפצע, ואדרי ספג והסרבי הפשיר. השוער הירוק חטף רק שלושה שערים העונה הממוצע הטוב בליגה.
עוד יותר טוב היה אדין צוצאליץ'. לפחות ארבעה כדורי עומק צהובים כבר עברו אותו בדרך לנחלה. אבל אז, עם הגב לכדור, הבלם הראה כלי חדש ברפרטואר הרחקה בתנועת בלרינה. לא ברור מי הכוריאוגרף של הבוסני, אבל אמש הוא דפק ערב לרוקדים עם כוכבים.
ועם כל הכבוד לשני הזרים המשתפרים, המצטיין על פי בחירת חדר ההלבשה הירוק הוא אייל משומר. יציעי קרית אליעזר עבדו אתמול חזק על קמפיין "אלירן עטר", כשלהמחשת אירועי העבר נתלה אפילו תיק ביציע ג'. וכמה שהאלפים ניסו לאמלל את חלוץ מכבי תל אביב, משומר הצליח פי אלף. כל כדור שהגיע לעבר עטר התחרט מיד. כל שינוי כיוון מוכר נתקל בהתנגדות עזה. אלירן עטר לא עשה אתמול שום דבר במשך 90 דקות, ומעולם לא נראה שהיה לו קשה כל כך נגד שחקן הגנה ישראלי. אייל משומר, איזה תיק.
בעת קריאת שורות אלו, מכבי תל אביב עדיין מניעה כדור בקרית אליעזר. הנה ייני שולח את דהן, שמזיז לראדי, שמזהה את טיבי. זה מעביר חזק שמאלה, לזיו, שמנסה לחפש את עטר.
***
כשאברם גרנט מטפס במעלה היציע בדקה ה-11 ומתיישב כמה שורות מעל ג'ורדי קרויף, זה אומר שהמעמד נחשב. וכשהמעמד נחשב, זה אומר שכנראה מכבי תל אביב תאכזב את הקהל שלה.
אין ספק, מכבי קבוצה מאומנת ומסודרת ומאורגנת, ולא צריך להמשיך להחמיא בנידון. אבל היא כל כך לא פרקטית שזה מפחיד. ברוב ההתקפות אתה מתלבט אם להגדיר אותה כסבלנית או אימפוטנטית. בסדר, היו כבר שלוש רביעיות השנה, באמת שלא מזלזלים. אבל אתמול, שוב 76 דקות בלי חילוף, ושוב מכבי התחילה לשחק רק בפיגור, כשאוסקר גרסיה שחרר את העניבה והלך נגד המשטר קטלאני לכאורה. "גורי?", תהה שחקן צהוב בסיום, "סטיב גורי להתקפה? מה זה החילוף הזה?!".
מארבעה משחקים "גדולים" עד כה העונה שניים מול חיפה, דרבי ובית"ר אוסקר אסף ארבע נקודות בלבד. ונכון, הוא אמר שהדרבי לא כזה מעניין אותו, ואתמול הוא גם הוסיף שהמצב בטבלה לא כזה מעניין אותו, ושהמשחק היה מאוזן ושלחיפה היה מזל ושהוא מתעניין בנתוני ההחזקה בכדור.
ואחרי שהצהובים הרגו אתמול 90 דקות של אפרוריות מרגיזה, בלי שום חדווה, יצירה או תעוזה, אפשר לקבוע בוודאות רק הדיבורים של אוסקר משעממים יותר מהקבוצה שלו.
שש נקודות מפרידות בין הראשונה לשנייה בפרמיירליג. שבע נקודות מפרידות בין הראשונה לשנייה בסריה A. תשע נקודות מפרידות בין הראשונה לשנייה בלה ליגה ותשע נקודות מפרידות בין הראשונה לשנייה בבונדסליגה.
בליגת העל שלנו, בין הראשונה לשנייה מפרידה רק נקודה, ותשע נקודות חוצצות בין המקום הראשון למקום השביעי. שם נמצאת, נשבעים לכם, אחת מכבי חיפה. סיטי? אינטר? אתלטיקו? דורטמונד? אם אתם חייבים לשים כסף על קאמבק, שימו אותו על קאמבק ירוק.
***
בעת קריאת שורות אלו, מכבי תל אביב עדיין מניעה כדור בקרית אליעזר. אם תשאלו את ויאם עמאשה, עדיף פשוט לשים אותו ברשת.
