אלה שעולים ואלה שיורדים

טביעת אצבע של מאמן

מתוך התחרות הקשה, הקבוצה המצליחה והשקט הנפשי, רוני לוי מחזיר את ברק יצחקי לגדולתו. אלי גוטמן, מנגד, מחזיר את ערן זהבי לליגת העל. מדור השגרירים

  • ברק יצחקי
  • ערן זהבי
ענבל מנור

חג המולד והשנה האזרחית החדשה בפתח, חלון ההעברות של ינואר כבר מעבר לפינה והולך להביא עמו לא מעט בשורות לגבי השגרירים, ובינתיים כבר אפשר לעשות סיכומי ביניים לגבי מעמדם של לא מעט שחקנים. המדור "המראות ונחיתות" מתמקד השבוע בשניים שנמצאים במומנטום הפוך. ברק יצחקי, שמצא את השקט שלו בקפריסין ואולי נמצא בדרך חזרה להיות אותו שחקן שמח מימי בית"ר ירושלים, וערן זהבי, שכרגע נראה שנמצא בדרך חזרה לליגת העל.

עוד בוואלה! NEWS

גם אנחנו בהלם: לישראל יש אוצר. רוצים לשים את הידיים עליו?

לכתבה המלאה

ממריא: ברק יצחקי (אנורתוזיס)

בדיוק מה שהוא היה צריך. יצחקי (צילום: רענן ברנובסקי)

ימים יפים עוברים על ברק יצחקי. אנרתוזיס של רוני לוי ושלו ניצחה בשבת האחרונה 0:2 את פאפוס ולמרות שיש לה עוד מחזור לפני הפגרה, היא הבטיחה לעצמה את המקום הראשון בסיום שנת 2012. הניצחון הזה היה המשך של הריצה המדהימה מתחילת העונה. ב-14 מחזורים אנרתוזיס ניצחה 12 פעמים, סיימה פעמיים בתיקו, היא הקבוצה היחידה בליגה ללא הפסד, יש לה את ההתקפה הכי טובה בקפריסין עם 32 שערים והגנה שספגה שבעה שערים בלבד כלומר, ממוצע כיבושים של 2.3 שערים למשחק וספיגה של 0.5 שערים למשחק. ככה נראית אלופה שבדרך.

יצחקי, שהבקיע בשבת את השער השני שלו העונה, מתחיל להיכנס לעניינים אצל רוני לוי. לאט לאט הוא הופך להיות השחקן הדומיננטי והמסוכן שאנחנו זוכרים מליגת העל. אחרי הכרטיס האדום המוזר בבכורה שגרר איתו השעייה לשלושה משחקים, יצחקי תופס מקום של קבע בהרכב, מתחיל להיות דומיננטי ולאחר כמה משחקים שהעבודה שלו לא התבטאה בשערים, הוא גם חזר להבקיע.

אי אפשר לזלזל במה שיצחקי עושה. הוא מתחרה על מקום בהרכב מול שחקני ההתקפה הטובים בליגה הקפריסאית, שחקנים שכל קבוצה בליגת העל הייתה חולמת להחזיק בסגל. בחלק הקדמי של אנורתוזיס מתמודדים חלוץ נבחרת צ'כיה יאן רזק, הכוכב הקולומביאני ריקרדו לאבורדה, הספרדי טוני קאלבו והקפטן הקפריסאי יאניס אוקאס. גם בשיחות סגורות מודה רוני לוי שהבחירה שלו בחלק הקדמי קשה ושבסגל שלו יש שחקנים לא פחות טובים מיצחקי, אבל העבודה הקשה של החלוץ באימונים סידרה לו את המקום בהרכב ואם זה ימשיך להתבטא בשערים יצחקי ירשום את העונה הטובה ביותר שלו מאז עזב את בית"ר ירושלים.

זו לא הפעם הראשונה שתחרות עושה טוב ליצחקי. גם בתקופות השיא בבית"ר הוא נאלץ להתמודד עם שחקני רכש יקרים ששיחקו בהתקפה ומאחוריה, כמו דויד אגאנסו, כריסטיאן פביאני, ז'ואאנו פינטו, סבסטיאן אבראו ואחרים. תמיד מתוך התחרות הוא ידע להתרומם, להוכיח את עצמו ולראות עצמו בולט יותר מאחרים. למעשה אולי זה מה שיצחקי היה צריך יותר מהכל אחרי כל מה שעבר במכבי - לחזור לסיטואציה דומה לזו שהייתה לו כשחקן צעיר בבית"ר - בורג במכונה משומנת, שחקן שאוהב תחרות ורוצה להוכיח שהוא ראוי לקבל את הבמה ולהיות משמעותי עבור הקבוצה.

מועדון לחוץ בכל קנה מידה, אבל הסיטואציה בה הפוקוס מופנה באופן טבעי לשחקנים אחרים, נוחה ליצחקי. אנורתוזיס (צילום: AP)

דווקא כשהגיע למכבי תל אביב על תקן הסופרסטאר הגדול בכדורגל הישראלי עם כל הרעש שהיה מסביב להעברה, הוא לא הצליח לבוא לידי ביטוי. נכון, הייתה את אותה פציעה שגמרה לו את עונת 2010/11 במחזור הראשון, אבל גם אשתקד עם סרט הקפטן והלחץ זה לא היה יצחקי של בית"ר. כשמכבי החלה להידרדר בטבלה, גם הוא נעלם והיה פחות דומיננטי.

יצחקי מעולם לא היה שחקן שבורח מאחריות ושלא תטעו, אנורתוזיס זה מועדון לחוץ בכל קנה מידה, אבל הסיטואציה בה הפוקוס מופנה באופן טבעי לשחקנים אחרים, נוחה ליצחקי. בקיץ, הוא היה בין הבודדים שלא קיבל צ'אנס להוכיח את עצמו לג'ורדי קרויף ואוסקר גרסיה והוא שוחרר עוד לפני פתיחת האימונים כשברקע החלו לצוץ שמועות לגבי הסיבה. במצב שנוצר, יצחקי רצה שיהיה סביבו שקט, להתנתק מהתקשורת הישראלית וללכת למקום בו הוא יוכל ליהנות מכדורגל. קפריסין ורוני לוי סיפקו קרקע מושלמת.

לוי בנה באנורתוזיס קבוצה התקפית מובהקת. היא מלאה בשחקנים יצירתיים בחלק הקדמי ולא תלויה בשחקן כזה או אחר בכל הקשור למלאכת ההבקעה. יצחקי מוצא בה את מקומו כשברקע הוא מקבל את השקט של התקשורת הלא לוחצת ששחקנים ומאמנים ישראלים שהיו בקפריסין כל כך נהנים ממנו ומדברים עליו ללא הפסקה.

יצחקי יצא מהתודעה, אבל הוא הולך לחזור אליה בגדול. אליפות עם אנורתוזיס - אחרי חמש שנים שהמועדון כלל לא נאבק על התואר - תהיה הישג ענק בכל קנה מידה שלא יפחת מהתארים בהם זכה בימי בית"ר. אולי יצחקי לא ימשיך מאנורתוזיס לליגות בכירות ביבשת וגם לא בטוח שהוא רוצה, אבל הוא כן יחזור שחקן טוב יותר, רגוע יותר ושלם יותר, ומי יודע - אולי יחזור בדלת הקדמית למכבי תל אביב. קרויף, שלא היה מוכן לשמוע בקיץ, כבר התחיל לעקוב מקרוב.

נוחת: ערן זהבי (פאלרמו)

הכל מתחיל ונגמר בגוטמן. זהבי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

ללא קשר למגעים עם מכבי תל אביב והפנייה מהפועל תל אביב, ערן זהבי יעזוב את פאלרמו בינואר, כך לפחות טוענים בתוקף גורמים בסביבתו של השחקן בימים האחרונים. "גם על השאלה", טוענים אותם גורמים, "הוא לא מוכן לשמוע". זהבי, ששיחק העונה 29 דקות ליגה בלבד בשתי הופעות כמחליף, נחוש להשתחרר מחוזהו לשלוש שנים וחצי הקרובות. זהבי רוצה לשחק בקביעות, להיות שחקן הרכב מדי שבוע, לחזור לסגל הנבחרת וזה ככל הנראה יכול לקרות רק דרך קבוצת צמרת בישראל.

הסיפור של זהבי מצטרף לאלו של חבריו יוצאי הפועל תל אביב. גילי ורמוט כבר חזר, דני בונדר לא משחק ונאבק על כסף, איתי שכטר ובן שהר נאבקים כדי להרים את הקריירה האירופית ואפילו וינסנט אניימה ודגלאס דה סילבה לא רשמו הצלחות. היחיד ששרד את המעבר הוא ביברס נאתכו, שעושה חיל בליגה הרוסית.

זהבי עבר הרבה מאוד בשנה וחצי בפאלרמו. חמישה מאמנים שונים, שתי פציעות לא פשוטות ושינוי מעמד מ"היורש של פאסטורה", לשחקן שנדחק לשולי הסגל. רק בקיץ הנשיא השערורייתי מאוריציו זמפאריני לא היה מוכן לשמוע על שחרורו של זהבי והתעקש כי יעזוב בהשאלה. זמפאריני חושב בעיקר על כסף ועל השקעה של 1.5 מיליון יורו הוא לא מוותר בקלות. רק לפני חצי שנה הנשיא טען שהוא מאמין בפוטנציאל של הישראלי והאמין שעונת השאלה תעשה לו טוב. אלא שאז באה הפציעה שהשביתה את זהבי לשלושה חודשים.

פאלרמו זה מועדון מטורף שמהווה את הסיוט של כל מאמן, אבל קל מדי לטעון שזו הסיבה שזהבי ממהר לעזוב. נכון, לא פעם חילופי המאמנים פגעו בו. אחרי שפתח את הקדנציה באיטליה בצורה טובה ונפצע, דקות המשחק שלו ירדו בצורה משמעותית תחת המאמן בורטולו מוטי. העונה קרה דבר דומה. כשזהבי החלים מהפציעה, הוא נאלץ שוב להוכיח את יכולתו למאמן שלא מכיר אותו, ג'אן פיירו גאספריני, אבל קיבל כאמור רק שתי הזדמנויות מהספסל. בשבת האחרונה גאספריני כלל לא לקח אותו למשחק החוץ מול אודינזה מה שמחזק את ההערכות לפיהן השחקן סיים את דרכו בפאלרמו.

גאל אותנו מהסגידה האבסולוטית לשחקנים שלא משחקים בישראל. גוטמן (צילום: מגד גוזני)

לאן עכשיו? שאלה מורכבת שהתשובה אליה חייבת להתחיל באלי גוטמן, אולי האיש שהכי השפיע על הקריירה של זהבי. גם אם קמפיין הנבחרת יסתיים בכישלון מהדהד, גוטמן ייזכר לעד כאיש ששינה כאן כל קונספציה בנוגע לשגרירים וגאל אותנו מהסגידה האבסולוטית לשחקנים שלא משחקים בישראל. לפני למעלה משנתיים, בראיון לסדרה "החלום הישראלי" בוואלה! ספורט, אמר גוטמן, אז מאמן הפועל תל אביב, שצריך לעשות הפרדה בין שחקן שיוצא ומשחק לכאלה שיושבים על הספסל והביא כדוגמה את בן שהר. כשגוטמן הגיע לנבחרת, גם אם באיחור של שני משחקים, הוא עבר למעשים.

עד כמה גדול השינוי של גוטמן? עד לא מזמן שחקן שהיה חוזר מאירופה נחשב כחלש מנטאלית, ותרן, אוהב נוחות ולא התקבל בסלחנות. כעת, המצב שונה. הכלל של המאמן הלאומי ברור - מי שלא משחק בקבוצה שלו, לא משחק בנבחרת. פשוטו כמשמעו. הכלל הזה מחייב כל שחקן לעשות חושבים. ורמוט ודקל קינן הגיעו למסקנה הברורה שליגת העל עדיפה להם ואחרים עוד צפויים ללכת באותה הדרך. בסופו של תהליך, הכדורגל הישראלי אמור לכאורה להרוויח מהכלל של גוטמן. אם יותר כוכבים יישארו כאן, הליגה תהיה חזקה יותר וכך גם התחרות על מקום בסגל הנבחרת.

הכלל של גוטמן גם פתח מחדש לדיון את סוגיית היציאה לאירופה. לישראל יש שבעה נציגים בליגות הבכירות ביבשת (אוואט, חמד, בניון, שכטר, אלמוג כהן, בן בסט וזהבי עצמו), כולם, באופן טבעי וביחס ישיר למעמד הכדורגלן הישראלי ביבשת, משחקים בקבוצות מרכז טבלה ומטה. מצד אחד, אי אפשר שלא להוקיר ולהעריך את השביעייה שידעה תקופות מוצלחות מאוד. מצד שני, האם מאבק על מקום בהרכב בליגה בכירה טוב יותר, למשל, מלעבור בליגות דרג הביניים ביבשת (כמו שעשו נאתכו, ברדה ורפאלוב לדוגמה) או לשחק בקבוצת צמרת בישראל? התשובה לא חד משמעית.

ובחזרה לזהבי. בגיל 25 ואחרי שהראה בחלק הראשון של העונה אשתקד שיש לו מה לתרום בליגה האיטלקית, הוא ראוי לשחק באירופה וכאן נכנס נושא סדר העדיפויות. זהבי צריך לשאול את עצמו האם הוא מוכן לנסות להוכיח את עצמו גם בקבוצה חדשה ביבשת ושוב להיכנס לרוטינה של מאבק על מקום בהרכב או שחשוב לו יותר לחזור לנבחרת באופן מיידי ולשחק בקביעות. גם העניין המשפחתי והעובדה שאשתו צפויה ללדת בקרוב, מהווה שיקול. אם האופצייה השנייה היא הנכונה, הפתרון מבחינתו הוא חזרה לישראל. אלא שכאן לא מסתיים הסיפור.

מכבי תל אביב משוועת לשחקן בסגנון של זהבי שיעשה סדר במרכז המגרש וינהיג את השיטה של אוסקר גרסיה. הפועל מצידה תילחם כדי לא לתת ליריבתה למאבק האליפות להתחזק בשחקן משמעותי שבמהותו וזהותו הוא אדום. אבל לא נכון יהיה להתייחס אליו כמושיע. מאז חודש אפריל, זהבי פתח במשחק ליגה אחד וכאמור עבר פציעה לא פשוטה. ייקח לו זמן להיכנס לכושר משחק ובכלל, ראינו כמה קשה לשחקנים לחזור לעצמם אחרי החזרה לישראל. ורמוט, גולן, אלברמן, קולאוטי מהווים רק רשימה חלקית. זהבי? ימים יגידו.

השבוע שהיה

בכושר מדהים. ברדה (צילום: רויטרס)

המאזן הכולל: שלושה שערים (ברק יצחקי, ברק בדש ועדן בן בסט) ובישול (אליניב ברדה)

מוכנים לפורטוגל: דודו אוואט, תומר חמד, גל שיש ואליניב ברדה הם שחקני הסגל המורחב היחידים ששיחקו 90 דקות. בירם כיאל (84), עדן בסט (80), מאור בוזגלו (60) ובן שהר (58) פתח בהרכב. אלמוג כהן (30) עלה מהספסל.

מתאוששים: ברק בדש מצא את הרשת לאחר חודשיים וחצי, פיראס מוגרבי קיבל סופסוף דקות ראשונות בליגה.

צל"ש השבוע: בתוך שלושה ימים, אליניב ברדה פגש פעמיים את זולטה וארחם, סיים עם שער וחמישה בישולים והמשיך את כושרו המצוין. בתווך הוא גם חגג יום הולדת 31.

ביזאר השבוע: לראשונה בהיסטוריה, משחק בליגה הקפריסאית שודר ישירות בישראל.

שימו לב ש: עדן בן בסט בעונה מדהימה השתווה לתומר חמד וביברס נאתכו בטבלת מבקיעי השגרירים עם שבעה כל אחד. ליאור רפאלוב, שלא שותף השבוע, מוביל עם שמונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully