היגיון עקום

צפו ב-1:1 בין הפועל רמת גן להפועל חיפה

לפני מספר שנים הופיע כוכב הפוטבול פייטון מאנינג בסדרת פרסומות משעשעות למאסטרקארד. בפרסומות הללו העולם הפוך – הוא האוהד ובעלי המקצוע הקונבנציונליים הם האלילים. סוכני ביטוח קיבלו קריאות עידוד, הקצב באטליז נאלץ לשמוע שירה מטרידה ולא מסוגננת כשחתך בשר ורואי חשבון התבקשו לחלק חתימות למעריץ הפנאט שהמתין להם מחוץ למשרד. כל אלה, אגב, עמדו משתאים לנוכח זעקותיו של האידיוט, ולו כדי להדגיש את הגרוטסקה במערכת היחסים הזו, גרוטסקה שמבחינת כל אוהד ספורט היא טריוויאלית במצבה ההפוך.

כדורגל הוא לא משחק רציונלי וזה בסדר, אף אחד לא מצפה שננהג בתבונה כשאנחנו מגיעים למגרש בכובע של אוהדים. מהסיבה הזו, קשה לנו לקבל את העובדה שכשהמצלמות מוסרות והתקשורת נחה, עדיין מדובר בדינאמיקה של מקום עבודה ויחסי עובד-מעביד. אנחנו לא יכולים, למשל, להבין שיואב כץ הוא יו"ר של ארגון וניר קלינגר הוא עובד בכיר בארגון הזה. מבחינתנו, מדובר בבעלים ובמאמן שצריכים לתת לציבור דין וחשבון. אלא שחברות שחייבות דין וחשבון לציבור קיימות גם במגזר העסקי, ובכל זאת, המקום היחיד שבו אתם שומעים אוהדים שצובאים, לעתים באלימות, על הדלתות של החברה וקוראים לאיש מספר 2 או 3 בחברה להתפטר, או לחילופין מעודדים אותו על ביצועים טובים, יכול להיות רק בפרסומות מסוג זו של מאנינג.

כמה שונה עולם הספורט מהחיים האמיתיים, הא?

הקריאה "תתפטר" בעייתית מאוד במקרה של מאמן. מצד אחד, אם ההישגים שהוא מביא דלים, הוא צריך לתת את הדין ולשלם את המחיר. מצד שני, עדיין מדובר באדם שבדרך כלל האימון הוא מקור פרנסתו העיקרי. אם נכנסים לראש של המאמן, מה הוא יעשה אם יתפטר? לאן יילך, במיוחד אם הוא איש משפחה שצריך לדאוג לרווחת ילדיו? ומה יקרה לאחר שהכתם המכוער הזה, עוד כתם בשרשרת ארוכה של כשלונות, יירשם ברזומה שלו, איך זה ישפיע על המשך הדרך?

הדברים הללו לא נכתבים על בסיס שיחות סגורות ועובדות מוצקות, אולם סביר להניח שחלק גדול מהלבטים הללו עובר בראשו של ניר קלינגר. המאמן, שבשנה שעברה התייצב מול המצלמות בקריית אליעזר והודיע בשידור חי על פרידה מהפועל באר שבע, לא מוכן השנה למסור את אותה הצהרה באותו מקום, רק בקבוצה אחרת. קלינגר יודע שהתפטרות עכשיו תהיה לא רק הודאה בכישלון שני בתוך שנה אחת בלבד, היא גם תוציא אותו מהפועל חיפה ללא כל פיצוי.

מה שמגלגל את הכדור למגרש של יואב כץ. על כץ נטען שרבים מהמהלכים שלו הזויים, וזה נכון בלא מעט מקרים. רק דבר אחד אי אפשר להגיד עליו: שהוא לא מחושב. כץ היה יועץ פיננסי לקבוצת הפוטבול וושינגטון רדסקינס, ארגון שמגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. הוא יודע דבר או שניים על התנהלות מוניטרית. לטוב ולרע, כץ מנסה באופן קבוע להביא לכאן את המנטליות האמריקאית. הקונספט הזה כשל, אבל דבר אחד טוב לפחות יוצא ממנו: הוא אדם הגון שבמקרה שיפטר את קלינגר, יכבד את יתרת החוזה וישלם לו עד השקל האחרון, כמו בארגונים שבהם הורגל לעבוד. זה לא נתון שצריך לזלזל בו במציאות של ליגת העל, רק שיש בעיה אחת: כץ ממש לא רוצה לשלם את הכסף הזה, אולי משום שהאופי שלו הוא להוציא כמה שפחות או מכיוון שהחישובים מראים שהוא לא יכול להרשות לעצמו מאמן חלופי. הפיתרונות, כמו תמיד, שמורים במעמקי הלב של האיש הכי מסתורי בכדורגל הישראלי.

וכך יוצא שהפועל חיפה נתקעת בין בעלים שלא רוצה לפטר ומאמן שלא מעוניין להתפטר ומשחקת כדורגל איום ונורא. התוצאות עגומות, הספינה שוקעת, והכל, יש לשער, קורה משיקולים פיננסיים. מי שסובלים הם העובדים וגם התומכים החיצוניים של הארגון, קרי האוהדים.

ועכשיו, אחרי שעיכלתם את המידע הזה שלחלקכם היה ברור עוד קודם לכן, הנה מסקנה קטנה שלא ממש מתיישבת עם הקודמת: כנראה שעולם הספורט, בעצם, לא מאוד שונה מהחיים האמיתיים.

בטור שכתב לאחר הדרבי החיפאי ביום שני הסביר שלום תקווה את המציאות הפשוטה: מהמשחק של מכבי חיפה לא צמחה שום בשורה. הירוקים נקלעו לעימות עם קבוצה מפוחדת וחסרת יכולות ושוער שנקלע ליום רע במיוחד. הניצחון 0:3 משקר, משום שבאותה מידה יכול היה המשחק להסתיים ב-0:0. אבל בשורה התחתונה, אריק בנאדו עשה את מה שצריך ויצר מומנטום אחרי ה-1:2 בטדי (שהיה הרבה יותר משכנע).

המשחק מול מכבי נתניה היה הזדמנות לבחון איזו מכבי חיפה תלווה אותנו ברוב המקרים בעידן בנאדו – זו של המחצית הראשונה בטדי, או זו של המחצית הראשונה בדרבי. המסקנה ההחלטית היחידה מהמופע הבינוני-מינוס הזה היא שבמבחן התוצאה בנאדו כבר עומד, עם עשר נקודות על הקווים, או 9 מ-9 אם ניקח בחשבון שלמשחק מול סכנין הוא הגיע כסותם חורים, בלי יכולת להכין את הקבוצה כראוי וללא תואר רשמי של "מאמן".

מכבי חיפה סובלת כרגע מתופעה מוזרה, כזו שלא הייתה מנת חלקה הרבה מאוד שנים – היא נטולת ציפיות לחלוטין. היציעים שקטים ללא יכולת או רצון לבקר מאמן שבא רק להעביר את העונה בשלום, השחקנים משוחררים יותר אבל רחוקים מלהיות שמחים, התל אביביות הופכות את הליגה למאבק משלהן והתחתית ממש לא מדברת לירוקים, אחרי שחוו במו עיניהם את העליבות של הפועל חיפה ומכבי נתניה בשבוע החולף. נהוג לחשוב שבמצב כזה קבוצה תשאף לשחק כדורגל משוחרר, אבל זו רק סיסמה. הלחץ נמצא בגנים של מכבי חיפה גם אם הוא לא באמת קיים, ובמציאות כזו צריך לדעת, קודם כל, לנצח.

בשבוע הבא מגיעה מכבי תל אביב לקרית אליעזר. עדות ראשונה לכך קיבלנו אתמול בדקה ה-76, כששירי אלירן עטר החלו להתנגן ביציעים (באמצע משחק מול נתניה, להזכיר. מה שהשעמום עושה לאנשים). לכאורה, זו תהיה הזדמנות בלתי חוזרת עבור בנאדו ושחקניו לתפוס את הרכבת. ניצחון יציל, אולי, את הסיכוי הקלוש לחזור למירוץ אל התואר, אבל לא זו המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניהם של הירוקים. הם חייבים, בראש ובראשונה, לחזור ולהלהיב כמו ב-45 הדקות הראשונות בטדי, לקבל אנרגיות מחודשות ולהשיב את הניצוץ כדי שהפעם ההנעה (וההנאה) תהיה מושלמת והחותמת על יציאה לדרך חדשה תוטבע סופית.

יכולת גרועה במשחק הזה לא רק תוביל לתוצאה רעה, היא גם תחזיר את מכבי חיפה באופן מר וקיצוני להתמודדות עם האויב הגדול ביותר שלה, זה שבו היא נאבקת כבר שנתיים: הבינוניות.

מאמן מכבי נתניה טל בנין לאחר ההפסד 1:0 למכבי חיפה: "באנו לכאן לשחק על נקודות".

רוצה לומר: אני מקווה שלא ראיתם את המשחק. זו הדרך היחידה לגרום לכם להאמין לי.

"מאמן" עירוני ניר רמת השרון בני טבק אחרי ההפסד 1:0 להפועל באר שבע: "כולם מדברים על ינואר כמילת קסם, אבל אנחנו יודעים שאין קסמים".

רוצה לומר (נשבעים שלא נגענו, זה ציטוט המשך שלו): "נשתדל להביא שחקנים, לבחון אותם ואולי למצוא שחקן או שניים שישדרגו אותנו".

מאמן בני יהודה דרור קשטן אחרי ה-0:2 על מ.ס. אשדוד: "אתם יודעים שבסופגניה יש 400 קלוריות?"

רוצה לומר: כן, אחרי תלאות הנבחרת, הפועל תל אביב והקדנציה הקודמת שלי כאן, אני בהחלט מרגיש בנוח בבני יהודה.

מאמן הפועל חיפה ניר קלינגר אחרי ה-1:1 עם הפועל רמת גן: "אני מאוכזב מהתוצאה אבל מרוצה מהדרך".

רוצה לומר: ד... דר... דרך? מה זה?

קשר עירוני קרית שמונה אדריאן רוצ'ט אחרי ההפסד 2:0 לליון ביום חמישי: "היה קמפיין מכובד, צברנו הרבה ניסיון".

רוצה לומר: חבל שכנראה לא נשתמש בו אף פעם.

רק לפני שבוע מ.ס. אשדוד הייתה מועמדת לאליפות והפועל באר שבע מועמדת לירידה.

קובי דג'אני לא לומד וממשיך להפעיל מנגנון מוגבר של הרס עצמי, ושמאיר איינשטיין ועודד מכנס מגבים את האלימות הקבועה שלו בשידור חי בטלוויזיה.

בהפועל תל אביב חיפשו בלם צעיר, אמין, נטול פציעות, שלא היה כבר בקדנציה קודמת בישראל, רצוי גם אחד בלי עבר במכבי תל אביב – והחתימו את סאבו פאביצ'ביץ'.

שער הבכורה של יניב קטן העונה הגיע במחזור האחרון של הסיבוב הראשון, בפנדל.

עוד מליגת העל

1:1 להפועל חיפה עם הפועל רמת גן

אריק בנאדו מודה: "יש מה לתקן במכבי חיפה"

אלישע לוי עונה למספידי הפועל באר שבע

בני יהודה חזרה לנצח, הפעם את אשדוד