פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האליפות האחרונה של הפועל תל אביב

        "לא פחדנו ממכבי", "כשהפועל ניצחה זו לא היתה סנסציה", "אתה לא מבין כמה הפועל היתה חזקה". אוהד גרינוולד משחזר את עונת 1968/69 הקסומה, בה נדמה היה שההגמוניה עברה באופן בלעדי לצד האדום של העיר, אבל התוצאה הייתה הפוכה: מכבי תל אביב השתנתה לעד

        האליפות האחרונה של הפועל תל אביב
        צילום ועריכת וידאו: ניב אהרונסון

        צפו בהכנות האחרונות של מכבי תל אביב לקראת הדרבי

        בארי לייבוביץ' פרץ בבכי כשהודיעו לו שלא יוכל לשחק בדרבי. מישהו - בהפועל ידעו שמדובר באחד מאנשי מכבי - סיפר לפיב"א שלייבוביץ' שיחק בעברו כדורסל מקצועני, ובצהרי ה-13 בנובמבר 1969, ערב המשחק החגיגי בין מכבי להפועל תל אביב, שאמור היה, בפעם הראשונה, להיערך על משטח עץ שהותקן בבלומפילד, התקבל במשרדי איגוד הכדורסל מברק מד"ר וויליאם ג'ונס, מזכ"ל פיב"א, בזו הלשון:

        "בארי לייבוביץ' אינו רשאי להופיע במשחקי הליגה בישראל, המיועדים לחובבים בלבד, וכן איננו רשאי לייצג את ישראל במשחקים בין-לאומיים, שכן בידי פיב"א מצויים מסמכים המעידים שלייבוביץ' היה שחקן מקצועני בארה"ב. אם לייבוביץ' יופיע למשחק, תיפסל הפועל מהופעה במסגרת הבין-לאומית".

        אלפי הצופים שהגיעו לבלומפילד ציפו לראות את לייבוביץ' מלהטט. דקות לפני פתיחת המשחק הודיע הכרוז כי לייבוביץ' ייעדר בשל החלטת פיב"א.

        "It’s a dirty trick", בכה האמריקאי. גם חבריו לקבוצה הזילו איתו דמעות.

        רמי גוט שחקן הפועל תל אביב קולע לסל, תנחום כהן מינץ ממכבי תל אביב מנסה לחסום (סריקה , אריה קנפר, מתוך הספר "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)
        המשחק הכי לוהט בעיר. רמי גוט מנסה לקלוע, תנחום כהן מינץ חוסם במשחק הגמר בבלומפילד, 1969 (צילום: אריה קנפר, מתוך "מחצית ראשונה", בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        ***

        כמה חודשים קודם לכן עשה לייבוביץ' עלייה והצטרף להפועל תל אביב. מאז צירפה מכבי את טל ברודי, בקיץ 66', אימצה גם הפועל את רעיון החיזוק היהודי-אמריקאי. אבל הפועל - בהיותה ארגון עשיר, מקושר פוליטית וחזק יותר ממכבי - לא הסתפקה בשחקן אחד משלה: היא הנחיתה חמישה. אייבן לישינסקי, לארי זולוט, אלן צוקרמן ומרק טורנשיין הגיעו לכאן עוד לפני שלייבוביץ' הוחתם.

        בעצם, את לייבוביץ' גילו בהפועל אחרי שזה הגיע לבקר את חברו לישינסקי בהולי-לנד, במהלך שנת 1968. לייבוביץ' היה אז בן 21, בוגר אוניברסיטת לונג-איילנד, ואכן היה בעל ניסיון מקצועני בן שנה, בה נדד בין מספר קבוצות בליגת ה-ABA האמריקאית (שקדמה לליגת ה-NBA).

        לישינסקי לקח אותו לאחד האימונים, לייבוביץ' ביקש זוג נעליים והחל להשתעשע: הוא כדרר במהירות, שיגר מסירות זהב וקלע מכל הטווחים.

        "באותו בוקר אתה פתאום רואה אנשים מתחילים לרוץ לאורך רחובות סוקולוב, דיזנגוף וארבע ארצות", נזכר פרשן הכדורסל אריה מליניאק, אז שחקן צעיר שנמנה עם הסגל הרחב של הפועל. "לא הגעתי לאימון הזה. פתאום מישהו בא אליי ואומר לי 'בואנ'ה, אתה לא מבין מה הולך באוסישקין'. אוסישקין היה אז עדיין פתוח. היו אולי 300 מקומות על הטריבונה, ופתאום, עם השמועה שהחלה להתרוצץ, פתאום התאספו במגרש איזה 1,000 איש. הסתכלנו סביבנו ולא הבנו מי זה הבן אדם הזה".

        גם אנשי הפועל כל כך נדהמו (וגם כה חששו שהשמועה אודות האמריקאי המדהים תוגנב לאוזניהם של אנשי מכבי) עד שהחתימו את הפנומן האמריקאי מיד על כרטיס ליגה, בתואנה שהמסמך יעזור לו להיכנס לישראל בפעם הבאה בקלות יתירה. לייבוביץ' לא דיבר עברית, לא קרא עברית, אבל חתם.

        בקיץ הצליחו לשכנע אותו לעלות לישראל, למרות שהחזיק בהצעות מקבוצות באיטליה וביוון.

        אריה מליניאק בימיו כמאמן כדורסל (ברני ארדוב)
        "הסתכלנו סביבנו, לא הבנו מי הבן אדם הזה". אריה מליניאק (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        לייבוביץ', הפועל ויתר האמריקאים פתחו את עונת 1968/69 נהדר. הם ניצחו את שלושת משחקי ההכנה בחודש ספטמבר ונראו מגובשים. לדרבי במחזור השמיני כבר הגיעו עם מאזן של שישה ניצחונות והפסד (להפועל גבת, בחוץ).

        בשנים ההן, שנות שלטון הקבוצות התל אביביות, הכריעו המפגשים הישירים בין מכבי להפועל את זהות אלופת הליגה.

        "לא פחדנו ממכבי", נזכר רמי גוט, משחקניה החשובים של הפועל באותה עונה. "כסף לא היה לאף קבוצה, אז נתוני הפתיחה היו פחות או יותר שווים. פעם אנחנו לקחנו אליפות, פעם הם. היה מאזן הרתעה בין הפועל למכבי".

        "הפועל ומכבי היו שוות", מאשר עמירם שפירא, המנהל המיתולוגי של הפועל תל אביב, שבקיץ 68' החל לנהל גם את נבחרת ישראל. "כשהפועל ניצחה זו לא הייתה סנסציה. גם הפועל חולון והפועל חיפה היו אז קבוצות טובות, ולפעמים ניצחו את מכבי והפועל תל אביב. אבל בשנים ההן הקבוצות מתל אביב היו הטובות ביותר. הכל היה יכול לקרות במשחקים האלה".

        הדרבי הראשון של העונה היה, איפוא, נקודת ציון משמעותית. מכבי, המארחת, החליטה בפעם הראשונה לערוך את המשחק מחוץ ליד אליהו, כדי להזרים מעט חמצן אל קופתה המתרוקנת. ההיכל, טרם השיפוץ ובניית הגג, מנה רק 5,500 מקומות, ואילו למשחק הזה הייתה הדרישה לכרטיסים כפולה.

        במכבי החליטו לקיים את הדרבי באצטדיון בלומפילד, כאשר משטח עץ מיוחד הוקם על הדשא, בסמוך ליציע המערבי, ורבבת צופים אכן חיסלה בתוך זמן קצר את כל הכרטיסים שהוקצו. כמעט 40,000 לירות הניב הדרבי הזה למכבי הענייה. אגב, המשחק היה היסטורי במובן נוסף; היה זה אירוע הספורט הראשון שהעביר ערוץ 1 בשידור ישיר בטלוויזיה. גדעון הוד שידר את המשחק. זוהר כהן - שחקן מכבי תל אביב לשעבר, שהדהים את הספורט הישראלי כשחצה את הקווים להפועל בתחילת שנות ה-60' - שימש פרשן.

        העיתונאי גדעון הוד (ברני ארדוב)
        שידור היסטורי בטלוויזיה. גדעון הוד (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        שחקני הפועל עלו למשחק הזה כאחוזי דיבוק. הם הרביצו, שרטו ומול אלפי אוהדי מכבי ירדו למחצית ביתרון 35:37. בתחילת המחצית השנייה כבר פתחו פער דו-ספרתי, מכבי הצליחה להגיע עד מינוס 4-5, אבל נקודות של דוד קמינסקי הבטיחו להפועל ניצחון 70:78.

        כולם חגגו עם בארי לייבוביץ', ששוב התחיל לבכות, והרימו אותו על הכתפיים. הם צעקו לו, "נלחמנו גם בשבילך", וכמה מאות אוהדי הפועל שהצליחו להשיג כרטיסים צעקו את המילה "אליפות". אז, לפחות, הם עדיין לא האמינו בנאחס.

        "היה שמח", מספר לנו קמינסקי. "התפלאנו מאוד לשמוע שבארי לא יכול לשחק, אבל הצלחנו להתגבר על זה כי היינו קבוצה מאוד מגובשת. באותן שנים הייתה בהפועל אווירה יוצאת מן הכלל. היו שחקנים כמו חיים חזן, אילן זייגר, צבי לובצקי, רמי גוט וכמוני, ששיחקו בהפועל הרבה שנים. היינו כמו משפחה. יכולנו להתגבר על הכל".

        גם עיתון הפועלים "דבר" חגג את ההישג. "ניצחון גדול להפועל", נכתב בכותרת.

        בארי לייבוביץ' שחקן הפועל תל אביב מול איתמר מרזל שחקן הפועל גבת יגור (סריקה , אריה קנפר, מתוך הספר "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)
        כולם הרימו אותו על הכתפיים וצעקו "נלחמנו גם בשבילך". בארי לייבוביץ' (צילום: אריה קנפר, מתוך "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        ***

        אל העונה הזו הגיעה הפועל כמחזיקת הגביע, ולפיכך השתתפה במשחקי גביע אירופה למחזיקות גביע. שנתיים קודם לכן העפילה מכבי לגמר המפעל, שם הפסידה לוארזה. אבל הפועל הייתה בעלת מורשת אירופאית מכובדת לא פחות: היא זו שהייתה חתומה על הניצחון הראשון של קבוצה ישראלית במסגרת בין-לאומית (ניצחון 39:54 על גלאטסראיי, במסגרת גביע אירופה לאלופות 1960/61) אחרי מספר מפלות שנחלה מכבי, ועוד לפני שהצליחה מכבי לרשום ניצחון אירופאי ראשון העפילה הפועל פעמיים לשלב רבע-גמר של גביע אירופה לאלופות.

        זה לא שינה הרבה. סטיאווה בוקרשט הביסה אותה ברומניה (89:58), ניצחה גם בישראל (97:95) ושלחה את הפועל להתרכז בליגה ובגביע. בין לבין ערכה הפועל שני משחקי אימון ברומניה, מול נבחרת רומניה, כדי להעניק ללייבוביץ' כמה דקות משחק. הוא נרשם בטופס בשם "בארי לב" והרגיש קצת פרקט.

        דרבי תל אביב בכדורסל ביד אליהו הפתוח (סריקה , אריה קנפר, מתוך הספר "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)
        ימים של יריבות חמה. דרבי בתל אביב ב-1970 (צילום: אריה קנפר, מתוך "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        ***

        כל זה קרה בינואר 1969. עד לסיום העונה, בחודש יוני, הפסידה הפועל המצוינת רק פעם אחת בכל המסגרות, במחזור ה-19, למכבי רמת גן, 69:68.

        הדרבי שסגר את הסיפור התקיים במסגרת המחזור ה-21, ב-1 באפריל 69'. הפעם היה זה תורה של הפועל לעשות קופה: גם היא העבירה את הדרבי לבלומפילד, ושוב הגיעו אלפים - 6,000 איש, ליתר דיוק - כדי לראות אותה משלימה ניצחון כפול על היריבה השנואה.

        המשחק כמעט בוטל, כי באותו יום ירד מבול ומשטח העץ התנפח. דווקא שני השופטים שהוזמנו במיוחד מטורקיה כדי לשפוט עמדו על קיום המשחק. חצי שעה לקח לייבש את הפרקט ולנקות את הבוץ שהצטבר עליו, אבל כשהמשחק יצא לדרך עמדו אלפי אוהדי הפועל והריעו.

        כבר אז, באותו ערב, החלה הפועל לטפח את האתוס: שתי דקות ועשרים שניות לסיום הובילה 46:57 ונראה היה שלא רק תנצח, אלא תביס את מכבי, אבל איבודי כדור בלתי-טיפוסיים של קמינסקי החזירו את מכבי לתמונה. בסיום הזמן החוקי הייתה התוצאה 60:60 והמשחק נכנס להארכה. מכבי עלתה ל-60:63, הפועל השוותה בקושי ל-65:65, ו-30 שניות לסיום השיגה את שתי הנקודות שהקנו לה ניצחון. מכבי לא הצליחה לקלוע, המשחק נגמר, הפועל ניצחה 65:67 והבטיחה אליפות.

        הקהל שוב השתולל, השחקנים שוב נישאו על כפיים, וכולם דמיינו את הדרבי האחרון שעתיד היה להתרחש באותה עונה, בגמר הגביע.

        הריסות הורסים את אוסישקין (ברני ארדוב)
        אלה היו הימים היפים של אוסישקין, הרבה לפני ההחלטה להרוס את האולם המיתולוגי (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        אלה היו שנות השפל של מכבי. ברודי חזר לארה"ב, לשנתיים, אחרי שגויס לצבא האמריקאי. הכסף בקופה אזל. בקיץ 68' נסעה מכבי לכמה משחקי ראווה בדרום-אמריקה ונתקעה בריו דה-ז'נרו; סוכן הנסיעות המקומי, מאעכר אחד, שהיה איש הקשר של יו"ר מכבי נוח קליגר בדרום אמריקה וליווה את מכבי לאורך המסע, הבטיח לספק לה בברזיל את כרטיסי הטיסה חזור, אבל כמה ימים לפני תאריך החזרה לארץ הוא נעלם. קליגר היה צריך לגייס למעלה מ-5,000 דולר, כדי להטיס את השחקנים ארצה. לא היה ברשותו סכום כזה. הוא נאלץ להמריא לארגנטינה וביקש מראשי הקהילה היהודית שילוו למכבי כסף. קליגר השיג את המימון ומכבי נחתה בישראל, באיחור של כמה ימים. הפארסה האדמיניסטרטיבית הזו הפכה עם הזמן לסמל לשקיעה של מכבי.

        לא שהניהול של הפועל היה טוב יותר; "היינו שייכים למועצת הפועלים, הם היו צריכים לדאוג לנו, אבל הם לא ידעו מימינם ומשמאלם", אומר שמעון (צ'ינגה) שלח, מאמן הפועל תל אביב דאז. "קרה פעם שהיינו צריכים לנסוע למשחק ביום שישי בחיפה, ואגד היו אמורים להוביל אותנו. האוטובוס לא הגיע. ביררנו מה קורה, והמנהל שפירא גילה שאגד לא מוכנים לקחת אותנו, כי היינו חייבים להם כסף. רצנו לגזבר של מועצת הפועלים, והוא, שלא הבין כלום בספורט, אמר: 'לא נורא, סעו למשחק ביום ראשון'. ככה גם אנחנו נראינו".

        ובכל זאת, מבחינה מקצועית הייתה הפעולה של סוף שנות ה-60' טובה ממכבי. במכבי שיחקו עדיין כהן-מינץ, שטרקמן, אבידן, נוימרק, שוורץ ואחרים, אבל ללא ברודי זה לא היה זה.

        אבל זה אפילו לא היה עניין לעומתי; הפועל, לכשעצמה, הייתה פשוט קבוצת כדורסל מצוינת.

        "אתה לא מבין כמה הפועל ההיא הייתה חזקה", מספר אריה מליניאק. "חצי נבחרת ישראל הגיעה מהפועל תל אביב - לובצקי, קמינסקי, גוט, זייגר, דקל. לזה תוסיף מתאזרחים כמו זולוט, לישינסקי, טורנשטיין, צוקרמן ובילי וולט, שהגיעו להפועל עוד לפני בארי. ולזה תחבר כל מיני צעירים חופשיים שהפועל תל אביב רצתה - היינו שלושת ה'אריות', אני, אריה אלבו ואריה מנס, שהגענו מקבוצות אחרות. בשנים ההן הפועל ומכבי תל אביב לקחו את השחקנים המצטיינים מכל קבוצות הפועל ומכבי בארץ. הפועל הביאה שחקן בשם מוישל'ה הכהן מבית אלפא. הוא היה קולע 30 נקודות בכל משחק, אבל בהפועל, מרוב הכישרון שהיה שם, הוא לא ראה דקה. גם אני הבנתי אחרי שנתיים שאין לי סיכוי לראות דקה, וחזרתי להפועל ר"ג".

        חיים שטרקמן שחקן העבר של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל (ברני ארדוב , רפרודוקציה)
        היה חלק מצוות מצוין, אבל בלי ברודי זה לא היה זה במכבי. חיים שטרקמן (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        הפועל ומכבי נפגשו גם בגמר הגביע, שנערך שוב על משטח העץ בבלומפילד. כבר היה סוף חודש יוני, וכולם היו שמחים ויבשים. הפועל פירקה את מכבי 70:88 והשלימה דאבל היסטורי.

        ומאז ועד היום הוסיפה רק שני תארים לארון שלה: גביעים ב-1984 וב-1993. כמעט 44 שנים חלפו מאז, ואוהדי הפועל עדיין ממתינים לאליפות.

        איפה ברחה מכבי להפועל, נשאל גרשון דקל, שהיה על הפרקט בערב ה-24 ביוני 1969, כשהאדומים השלימו דאבל.

        "מכבי ידעה להתנהל טוב יותר, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה פוליטית", הוא משיב. "בתוך זמן קצר, עם התמיכה של עלית וערוץ 1, הם פתחו פער כלכלי שאי-אפשר היה לסגור. ההנהלה בהפועל התחלפה כל שנה, במכבי נשארו אותם מנהלים. הניהול החזיק אותם בצמרת. כשהם התחילו לנהל גם את כל הכדורסל בארץ בכלל נגמר הסיפור. אבל אני חושב שהכיוון של הפועל של היום הוא חיובי. הם חייבים למצוא את הטייקון שיעזור להם בצד הכלכלי כדי שיוכלו לעמוד מול מכבי, כפי שאנחנו עמדנו מולם פעם".

        שמעון מזרחי בלשכת ראש הממשלה יצחק רבין (לשכת העיתונות הממשלתית)
        ואז הגיע שמעון מזרחי בקיץ 1969, והכל השתנה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        ohad@walla.net.il

        איזה דרבי הוא הגדול בהיסטוריה?

        גל איתן והפועל תל אביב מקווים לחפות על חסרונו של מתן נאור

        בלאט יודע: "עד שלא עוברים דרבי לא מבינים מה זה"

        ארואסטי ושמעון אמסלם ממשיכים להתכתש גם הרבה אחרי הפרישה

        כל הניתוחים, ההכנות והדיווחים לקראת הדרבי התל אביבי