הילדים משכונת חיים: בית"ר הקבוצה המלהיבה בארץ

דקה 3 במשחק בין מכבי תל אביב לבני סכנין. אחמד קאסום נשכב על הדשא, הצהובים המשיכו לשחק. פרשן צ'רלטון עודד מכנס התרעם: "הם צריכים להוציא לחוץ", זעק למיקרופון. כעבור מספר שניות הבקיע יואב זיו, בעזרתו של עידן ויצמן, את השער הראשון במשחק, בדרך לניצחון קליל. קאסום, אגב, קם בקושי והצטרף להגנה בסיום המהלך. בדקה ה-22 הוא פונה לבית החולים בשל פציעה בכתף.

המקרה הזה הוא מענה לאחד מהדפוסים הרעים בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות: התביעה הפולשנית למשחק הוגן. הוצאת הכדור לחוץ, בעבר מחווה ספורטיבית מרעננת, הפכה לכלי ציני מגעיל שמשמש קבוצות לבזבוז זמן או לעצירת מומנטום. לו הייתה מכבי תל אביב עוצרת, היא לא הייתה מבקיעה במהרה את השער הראשון ואז לכו תדעו כיצד היה המשחק מתפתח.

אחרי השבועיים האחרונים, ובמיוחד המשחק מול בני יהודה, גמלה בין שחקני הקבוצה החלטה שממשיכים לשחק עד שהשופט עוצר. לשיטתם, זו מדיניות מוצדקת, אבל קאסום באמת נפצע. בדיעבד, המשחק אכן היה צריך להיעצר ומכבי תל אביב היא שיצאה לא הוגנת. אז מי צודק בסוגיה הזו?

סכנין שילמה ראשונה במזומן על מדיניות שנראתה גורפת ומתוכננת היטב (כל שחקני השדה במכבי תל אביב ראו את קאסום על הדשא). היא שילמה את מחיר ההתחזויות ומשיכת הזמן, שהייתה מנת חלקן של קבוצות רבות, בין היתר גם שלה. במשחק מול מכבי חיפה שחקניו של שלומי דורה נשכבו לא מעט והצליחו לחלץ 0:0 בקרית אליעזר. בהתאם ל"חוקים" הישנים, אפשר היה לצפות מהם לעשות זאת שוב. אלא שמכבי תל אביב שינתה את החוקים הלא כתובים: עכשיו משחקים עד שתישמע השריקה.

המסר ששלחה מכבי תל אביב לליגה צריך להיות מופנם על ידי כל מאמן, שחקן ופרשן (שמעת, מכנס?) בליגת העל: אין יותר מקום לדרוש מחוות במגרש. שלומי דורה הפנים זאת מהר ובמחצית השנייה הורה לא להוציא כדור כשמהראן ראדי שכב שרוע על הקרקע. בסיום הוא גם ביקר את המהלך של מכבי תל אביב, אבל היה הוגן דיו כדי להודות שלא זה מה שגרם להפסד.

בסופו של דבר, קבוצות ליגת העל שכחו שפייר פליי לא דורשים, פייר פליי מקבלים. התפקיד של השחקנים הוא להוכיח שמגיע להם, ועל פי מה קורה פה בשנים האחרונות לא מגיע להם. אז פשוט תמשיכו לשחק.

בהפסקת המשחק בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב אמר אלי כהן לשחקניו להפסיק לפחד. על המשחק ההוא דובר מספיק, אבל ההשלכות שלו היו ארוכות טווח, כי מסתבר שהדברים של המאמן חלחלו עמוק יותר משאפילו הוא חשב.

לשחקן בבית"ר ירושלים יש מספיק סיבות לפחד. הוא לא יודע אם יקום בבוקר ותהיה לו קבוצה, הוא קורא בתקשורת שמחר יקחו לו את האוטו, הדחיפה של הקהל יכולה באחת להפוך לחיבוק דב ולפחות ארבע או חמש פעמים בעונה הוא ימצא את עצמו במשחק בית ריק מצופים או רחוק מטדי, כשבין לבין הוא צריך לגנות אמירה גזענית כזו או אחרת. זהו לחץ משתק שקשה לתפקד בו. כשאתה חושש כל כך אתה לא משחק כדי לנצח, אלא כדי לא להפסיד. בדרך כלל אתה מפסיד.

שום דבר לא השתנה בהתנהלות השכונתית של בית"ר, רק שכהן והשחקנים למדו לנתב אותה לכיוון חיובי והעבירו את השכונה מהמנהלה למגרש. שכונה זה לא רק ברדק ואנדרלמוסיה על משמעותם השלילית, זו גם שמחה וחוסר מחויבות לכללים ולמערכים, בדיוק כמו משחקי יום שישי אחר הצהריים בפארק. באותה מידה שבית"ר ניצחה את הפועל תל אביב 2:3 היא יכלה להפסיד 5:1, מול מכבי חיפה לא היה חסר הרבה שייגמר 2:2 ולמעלה מכך ואף אחד לא היה מרים גבה אלמלא במקום ה-2:3 אמש התוצאה הייתה 4:7 למכבי נתניה. בית"ר ירושלים הפסיקה, כמו בשנות ה-80 וה-90, לציית לחוקים ולמסגרות, נזכרה שכדורגל הוא משחק מגניב, בעצם, שבו המגן הימני בועט משמאל, המגן השמאלי לשעבר הופך לתאום הישראלי של מסי והשוער סופג שערים מצחיקים ואז רושם את הצלת העשור. טוטאל פוטבול מהסוג המעוות, אבל גם המצחיק והמוצלח ביותר.

לא רבים היו מהמרים שלאחר 12 מחזורים בית"ר תתייצב במקום הרביעי בטבלה. העונה עוד ארוכה, אבל אם הקרנבל הזה ימשיך להביא תוצאות, אפשר יהיה להכתיר אותה כמוצלחת של המועדון בעשור החולף, יותר מעונות הכסף הגדול, השמות המפוצצים והתארים הקנויים של תחילת עידן גאידמק. כי הרבה יותר מרגש לראות את חיים מגרלשווילי, אופיר קריאף וערן לוי שוכחים את הדאגות ופשוט עושים חיים על המגרש.

1. בגיל 68 עדיף למצוא קבוצה משוחררת מלחצים ולהעביר את המשך קריירת האימון בסבבה. אפשר היה לומר את זה על דרור קשטן, אלמלא היינו מכירים את האופי התחרותי של האיש. הבעיה היא שבקבוצה הנוכחית שלו, בני יהודה, אף אחד לא מציב מטרות מוגדרות או משנה אותן בהתאם למציאות. לו היו עושים את זה, למשל אחרי הניצחון על מכבי תל אביב, אולי התגובה לא הייתה שני הפסדים ברציפות. חומר השחקנים של בני יהודה לא נופל בהרבה מזה של שתי התל אביביות האחרות, הבעיה היא שאף אחד לא ממש אומר להם את זה ולא דורש שום דבר מעבר לצמד המלים הסתמי "כרטיס לאירופה".

2. הפועל רמת גן הייתה עד השבוע הקבוצה הכי פחות מסוקרת בליגה. ככה זה כשאף אחד לא ממש סופר את השהיות הזמניות שלך בליגת העל. ואז באו הפרידה מפרדי דוד והמינוי של אלי כהן. את ה-0:3 בעכו אפשר לייחס למוטיבציה המחודשת שבהחלפת מאמנים, אבל זו תהיה ראייה פשטנית מדי, משום שכהן הוא מאמן שתמיד מוציא יותר מ-100 אחוז משחקניו, ולא משנה באיזו סיטואציה הוא מגיע. מי שעלולה להצטער על השידוך הזה היא הפועל חיפה, שראתה בכהן מועמד במקרה של פרידה מניר קלינגר וכעת, במקרה שתחליט לנסות להינצל מירידה עם מישהו אחר, תיאלץ לפנות לבנק של מאמנים פחות מוכחים במאבקים הללו. טיימינג יכול להיות הכל בחיים.

3. לפני 30 שנה בדיוק, בעונת 1982/3, הופסק בבלומפילד משחק בליגה הלאומית (היום ליגת העל) בין שמשון תל אביב למכבי חיפה בגלל תפוח שנזרק על הקוון. ועדת המשמעת של ההתאחדות פסקה תחילה על ניצחון טכני 0:2 לחיפה ולאחר מכן הומרה התוצאה למשחק חוזר, שהסתיים ב-0:0. מה נשתנה מאז ועד היום? שופט העבר יצחק בן יצחק מסביר: "התקנות השתנו. בימים ההם אי אפשר היה בכלל להשתמש בשיקול דעת, ברגע שהיו פוגעים באחד השופטים, המשחק היה מתפוצץ. חוץ מזה, אנחנו בעידן אחר, התקדמנו". אז גם אתה לא היית שורק לסיום בטדי ביום שני? שאלתי. "מה פתאום?", מיהר להשיב, " זרקו לי קלמנטינה שנפלה לידי לפני בעיטת קרן של בית"ר ירושלים. קילפתי, אכלתי חצי ואת החצי השני נתתי לאורי מלמיליאן. זרקו עלי ארטיק, הרמתי גם אותו ונתתי ביס. חוץ מזה, המצת לא כוון לקוון, לדעתי. משיח פעל נכון".

ורק למקרה שלא ראיתם את זה השבוע, הנה קוון שממש לא ויתר לאוהד שהחליט לתקוף אותו.

מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי לאחר ה-0:1 על בני יהודה: "זה לא שאנחנו צריכים להפסיד בשביל לנצח, אבל לצערנו זה מה שקורה".

רוצה לומר: בקיצור, שוב סיימנו בתיקו.

מאמן בני יהודה דרור קשטן לאחר אותו משחק: "יכול היה להיגמר בחלוקת נקודות, אג'ידה לקח כדור מסוכן של מרינקוביץ'".

רוצה לומר: בכל שבוע מישהו לוקח כדור מסוכן של מרינקוביץ'.

מאמן מכבי תל אביב אוסקר גרסיה לאחר ה-0:4 על סכנין: "גונסאלו גרסיה יודע למה החלפתי אותו".

רוצה לומר: ואני יודע שגם לי, כמו להרבה אנשים, מתחיל להימאס ממנו.

שחקן בהפועל תל אביב לקראת המשחק מול מ.ס. אשדוד: "ניצחון ייתן לנו ביטחון".

רוצה לומר: אני בכלל לא שחקן מהפועל תל אביב, סתם קופירייטר מהבחירות שהגיע בטעות למדור הספורט.

עומר בוקסנבוים מהפועל רמת גן בחשבון הפייסבוק לאחר ה-0:3 על הפועל עכו: "לבארסה יש את מסי, לריאל את רונאלדו, לנו את דויד מנגה".

רוצה לומר: ואל תראו אותי ככה, אני לא מאמין בהגזמות.

אבי ריקן הוא השחקן הישראלי הכי טוב בארץ היום.

עירוני קרית שמונה מסרבת להתפרק.

יש לנו הערב דרבי תל אביבי בכדורסל.

עוד מליגת העל:

מאמן בית"ר ירושלים אלי כהן מסביר את הניצחון על נתניה: "זה מה שהקהל אוהב לראות".

אלישע לוי מאופק: "לא צריך להשתגע אחרי הניצחון".

0:4 משכנע למכבי תל אביב על בני סכנין.

20:15, ספורט1: הפועל חיפה - מכבי חיפה.