בשבוע שעבר חזר ז'ליקו אוברדוביץ' מארה"ב. בחודש האחרון שהה בדטרויט, למעין חצי-חופשה חצי-השתלמות, כאורחו של נשיא דטרויט פיסטונס, ג'ו דומארס. החיבור המפתיע הזה נוצר באמצעותו של דימיטריס איטודיס - עוזרו של אוברדוביץ' ב-13 השנים האחרונות בפנאתינייקוס ואחד מחבריו הקרובים ביותר - שעובד עם הפיסטונס בקיצים האחרונים ונמנה על צוות האימון של הקבוצה בליגות הקיץ.
איטודיס, שבראשית חודש יוני עזב את פאו עם אוברדוביץ', הצטרף אל הבוס בעיר הרכבים.
"היינו שם חודש", מספר איטודיס. "היינו צמודים לקבוצה באימונים, במשחקי האימון, וראינו מבפנים איך המערכת מתפקדת. יכולנו להחליף איתם רעיונות. בסה"כ הייתה חוויה נהדרת".
אולי, אומר איטודיס, תעזור הנסיעה הזו לקדם מהלך שנחשב עד כה דמיוני: חבירה של מאמן הכדורסל המעוטר ביותר בתולדות הכדורסל האירופאי לאחת מקבוצות הליגה הטובה בעולם.
"בשנים הבאות נראה יותר מאמנים אירופאים ב-NBA, אם כמאמנים ראשיים ואם כעוזרים", הוא משוכנע. "אני יודע, ז'ליקו תמיד אמר שה-NBA לא מעניין אותו, ואני לא רוצה לדבר עכשיו בשמו - אבל אני חושב שאחרי הנסיעה הזו משהו אצלו השתנה".
***
העונה, לראשונה בחייו הבוגרים, פתח אוברדוביץ' עונה כשהוא מחוץ למעגל הכדורסל.
הוא החל לשחק כדורסל מקצועני בגיל 20, בקיץ 1980, בקבוצת צ'צ'אק מעיר הולדת; בקיץ 91', כשכבר היה שחקן ותיק בפרטיזן בלגרד, פרש במפתיע ומונה מיד למאמן הקבוצה. העונה הזו - ההיסטורית, הבלתי-נשכחת - הסתיימה בזכייה באליפות אירופה. בעשרים העונות הבאות יניף אוברדוביץ' עוד שבעה גביעי יורוליג, אינספור תארים מקומיים ושלל מדליות עם נבחרת סרביה.
ברבות השנים הפך לשם נרדף לפנאתינייקוס; דווקא במדינת הספורט הסכיזופרנית הזו, ובאחד המועדונים הנוירוטיים ביותר, השלים אוברדוביץ' קדנציה רצופה בת 13 שנים - מספר חסר תקדים בכדורסל המודרני - וזכה עמה ב-23 תארים (חמש אליפויות יורוליג, 11 אליפויות יוון, שבעה גביעי יוון). הוא הפך את פאו מקבוצת כדורסל בינונית במושגים אירופאים לאחת ממעצמות הכדורסל של היבשת, ולקבוצה המצליחה באירופה בשנות האלפיים.
איש לא האמין שיעזוב בקיץ. אבל כשעזב, פנאתינייקוס אפילו לא ערכה עבורו מסיבת עיתונאים.
***
ב-12 ביוני, בתום מו"מ קצר שלא צלח, שלחו אוברדוביץ' ופאו הודעות דרמטיות לכלי התקשורת.
"עומדת בפנינו המשימה הבלתי-נעימה להודיע על סיום ההתקשרות עם זלימיר אוברדוביץ', אחרי 13 שנים מופלאות של שיתוף פעולה", נכתב בהודעה מטעם פנאתינייקוס.
אוברדוביץ' כתב מכתב כמעט כפול באורכו, שיועד לאוהדי הקבוצה. אלה הם עיקריו: "חברים יקרים", פתח, "כשבאתי ביוני 1999 לאתונה עבור פנאתינייקוס, לא יכולתי לדמיין שזה יהיה הבית שלי במשך 13 שנים. במשך השנים היו לנו הרבה רגעים טובים, הרבה סיבות לחגוג, אבל גם קשיים. חיינו הכל באינטנסיביות, כפי שחיים במשפחה גדולה.
..."העקרונות שלי מילדות תמיד מזכירים לי שהדבר החשוב ביותר הוא לכבד בני אדם, אם אתה רוצה שהם יכבדו אותך. זה משהו שאני רוצה להדגיש ברגע הזה", הוסיף אוברדוביץ' באניגמטיות. "ברגע הזה לקחתי החלטה קשה מאוד, והיא שההתקשרות הארוכה הזו צריכה להסתיים. אני מאמין שכל מה שקורה במשפחה, צריך להישאר במשפחה. כפי שאמרו היוונים החכמים, 'מה שקורה בבית לא יכול להפוך פומבי'. בלי ספק, ברגע הזה ההחלטה שלי היא הטובה ביותר עבור כולם".
***
זמן קצר אחרי ההודעות הללו עזב אוברדוביץ' את יוון. לעיתונאים אמר שייקח שנת חופש מאימון. הוא שב לבלגרד, ביקר את בנו (שמשחק כדורסל בקבוצת ילדים) ובתו, ובהמשך נסע כדי לנצל את הקיץ הנהדר של ברצלונה, שם מחזיק דירה פרטית. בין לבין ביקר בלונדון לרגל האולימפיאדה וצפה ברוב משחקי הכדורסל.
באוקטובר חזר ליוון, לאירוע מיוחד שנערך באתונה ונועד, ככל הנראה, לכבד בעיקר אותו: עיריות אתונה ופיראוס ארגנו ערב הוקרה לסרבים שהרימו תרומה מיוחדת לספורט ולתרבות ביוון. נשיא יוון וראשי העיריות העניקו תשורות לאייקונים כמו דודה איבקוביץ', דיאן בודירוגה, ולאדה דיבאץ ופרדראג סטויאקוביץ', בעוד שאוברדוביץ' ואיבקוביץ' נבחרו לאזרחי כבוד של אתונה ופיראוס בהתאמה.
הוא נראה נרגש באירוע הזה. אבל ניכר היה שמועקה עוטפת אותו.
"היו שם הרבה עיתונאים וכולם היו סביבו", מספר העיתונאי אריס בארקאס. "כולם רצו לשמוע ממנו מה קרה שם במהלך המו"מ, למה הוא הלך, אבל ז'ליקו לא היה מוכן להגיד מילה, גם לא 'אוף דה רקורד'".
ובכל זאת, ביוון מנחשים שהעזיבה נבעה מסיבה עיקרית אחת: סוד הקסם של מערכת היחסים הנדירה בין אוברדוביץ' לפאו היה בקשר האישי, הבלתי-אמצעי, בינו ובין הבעלים פאבלוס ות'נאסיס ינאקופולוס. בשנים האחרונות דיברו האחים על רצונם למכור את הקבוצה, גם בשל תחושת מיצוי וגם בשל המשבר הכלכלי הקשה ביוון. אף קונה לא הופיע. עזיבה שלהם הייתה עלולה לרסק את המועדון כליל; אוהדים ומקורבים הפעילו לחץ מאסיבי, ולבסוף החליטו האחים ינאקופולוס שלא לנטוש לגמרי - אבל כן להקטין דרמטית את התקציב ולפרוש מניהול הקבוצה בפועל אחרי עשרות שנים. השרביט הועבר לדימיטריס ינאקופולוס, בנו של פאבלוס, שנחשב לאחד האנשים הפחות אהודים על אוברדוביץ' בקבוצה.
"אוברדוביץ' ופאו ערכו הקיץ שלוש פגישות. בפגישה הראשונה הוא ציפה לראות את האחים, אבל רק דימיטריס ינאקופולוס היה שם", מספר העיתונאי ניקוס ורלאס. "אוברדוביץ' בטח אמר לעצמו: זה לא הבן-אדם שעבדתי איתו ב-15 השנים האחרונות. הוא לא ממש הכיר את צורת המחשבה של דימיטריס, ומיותר לציין שלא שרר ביניהם אותו אמון כפי שהיה בין אוברדוביץ' לאחים. המו"מ נוהל ישירות מול דימיטריס. הוא בטח התאכזב לגלות שהאחים לא יושבים איתו בעצמם. הוא הבין מזה הרבה".
"במשך כל השנים שלו במועדון, אוברדוביץ' ופנאתינייקוס ניהלו מו"מ אמיתי רק פעמיים - ב-1999, כשהצטרף, וב-2002, כשכמעט עזב", מרחיב העיתונאי אריס בארקאס. "חוץ מזה, בכל יתר השנים לא באמת התנהל מו"מ: מערכת היחסים בין ז'ליקו להנהלה הייתה כל כך קרובה, שהכל הסתיים בשיחה טלפונית של כמה דקות. הם היו מדברים, סוגרים מה שסוגרים, אפילו בלי לחתום, ואוברדוביץ' היה מתחיל בהכנות לעונה. רק אחרי כמה חודשים, כשהיה זמן, היו מעלים את הסיכום הטלפוני על הכתב ועורכים חוזה מסודר. היו תקופות ארוכות שאוברדוביץ' עבד בפאו בלי חוזה. אבל האמון בין הצדדים היה מוחלט.
"כשהינאקופולוסים החליטו שהם עוזבים - בין אם מוכרים ובין אם מעבירים את ניהול הקבוצה לדור הבא - אוברדוביץ' הבין שמשהו דרמטי השתנה", ממשיך בארקאס ואומר. "אני חושב שהוא פשוט לא אהב את מה שחשב שתהיה פאו החדשה. לדוגמה, במשך כל השנים אוברדוביץ' ידע שהוא לא יצטרך לדאוג לגבי התקציב או כל דבר אחר חוץ מכדורסל. הוא ידע שיש לו גב יציב מהבעלים. וכשקרו דברים בהנהלה, תמיד עדכנו את אוברדוביץ' מראש. הוא היה מאמן, אבל בעצם הייתה לו 'מילה' של חבר הנהלה לכל דבר. הקיץ, עוד לפני שדימיטריס ינאקופולוס נכנס לתפקיד, אוברדוביץ' הפסיק לקבל עדכונים על מה שקורה בתוך ההנהלה. הפסיקו לדבר איתו. הוא לא ידע אם הקבוצה הולכת להימכר ולמי. הוא היה מנותק. זה מאוד העליב אותו. הוא פשוט הבין שהדברים הולכים להתנהל אחרת".
אם מוסיפים למשוואה את הפיחות הגדול בתקציב, את נטישת הכוכבים (11 שחקנים עזבו הקיץ את פאו. שחקני המפתח היחידים שנשארו הם דימיטריס דיאמנטידיס וקוסטאס צרצאריס) ואת הציפיות והלחצים הבלתי-אפשריים מצד הקהל והתקשורת, שמגיעים באופן אינהרנטי עם כל קבוצה שבונה אוברדוביץ', על אחת כמה וכמה לאחר עונה בה זוכה אולימפיאקוס בגביע היורוליג ובאליפות יוון - אפשר להבין מדוע סבר המאמן שעזיבה היא הצעד הנכון עבורו, אולי הצעד היחיד.
***
למעשה, אוברדוביץ' ופנאתינייקוס מעולם לא ערכו מסיבת עיתונאים רשמית לרגל הפרידה, או אפילו איזה טקס קטן. כפי שהגיע לאתונה, כך הסתלק; בחטף, בדממה. שלוש עשרה שנים של חגיגות וסנסציות, שנים בהן ניפצה פנאתינייקוס את כל השיאים, עמדו ביחס הפוך לסיום דרכו של אדריכל השושלות - שהייתה אפופה תחושה כבדה של ריחוק וניכור.
"בשביל מה לערוך מסיבת עיתונאים?", תוהה העיתונאי ניקוס ורלאס. "אוברדוביץ' אמר את כל מה שיש לו להגיד במכתב. אני חושב שהוא לא ערך מסע"ת בגלל הבעיות עם פאו. כי אז היו מגיעים מאה עיתונאים, והוא היה צריך להתחיל לענות על שאלות, והוא לא רצה לומר כלום. הוא לא רצה לסיים רע".
מיד עם ההודעה הרשמית בדבר עזיבתו של אוברדוביץ' החלה פאו להתפרק מנכסיה. מייק באטיסט, שרונאס יאסיקביצ'יוס, יאן וויוקאס, ניק קלאת'ס, אלכס מאריץ', סטראטוס פרפרוגלו, קוסטאס קאימאקוגלו ואחרים - כולם מצאו בית אחר בתוך שבועות ספורים.
כשפאו פתחה בהכנותיה לקראת עונת המשחקים הנוכחית העניק דימיטריס ינאקופולוס ראיון נדיר לתחנת רדיו מקומית באתונה.
"אני רואה בניק לוטסוס (סוכן השחקנים, מייצג בין היתר את באטיסט, פרפרוגלו וקאימאקוגלו, א.ג.) אחראי למה שקרה הקיץ. הוא לא רצה שאף אחד מהשחקנים שלו יישאר. גם אנשים שקרובים לאוברדוביץ', לא אוברדוביץ' עצמו, ניסו יחד עם לוטסוס לפרק אותנו", האשים ינאקופולוס הבן.
אתונה סערה. עיתונאים ביוון משוכנעים שינאקופולוס התכוון בדבריו לדימיטריס איטודיס, שהיה מועמד לרשת את משרת המאמן של פאו, אבל בחר גם הוא לנטוש מספר ימים לאחר הודעתו של אוברדוביץ'.
עם זאת, הבהיר ינאקופולוס ש"אוברדוביץ' הוא כמו אבא שני עבורי, או אח גדול. הוא הטוב שבטובים. מערכת היחסים בינינו טובה, אבל אם לומר את האמת, אני עדיין לא מבין למה הוא התכוון כשהוא דיבר על חוסר-כבוד כלפיו. היו לנו שלוש פגישות וניסיתי לשכנע אותו להישאר. השאלה מדוע עזב עדיין פתוחה מבחינתי. אין בי מרירות כלפיו, אבל הייתי רוצה לדעת למה הוא החליט ללכת. כסף? זה בטוח לא היה כסף. אם הדבר החשוב עבור אוברדוביץ' היה כסף, הוא היה מאמן היום בטורקיה".
***
עם הודעתו על עזיבת פנאתינייקוס חווה שוק המאמנים באירופה צונאמי קטן. צסק"א, ברצלונה וריאל מדריד היו סגורות עם מאמנים, אבל הנובורישיות הטורקיות היו מוכנות לשלם סכומים חסרי-תקדים לשועל הסרבי.
"אפס הציעה עשרה מיליון אירו וחצי לשלוש שנים", מגלה ניקוס ורלאס. "כולם היו בטוחים שאוברדוביץ' ילך לשם. אבל הבעיה הייתה שהקבוצה גררה 7-8 חוזים של שחקנים מהעונה שעברה ולא הייתה יכולה לשחרר אותם. אוברדוביץ' רצה לבנות קבוצה מהתחלה, בהתאם לפילוסופיה שלו, אבל אפס אמרה לו: 'זו המשכורת שאנחנו מציעים לך, אלו השחקנים הקיימים. אנחנו לא יכולים לשבור את החוזים האלו. תוכל להחתים כמה שחקנים, אבל זה הבסיס של הקבוצה. אנחנו משלמים לך בשביל לאמן'. בסוף אוברדוביץ' החליט שלא להכניס את עצמו למערכת הזאת".
עיתונאי ופרשן הכדורסל הסרבי נמנה על ידידיו של אוברדוביץ'. "אפס הייתה יכולה להיות אופציה עבור ז'ליקו, אבל הם צריכים להבין שהם חייבים לבנות מערכת. זה מועדון שבמשך 15 שנה מחליף מאמנים כל עונה ושופך מיליונים, אבל לא מצליח להגיע לפיינל פור. ב-15 השנים האחרונות אפס לא התקדמה מילימטר בתור מועדון. ז'ליקו יכול היה לבנות משהו יסודי שם, אבל זה היה בלתי-אפשרי. זאת הבעיה של כל הקבוצות הטורקיות - הן לא עובדות יסודי. לכן הן לא בטופ, ולכן ז'ליקו העדיף שלא להיות שם".
היתרון והחיסרון הגדול של אוברדוביץ' נגזרים מהשם שלו: מצד אחד, אין קבוצת כדורסל שלא הייתה רוצה אותו, אבל מעטות הן הקבוצות שיכולות להרשות אותו לעצמן; מצד שני, רשימת קבוצות הצמרת האירופאיות קטנה - וכשצסק"א, ברצלונה וריאל לא רלוונטיות, הטורקיות לא מספיק רציניות עבורו ואפילו מכבי ומילאנו ממשיכות עם המאמנים שלהן - נגזר על אוברדוביץ' להישאר מחוץ למעגל, כי ברור שלקבוצה מדרג הביניים, אפילו כזו שתציע לו סכומים גדולים, הוא לא ילך.
אם דיוויד בלאט אכן יעזוב בקיץ הקרוב ל-NBA, סאריץ' טוען ששידוך עם מכבי תל אביב הוא ריאלי בהחלט.
"יכול להיות מעניין לראות מוסדות כמו אוברדוביץ' ומכבי משתפים פעולה", הוא אומר. "אולי זה יעזור למכבי לשנות משהו בפילוסופיה שלה, להיות פחות אמריקאית ויותר אירופאית. אם אתה זוכר, הקבוצה הכי גדולה של מכבי הייתה עם אירופאים כמו וויצ'יץ' ושאראס. הייתי רוצה לראות 'מכבי אירופאית' תחת אוברדוביץ'. זה יכול להיות משהו חדש ושונה עבור הכדורסל".
***
בחורף הקרוב, לראשונה אחרי הרבה שנים, יוכל אוברדוביץ' לצאת לסקי - אהבה ישנה שלו.
"ז'ליקו אמר לי שהוא מאוד מתגעגע לזה", מספר החבר והעוזר איטודיס. חוץ מזה, "ז'ליקו נהנה מהזמן הפנוי שלו. הוא חי 20 ומשהו שנה תחת מערכת לחצים כבדה. הוא צריך את השנה הזו מחוץ למגרשים. גם לעצמו, גם למשפחה שלו, וגם ברמה המקצועית של הכדורסל - אני חושב שאחרי שאתה מקבל הזדמנות להסתכל על הענף מבחוץ, אתה חוזר עם רעיונות חדשים. כמובן שמבחינת אנרגיות השנה הזו תטעין אותו מחדש. הוא יחזור בקיץ עם הרבה כוח, ולאן שהוא ילך, הוא ישקיע את כולו".
הידיד סאריץ' שוחח גם הוא עם אוברדוביץ' החופשי. "הוא נשמע לי רגיל. הוא לא איזה ילד שסיים בית ספר. הוא מנצל את הזמן כדי לנוח, להתאושש מהשנים בפנאתינייקוס ונותן תשומת לב למשפחה. אני מאמין שיחזור לאמן בקיץ הבא, אבל יישאר באירופה".
בינתיים, למגרשים הוא משתדל שלא להופיע - בייחוד לא למשחקי פנאתינייקוס.
"אוברדוביץ' יודע שאם הוא יגיע לאחד המשחקים של פאו, מיד תיפתח מהומה", אומר אריס בארקאס. "פאו לא נראית טוב בינתיים, וכולם יחשבו שהוא חושב לחזור במקום המאמן הנוכחי, ארגיריס פדולאקיס. אני לא חושב שזה הכיוון שלו. הוא לא רוצה לעורר מהומות ולא רוצה שהקהל יתחיל לקרוא בשם שלו, ושההנהלה וכולם ירגישו לא נעים. הוא מחכה בסבלנות לראות מה קורה. אחרי 30 שנה הוא נהנה מהסיטואציה הנוכחית, בלי מחויבות וחרדה. הוא צבר כמאמן הרבה מאוד כסף ויכול להרשות לעצמו לחיות בינתיים בלי כדורסל. הוא מתגעגע למשחק, בלי ספק, אבל מחפש את הסיטואציה הנכונה. כולם חושבים שבקיץ הבא הוא חוזר, אבל אני חושב שהוא יכול להחליט להישאר בחוץ עוד עונה או שתיים. בינתיים הוא לא סובל".
הערב ביורוליג: צסק"א פוגשת את ברצלונה
מחר ביורוליג: פנאתינייקוס - חימקי מוסקבה
ohad@walla.net.il