פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יכול להיות פה שמח: על פתיחת האיצטדיון בנתניה

        האווירה באיצטדיון החדש בנתניה גרמה לאורן יוסיפוביץ לפנטז על ליגה עם קהל אמיתי, ואפילו להתעניין במעלליו של פטקוביץ’

        יכול להיות פה שמח: על פתיחת האיצטדיון בנתניה

        ועדת ביקורת

        דרכי גישה וחניות: איטס א לייב, א לייב. האיצטדיון החדש בנתניה התמרק, הסתרק ופתח שעריו לציבור הרחב. החניה בקרבת המתקן המדהים עדיין לא יכולה להכיל משחק סולד אאוט, אבל ברוב העונה זה אמור להספיק. גם הפקקים לא הורגשו עד לקרבת המגרש. לסיכום: בשביל ערב בכורה, הציון עובר.

        קופות: 40 נוער/חייל, 80 מבוגר.

        כמה המשחק שווה באמת: איצטדיון חדש, משחק קצבי, ניצחון ביתי. שווה 80, בהחלט שווה.

        קהל מכבי נתניה: תחנונים, מר בלדב, גברת ראש העיר, אדון עולם (לא בסדר הזה). מנפו את העסק. ערב ראשון, ניצחון ראשון באחוזה פנטסטית. מהיום בבוקר, מנויים זולים לכל דורש. אלפים, ואין כאן הגזמה, אלפים יגיעו. לכל משחק. אפילו מול רמת השרון. לגבי אמש, התפאורה היתה נהדרת ולמרות שקט יחסי בשלבים ארוכים מדי של המשחק, כשצריך – החבר'ה נתנו עבודה. ציון: 7

        קהל הפועל תל אביב: מהירים יותר מטב"ח, תכליתיים יותר ממרעי וקשוחים יותר מחוטבא. מזוכיסטיים, מכורים לכאב, צורחים חזק יותר ככל שקשה יותר. הופעה מדהימה של האדומים, אנטיתזה לאלו שעל הדשא. ציון: 8

        הרגע של המשחק: בדקה ה-70 שני אנשים עשו טעויות נוראיות. חוטבא, שאיבד כדור פשוט לחטיב, ותבריזי, שמשום מה ראה עבירה של פטקוביץ' על גבול ה-16. לזכותו של תבריזי ייאמר שזו טעות ראייה, בניגוד לחוטבא – שפשוט התרשל. לזכותו של חטיב ייאמר ה-1:2 של מכבי נתניה.

        המספר הנוסף: 2007. חמש שנים עברו מאז שהפועל תל אביב הפסידה בשלושה משחקי חוץ רצופים. אז זה היה מול סכנין, מכבי פתח תקוה ומכבי חיפה. השנה זה מול רמת השרון, בית"ר ירושלים ומכבי נתניה (dribblist.com).

        ראש עיריית נתניה מרים פיירברג עם שרת הספורט לימור לבנת (יח"צ , רן אליהו)
        חייבים למנף את העסק. פייברג (צילום: רן אליהו)

        מעשה שהיה, כך היה

        אי שם, מעבר לאופק, ימינה אחרי רמי לוי סניף השקמה, שוכן לו הארמון החדש של מכבי נתניה. אל תזלזלו, פנינה אמיתית. הקרבנל התחיל כבר בחוץ. בובות מתנפחות, מוסיקה רועשת, הרגיש כמו חתונה שאתם רוצים להיות בה. רק מה, איך נכנסים? המוני אוהדים אובדי עצות. הכרטיס אומר כניסה 1B בשער 1A. ואיפה זה D1 ולמה 2C זה בכלל מפה? אתה שואל שוטר איפה זה, ורואה אותו מחשב בראש, עושה חילוק ארוך עם שארית. נתניה, תירגעו, הצלחתם, נראה אחלה. בואו נחזור לעברית.

        נכנסים ליציע, מקבלים את הנוף לפנים. ממול - טריבונה שלמה בצהוב שחור. "גם בשבוע שעבר זה היה ככה", אוהד הפועל נזכר בבית"ר, ומוסיף הקנטה: "אבל אלה זבובים לעומתם". הכל יפה ומתוקתק, אתה מחזיק את הקליפות של הגרעינים ביד, חס וחלילה ללכלך את הבית. פנסים בצבעים מתחלפים, מופע מחצית של נערות רוקדות נה-נה-נה-נה-נה-נה-נה-נתניה ושלטי פרסומת של "תודה לך מרים". ראש העיר פרייברג התכבדה לחתוך את הסרט, ובברכת "יאללה לאליפות" הוציאה מהקשרן את השאיפות של טל בנין.

        38 דקות לא קרה יותר מדי, מבחינת נתניה. ואז התקפה יפהפיה של דאבל-פסים בצהוב, והקהל סוף סוף מוציא את עצמו מהניילון. וגם בשער של אחמד סבע. ובמחצית. ובשער של עלי חטיב. ובסיום. עוד כמה משחקים כאלה, ואפילו יפתחו פה מחדש גאוות יחידה. ואז, עוד כמה שנים, אולי הוד מרימותה תוכל באמת לדבר על אליפויות. כי הכל יעבור פה דרך המתקנים. לבית כזה יבוא קהל, לא כמו לקופסה המתפוררת או לרמת גן הנבזי. ואז, כשהמושבה תחזור לליגת העל, ויהיה מקדש בבאר שבע, ואיצטדיון הפאר בחיפה ייכנס למחזור, וכמובן בלומפילד וטדי, ופתאום יכול להיות פה שמח. כמעט בכל משחק, כמעט בכל שבוע.

        אתמול, בנתניה, היה שמח. טל בנין חגג וסימן לקהל "זה בזכותכם", ובחדר ההלבשה המים נשפכו כמו מים. סבע יצא מלווה בחטיב ודאג להשוויץ: "אם לא עלי, בחיים לא הייתי נותן לשחקן אחר לבעוט את הבעיטה החופשית". קובי דג'אני, נוצץ כיהלום, התכונן לחגיגות יום ההולדת. אתמול הוא קיבל לפחות שתי מתנות. מזל טוב, נתניה. תתחדשי.

        שחקני נתניה חוגגים עם אחמד סבע (שני משמאל) (מגד גוזני)
        פירגון לכבוד הבית החדש. סבע חוגג (צילום: מגד גוזני)

        ***

        נישאר בתחום המתנות. בשבוע שעבר, בחתונת הבן של מאמן השוערים יום טוב טליאס, ניגש אפולה אדל ליוסי אבוקסיס. "מצטער, קואץ'", אמר השוער, "לא הייתי צריך לקבל את הגולים שקיבלתי בטדי". זה אדל. תדברו איתו, תשאלו חברים לקבוצה, תשאלו אוהדים. אישיות. אתמול ניגש אפולה אדל לעמדת הראיונות. הלחי רטטה, על סף פרקוסים. ואז הוא אמר חרא. אפשר לכעוס עליו שאמר זאת, אפשר להעניש, וכנראה גם יעשו זאת. אבל כשזר כזה מדבר, אפשר גם להקשיב לו. זה היה שבוע טעון, בלשון המעטה. אנשים לא מפוקסים ממשיכים לדבר על בננות – מאז רצח קנדי לא היה כזה סרטון מפליל – אבל הפועל תל אביב קיבלה לא מעט אבק לפנים.

        במקרה של אפולה, והפועל, הכל גלש. ההרחקה של תמוז מטדי ומהדרבי, הפנדל שלא נשרק אתמול, הפאול בדקה ה-70 שכן. התקדימים בהרחקת דמארי (צילום סטילס של אוהד) וידין (דוח משטרה), וההשעיות הארוכות של ידין וטועמה על אירועי הדרבי. אנשים קוראים להפועל תל אביב "קבוצה בכיינית", ולפחות לפי ההתנהגות לאחר המשחק בטדי, יכול להיות שהם צודקים. אבל השופטים לא מתנהגים להפועל כאל קבוצה בכיינית. הם פשוט מתנהגים אליה כקבוצה קטנה. וזה עלבון הרבה יותר גדול.

        בחזרה לאדל. הוא קרא גם לתבריזי חרא, אבל תבריזי הוא שופט טוב שאתמול, כנראה, מעד קלות. אם אדל היה יכול, הוא היה משתמש במילים הרבה יותר מסריחות מחרא כדי לתאר את ההגנה שלו. כשהשעון הראה אתמול 46:51, במחצית הראשונה, שומוביץ' הצהוב רץ על הקו. האדומים כבר בטח חשבו על הדרינק במחצית, והמגן הנתנייתי פשוט שיגר פס לאמצע. בדיוק כמו זה שהגיע אל עזריאל ביום שני בטדי. בדיוק כמו זה שאבוקסיס הזהיר ממנו כל השבוע. ברחבה, חופשי ומאושר, היה אחמד סבע. באדיר, חיימוביץ' וחוטבא היו באיזור, אבל רק באיזור. סבע, שדקות לפני כן עשה את אדל גיבור, לא נכשל הפעם. רק אתמול נכתב פה על המשבר של חלוץ נתניה. לא עוד. בדיוק כמו עזריאל בשבוע שעבר, בדיוק כמו חטיב כחצי שעה מאוחר יותר. הפועל תל אביב, תמיד כאן כדי ללטף לך את האגו. בית"ר בפתיחת עונה רעה? הנה הפועל. נתניה לא ניצחה שלושה מחזורים? הנה הפועל. תגידו, אתם עושים גם בר מצוות?

        אפולה אדל שוער הפועל תל אביב (מגד גוזני)
        היה משתמש במילים הרבה יותר מסריחות מחרא כדי לתאר את ההגנה שלו. אדל (צילום: מגד גוזני)

        ***

        "אבא, מי זה בשמאל?".

        "נראה לי אנטבי".

        "לא, זה לא הוא".

        "אז דנין?".

        "לא! זה לא דנין!".

        כשהילד ממש התעצבן, האבא שאל את האוהד שמשמאלו. האוהד ענה. "פטקוביץ'?", האב התפלא כמו הילד. "זה פטקוביץ'?!".

        כדי להעצים את ההזיה סביב הפועל תל אביב העונה, מגן שמאלי/בלם שחתם ב-3 בספטמבר ומאז שיחק רק באימונים מסויימים, קונה את מקומו בקדמת הרוטציה. אז ערכנו אחריו מעקב סקאוטינג הדוק, לכו תדעו מתי תראו אותו שוב. לאספנים:

        דקה 7 – מרחיק כדור בנגיחה ומקבל מחמאות ביציע האדום.

        דקה 12 – יוצא לנבדל יחיד וכמעט עולה להפועל בשער.

        דקה 37 – עוד חור. דג'מבה דג'מבה צועק עליו.

        דקה 41 – נופל ברחבה. שלו. למזלו, סרג' לופו החמיץ ברשלנות.

        דקה 52 – מתבלבל ברגליים, בועט, פוגע בעצמו ומשם לחוץ.

        דקה 58 – בעיטה חופשית ממצב קורץ. פטקוביץ' (באמת) בועט גבוה. עד ראייה מסר שחנן ממן לא האמין שפטקוביץ' אכן היה זה שאמור לבעוט.

        דקה 70 – שולח יד שמאל קדימה, תבריזי שורק לעבירה, חטיב מנצח.

        בדקה ה-77, כאילו לא צחקנו מספיק, אבוקסיס פתח את הפריזר, הזיז את הצ'וקולד-צ'יפס והוציא משם את קוטיניו. פעמיים הברזילאי ניסה למסור לאגפים – פעמיים זה עף גבוה והחוצה. בעיטה אחת לשער הוא הוציא – גם גבוה. לא ברור מה גרם לאבוקסיס להכניס את היד כל כך עמוק לתהומות הנשייה ולהלביש את שני החבר'ה האלה. דבר אחד ברור – גם כשהקרח מפשיר, החלודה נשארת.

        ניקולה פטקוביץ', שחקן הפועל תל אביב, באימון לקראת המשחק בליגה האירופית מול אתלטיקו מדריד (מגד גוזני)
        הוריד במפתיע את האימונית. פטקוביץ' (צילום: מגד גוזני)

        ***

        ורמוט, תמוז, טב"ח, אולי גם אדל. שני הפסדים רצופים, מוראל ברצפה, נסיעת מטרד לצ'כיה בליגה האירופית, חזרה בשישי, משחק עונה בראשון. הפועל תל אביב לא יכולה היתה להגיע לדרבי במצב גרוע יותר. בלי ספק, חדשות נוראיות למכבי תל אביב.

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
        מייל: orenjos@walla.co.il

        צפו בנתניה חוגגת עם 1:2 על הפועל תל אביב

        לפני המשחק בנתניה: בעיות חניה, פקקים ותורים

        טל בנין חגג בסיום: "סימנו את הטריטוריה שלנו"

        אפולה אדל האשים: "כל השופטים פה הם חרא"