שימו לב לטבלת הליגה הקפריסאית לאחר שבעה מחזורים. אנורתוזיס של רוני לוי, ברק יצחקי שמתחיל להיכנס לעניינים ומשה אוחיון במקום השני ואילו א.א.ק לרנקה המפתיעה של רן בן שמעון במקום השלישי כשרק הפרש שערים מפריד בינן לבין המוליכה אפואל ניקוסיה שגם לה 19 נקודות. מסיבה לא ברורה, הנטייה בישראל היא לזלזל ולהפגין בוז כלפי הליגה באי השכן על שגריריה הרבים, אבל דווקא בקפריסין יש הרבה כבוד למאמן והכדורגלן הישראלי. לוי ובן שמעון זוכים להערכה עצומה וגם לשחקנים עצמם יש שם טוב. אז מה יש בליגה הקפריסאית והאם היא מסוגלת לקדם שחקנים? המדור המראות ונחיתות מנסה לענות דרך הסיפור המדהים של השוער גיא חיימוב וגם שולח מבט לעבר הדעיכה בקריירה של ערן זהבי.
ממריא: גיא חיימוב (א.א.ק לרנקה)
פעמיים בלבד ב-11 השנים האחרונות הצליחה א.א.ק לרנקה לחזור עם ניצחון מהמגרש הקשהשל אתניקוס אכנאס. אתמול (ראשון) זה קרה בפעם השלישית וגיבור המשחק היה השוער חיימוב. הקרואטי אנטון פאליץ' כבש לקבוצה של בן שמעון בדקה ה-45 ולקראת סיום המשחק, השוער הישראלי נכנס לפעולה. המארחים לחצו על הדוושה, אבל חיימוב ביום מדהים סיפק ארבע הצלות ושמר על ה-0:1 ועל הפתיחה המרשימה שלו ושל הקבוצה.
"הוא פשוט מדהים. אתה לא מבין איזה הצגה הוא נתן במשחק הזה", סיפר עיתונאי קפריסאי. גם בן שמעון לא היה יכול להתעלם מהשוער שלו במסיבת העיתונאים ואמר: בשניים או שלושה מקרים במהלך המשחק איבדנו ביטחון, אבל הראינו שיש לנו שוער טוב מאוד".
אחרי שבעה מחזורים, חיימוב מסתכל בגאווה על הספרה "אפס" במאזן הספיגות של קבוצתו וזהו נתון שאין לו אח ורע בשום מקום ביבשת. התקשורת הקפריסאית פשוט בטירוף מהסיפור הזה, האתרים מלאים בסטטיסטיקות ומחמאות וכולם תוהים: מתי חיימוב ייעצר והאם הוא יצליח לשבור את שיא הליגה המקומית. אחד האתרים אף בדק ומצא ששער הליגה האחרון שספג השוער היה בחודש מאי. הכובש: פיני בלילי, אקס בני יהודה וכיום בעירוני בת ים מליגה א'.
חיימוב שמע בוודאי לאחרונה הרבה מאוד פעמים את השם מתיאס דגרה. מדובר בשוער הארגנטינאי של א.א.ל לימסול שאשתקד, בעונת הבכורה שלו באי, ספג שער ראשון במחזור השמיני וקבע שיא של 701 דקות ללא ספיגה בפתיחת העונה עד שנכנע לשער של חלוץ אומוניה, פרדי. כלומר, חיימוב צריך לשמור 72 דקות על שער נקי במשחק הליגה הבא כדי לשבור את השיא ולו דווקא מחכה משחק מול פאפוס מהתחתית. אגב, דגרה ולימסול המשיכו את פתיחת העונה הסנסציונית לאליפות כך שלחיימוב בהחלט יש לאן לשאוף.
בדירוג המדינות של אופ"א לשנת 2012 (שנקבע על פי הישגי הקבוצות במפעלים האירופיים בחמש השנים האחרונות) דורגה קפריסין במקום ה-16, אחד מעל ישראל. בדירוג הנוכחי לשנת 2013 נותרה ישראל באותו מקום בעוד השכנה תופסת כרגע את המקום ה-13 מה שמקרב אותה מאוד לנציגה חמישית במפעלים תוך שנתיים. במבט כללי יותר, דווקא המסורת וההישגים נוטים לכיוון ישראל. ארבע פעמים הייתה לישראל נציגה בשלב הבתים של ליגת האלופות לעומת שלוש קפריסאיות. בגביע אופ"א/הליגה האירופית המאזן הוא 2:10 לטובתנו. להוציא הישגים חד פעמיים כמו ההעפלה של אפואל ניקוסיה לרבע גמר האלופות, הקבוצות הישראליות והקפריסאיות שוות פחות או יותר ברמתן הכללית והפוטנציאל שלהן כרגע עומד על לא הרבה יותר משלב הבתים.
ההבדל המרכזי בין הליגות נעוץ בזרים. בקפריסין אין הגבלה על שחקנים מתוך האיחוד האירופי ולכן הליגה מלאה בזרים שמצד אחד מעלים ואת הרמה ומצד שני פוגעים בשחקנים המקומיים. לקפריסין יש מעט שגרירים וזה בא לידי ביטוי בהישגים הדלים של הנבחרת. בישראל יש הגבלה על זרים והרבה שגרירים שלא משחקים, אבל האבסורד הוא ששחקנים מהדרג השני, כמו חיימוב, נאלצים לנדוד כי לא נמצא להם מקום בליגת העל. קשה לומר שהליגה הקפריסאית היא מקפצה לליגת בכירות יותר או שהיא קדימה משמעותית שחקן ישראלי כזה או אחר (אולי להוציא את יובל שפונגין), אבל זה רק מחזק את האבסורד.
חיימוב, 26, הוא דוגמה מצוינ. שנים הוא התייבש בליגה הלאומית לפני שבן שמעון נתן לו צ'אנס אמיתי ראשון בקרית שמונה. אותו בן שמעון היה גם זה שעשה לשוער סדרת חינוך וייבש אותו שבועות על הספסל לאחר שזה טען כי החלום שלו הוא לחזור למכבי תל אביב. בסך הכל, חיימוב שיחק 22 משחקי ליגה בקרית שמונה ו-18 נוספים בלבד אשתקד אצל הצהובים. כשג'ורדי קרויף ואוסקר גרסיה הגיעו לקרית שלום, הם שמו להם למטרה להחתים שוער זר בכיר. חיימוב, כדי להציל את הקריירה, נאלץ לנדוד.
גם הסיפור של אוהד לויטה דומה. רק לאחר שנדד להולנד, הוא זכה להערכה במדינתו וגם אחרי עונה סבירה בבאר שבע העדיפו להחתים שם שוער זר ולהראות לו את הדרך החוצה. הדפוס הזה לא כולל רק שוערים. בשנים האחרונות אפשר להיתקל בלא מעט שחקנים שיוצאים גם כי הם לא מקבלים צ'אנס או אופציות ראויות מקצועית וכלכלית לשחק בישראל. שחקנים צעירים מתייבשים על הספסל או נשלחים לגלות בליגה הלאומית. הרבה נעלמים ורק אלה שלוקחים החלטה אמיצה לצאת חוזרים לתודעה. כל עוד ליגת העל לא תמצא דרך לטפח ולהשאיר אצלה גם כישרונות מהדרג השני, הפער בינינו לבין קפריסין ימשיך לגדול.
נוחת: ערן זהבי
חמישה שגרירים ישראלים לא ראו העונה דקת משחק: דני בונדר (בעיות חוזיות מול וולגה), עמרי קנדה ופיראס מוגרבי (העברתם הושלמה סופית רק לפני מספר שבועות) ורועי דיין (פציעה בגב). החמישי הוא ערן זהבי והמקרה שלו הוא המדאיג מכולם. נכון, גם זהבי סבל מפציעה ארוכה בברך ורק לפני מספר שבועות חזר לאימונים מלאים לאחר תהליך החלמה ארוך של למעלה מחודשיים. כעת, הוא צריך לפלס את דרכו ברוטציה וזו משימה בהחלט לא פשוטה.
עונת הבכורה של זהבי בפאלרמו ידעה עליות ומורדות. הוא פתח נהדר, אחר כך נפצע וכשחזר, סבל מחילופי המאמנים ושיחק מעט מאוד בחלק השני של העונה בו הידרדרה הקבוצה לתחתית. בסך הכל היו לו 20 הופעות בסריה A (11 בהרכב) ושני שערים. מספרים בהחלט סבירים. לקראת תום העונה, נפגש עם הנשיא מאוריציו זמפאריני וביקש לצאת לעונת השאלה כדי לקבל דקות משחק. הנשיא, שמעריך מאוד את הקשר הישראלי ובונה על הפוטנציאל שלו, הסכים.
קייבו רצתה מאוד לצרף את זהבי בקיץ, כשזמפאריני התעקש אך ורק על השאלה ולא מכירת 50 אחוז מהכרטיס. הקשר היה אמור להיות חלק מעסקה בה תרכוש פאלרמו את קשר נבחרת ארצות הברית, מייקל בראדלי. אלא שהאחרון חתם בסופו של דבר ברומא. גם אטאלנטה הביעה עניין לכלול את זהבי בעסקת חליפין שלא יצאה אל הפועל ובכל מקרה, הפציעה הקשה בברך טרפה את כל הקלפים.
במקביל, הבין זהבי מהר מאוד כי הוא לא בתכניות של המאמן ג'וזפה סאנינו שהביא על אותה עמדה את פרנקו בריינצה הוותיק. באחד האימונים טרם הפציעה שאל הישראלי את מאמנו שאלה טקטית וזה ענה: "שאל מישהו שיודע". זהבי, אגב, שאל את אותו בריינצה. סאנינו אמנם פוטר, אבל מחליפו ג'אן פיירו גספריני עדיין לא סומך ולא מספיק מכיר את הישראלי: "זהבי? הוא נעדר תקופה ארוכה ועכשיו הוא חזר. יש לו כמה תכונות שיכולות להיות חשובות כמו הבעיטה ממרחק ונראה בעתיד אם הוא יוכל להשתלב", אמר בסוף השבוע.
כרגע זהבי נראה רחוק מחזרה לרוטציה, אבל אולי לאור הפתיחה המזעזעת של פאלרמו, הזמן הזה יתקצר במעט. הרוסאנרו השיגו שבע נקודות בתשעה משחקי ליגה וכבשו שישה שערים בלבד - המאזן הנמוך בליגה. שום דבר לא מצליח להתחבר בקבוצה וכשזהבי ייכנס לעניינים וירשים את גספריני באימונים, הצ'אנס אמור להגיע בשלב כזה או אחר.
כאן נכנסת לתמונה שאלת הזמן. המנטרה השחוקה חוזרת על עצמה במדור ובכלל בשיח סביב נושא השגרירים שוב ושוב. אין תחליף לדקות משחק וזה בדיוק ההבדל בין תומר חמד ועדן בן בסט לאיתי שכטר ובן שהר. זהבי לא זומן עד כה לנבחרת בקמפיין הנוכחי בגלל הפציעה, אבל אם הוא לא יקבל דקות משמעותיות בפאלרמו עד מרץ, הוא לא יהיה בסגל גם למשחקים הקריטיים מול פורטוגל וצפון אירלנד וכידוע, בעמדות הקישור יש לאלי גוטמן דווקא מבחר גדול של אופציות של שחקנים שמשחקים.
לכן, נקודת הזמן הקריטית מבחינת זהבי היא ינואר (טורינו הוזכרה כאופציה). אם דברים לא יזוזו לכיוון החיובי עד אז, הוא יצטרך לדרוש לעזוב לפחות בהשאלה עד תום העונה, גם אם לקבוצת תחתית באיטליה שנאבקת נגד הירידה והוא חייב ללמוד את הלקח שלומדים חבריו לשעבר מהפועל תל אביב ורמוט, שכטר ושהר. זהבי הוא אחד השגרירים המבטיחים של ישראל, שחקן שבנה את עצמו לאט ובעבודה קשה, מקצוען אמיתי שהגיע לאירופה בזכות והוכיח שיש לו מה למכור גם ברמות הגבוהות. חבל יהיה לראות אותו שורף לעצמו עונה.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שני שערים (לירן כהן וידין זריס) ושני בישולים (מאור מליקסון וברק יצחקי).
מוכנים לפורטוגל: דודו אוואט, תומר חמד, ביברס נאתכו ויובל שפונגין הם שחקני הנבחרת היחידים שהשלימו 90 דקות. מאור מליקסון (68), ליאור רפאלוב, בירם כיאל ויוסי בניון (45) פתחו בהרכב.
מתאוששים: מוחמד גדיר חזר למגרשים אחרי פציעה של חודשיים. גם גיא אסולין החלים מהפציעה בכתף ושב לשחק בסנטאנדר.
צל"ש השבוע: אליניב ברדה, שבשנה האחרונה מתמודד עם פציעות חוזרות ונשנות, עלה מהספסל וניצח לגנק את המשחק מול ספורטינג ליסבון בליגה האירופית.
ביזאר השבוע: בירם כיאל, ששיחק רבע שעה בברצלונה, החליף חולצה עם טיאגו אלקנטרה, שכלל לא נכלל בסגל.
שימו לב ש: סטנדרד ליאז' וגנט פיטרו בשבוע שעבר מאמן בשל תוצאות רעות בליגה. אחרי המהלך, ארבעת הישראלים שבשתי הקבוצות שיחקו יחד שתי דקות במהלך סוף השבוע.