זו השנה השישית ברציפות שלישראל יש נציגות במפעל היוקרתי ביבשת - ליגת האלופות. אחרי יוסי בניון, ביברס נאתכו, אליניב ברדה, מכבי חיפה והפועל תל אביב, השנה מדובר בבירם כיאל. מחר (שלישי, 20:45) עשוי הקשר לערוך את הופעת הבכורה שלו במפעל העונה כשסלטיק המפתיעה תתארח אצל ברצלונה בקאמפ נואו. ערב המשחק, הקשר מתארח במדור ומדבר על חוסר המזל, הפציעות והחיים בליגה ללא ריינג'רס. בפינת הנחיתות, נבדוק איך נראים החיים של משה אוחיון בפסגת הליגת הקפריסאית.
ממריא: בירם כיאל (סלטיק)
כיאל נמצא בעיצומה של השנה השלישית בסלטיק והקריירה האירופית שלו מרשימה במיוחד לא העובדה שהוא סבל מחוסר מזל משווע בכל הקשור לפציעות. הוא החמיץ כמעט מחצית ממשחקי הליגה בשנתיים האחרונות וגם העונה הנוכחית נפתחה עם פציעה בקרסול במשחק מוקדמות ליגת האלופות שהובילה להיעדרות בת חודש. בשבת, ב-0:5 המרשים של סלטיק על סנט מירן, השלים הישראלי 90 דקות ליגה לראשונה מאז חודש דצמבר.
"אני מאוד שמח לחזור לשחק וליהנות מכדורגל", מספר הקשר לוואלה! ספורט. "אני מרגיש טוב מאוד, הפציעה מאחוריי, שיחקתי 90 דקות והצלחתי לעזור לקבוצה לנצח. נהניתי מכל רגע וכל דקה ואני מקווה שאמשיך ליהנות. מאז שהגעתי לסלטיק עברתי ניתוח בקע, פציעה בבטן, בקרסול, שברתי את היד ואת האף ואלה דברים מוזרים שקורים לשחקן כדורגל בתקופה כל כך קצרה. לשמחתי, אני חזק ומצליח להתמודד. זה חלק מהמקצוע. היום אני שמח להגיד שאני נהנה ורוצה לחזור לכושר. אף אחד לא אוהב להיות פצוע ולהיעצר מבחינת כדורגל, אבל זה חלק מהמקצוע שבחרתי".
למרות כל העצירות, מעמדו המקצועי של כיאל בסלטיק נשאר חזק והוא זוכה להערכה עצומה, אולי אפילו גדולה יותר ממה שהוא מקבל בישראל. תוך זמן קצר הפך כיאל לאחד משחקני המפתח בקבוצה וכבש את האוהדים. גם כשהוא נותר מחוץ למגרשים לתקופה ארוכה, הקשר חזר במהרה להרכב כשהחלים ומעמדו המקצועי לא התערער ולו במעט. למשל, במחזור האחרון של העונה שעברה, הכניס ניל לנון את כיאל כמחליף כדי לתת לו לטעום מחגיגות האליפות. הקהל המקומי קם והריע לישראלי ולנון אמר בסיום: "רציתי לתת לשחקנים שתרמו תרומה כל כך גדולה הזדמנות לשחק. בירם שחקן גדול בשבילנו ולולא הפציעה, הוא היה משחק הרבה יותר".
העונה, כיאל מקווה להישאר בריא לתקופה ארוכה ולסחוף את סלטיק לעוד תארים. היריבה הגדולה, ריינג'רס, אמנם פשטה רגל ונזרקה מהליגה, אבל הקשר לא מקל ראש: "אנחנו בינתיים עומדים בכל היעדים: להיות ליגת האלופות, להוביל את הליגה ולהיות פקטור משמעותי בכל המסגרות. אנחנו לא מתייחסים לאיפה ומתי נשחק נגד ריינג'רס. יש לנו את היעדים שלנו ואנחנו רוצים לעשות הכי טוב שיש. אנחנו לא מתעסקים במה שוקרה במועדונים אחרים. ריינג'רס? נכון להגיד שזה השפיע על הכדורגל הסקוטי, אבל אנחנו מתמקדים במטרות שלנו".
סלטיק שבה העונה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר היעדרות בת ארבע שנים ופתחה נהדר עם 0:0 ביתי מול בנפיקה ו-2:3 בחוץ על ספרטק מוסקבה. בשלישי, כיאל והחברים יוצאים למשחק חוץ מול ברצלונה והקשר עשוי לערוך בכורה מחודשת במפעל בו שיחק עם מכבי חיפה לפני שלוש שנים.
"זה חלום של כל שחקן לשחק נגד הקבוצה הטובה בעולם", טוען כיאל. "לא הולך להיות קל, אבל אנחנו רוצים ליהנות מהרגע וחושבים איך בדיוק נעשה את העבודה כדי לצאת עם תצואה טובה ולתת משחק טוב. לשחק בצ'מפיונס ולשחק נגד ברצלונה זה משהו גדול. אני לא רוצה להישמע שחצן כי אנחנו הולכים לשחק נגד הקבוצה הטובה בעולם ויש לנו הרבה כבוד אליה. אנחנו מתרגשים להיות במעמד ומבינים את גודלו. אנחנו רוצים ליהנות, אבל גם מקצוענים ויודעים שזה משחק חשוב. אם נצליח להוציא תיקו מפתיע או אפילו ניצחון, זה יעזור לנו בבית אחרי הניצחון הגדול על ספרטק".
"אני כולי דרוך ומוכן לקראת המשחק. תמיד אמרתי שהמטרה היא לשחק עם סלטיק בליגת האלופות. החזרנו את ליגת האלופות לסלטיק פארק אחרי ארבע שנים ועכשיו אני מחכה לדקה הראשונה במפעל", ממשיך הקשר ומתייחס לשאלה כיצד הוא מתכונן לכוכבי ברצלונה: "מסי, צ'אבי, אנייסטה, פברגאס, בוסקטס, אלה השחקנים הטובים בעולם זה חוויה בפני עצמה לשחק נגדם אתה רוצה להוכיח שמגיע לך לשחק ברמות הגבהוהות של הכדורגל העולמי. אנחנו מגיעים לברצלונה וכולנו רוצים להוכיח שאנחנו ברמה הזו".
גם הקיץ, כמו בעונות הקודמות, נקשר שמו של כיאל במעבר אפשרי לפרמיירליג האנגלית - מעבר שאולי כבר היה יוצא לפועל אם לא הפציעות המרובות. עבור כיאל, הופעה טובה בברצלונה, בבמה המרכזית של הכדורגל האירופי, יכולה להיות שווה לא מעט. חזרה לתודעה וההכרה שמדובר באחד השגרירים המוצלחים והבכירים של ישראל וגם לפנקסי הסקאוטים השונים. אם כיאל יסיים את העונה בריא ובהרכב ויעזור לסלטיק להיראות טוב בליגה ובאירופה, אין סיבה שבעונה הבאה הוא לא יתקדם לליגה בכירה יותר.
נוחת: משה אוחיון (אנורתוזיס)
חלק לא קטן מגל העזיבה ההמונית לאירופה בשנים האחרונות כולל שחקנים שיצאו מסיבות כלכליות נטו. אוחיון הוא אחד מהם. בקיץ שעבר, אוחיון החליט לנדוד מעבר לים. הוא קיבל חוזה נהדר בלגיה ורשה, אבל מיעט לשחק ושוחרר, המשיך ללוצרן השוויצרית וגם שם ראה מעט דשא ובסך הכל היו לו 13 הופעות בשתי הקבוצות יחד. בקיץ נראה היה כי אוחיון בדרך חזרה לבית החם באשדוד, אבל ברגע האחרון הוא ביצע פניית פרסה וחתם באנורתוזיס של רוני לוי. אלא שגם שם, הוא רואה בעיקר את הספסל.
64 דקות בלבד (בארבע הופעות שונות כמחליף) שיחק העונה אוחיון במסגרת הליגה הקפריסאית. היו לו עוד כמה הופעות במסגרת מוקדמות הליגה האירופית והפעם היחידה שפתח הייתה במפלה הביתית הגדולה 3:0 מול דילה גורי הגיאורגית, במשחק שסיים לאנורתוזיס את העונה האירופית. הקבוצה של רוני לוי מוליכה בינתיים את הטבלה ונראית נהדר, מה שמקשה על אוחיון לפלס את דרכו להרכב.
ההתעקשות של אוחיון על אירופה לא לגמרי ברורה. מעבר לרווח בפן הכלכלי, אוחיון פוגע לעצמו מקצועית בקריירה. הרצון לשדרוג מובן, אבל קשה לראות שחקן כל כך מוכשר שמוותר בקלות על דקות משחק. דווקא בתקופה האחרונה הבינו לא מעט שחקנים שהדשא בליגת העל ירוק יותר מהספסל באירופה. גם אלי גוטמן הבין את זה ולכן שגרירים שלא משחקים בקבוצות, לא זומנו לנבחרת. לעומתם, שחקנים כמו מהראן ראדי (30) שפורחים בליגה דווקא כן מצאו את מקומם. לאוחיון, שרק לפני שנה וחצי כבש 17 שערי ליגה באשדוד, היה יותר קל לחזור לעניינים דרך הליגה הישראלית.
אוחיון כבר בן 29 וצריך להודות על האמת, בקדנציה הנוכחית שלו באירופה, מדובר ביותר חוויה ושדרוג בשכר מאשר הזדמנות לפרוץ קדימה. מאז עזב את אשדוד אוחיון לא הוכיח שהוא יכול להשתלב כשחקן מוביל בקבוצות צמרת בליגות מהדרג הבינוני. מצד שני, הוא עדיין בגיל שיש לו עוד שנים לתרום לרוב קבוצות ליגת העל ולכן אסור לו להעביר עוד שנה בלי לשחק. גם אם בשנה הזאת יש לו צ'אנס להשיג תואר ראשון בקריירה.
דווקא מה שקורה באשדוד העונה צריך להשפיע על אוחיון. העזיבה שלו איפשרה את הפריצות של חאתם עבד אלחמיד וניר ביטון ואולי גם מנעה מלחמות אגו עם דוד רביבו. המסקנה היא שבליגת העל יש חיים גם בלי השגרירים שעזבו. הליגה אולי נחלשה מעט, אבל מתפתח בה תהליך בריא של חילופי דורות ושילוב צעירים לצד וותיקים. כלומר, עברו הימים בהם עצם המשחק באירופה הקנה לשחקן מעמד אחר. התחרות קשה ולכן אוחיון צריך להבין שכדי לפרוח מחדש, הוא צריך לחזור לשחק גם במחיר של חזרה הביתה.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שער אחד (ניסו קפילוטו בפנדל) ובישול אחד (יוסי בניון).
מוכנים לפורטוגל: עדן בן בסט, יוסי בניון, בירם כיאל, מאור מליקסון וביברס נאתכו הם שחקני סגל הנבחרת היחידים שהשלימו 90 דקות. יובל שפונגין (88) וליאור רפאלוב (61) פתחו בהרכב.
מתאוששים: אליניב ברדה וליאור רפאלוב החלימו מפציעות ושבו למגרשים. דקות נדירות גם לבן שהר בהרטה. ערן זהבי חזר לסגל פאלרמו, אך לא שותף.
צל"ש השבוע: יוסי בניון שם את הנבחרת מאחוריו, עלה לראשונה בהרכב ווסטהאם והשלים משחק מצוין עם בישול נהדר. אלי גוטמן ישנה את דעתו?
ביזאר השבוע: ניסו קפילוטו הפך לפנדליסט הקבוע של אלקי לרנקה ובכלל, הייתם מהמרים שדווקא הוא יהיה הכובש היחיד של השגרירים בסוף השבוע?
שימו לב ש: השיא הקפריסאי לאי ספיגת שערים מפתיחת העונה עומד על 701 דקות. גיא חיימוב כבר נמצא ב-540.