צפו במכבי תל אביב מתכוננת למפגש עם הפועל ירושלים
מילט פלאסיו. ג'ומיין ג'ונס. קרייג סמית'. ג'וליאן רייט. ווילי וורן. זו רשימה חלקית בלבד של חמישה מתוך עשרת השחקנים שישחקו העונה בליגת העל ובאמתחתם גם עונה אחת לפחות ב-NBA. רבים ומגוונים הם החוליים של הכדורסל הישראלי, והשחקנים הזרים לא יהיו אלה שיקימו אותו לתחייה, אך אם יש מקום לאופטימיות זהירה מהעונה הקרובה, שתצא לדרך היום (ראשון), אחת הסיבות לבטח תהיה קשורה בהם. נדמה כי מזה שנים רבות לא נפתחה עונה עם שחקנים זרים מסקרנים רבים כל כך. אם בשנים האחרונות הרבו קבוצות הליגה להחתים שחקנים יוצאי קולג', שזה עתה החלו את הקריירה המקצוענית שלהם, הרי שבמהלך הקיץ הזה, לפחות, מגמה שכזו הייתה הרבה פחות גורפת.
על אף העובדה שליגת העל תציג גם העונה מגמה ישנה ומוכרת של שחקנים אמריקאים רבים בסגל, לצד מספר אפסי כמעט של שחקנים מהיבשת הישנה, נדמה כי הקבוצות הישראליות פתחו את שעריהם גם בפני שווקים אחרים. גם אם לא מדובר במגמה של ממש, מספר שחקנים הגיעו לישראל ללא כל ניסיון אירופאי דווקא ממדינות אחרות מיבשת אמריקה. הוחתמו שחקנים מהליגה המקסיקנית, האוסטרלית או הפורטו-ריקנית. אך יותר מכל, ובאופן פשטני למדי, נדמה כי ליגת העל קיבלה העונה זרים כישרוניים קצת יותר מכפי שהתרגלה. ג'וליאן רייט, בחירה מספר 13 בדראפט ה-NBA ב-2007 ושחקן שהתעתד להיות פורוורד בכיר מעבר לים התגלגל עד לראשון לציון. ג'ומיין ג'ונס, בעל רזומה מרשים למדי ב-NBA ואחד שכבר השתקע באיטליה, בחר בגיל 33 את הרצליה על פני קלוז'ר לקריירה בארץ המגף. ויש עוד דוגמואת נוספות. אם אכן ישנו שיפור שכזה, כיצד ומדוע קרה? האם מדובר בצירוף מקרים שלא יחזור על עצמו, או בבשורה אמיתית לכדורסל הישראלי?
עניין של סיטואציה
אחד הגורמים המשפיעים ביותר בקיץ האחרון על שוק השחקנים היה ללא ספק הירידה החדה בתקציבים של קבוצות רבות בספרד ואיטליה, כשמנגד, הקבוצות הרוסיות והטורקיות התחזקו משמעותית ומייצגות את התמורות בכדורסל האירופאי. המשבר הכלכלי גרם לכרסום מתמיד אצל קבוצות בכל אירופה כבר ב-2008, אך נדמה כי ההתפוררות הגיעה לשיא הקיץ, והשפיעה בצורה יוצאת דופן בעיקר על המועדונים הקטנים יותר, אלה שחסרים גב כלכלי חזק או מועדון כדורגל העומד מאחוריהם. בספרד, לדוגמא, חצי מהקבוצות בליגה ירדו לתקציב הנאמד בפחות משלושה מיליון יורו. גם הכדורסל היווני נמצא בשפל כבר זמן מה, מה שסלל את הדרך לישראל עבור עשרה שחקנים זרים שהגיעו משלושת אימפריות הכדורסל הללו.
"מעבר לעובדה שיש לנו מה להציע כקבוצה עם מסורת ידועה שמשתתפת ביורוקאפ, השוק האירופי נפל בצורה מאוד רצינית והייתה לזה השפעה חיובית עבורנו", מסביר מאמן ירושלים, שרון דרוקר, את החתמותיהם המפתיעות מעט של ג'ייקוב פולן וקרייג סמית'. "האיטלקיות נשארו כמעט מחוץ לתמונה, הספרדיות סובלות מאוד מהמצב במדינה. גם יוון, שהייתה פעם שוק מאוד אטרקטיבי עבור שחקנים אמריקאים, הפכה היום לפח זבל. כל זה ביחד מיצב אותנו במקום טוב בשוק, כי דווקא קבוצות הביניים נפגעו ונחלשו. אנחנו לא יכולים להתחרות עם התקציבים הגדולים באמת של קבוצות ביורוליג, אבל יכולים להתמודד על שחקנים טוב יותר מול קבוצות שבעבר הייתה להם עליונות ברורה עלינו".
כנגזרת מהקשיים הגדולים בקרב קבוצות ברחבי היבשת, הפכה השהות בהם כשחקן במקרים רבים מיד לסיוט מתמשך. מוסר תשלומים לקוי, עיכובים תדירים במשכורות, או כאלו שכלל אינן מועברות. כל אלו היו מנת חלקם של שחקנים זרים רבים, בעיקר בשנתיים האחרונות. על רקע ההתנהלות הזאת, הפכה דווקא ישראל ליעד מועדף. באיטליה ובעיקר בספרד, גם קבוצות מהמדרג הנמוך משלמות טוב יותר, אך ההתנהלות המסודרת יותר במקרים רבים במועדוני ליגת העל מהווה גם היא שיקול, שעשוי להיות מכריע.
"בסופו של יום, כמה שאוהבים לבכות פה על הליגה, זו אחת הליגות המסודרות ביותר מבחינה כלכלית", אומר הסקאוט הבינלאומי ירון ארבל. "משלמים פה באזור ה-100 אלף דולר לשחקן מרכזי. לפעמים קצת יותר. זו לגמרי מטרה נהדרת בשביל שחקנים וסוכנים. חצי מהליגות של איטליה וספרד בקשיים כלכליים וכבר שנתיים שלא תמיד משלמים שם, בטח שלא בזמן. ההבדל בין הליגה שלנו לאותם מקומות כבר לא תהומיים כמו שהיו פעם. בסך הכול שמרו פה על שפיות כל השנים. משלמים מסודר. הקבוצות ברובן מתנהלות כלכלית בצורה טובה מאד. אין סיבה ששחקנים טובים לא יגיעו לפה".
"אני מאוד מחזיק מהיכולת של המאמנים הישראלים בשוק השחקנים", מונה דרוקר גורם נוסף שיש לזקוף לזכות הקבוצות הישראליות. "כל הזמן גורמים מבחוץ מתייעצים איתנו ומבקשים את דעתנו על שחקנים. קשה מאוד להפיל אותנו בפח. אנחנו, בניגוד לאחרים, לא אוכלים לוקשים שמנסים למכור על שחקנים שהיו, למשל, מלכי הסלים בכל מיני מקומות, כי אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות. בגלל זה, כשהגיעה הזדמנות להחתים שחקנים טובים במחירים זולים, זה קרה".
דווקא סוכני השחקנים הפועלים בישראל מצננים את ההתלהבות: "אין כאן מגמה מתפתחת כלשהי. הגיעו העונה זרים מסקרנים יותר, זה נכון, אבל ברוב המקרים פשוט מדובר בצירוף מקרים", אומר הסוכן גיא הראל. הסוכן זאב גרוס, מוסיף: "שחקן כמו ג'וליאן רייט, לדוגמא, הגיע לראשון לציון בסביבות 170 אלף דולרים, סכום שבראשון לא הוציאו עידן ועידנים. אבל הבעיה היא שהם גם לא יוציאו סכום כזה שוב בקרוב, זה התאפשר רק בזכות הביי אאוט שהגיע ממכירת דרווין קיצ'ן לפנאתינייקוס".
מה שהיה, הוא שיהיה?
ויש גם את הצד השני של המטבע. ברבות השנים הפכה ליגת העל לכר נוח עבור שחקנים אמריקאים. ברמה המקצועית, רמת החשיפה גבוהה יחסית, סגנון המשחק מבליט היטב יכולות אישיות והמשכורת, כאמור, קבועה ויציבה. גם מבחינת אישית, ההיצע הרחב של מקומות הבילוי, כמו גם הכמות הגבוהה יחסית של דוברי אנגלית הפכה את הליגה בישראל למקום אולטימטיבי לזר המתחיל באירופה. אך למרות זאת, ועל אף מפת הכלכלית החדשה בכדורסל האירופאי, בישראל לא מצליחים לשמור על הזרים המצליחים בליגה, כפי שתעיד מצוין עונת המלפפונים האחרונה: כמעט ולא נותר זכר לשלל הזרים שבלטו בליגת העל אשתקד.
דרווין קיצ'ן, בריאנט דאנסטון וג'וש קארטר, שלושת הזרים שנכנסו לחמישיית העונה הגלו לארצות אחרות. כך גם רבים וטובים נוספים, כמו רומאו טראוויס, ג'וזף ג'ונס, אדריאן בנקס, די ג'יי סטרוברי או רון לואיס, רק על מנת לסבר את האוזן. עובדתית, רק אחד מתוך עשרת השחקנים שהובילו את טבלת הקלעים של הליגה אשתקד יחזרו אליה העונה, וגם הנציג היחיד, סילבן לנדסברג, משחק על תקן ישראלי. מה הטעם להחתים זרים טובים, אם גם במציאות הנוכחית, שמקלה עם הקבוצות הישראליות, אין ניסיון אמיתי להשאירם בסביבה?
"זה חלק מהווי הכדורסל שלנו, לצערי", מסביר מאמן בני הרצליה, אריאל בית הלחמי. "באופן כללי, זה חלק מצורת החיים שלנו כאן בארץ, חלק מהאישיות שלנו כישראלים. כל הזמן צריך להחליף. הכול צריך לקרות מהר, כאן ועכשיו. מחוץ לליגה שלנו יש יותר כסף, אבל עדיין אפשר למצוא דרכים להשאיר שחקנים. זה בעיקר עניין של ניהול. כשאימנתי בגבעת שמואל מוטי אמסלם הצליח להחזיק שחקן כמו צ'ארלס מינלנד במשך שלוש שנים, למרות שהוא קיבל הצעות הרבה יותר גבוהות ממה שהציעו לו. זה קשור קודם כל ביכולת שלך לגרום לשחקן להתחבר למקום וליצור לו מחויבות, ואחר כך, זה תלוי גם באג'נדה של החתמת שחקנים לכמה שנים. לצערי, ברוב המועדונים בישראל אין היום לא את ולא את זה. בני השרון עשתה את זה לאחרונה והשאירה אצלה במשך שנים שחקנים כמו קוקי בלצ'ר, עוסמאן סיסה או שון ג'יימס. גם אשדוד עשתה את זה בשנתיים האחרונות, אבל זאת לא המגמה".
"קשה לדעת אם הסיטואציה הזאת עם הזרים מהווה בשורה אמיתי לכדורסל הישראלי", חותם דרוקר. "מאז שאני בליגה היו עונות שהביאו שמות גדולים והעונה לא התעלתה לרמה גבוהה, ולהיפך. בכל מקרה, השוק באירופה מתנהג בכל שנה בצורה אחרת. אם המצב הקשה בספרד ואיטליה יימשך, ימשיכו להגיע לכאן זרים טובים כמו העונה. אם הם יחזרו למסלול, גם אצלנו זה לא יימשך".
חמשת הזרים שיפתיעו אתכם העונה
רומל בק (בני הרצליה) - אלדד אקוניס ואריאל בית הלחמי החתימו שני שחקנים בעל רזומה מרשים יותר כמו ג'ומיין ג'ונס ומילט פלאסיו, אך השחקן הכי מרשים שלה עשוי להיות דווקא הפורוורד המקסיקני, ששמו יצא למרחוק ב-2007 לאחר משחק מצוין במדי הנבחרת מול ארצות הברית, שכלל גם מהלך זכור במיוחד מול קובי בריאנט.
"יש מעט מאוד שחקנים מחוץ ל-NBA שיכולים לקלוע כמוהו", מחמיא ירון ארבל. "המשחק ההוא מול ארצות הברית היה באמת מחזה נדיר. איך הוא יכול להתאים בשיטה של קבוצה זו שאלה אחרת, שתקבע איך תיראה העונה של הרצליה. כספק נקודות הוא בטוח יהיה מהבולטים העונה".
אוסטין פרימן (הפועל אילת) הגארד בן ה-23 טומן בחובו סיפור חיים מעניין וסובל מסכרת נעורים סוג 1, אך גם על המגרש הוא מתעתד להיות אחד הלהיטים של העונה בקבוצה הדרומית. ארבל: "פרימן שחקן בסגנון שונה מרומל בק, אבל גם יכול לסיים משחק עם 25 נקודות בקלות. אני מהמר שנראה ממנו גם משחקים של 40 נקודות ויותר. הוא יתחרה גם כן על תואר מלך הסלים".
פול סטול (מכבי חיפה) כבר במשחקי ההכנה ובגביע ווינר הרכז הסילוני, גם הוא מקסיקני, בלט והראה יכולת של רכז בניחוח של פעם. סטול נראה כמו אחד השחקנים היותר מלהיבים ויצירתיים שידרכו על המגרשים בליגת העל העונה. "סטול הוא שם די אנונימי אבל הוא שחקן מרתק", אומר מאמן בליגת העל. "הוא הגיע לחיפה במחיר לא גבוה ומסתמן כבר עכשיו כגניבה גדולה".
דיימון סימפסון (מכבי אשדוד) בצר לה, נאלצה אשדוד להחליף את שחקניה הזרים, שהיו חלק משמעותי בהצלחה בשנתיים האחרונות, אך הפורוורד הצעיר עשוי להשכיח אותם מהר מהצפוי. בטורו האישי סיפר שי האוזמן כי סגנית האלופה רדפה כבר זמן מה אחר סימפסון, ולפחות על פי משחקי ההכנה, מסתמן שהיא ידעה למה. הוא עושה רושם של שחקן עם יכולות מוגבלות, על הנייר, אך עם אינטליגנציית משחק מסקרנת ויעילות מרשימה.
ג'רום דייסון (הפועל חולון) הגארד נחת בקבוצה של דן שמיר רק כברירת מחדל, לאחר שחרורם המהיר במיוחד של די ג'יי סטרוברי ולות'ר הד, אולם השם שלו מבטיח לא פחות. דייסון, יוצא NBA נוסף שכיכב במכללת קונטיקט היוקרתית בעבר, אמור להיות אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, לצד היותו סקורר מבטיח. מאמן בליגת העל: "הרזומה שלו לא מפוצץ, אבל הוא בהחלט אמור להיות מהגארדים המרשימים בליגה, אחד שיכול בקלות להגיע בהמשך הקריירה לטופ יורוליג ואף יותר מכך".
