מדורים ובלוגים

לרוץ מהר, לפני שייגמר

מכבי תל אביב צריכה למצוא דרך להכתיב משחק מהיר, אשדוד מצאה את השחקן שחיפשה. שי האוזמן מנתח את גמר גביע ווינר

שי האוזמן
07/10/2012
צילום וידאו: אדריאן הרבשטיין, עריכת וידאו: מיכאל ברגמן

סביר להניח שמכבי תל אביב ומכבי אשדוד, שתי הקבוצות שעלו אתמול (שבת) לגמר גביע ווינר, העדיפו לקבל יריבות אחרות במשחק ההכנה האחרון לפני פתיחת העונה.

עבור מכבי תל אביב, אשדוד לא מהווה אינדיקציה מתאימה מבחינת הסגנון, השיטה או הרמה לקראת משחק פתיחת היורוליג במלאגה. מכבי הייתה מעדיפה לשחק, יש להניח, מול יריבה גבוהה וגדולה יותר, שמשחקת התקפה בקצב שונה והגנה צפופה פחות.

מהצד השני, מכבי היא יריבת הכנה מיותרת, בדרך כלל, למרבית קבוצות הליגה. מסורתית, מעדיפים מרבית המאמנים (להבדיל מחלק מהנהלות הקבוצות) לוותר על התענוג: או שחוטפים בראש ומקפלים את הדגלים, או שמדגדגים את מכבי ויוצאים עם תחושת בטחון מזויפת.

באופן מפתיע, אפשר היה למצוא מספר נקודות דמיון בין שתי הקבוצות הללו – וזו נקודה שוודאי איננה מעודדת מבחינתה של מכבי תל אביב. שתי הקבוצות הציגו בטורניר שחקן אחד על אחד יחיד (לוגאן מצד אחד וכריס אלן מצד שני), מחסור ביכולת יצירה עם הגב לסל וכתוצאה מכך - יכולת מוגבלת לייצר נקודות במשחק עומד. אשדוד הובילה את מכבי תל אביב לשחק בקצב שלה.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
המשחק הזה לא מהווה אינדיצקיה מתאימה מבחינת הסגנון, השיטה או הרמה לקראת משחק פתיחת היורוליג מול מאלגה. בלאט(צילום: אדריאן הרבשטיין)

לפחות נכון לעכשיו, אשדוד נראית כמו קבוצת חצי מגרש יעילה, וזאת למרות החסרונות שצוינו לעיל. אשדוד עמדה כשווה בכל הפרמטרים החשובים מבחינתה, שזה בעיקר ריבאונד ושליטה בקצב המשחק. בדומה לשנה שעברה, המשחק של אשדוד מבוסס בעיקר על יכולת הפיק אנד רול של הרכז, כשבמקום מאיר טפירו נראה כי המפתחות ניתנו העונה לגוני יזרעאלי, על כל המשתמע מכך, לרבות שתי ההחלטות הרעות בסיומו של המשחק.

לטוב או לרע, אשדוד נראית כבר בשלב הזה כמו קבוצה שקיבלה את כל החלטות המאקרו שלה לגבי העונה. הרוטציה מיוצבת כבר עכשיו על שבעה שחקנים, המפתחות וסגנון המשחק סגורים וקבועים. קבוצות שלא יצליחו לגרור את אשדוד לקצב משחק מהיר או יצליחו לפגוע בהגנה הנסוגה שלה עם אחוזים יעילים בקליעות לשלוש, ימצאו עצמן בבעיה.

מכבי, מההיבט הזה לפחות, נראית בדיוק ההיפך. מרבית החלטות המאקרו עדיין לא התקבלו ונראה כי הצוות המקצועי עדיין צריך לקבל החלטות חשובות לגבי הסגנון, ההיררכיה וכן הלאה. הדבר הראשון שבולט לעיניים כשמביטים במכבי החדשה הוא הגודל. ליתר דיוק, היעדר הגודל של השחקנים. מזמן לא זכורה קבוצה של מכבי נטולת אפקט פיזי, בין אם בסנטימטרים ובין אם בקילוגרמים, בין אם בקו הקדמי ובין אם באחורי. כשמחברים את העניין הזה למחסור בשחקנים יוצרים, נשארים עם קבוצה שמתקשה מאוד לייצר נקודות במשחק העומד.

הקבוצה שלו מסתמנת כקבוצה יעילה בחצי המגרש. עופר ברקוביץ'(צילום: אדריאן הרבשטיין)

הניסיונות לדחוף בכוח את הכדורים פנימה לשרמדיני או שון ג'יימס לא הצליחו לייצר נקודות קלות או מציאתו של שחקן חופשי בהמשך לעזרה הגנתית. למה? כי היכולת המוגבלת של שחקני הפנים של מכבי לא מצריכה, נכון לעכשיו, שום עזרה הגנתית. בהיעדרו של דווין סמית', למכבי אין אפילו את הלוקסוס לחפש מיסמאצ'ים של גארדים שיעשו פוסט-אפ, וכך מרשה לעצמה קבוצה כמו אשדוד לשחק ללא מורא עם שלישיה קטנה של יזרעאלי-חג'ג'-אלן.

הניסיון הבלתי מוצלח לנצל את ההרכב הנמוך כדי לייצר פוסט-אפ של גיא פניני נכשל – ובלאט החליט לוותר ולהעמיד הרכב גמדים: יוגב אוחיון מורן רוט ודייויד לוגאן. עושה רושם שמכבי של השנה, לפחות ברמת הליגה, תהיה חייבת ללחוץ, לקחת סיכונים הגנתיים ולרוץ, לרוץ ושוב לרוץ.

בואו נדבר קצת על דיימון סימפסון. סימפסון, כבר בשלב הזה, הוא הפרנצ'ייז פלייר של מכבי אשדוד. בלתי שגרתי ואפילו מדהים שזר צעיר וחדש, שהוא במהותו שחקן משלים, מצליח להשתלט ככה על קבוצה ולהפוך אותה לשלו. סימפסון הוא שחקן אפור, בעל קליעה בינונית ומטה ויכולת גב לסל בעייתית. למרות זאת, כבר עכשיו זיהה הצוות המקצועי של אשדוד שסימפסון מחזיק את משחק ההתקפה ומשחק ההגנה של הקבוצה, עם אינטליגנציית משחק גבוהה, ידיים טובות, חוש מצוין לכדור ושקט נפשי – והתלות הזאת מובילה לנפילה דרסטית בכל רגע שסימפסון יורד לנוח.

בלתי שגרתי ואפילו מדהים שזר חדש וצעיר מצליח להשתלט ככה על קבוצה. דיימון סימפסון(צילום: אדריאן הרבשטיין)

כשזה קורה, זה בדרך כלל לדקה ומטה. לא סתם רדפה (ורדפנו) אשדוד אחריו משך שנתיים, כשרק שינוי של הרגע האחרון במדיניותה של טורק טלקום אנקרה מנע ממנו להיות המחליף של וויין וואלאס הפצוע כבר בעונת המשחקים 2010-11. ואולי בעצם סימפסון הוא לא פרנצ'ייז פלייר. הוא השחקן שמדביק קבוצה ותורם בכל פרמטר, סטטיסטי ולא סטטיסטי.

האם מלקולם תומאס יוכל להיות האיש שיחבר את מכבי תל אביב? על פניו, לא נראה שלתומאס יש במה לתרום בנקודות החלשות של מכבי. תומאס לא יפתור את בעיית הנוכחות הפיזית של הקו הקדמי. תומאס לא יפתור את בעיית יכולת היצירה או הפוסט אפ של אותו קו קדמי. תומאס כן יוכל, אם יצליח להידבק לקבוצה, להרים את רמת האינטנסיביות ואת קצב המשחק, לשפר את יכולת המסירה ובעיקר להכריח את מכבי להכיר ב DNA של הסגל שלה העונה. אמרנו כבר לרוץ? בוא נגיד את זה שוב.

האם הוא יוכל להיות האיש שיחבר את החלקים במכבי תל אביב? מלקולם תומאס(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully