אפשר לבלום גם אותן

הרבה יותר מדי מפגשי קלאסיקו יש בשנים האחרונות, אבל לפחות הם מספקים מדגם מייצג למאזן הכוחות בין שתי הקבוצות הגדולות של ספרד. ובכן, בסיום ה-2:2 המלהיב אמש (ראשון), המופע הקלאסי לשנת 2012 תם אחרי שישה משחקים, ולהלן התוצאות – שני ניצחונות לברצלונה (אחד בבית ואחד בחוץ), שני ניצחונות לריאל מדריד (אחד בבית ואחד בחוץ), שתי תוצאות תיקו. אף משחק לא הסתיים בהפרש גבוה משער, ומאזן הכיבושים הסופי עומד על 11:11, כאשר אף שוער לא שמר על רשת נקייה בשום משחק.

זהו שיוויון מוחלט, ובתארים ריאל עקפה את ברצלונה עם אליפות וסופר קופה, לעומת גביע בצד הקטלוני. לשם השוואה, ב-2011 תמונת התארים היתה שונה בתכלית – גביע האלופות, האליפות והסופר קופה הלכו לבארסה, בעוד ריאל הסתפקה בגביע. אז נערכו שבעה משחקי קלאסיקו, שהניבו שלושה ניצחונות לברצלונה, שלוש תוצאות תיקו, וניצחון אחד בלבד לריאל, וגם הוא בהארכה בגמר הגביע. אם נרחיק עד שנת 2010 השפויה, בה היו שני מפגשי קלאסיקו שגרתיים בליגה, ניזכר בשני ניצחונות חלקים של בארסה בתוצאה המצטברת 0:7. המגמה מדברת בעד עצמה – הפערים לא הצטמצמו, אלא נסגרו.

אתמול חזינו בקרב שקול בין שתי יריבות איכותיות ושקולות, וכל אחת רשאית להרגיש מאוכזבת מהתוצאה. ריאל יכולה היתה לגמור את המשחק בחצי השעה הראשונה, ואיש לא יודע כיצד העסק היה מתפתח לו הכדור של קארים בנזמה היה מדויק בכמה סנטימטרים. מנגד, ברצלונה הגיעה להזדמנויות טובות הרבה יותר אחרי ההפסקה, ובהחלט היתה צריכה לנצל לפחות אחת בסיום הדרמטי.

עם הסטטיסטיקה המצטברת קצת קשה להתווכח, אולם בקרב הספציפי אמש נהנתה ריאל מיתרון ברור מבחינת כשירות הכוכבים. כל השחקנים של ז'וזה מוריניו עמדו לרשותו, בעוד לבארסה נוצר חור עצום במרכז ההגנה בעקבות חסרונם של קרלס פויול וג'רארד פיקה. העובדה כי טיטו וילאנובה בחר, באופן סנסציוני, לאייש את עמדת הבלם השני לצידו של חאבייר מסצ'ראנו דווקא באדריאנו מלמדת על ליקויים חמורים בבניית הסגל הקטלוני. לפני המשחק דיסקסנו כאן באופן נרחב על הבעיות בהצבתם של אלכס סונג וסרג'יו בוסקטס במשבצת זו. מתברר כי גם מאמן ברצלונה סבר, על סמך הניסיונות בחודש האחרון, כי הקמרוני לא מתאים לשחק כבלם בקלאסיקו. את פסילתו של מארק בארטרה הסביר טיטו במסיבת העיתונאים האחרי המשחק בכך שהוא עדיין לא מנוסה, וזה, כמובן, נכון. עם זאת, כדאי לזכור שהבלם יחגוג בינואר את יום הולדתו ה-22, ואם בארסה באמת בונה עליו לקראת העתיד, הגיע הזמן לתת לו הזדמנויות.

לאדריאנו חלק נכבד בשער השיוויון של כריסטיאנו רונאלדו, אבל בסך הכל הוא עשה את עבודתו באופן מעורר הערכה. הברזילאי לא מקבל בתקשורת קרדיט ראוי על פועלו, ואתמול גילה שהוא שחקן רב גוני אפילו יותר ממה שחשבנו, וגם בעל אומץ רב. פפ גוארדיולה ביקש להחתים את אדריאנו בקיץ 2010 מסביליה בשל יכולתו למלא מגוון רחב מאוד של תפקידים. מגן ימני, מגן שמאלי, קשר ימני, קשר שמאלי, קיצוני ימני, קיצוני שמאלי... מה שלא תבקשו – אדאירנו ישמח לבצע עבורכם את המשימה. הקטלונים זכרו היטב את צמד המפגשים מול סביליה בגביע בינואר 2008, כאשר אדריאנו הצטיין כקשר ימני במשחק הראשון, תוך שהוא משתף פעולה עם דני אלבס לאורך האגף, ועשה עבודה טובה אפילו יותר כאשר שולב כמגן שמאלי בגומלין כעבור שבוע.

בשנתיים פלוס בברצלונה שיחק אדריאנו בכל העמדות לאורך האגפים, והמשחק הגרוע ביותר שלו היה בגומלין בסופר קופה, כאשר לא הסתדר עם רונאלדו, קרס והורחק אחרי פחות מחצי שעה. ימים ספורים לאחר מכן הוא כבר שיחק כמגן שמאלי, הבקיע שער ניצחון אדיר לרשת ולנסיה ונבחר לאיש המשחק. הבטחון העצמי של הברזילאי מרשים, ומעטים מאוד השחקנים שהיו מגלים נכונות לנסות עמדה חדשה לחלוטין במרכז ההגנה מול היריבה שהשפילה אותו רק לפני חודש וחצי. במקרה של הפסד, ידע אדריאנו שיתמודד עם צונאמי של ביקורת על תפקודו. בהתחשב בכך, אפשר להכתיר אותו לאחד השחקנים הבולטים על הדשא.

החסרון הבולט ביותר להעדפת אדריאנו על פני סונג בהרכב נעוץ בגובהו – 172 סנטימטרים. בצוותא עם מסצ'ראנו (174 סנטימטרים) זהו כנראה אחד מצמדי הבלמים הנמוכים בתולדות המשחק. למעשה, מבין שחקני השדה רק בוסקטס היה גבוה מ-176 סנטימטרים, וזה לא השתנה גם אחרי החילופים. אפילו במונחים של ברצלונה, זהו מצב חריג ויוצא דופן. אם ניזכר בכך שרונאלדו ניצח את גמר הגביע ב-2011 בנגיחה מעל אדריאנו, ובכך שהשער של סמי חדירה בנצחון בקאמפ נואו לפני חצי שנה נבע מהתמודדות כושלת של הקטלונים עם כדור קרן, ונוסיף את ההחמצה הגדולה של סרחיו ראמוס בנגיחה בתחילת המשחק אתמול – נקבל מתכון בעל פוטנציאל לא מבוטל עבור הבלאנקוס. מדוע לא הנחה מוריניו את שחקניו להגביה כדורים רבים יותר לרחבה, ולנסות לזכות בקרנות רבות ככל הניתן? בשורה התחתונה, ריאל מיעטה מאוד לסכן את העורף הנמוך של בארסה בכדורי גובה, וזהו מחדל גדול מבחינתה.

לעומת זאת, מוריניו ראוי לשבחים על שילובו של מסוט אוזיל בהרכב. הפליימייקר הגרמני ספג בתחילת העונה ביקורת נוקבת, ואפילו היה מעורב באופן עקיף בתקרית בין המיוחד הפורטוגלי לראמוס שזמם לחגוג שער עם החולצה מספר 10 כדי להביע תמיכה בחברו. אוזיל ביצע אתמול עבודה נרחבת, היה מעורב בשער הראשון שנבע ממבצע קבוצתי מרהיב, ובישל במסירת אמן אופיינית את השער השני. גם בביקור הקודם בקאמפ נואו בליגה בישל אוזיל לרונאלדו במחצית השניה, אז היה זה שער הניצחון. הפעם היה זה האסיסט הראשון של הגרמני בליגה, אחרי 34 כאלה בשנתיים הקודמות, וסביר מאוד להניח שהוא יתקרב למספרים הרגילים עד לסיום העונה. גם חדירה העניק הופעה מרשימה מול הקישור של בארסה, במיוחד בחצי השעה הראשונה, בה התקשתה מאוד המארחת לפתח משחק.

רונאלדו, שכבש את השיוויון אחרי שנפצע בכתף, ראוי לכל המחמאות. הפורטוגלי מואשם לא פעם, ובצדק רב, על גישת הפרימדונה שלו, אבל אתמול, למרות הכאבים, המשיך לתרום עד לשריקת הסיום. למזלה של ריאל, פגרת הנבחרות תאפשר ככל הנראה לרונאלדו ליטול חלק במשחק הליגה הבא מול סלטה ויגו בעוד שבועיים, והמרוויחה הגדולה מנסיון המספרת האומלל שלו עשויה להיות נבחרת רוסיה. מסי לא נותר חייב עם צמד משלו, אחרי ארבעה בישולים רצופים בשבוע האחרון מול סביליה ובנפיקה. סביר להניח שאם הארגנטיני היה מנסה להיות טבח גם הפעם, בארסה היתה מגיעה ליותר משלוש בעיטות בלבד למסגרת של איקר קסיאס. מנגד, גם ריאל בעטה רק ארבע פעמים לעברו של ויקטור ואלדס. זה אומר שאחוז הדיפות השוערים היה נמוך מ-50 אחוזים. לקפטן נבחרת ספרד קשה לבוא בטענות על כך שלא הגיע לכדור החופשי הפנומנלי של מסי, אבל ואלדס בהחלט צריך לקחת אחריות על השער הראשון של רונאלדו.

לחובתו של מסי יש לציין את הדרישה הקולנית לשלוף כרטיס צהוב שני לצ'אבי אלונסו, על עבירה שהובילה לכדור החופשי הפנטסטי ההוא. ההוראות של פיפ"א אוסרות באופן חד משמעי על תלונות מסוג זה, ומחייבות אזהרה לשחקן "הבכיין". אלא שאת החוק הזה, בניגוד לכרטיסים הצהובים האומללים על הורדת חולצות, השופטים כמעט ולא אוכפים. בחודש שעבר הורחק סאבולץ' חוסטי, הכוכב ההונגרי של האנובר, כאשר קיבל שני כרטיסים צהובים נפרדים במסגרת חגיגות שער נצחון בתוספת הזמן – הוא גם הוריד חולצה וגם רץ לעבר הקהל. מסי עצמו קיבל פעם כרטיס צהוב, ועוד בדיעבד, על כך שאיחל לאמו יום הולדת שמח. הגיע הזמן להפסיק להתאכזר לשחקנים, אבל אם אפשר להקפיד על הוראות אידיוטיות מסוג זה, קל וחומר חייבים למלא חוקים הגיוניים ונכונים הרבה יותר. מי שמבקש כרטיס ליריבו, חייב לקבל אותו בעצמו.

אז וילאנובה ומוריניו נשארו עם תחושת פספוס, מסי ורונאלדו לא הכניעו זה את זה, אבל לערב הענק בספרד בכל זאת היו מנצחים ברורים. בעוד כולם מדברים על כך שהפער נותר על שמונה נקודות, הרי שהוא ירד לאפס שעתיים בלבד אחרי שריקת הסיום בקאמפ נואו. אתלטיקו מדריד, עם האופי של דייגו סימאונה, ניצחה בתוספת הזמן בקרב צמרת ענק את מלאגה, וממש לא כדאי לזלזל בקולצ'ונרוס. לא לחינם מוביל כעת רדאמל פלקאו את טבלת הכיבושים לצידם של הכוכבים של שתי היריבות הגדולות. אתלטיקו היא לא גימיק. היא לא הפסידה מאז התבוסה בדרבי באפריל. יש לה 18 נצחונות ושלוש תוצאות תיקו ב-21 המשחקים האחרונים בכל המסגרות, כולל 1:4 על צ'לסי בסופר קאפ האירופי. זהו קצב מטורף, ויש לקוות שהמומנטום יימשך עד שסימאונה יתארח אצל שתי הגדולות במהלך דצמבר. אם תהפוך אתלטיקו לגורם משמעותי בצמרת הגבוהה ותיאבק ברצינות על התואר, תהיה זו בשורה אדירה לליגה הספרדית.

צמד למסי, צמד לרונאלדו, 2:2 עצום בין ברצלונה לריאל

פפה האשים את אינייסטה בצלילה, וילאנובה התגונן

רונאלדו הוכיח שהוא ראוי לכדור הזהב לא פחות ממסי