וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי יכול להחליף את פויול (ומי לא)

4.10.2012 / 11:00

הסכנה שבהצבתו של אלכס סונג כבלם בהגנת ברצלונה בקלאסיקו, השיא החדש ביריבות בין פ.ס.ז' למארסיי והסיפור הלא סגור של מאמן האחרונה, הצרות של פאציני לקראת הדרבי המילאנזי. המדור של מיכאל יוכין מכין אתכם למחזור כדורגל מטורף

מה השיר הנכון? (ברצלונה – ריאל מדריד, ראשון, 19.50, ספורט5 ו-5HD)

אחרי הנפילה האומללה של קרלס פויול חסר המזל בליסבון, לברצלונה יש סיבה טובה מאוד לדאגה לקראת הקלאסיקו. ללא טרזן, וכנראה גם בלי ג'רארד פיקה, ייאלץ טיטו וילאנובה להציב את אלכס סונג לצידו של חבייר מסצ'ראנו במרכז ההגנה. זו הנחת העבודה של כל הפרשנים, וסביר להניח כי זו גם ההנחה של המאמן עצמו, אבל האם היא מוצדקת? ליתר דיוק, מדוע דווקא סונג צריך להיות מוסט לעמדה אחורית, ולא סרג'יו בוסקטס?

בעידן פפ גווארדיולה, עם טיטו בצוות האימון, בוצעו בשנתיים האחרונות ניסיונות להסבה של שני קשרים אחוריים לבלמים. כאשר היה בריא, שימש המגן השמאלי אריק אבידאל אופציה מועדפת להחליף את פויול או פיקה כבלם, וזה היה הגיוני מאוד, כי שם הוא בילה חלק ניכר מהקריירה שלו בצרפת. אלא שזה לא תמיד הספיק. בקיץ 2010 נרכש מליברפול מסצ'ראנו, אבל הארגנטיני נתפש בחודשיו הראשונים בקאמפ-נואו כקשר אחורי קלאסי, והראשון שהוזז אחורה היה בוסקטס. כך, למשל, בינואר 2011, תופקד בוסקטס כבלם, בעוד מסצ'ראנו שיחק לפניו בקישור. זה היה גם המודל שיושם ב-1:3 על ארסנל בגומלין שמינית-גמר ליגת האלופות, אז כבש אמנם סרג'יו שער עצמי אחרי קרן, אבל זה לא קשור ישירות לשיבוצו על הדשא. זה המשיך בהצלחה בניצחון 0:1 בחוץ על ויאריאל, אז קבוצת צמרת, ועבד לא רע ב-1:5 על שחטאר דונצק בליגת האלופות, אם כי האוקראינים הגיעו למצבי הבקעה רבים מדי.

שחקן ברצלונה קרלס פויול פצוע. רויטרס
לא סתם הם כבר מתגעגעים לטרזן. פויול הפצוע על הדשא/רויטרס

בגומלין בדונצק הפך גווארדיולה את התפקידים. בוסקטס שב לקישור, מסצ'ראנו שובץ לצידו של פיקה בעורף, ומאז הפך הארגנטיני לבלם לכל דבר. הוא שיתף פעולה עם פיקה גם בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד בוומבלי, ורכש במהלך כל העונה שעברה ניסיון ומיומנות בעמדתו החדשה. זה לא אומר שבוסקטס נפסל מיידית כבלם. גווארדיולה השתמש בו כך בהזדמנויות רבות נוספות, עד לפני שנה. אקורד הסיום, אשר רלוונטי במיוחד ליום ראשון הקרוב, היה לפני שנה במשחק הביתי מול מילאן בליגת האלופות. בוסקטס ומסצ'ראנו פתחו יחדיו, בפעם היחידה בקריירה, כצמד בלמים, ושניהם חולקים אשמה בשער של פאטו שהובקע כבר אחרי 24 שניות. בדקה ה-90 היה זה בוסקטס ששמר על טיאגו סילבה בנגיחת השיוויון בתיקו 2:2. מאז נותר הארגנטיני חבר קבוע בעורף, והקטלוני תופקד רק בקישור, למעט מקרים בהם נוסתה שיטת שלושה שחקני הגנה.

סונג, מצידו, הוזעק למרכז הגנת ארסנל כאשר הקבוצה של ארסן ונגר סבלה ממכת פציעות. זה לא תמיד עבד חלק, בלשון המעטה. זכור במיוחד, למשל, ההפסד בדרבי מול טוטנהאם בדיוק לפני שנה, אז ביצע הקמרוני שתי טעויות קשות כבר בדקות הפתיחה. כמו כל קשר דפנסיבי מעולה, סונג שופע ביטחון עצמי ומצטיין כאשר הוא יודע שיש גיבוי מאחוריו. בתור השחקן האחרון בדרך אל השער, הוא מהסס הרבה יותר, נזהר מתיקולים נדרשים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשער של אלבארו נגרדו מסביליה במחזור האחרון. בנוסף, החושים הטקטיים של סונג כמעט ולא מטעים אותו בקישור, אבל בהגנה הוא מאבד שחקנים בקלות, כפי שניתן היה לראות בשערים של רומולו מספרטק בליגת האלופות ושל פיוטר טרוכובסקי בסביליה.

זה גם הזמן לשאול מה מאבדת בארסה משימוש בסונג בעורף. הקמרוני, שנתפס בתחילת הקריירה בעיקר כשחקן קשוח, עשה התקדמות עוצרת נשימה דווקא בתרומתו להתקפה. בעונה שעברה הוא תרם לתותחנים 14 בישולים בכל המסגרות, וכדורי העומק המדודים שלו מהווים נכס לא מבוטל, כפי שישמח להעיד רובין ואן-פרסי. ברור לחלוטין שסונג עדיין לא משתלב בטיקי-טאקה כמו בוסקטס, אבל הוא בהחלט יכול להוסיף מימד מעניין להנעת הכדור של בלאוגראנה.

התקפת ריאל מדריד נראית מצוין במשחקים האחרונים. אם סביליה וספרטק הציבו שאלות קשות מדי בפני הצוות מסצ'ראנו-סונג, ואפילו גרנאדה כמעט גנבה ניצחון בקאמפ-נואו במתפרצת, מה מסוגלים לעולל לו כריסטיאנו רונאלדו וחבריו? הפורטוגלי כבש בכל חמישה מפגשי הקלאסיקו בשנת 2012, וסימני עצבות לא ניכרים בו בשבוע האחרון. זה לא אומר שהחזרת בוסקטס למרכז ההגנה והסטת סונג לקישור יפתרו את הבעיה, אבל יש לאופציה הזו יתרונות לא מבוטלים, וכדאי לטיטו לפחות לשקול אותה בכובד ראש.

לוקה מודריץ' שחקן ריאל מדריד מול אלכס סונג שחקן ברצלונה. Gonzalo Arroyo Moreno, GettyImages
החושים הטקטיים לא מטעים אותו בקישור, אבל מרכז ההגנה הוא סיפור אחר. אלכס סונג/GettyImages, Gonzalo Arroyo Moreno

הזכרונות של בופ (מארסיי – פ.ס.ז', ראשון, 21.00)

היום המאושר בקריירה של אלי בופ היה ב-29 במאי 1999 בפריז. האיש עם כובע המצחיה הגיע אז לפארק-דה-פרנס כמאמן בורדו, במחזור הנעילה, כאשר קבוצתו מקדימה את מארסיי בנקודה במאבק על האליפות. רובר פירס הוביל את מארסיי לנצחון בנאנט במשחק המקביל, אבל בבירת צרפת עמדה התוצאה על 2:2 בדקה ה-89. ואז, כמעט משום מקום, הגיח פסקל פיינדונו, ילד בן 18 מגינאה, הכניע את ברנאר לאמה, כבש את שער הנצחון הדרמטי לבורדו ושלח את בופ לחגיגות מטורפות.

השנאה בין פריז סן-ז'רמן למארסיי עזה, ורבים מאוד בצרפת חשדו כי השחקנים בכחול-אדום, שאיבדו עניין בליגה, אפשרו לאורחת לחגוג כדי לגזול את התואר מהיריבה המושבעת. הזכרונות הקשים לא נותנים מנוח לאוהדי מארסיי, ובעונה שעברה הם דרשו משחקניהם להפסיד למונפלייה, כדי להקל על הסינדרלה את הזכיה באליפות על חשבון הפריזאים.

בשני המקרים, רק אחת מהיריבות היוותה גורם משמעותי בצמרת. הפעם, לראשונה מזה הרבה מאוד שנים, הדרבי הענק של צרפת מתקיים כאשר השתיים מדורגות בשני המקומות הראשונים.רק הסימפטיה של הקהל הנייטרלי החליפה צדדים. הציבור הצרפתי, שסלד ממארסיי בעקבות ימי שלטונו של הנשיא המושחת ברנאר טאפי, תמך בבורדו ב-1999, למרות שהקבוצה מהחוף הדרומי כבר היתה נקיה וריצתה עונש הולם. הפעם, רוב הצרפתים יוצאים נגד הפריזאים שמבזבזים סכומי כסף לא שפויים. בופ, שחייב במידה מסוימת את ההישג הגדול בקריירה שלו לפ.ס.ז' לפני 13 שנה, יעמוד הפעם על הקווים של מארסיי בנסיון לעצור את הדהירה של קרלו אנצ'לוטי וזלטן איברהימוביץ'. האם זו משימה אפשרית?

אלי בופ מאמן מארסיי. רויטרס
פעם אחת כבר הפיק תועלת מסן ז'רמן, המשימה הפעם לא פחות קשה. אלי בופ/רויטרס

הדרבי של יוצאי סמפ (מילאן – אינטר, ראשון, 20.45, 5+ וספורט1 HD)

רק לפני שנתיים היו אנטוניו קסאנו וג'מפאולו פאציני חברים טובים מאוד בסמפדוריה. שיתוף הפעולה בין השניים היה חלומי לכל הדעות. פאציני הוא סקורר טהור נפלא. חיית רחבה מסוגו לא יודעת לארגן לעצמה מצבים וזקוקה לאספקת כדורים סדירה. קסאנו הוא אמן המסירה האחרונה, והיצירתיות שלו באה לידי ביטוי באופן מיטבי כאשר יש ברחבה חלוץ שמבין אותו. הצמד הזה סחב את סמפ למקום הרביעי בעונת 2009/10, ודי להיזכר כיצד השניים הרסו את חלום האליפות של רומא עם ניצחון 1:2 באולימפיקו. פאציני הפציץ 19 שערים בעונתו הטובה בקריירה, קסאנו הוסיף תשעה משלו.

העסק התרסק בסתיו 2010, כאשר קסאנו הסתכסך עם הנשיא ריקארדו גארונה, נזרק מהקבוצה ועבר לבסוף למילאן תמורת גרושים. פאציני עזב אף הוא לטובת סן-סירו בינואר 2011, והצטרף לאינטר, שם פתח בסערה אך דעך בעונה שעברה. לו מישהו היה מחדש את הציוות הזה בקבוצה אחת הוא לא היה מצטער, אבל המילאנזיות החליטו דווקא להחליף ביניהם הקיץ. פאציני אמור להיות המושיע של מילאן בהתקפה, אינטר קיבלה תמורתו את קסאנו בתוספת 7 מיליון יורו.

על פניו, בהתחשב ברקורד הרפואי של קסאנו, העסקה נראתה הגיונית יותר מבחינת רוסונרי, אבל בינתיים דווקא אינטר מצליחה יותר. קסאנו, שהאשים את הנהלת מילאן בשקרים, פורח במדי נראזורי, עם ארבעה שערי ליגה ובישול, ובשבוע שעבר הפגין יכולת עילאית נגד פיורנטינה. לעומתו, פאציני אמנם הבקיע שלישיה מול אטאלנטה, אבל מתקשה ללא טבח ברמה של חברו לשעבר, ואפילו נותר אתמול (רביעי) מול זניט על הספסל לטובת בויאן קרקיץ' הפאתטי. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שאינטר נראית בשלה יותר לנצחון בדרבי.

אנטוניו קסאנו שחקן אינטר חוגג שער. רויטרס
מחכה למילאן כשהוא בשיא הכושר. קסאנו/רויטרס

המשימה של פארדיו (ניוקאסל – מנצ'סטר יונייטד, ראשון, 17.00, ספורט1 ו-HD)

החדשות המדהימות ביותר של השבועות האחרונים הגיעו מכיוון ניוקאסל, שם הוחתם אלן פארדיו על חוזה מדהים עד 2020. במועדון הסבירו את הגיבוי הבלתי מוגבל למנג'ר ברצון לבנות קבוצה על בסיס יציב, כדוגמת אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. בכך הועבר גם מסר ברור לכוכבים, כמו דמבה בה שהתלונן לאחרונה על קיפוח מצידו של פארדיו. הנהלת ניוקאסל, בהנהגת הבעלים מייק אשלי, סבלה עד לא מזמן ממערכת יחסים בעייתית מאוד עם האוהדים. ניתן לומר כי השפל לא היה בירידת ליגה ב-2009, אלא דווקא כאשר המנג'ר כריס יוטון פוטר בדצמבר 2010 בצעד שנראה הזוי לחלוטין לנוכח הצלחתו. גם שינוי שם האיצטדיון המסורתי, כאשר סנט ג'יימס פארק הפך לפתע לספורטס דיירקט ארינה, לא עבר בשקט בלשון המעטה. כל זה נשכח בעקבות הסיום המצוין לעונה שעברה, וכעת קשר את עצמו אשלי בשרשרות ברזל לפארדיו, אשר חסין למעשה מפיטורים.

אירוני למדי, אם כך, שפארדיו ניצח במשחק האחרון לפני הארכת חוזהו דווקא את נוריץ' של יוטון. עכשיו, במשחק הביתי הראשון במעמדו החדש, הוא מארח את פרגוסון. השדים האדומים לא כבשו בניוקאסל בשני הביקורים האחרונים, והובסו שםן 3:0 בעונה שעברה. אחרי הפיאסקו מול טוטנהאם, זה ממש לא המקום האידיאלי לביקור מבחינתם.

אלן פארדיו מאמן ניוקאסל. רויטרס
עכשיו צריך להתחיל להצדיק את החוזה החדש דווקא מול פרגוסון ויונייטד. פארדיו/רויטרס

פלקאו החדש? (פורטו – ספורטינג ליסבון, ראשון, 21.45)

אוהדי ליברפול, שלא קיבלו הקיץ את חלוץ הרכש שהובטח להם, יכולים להביט בקנאה על פורטו. במשך כל חודשי האביב, קושר שמו של ג'קסון מרטינס לאנפילד. כל הפורומים האדומים תהו לגבי טיבו של הסקורר הקולומביאני, שהיה אלמוני לחלוטין באירופה, בקושי לבש את מדי נבחרתו הלאומית ושיחק בקבוצת חגוארס המכסיקנית. ליברפול לא היתה מוכנה לשלם סכומים גבוהים במיוחד על מרטינס, ובסופו של דבר הקדימה אותה אלופת פורטוגל שמתמחה בהחתמת שחקנים מסוג זה בדרום אמריקה. 9 מיליון יורו הוציאה פורטו עבור מרטינס, וכעת, כאשר הולק עשה את דרכו לזניט תמורת כ-40 מיליון לפחות, ייתכן וזו אחת ההשקעות הכדאיות ביותר של הקיץ.

מרטינס כבר לא ילד. בן גילו של רדאמל פלקאו, אתמול הוא חגג את יום הולדתו ה-26, וביצועיו בשבועות הראשונים בפורטוגל מזכירים את ההילה שהיתה סביב כוכב העל שמפציץ בימים אלה באתלטיקו מדריד. מרטינס התחיל בשער נצחון לרשת אקדמיה בסופר-קופה, והמשיך עם ארבעה שערים בחמישה משחקי ליגה, כולל הגולאסו המדהים למטה. עד כה הוא מצדיק לחלוטין את הנבואה של ליאו אלבארס, כוכב ומאמן קולומביה לשעבר, שטען: "אין לי ספק שמרטינס יכבוש בפורטו בכמויות של פלקאו".

אלא שבינתיים פגש מרטינס קבוצות זוטרות. ביום ראשון מחכה לו מבחן רציני ראשון מול ספורטינג, שאמנם פתחה את העונה בצליעה, אך אסור לזלזל בפוטנציאל הגדול שלה. אם ירשית גם הפעם, ההשוואות עם פלקאו יתגברו עוד יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully