אוגוסט 2012. אחרי הפסד הליגה של ריאל מדריד לחטאפה (1:0), התנהלה שיחה קשה בין המאמן ז'וזה מוריניו לראשי האופוזיציה, איקר קסיאס וסרחיו ראמוס. השניים לא אהבו את מסיבת העיתונאים הלוחמנית של המאמן בה הטיח ביקורת נוקבת בשחקנים. "הראשון שצריך לבקר את עצמו זה אתה על הדברים שאתה עושה על ומחוץ למגרש", הטיח השוער והמאמן ענה: "אתם מלאי אגו". קסיאס המשיך: "החברים שלי ואני זכינו בהרבה תארים ותמיד הראינו שאנחנו רוצים יותר". גם ראמוס נכנס לתמונה ואמר: "השער שספגנו היה באשמתי, אבל גם במשחק בברצלונה (בסופרקאפ) השער של פדרו הגיע מטעות בהגנה ובמקום להצביע על השחקן שטעה (קואנטראו), בחרת להאשים את הקוון. למה אתה מגן על שחקנים מסוימים ומאשים בפומבי אחרים?". מוריניו לא נשאר חייב וענה: "לקואנטראו היה משחק מושלם".
הסיפור הזה בא להמחיש חלק מהדברים איתם מתמודד העונה מוריניו דווקא אחרי ההצלחה בעונה שעברה. המחנאות בחדר ההלבשה מתעצמת ומשפיעה על מצבי הרוח של כריסטיאנו רונאלדו, מאבקי הכוח בינו לבין המחנה הספרדי מחריפים, וכך למרות שמעמדו במועדון בכל הקשור לקרדיט מהנשיא מעולם לא היה חזק יותר, ההתנגדות באה לו ממקום בלתי צפוי. כך נוצר מצב שמוריניו משדר פאניקה. מתגובות קיצוניות דרך שינויים תכופים בהרכב ובשיטת המשחק מתוך רצון לשנות את ההיררכיה ועד הגשת תביעות נגד אנשי תקשורת שהעיזו להעביר עליו ביקורת. הקלאסיקו ביום ראשון יכול לגמור לריאל את העונה בליגה ולשלוח אותה להתרכז בליגת האלופות. האם מצב כזה עדיף מבחינת מוריניו?
עם הגעתו של מוריניו לברנבאו בקיץ 2010 הוא ניסה להבטיח לעצמו שקט ושליטה בחדר ההלבשה. במובן מסוים, המיוחד העדיף את קסיאס, טיפוס יותר דיפלומטי ופחות פוליטיקאי ומקורב לצמרת המועדון, בעמדת המנהיג על פני ראול. לפיכך, מספר 7 האגדי מצא עצמו במהרה מחוץ למועדון איתו הוא כל כך מזוהה וזאת גם כדי לפנות מקום לאגו הגדול של כריסטיאנו רונאלדו. אלא שהמהלך הזה הצליח חלקית. שחקני נבחרת ספרד, שיכורי ההצלחה מהזכייה במונדיאל 2010 ויורו 2012, עדיין מהווים את הכוח הבולט בחדר ההלבשה. מבחינתם, מוריניו הוא נציג המחנה הנגדי זה של רונאלדו והפורטוגלים.
חדר ההלבשה של ריאל תמיד היה מחולק: למחנה הספרדי אליו משתייכים גם קארים בנזמה, מסוט אוזיל וגונסאלו היגואין ואילו למחנה הפורטוגלי משתייכים גם מרסלו ושחקנים נוספים. כל עוד ריאל השיגה ניצחונות, השקט היחסי והסטטוס קוו נשמרו, אבל פתיחת העונה הבינונית גרמה לדברים להתחיל לבעבע ומתחת ועל פני השטח. כך למשל, השבוע אמר אחד משחקני נבחרת ספרד של ריאל: "הכי חשוב שניצחנו את פורטוגל ביורו, אחרת הייתה פה מהפכה".
מערכת היחסים של המאמן עם קסיאס לא אידיאלית וידעה הרבה עליות וירידות, אבל השניים למרות חוסר שביעות רצון אחד מהשני ומחשבות של מוריניו להביא בקיץ שוער אחר השתדלו לא להעביר ביקורת פומבית אחד על השני. לעומת זאת, המקרה עם ראמוס שונה. הבלם הוא טיפוס כריזמטי ודומיננטי בחדר ההלבשה וגם אהוב מאוד על עיתונאי מדריד, שכן הוא מקפיד להתראיין אחרי כל משחק. גם ראמוס עשה בעבר למוריניו צרות, אבל לאחרונה נראה כי פתח במלחמה חזיתית נגד המאמן אחרי שזה השאיר אותו על הספסל מול מנצ'סטר סיטי (2:3).
"מארקה" חשף תמונה בה נראה ראמוס לובש את החולצה של אוזיל מתחת לחולצתו במהלך המפגש עם לה קורוניה (1:5). הגרמני, חבר המחנה הספרדי שמעמדו בנסיגה, פתח בהרכב והוחלף במחצית תוך שהוא סופג שם מקלחת קרה מהמיוחד. עוד פורסם כי מוריניו ביקר את אוזיל בחריפות במהלך 45 הדקות הראשונות לאוזני אנשי הספסל. על פי דיווח ב"אל פאיס", רק התערבות הישירה של הנשיא פלורנטינו פרס היא זו שמנעה את הפיצוץ בין השניים בשל התקרית. לבקשת הנשיא, הבלם התרצה והסביר בטוויטר: "מסוט הוא חבר טוב והבטחתי לו מזמן שאקדיש לו את השער הראשון שלי העונה. שמתי את החולצה כי חשבתי שאכבוש ולא יותר".
הדומיננטיות הגוברת של ראמוס מלחיצה את מוריניו. ערב המשחק נגד אייאקס באלופות השבוע, המיוחד אף התייחס לבלם שלו במסיבת העיתונאים: "אין ספק שהוא מקצוען מהשורה הראשונה. אין בעיות בינינו, אבל אני מסתדר עם אשתי הרבה יותר טוב מאשר איתו. מערכת היחסים בינינו לא שונה לעומת שחקן אחר. אני לא מודאג מהדיווחים על עימות וזה בכלל לא משפיע עליי. שום דבר לא מסיח את דעתי מהמטרה והיא לנצח במשחק". אחרי המשחק, זה כבר נשמע כמו מחוות פיוס: "ראמוס שיחק פשוט מעולה. עבורי ראמוס היה מושלם הלילה, הוא עשה כל מה שציפיתי ממנו שיעשה".
מוריניו תמיד נתפס כאדם מחושב ששוקל כל מילה, אבל גם הוא יודע שאת ההתנגדות הלא צפויה מהמחנה הספרדי הוא חייב להרגיע אחרת מעמד העל שלו בקרב ראשי המועדון ייסדק. יחד עם זאת, ההתנהלות שלו משדרת פאניקה. אחרי ההפסד לסביליה (1:0) טען כי "אין לו קבוצה", ושבוע לאחר מכן כשריאל גברה על ראיו 0:2, הוא חזר בו ואמר: "הערב שיחקנו כמו קבוצה". גם נאום: "אני שונא את חיי החברה שלי" בראיון ל-CNN שידר פגיעות ואפילו מסכנות בסגנון שלא הורגלנו לראות מאחד האנשים השחצנים בכדורגל העולמי.
כשמדברים על מעמדו החזק של מוריניו במועדון חובה להזכיר כי הפורטוגלי בעצם ניצח בכל עימות שהיה לו עד עכשיו. את חורחה ולדאנו, אחד האנשים הכי חזקים בברנבאו, הצליח לדחוק הצידה ותוך זמן קצר להעיף כלל מהמועדון. הדברים נכונים גם לגבי זינדין זידאן: "אתם ישנים", אמר לעיתונאים. "הוא נפרד לפני חודשים מהתפקיד בקבוצה הראשונה והחליף חדר. אתם רק חושבים שאתם יודעים הכל, אבל לא ידעתם על זה. הוא חיפש משהו שיעשה אותו מאושר והחליט שהוא רוצה לאמן... אני לא יודע איך הסיפור הזה הגיע אליכם כל כך מאוחר כי זו מסקנה שזידאן הגיע אליה לפני חודשיים", אמר מוריניו בעוד ניסיון להפגין את כוחו.
מוריניו מנסה לשדר חוזק ובמקביל, מתנהג העונה כאדם רדוף. לאחרונה הוא אף הגיש תביעה בסך 15 אלף יורו נגד העורך הראשי של "מארקה", רוברטו פלומאר, שכתב עליו: "הוא מסוג האנשים שמרביצים ובורחים". במקביל הוא שוקל לתבוע את סגן נשיא ברצלונה לשעבר אלפונסו גודאל, שקרא לו בטוויטר "פסיכופת". רק לפני חודשיים הגיש תביעה גם נגד העיתונאי קרלוס בויירו שכינה אותו: "הנאצי הפורטוגלי". פאניקה כבר אמרנו?
מאבקי הכוח והפאניקה באים לידי ביטוי גם בפן המקצועי. נחזור מעט אחורה. ריאל של מוריניו נבנתה עם הגעת המיוחד וההחתמות של ריקרדו קרבאליו, אנחל די מריה, סמי חדירה ואוזיל לצד החיזוק במעמדו של רונאלדו. כמו בכל קבוצת מוריניו טיפוסית, העונה הראשונה היא שנת הסתגלות וההצלחה מגיעה בשנה השנייה. המאמן שמר על ההרכב ושחקני הרכש שהובאו: חאמיט אלטינטופ, נורי שאהין ופאביו קואנטראו הפכו במקרה הטוב לשחקני רוטציה. כלומר, ההיררכיה לא נפגעה וההרכב הקבוע רץ לאורך רוב העונה.
הקיץ, או יותר נכון לקראת סיום חלון ההעברות, מוריניו שינה גישה. לוקה מודריץ' ומייקל אסיין לא הגיעו כגיבוי ושניהם מצאו עצמם במהרה בהרכב, מה שהוביל להרחבה משמעותית של הרוטציה. הנה דוגמה מהשבועות האחרונים. אסיין, חדירה וצ'אבי אלונסו פתחו במרכז השדה בניצחון על סיטי באלופות. מודריץ' החליף את חדירה בליגה מול ראיו כעבור שבוע והגרמני חזר במקום אלונסו ב-1:5 על דפור. השבוע מול אייאקס שוב ביצע המיוחד שינוי, כשאסיין ואלונסו פתחו ואילו מודריץ' וחדירה שוב ירדו לספסל. זאת ועוד, הפריחה המסוימת של קאקה, העלייה במעמדו של קאייחון והירידה בכושר של אוזיל הפכו את השינויים ברכב לתכופים יותר.
מוריניו מעולם לא נחשב לחובב גדול של רוטציה בהרכב ובטח לא של שינויים בשיטת המשחק, כפי שניתן לראות מההרכבים שהעלה בליגה ובאירופה בשינויים האחרונים. אפשר לייחס את השינוי התפיסתי הזה ברצון שלו להשאיר את כל השחקנים מוכנים ועירניים לקראת המשך המאבקים בעונה הארוכה והקשה. יש שיטענו שמוריניו חושש מירידת מתח ושובע מסוים אחרי ההצלחה אשתקד במסגרת הקבוצתית והצלחת שחקני נבחרת ספרד ביורו. מצד שני, אפשר גם לראות בכך עוד פרק במלחמת השליטה שלו או לחלופין חלק מההתנהלות המבוהלת שלו מתחילת העונה. מי צודק? תשפטו בעצמכם.
כך או כך, ריאל תגיע לקלאסיקו בקאמפ נואו עם הגב לקיר. הפסד יגדיל את הפער מברצלונה ל-11 נקודות ולמרות שמדובר רק במחזור השביעי, קשה לראות מכונה משומנת שכזו שומטת יתרון כה מבטיח. מצד שני, פער כזה יאפשר לריאל לעשות שינוי מהותי במטרות ולהציב את הזכייה בליגת האלופות כאופציה ראשונה. בברנבאו חולמים שנים להשיג את ה"דסימה" - אליפות אירופה העשירית בתולדות המועדון - וגם מוריניו עצמו מפנטז על הרגע בו יניף בפעם השלישית את גביע ליגת האלופות. הישג כזה ישכיח לו כל תוצאה בקלאסיקו או עימות עם שחקן כזה או אחר בחדר ההלבשה וייתן עוד חותמת לכינוי שהוא הדביק לעצמו בקיץ: האחד והיחיד.
