לפני 17 שנה, פלוס מינוס כמה ימים, ברצלונה הגיעה לווסרמיל והרטיבה את הנגב עם שביעייה.
אתמול, כשהפועל באר שבע אירחה את מכבי תל אביב, אוסקר גרסיה ויורדי קרויף הדרימו בשנית. והכל בטח נראה להם אותו דבר. וסרמיל עדיין עומד, צולע, חיוור ומחריד. רק הפועל באר שבע נראתה אחרת. "תראה איך מכבי עושים חימום", הצביע אוהד אדום ואמר לחברו: "כולם עושים מתיחות יחד. איזה יופי, איזה תיאום. ככה בדיוק ברצלונה עושה". ואז 3,000 הצהובים קראו ל-"כל הקבוצה לבוא לפה". עוזר המאמן ג'רארד אוטט ומאמן הכושר חואן טוריחו נבארו נבהלו כשראו את כל החבר'ה מפסיקים את התרגיל ורצים לגדר. את זה כנראה בברצלונה לא עושים. מזג אוויר של הפתעה היה אתמול בבירת הנגב. האוויר שמר איזורית, הזיעה נדבקה למצח ואז נכנס ליציע העיתונאים האנליסט הצהוב רובן מרטינס. לפטופ ביד, אוזנייה באוזן, ג'ל בשיער. עם לוק כזה, חובה לנצח.
לפני 10 שנים, פלוס מינוס כמה ימים, ניצחה באר שבע בפעם האחרונה את מכבי בוורסמיל.
קחו את התקופה האומללה הזו, תוסיפו את השביעייה של בארסה ותכפילו ברגשות הקיפוח של האוהדים ששמעו כל השבוע איך מכבי באה לפרק אותם. עכשיו נראה אתכם מגישים נקמה כזו קרה. באר שבע לא באה להחזיר, היא באה לחסל. הקהל האדום הגיע עם סכין בין השיניים. ברגעים מסויימים זה היה נראה כמו בארגנטינה. על כל כיסא ישבו שלושה. מבעד לחריצי הגדר הם הושיטו שטרות וביקשו קולה מיושבי יציע הכבוד. ובדיוק שאתה מתחפש לכתב רווחה ושואל איך זה שאין מזנון ביציע שלהם, עונה אוהד שרוף: "יש מזנון, אבל עם פפסי. אנחנו רוצים קוקה קולה".
במחצית הראשונה תוחלת החיים של התקפה באר שבעית הסתכמה ב-4.3 שניות. הבולדוגים של גרסיה רצו, נשכו וחטפו. השלל הועבר לאלירן עטר, אבל חוסר ריכוז של מואנס דאבור, עודף ריכוז של אוסטין אג'ידה ואפילו המשקוף יצאו חוצץ על רצונות הכיבוש של החלוץ הטוב בליגה. בדקה ה-40, בדיוק כשדני דבורין התכונן לעקיצה שלו, הגיעה העקיצה של באר שבע. אבירם ברוכיאן, לראשונה בהרכב, מצא את סיראז' נאסר, לראשונה בהרכב. כל הייקום חיכה למוצא ראשו של נאסר, אבל וינסנט אניימה כבר ידע מה הולך לקרות. הניגרי רק נגע, הכדור בער ברשת. 0:1 באר שבע, וסרמיל החליף מצב צבירה, פיגור ראשון של מכבי העונה.
"אני מסתכל לכל כיוון ורואה אנשים קופצים", תיאר נאסר את השניות שאחרי הבום, ועבר לסודות מדינה: "אנחנו עובדים המון על מצבים נייחים. אני לא הכי גבוה אז אני עומד מאחורי הגבוהים. אם במקרה הכדור לא מגיע אליהם, אני נוגח אותו. כל בעיטה חופשית שלנו זה חצי גול". הפעם זה היה גול שלם. היציע של המופרעים כמעט נשבר, הגדר כמעט נעלמה. בין הצוהלים נצפתה חולצה של ברצלונה. בתוכה קפץ דורון. איפה הבושה, אני שואל, ומי תנצח? "אנחנו", מרגיע דורון, ומצהיר על אהבתו לנגב ולקטאלוניה, "1:2". דודו, חבר של דורון, ניסה להסביר: "זה בסדר, כולנו אוהדי באר שבע, ורק באר שבע הביאה את ברצלונה לישראל. אנחנו מנצחים", ניבא. "זה בדוק. שמתי על זה 500 שקל בווינר". עמית, מכביסט בן 12, משאיר את הכסף בצד. "אם נשים גול מהיר במחצית השנייה, המשחק שלנו".
האורחים אכן כבשו גול מהיר, בדקה ה-48. המחמאות לדאבור על המיקום ולאג'ידה על הבישול. זהו, חשבו כולם, מזה באר שבע הנחמדה לא קמה. אבל היא כן. בדקה ה-66 הגיע בויאן מרקוביץ', 195 סנטימטרים של בלונד. כדור הגובה של פיטר אוסיאקו עלה לשמיים, ועדיין, הבלם הבוסני היה צריך להתכופף כדי לנגוח אותו פנימה ולשחרר את הניצרה. 1:2 באר שבע. אניימה, כדורי גובה - אל תגידו שלא אמרנו.
החבר'ה של אוסקר לא הבינו מאיפה זה בא להם, החבר'ה של אלישע כנראה הבינו הכל. כי מאותו רגע, במקום שהצהובים יסתערו על אג'ידה, זו הייתה מלחמה בכיוון אחד. זה היה יכול להיגמר בחמסה, זה נגמר רק בשלושה. דקה 83. ברוכיאן התשוש ("כשראיתי את השלט לחילוף השלישי קיוויתי שזה יהיה אני") זיהה את קלמי סבן, אקס צהוב, שהסיט לנג'ובו, אקס אלוף, שהסיט פנימה. את הרעש שהיה בווסרמיל באותו רגע אפילו דציבלים לא יכולים למדוד.
נג'ובו פיזז באפריקאית, סבן דפק סלסה, וכשאלון יפת שרק לסיום כל באר שבע רקדה. דורון-חולצת-ברצלונה עשה "3" עם היד. אמר 1:2, אבל מה אכפת לו. דודו כבר לא היה בנמצא, בטח הלך לפדות את הטופס. 500 כפול 4.2, לא רע ל-90 דקות של פחד. "יש", צרח אלישע לוי, עטוף בזיעת ניצחון. "מגיע לקהל הזה. תראו אותם, תראו אותם". דבורין פרגן: "זה ניצחון של אלישע. כל המאמנים הישראלים מדברים על לא ללכת לאחור אחרי שער. אלישע באמת עשה את זה".
לפני שנה, פלוס מינוס כמה ימים, מכבי תל אביב הגיעה מושלמת למחזור החמישי וחטפה 3:1 מרמת השרון.
אז החלה ההידרדרות. הפעם, עם הצוות המקצועי הבריא הזה, זה לא אמור לקרות. אמנם החלו כבר לצוף כמה לכלוכים פנימיים על גונסאלו גרסיה על כך שהוא "לא זז כבר שלושה משחקים" אבל מצב שאר החזיתות רגוע. לאחר המשחק ירד קרויף לדשא ודיבר עם אוסקר, כשהשחקנים ערכו את אימון השחרור המפורסם. בזמן שהצהובים עשו הקפות, שחקני באר שבע יצאו מהמקלחת עם תיקי רחצה ביד, וחתכו את הדשא בדרך הביתה. את המקצוענות נשאיר למפסידים. ביציאה מחדרי ההלבשה ממסוגרים על הקירות כרטיסי השחקן של גיבורי העבר. רוברט ארנשו, עם היסטוריה בפרמיירליג נתקע על הכרטיס של יוסי בניון, עם היסטוריה בליגה הישראלית. "הוא נראה בדיוק אותו דבר", אמר הוולשי. באר שבע, דברים לא משתנים.
לפני 37 שנה, בדיוק, נפגשו מוחמד עלי וג'ו פרייז'ר בפיליפינים, לת'רילה אין מנילה.
אז זה נגמר בנוקאאוט לטובת עלי, אתמול זה נגמר בנוקאאוט לטובת אלישע. ברוכיאן, אוסיאקו, מרקוביץ', סבן, נג'ובו. כל רכש רכש, כל גול בול. הניצחון שייך לקואץ', אבל גם לאוהדי באר שבע, שעשו אתמול 90 דקות של הר געש. אם תרצו, הת'רילה אין וסרמילה.