עירוני קרית שמונה הגיעה לבלומפילד עם סגנון וחשיבה שנשארו לה מהמשחק בבילבאו. היא הסתגרה וניסתה לעבור את המשחק בשלום, לא הפעילה שום מחשבה או רצון להפתיע וליזום. גם אם זה לקח 44 דקות, מכבי תל אביב ניצלה את סגנון המשחק הבלתי מאיים של היריבה. מכבי תל אביב הגיעה מוכנה, נחושה ומרוכזת במשימה. היא פתחה את המשחק בצורה חזקה מאוד וגם אם היא לא הייתה מספיק טובה במהלך המחצית הראשונה, עדיין היא זו ששלטה, יזמה והייתה ראויה יותר לניצחון ללא קשר להרחקות במחצית השנייה.
קשה לדבר על התוצאה בגלל היתרון המספרי המשמעותי במחצית השנייה, אבל אם ננתח את מכבי תל אביב, אז בהחלט אפשר לומר שסופסוף עובדים בקרית שלום, מתאמנים בקרית שלום ומתקדמים בקרית שלום. בשנים האחרונות חיפשו שם שחקן או שניים שיוביל את המועדון, ומה שאנחנו רואים היום במכבי תל אביב זו קבוצה שמובילה את עצמה וזה ההבדל הגדול. היסטורית, נשענה במשך שנים על מנהיגים. האחרון שבהם היה אבי נמני שסחב את הקבוצה לתארים עם היכולת הגבוהה שלו. אחרי פרישתו, הוחלפו כל כך הרבה שחקנים ומאמנים ומכבי תל אביב לא ידעה להביא את עצמה למקום שהיא רצתה. היא חיפשה את השחקן הספציפי שייקח אותה לשם ונכשלה ברוב המקרים.
השינוי התחיל בקיץ והוא נובע מעשיית סדר בתוך סגל הקבוצה ושחרור שחקנים דומיננטיים. הכיוון היה בניית קבוצה מגובשת ולכן הביאו צוות שיוביל את הקבוצה. התוצאה היא שאין מנהיג אלא יש קבוצה שמובילה את עצמה יחד קדימה מתחילת העונה בצורה טובה ומגובשת. יהיו לה עוד מכשולים ובעיות, אבל כשהיא תצטרך להתמודד איתן יהיו לה את היסודות לעמוד באתגרים הללו.
מבחינה מקצועית, זה עדיין לא מושלם, לא שוטף ולא הכי משכנע. יש עוד נקודות שמכבי תל אביב צריכה לשפר כמו למשל משחק האגפים. ללא קשר ל-0:4, בכל הקשור לאגפים ולמשחק ההתקפה יש מקום להתקדמות. אוסקר גרסיה עדיין מחפש את הפורמט שירוץ בחלק ההתקפי. הוא ניסה את גונסאלו באגף שמאל, את מואנס דאבור באמצע ובכלל הוא מחפש את המתכון הנכון ותוך כדי כך, מבצע שינויים ומרענן. עד עכשיו זה הולך טוב ונכון, אבל התיאום בין שחקני ההתקפה עדיין לא מושלם. זה בא לידי ביטוי במיוחד במחצית השנייה מול תשעה שחקנים. למרות הבקעת השערים, היכולת ההתקפית לא הייתה במיטבה והמשחק לא זרם. בכל מקרה, למכבי תל אביב יש את כל הכלים הדרושים.
ויש גם נקודות חיוביות. הסגנון של מכבי תל אביב שונה. זו קבוצה אגרסיבית מאוד, שיודעת ללחוץ את הכדור וכל השחקנים משתתפים במשחק הלחץ. במחצית הראשונה לקרית שמונה לא היה סיכוי להגיע לשער של וינסנט אניימה וגם כשהם הגיעו לשם, המשימה להכניע שוער ברמה כזו היא קשה. בגדול, אפשר לומר כבר עכשיו שכשמכבי עולה לשחק, הסיכוי לנצח אותה הוא הרבה יותר קטן וזה הבדל משמעותי לעומת השנים שעברו. היא עדיין לא פייבוריטית ברורה מול כל יריבה בליגה, אבל הסיכוי שלה להפסיד קלוש. הקבוצה הזאת עומדת נכון, פרוסה נכון ומשתדלת כל הזמן להתקדם בהנעת הכדור שהמאמן מנסה להנחיל לה.
את 12 נקודות הביאו השחקנים שהיו על המגרש, אבל בהחלט אפשר לומר שלאוסקר גרסיה והצוות שלו יש חלק חשוב מאוד לכל מה שמתרחש וקורה במכבי תל אביב. אם מסתכלים וחושבים קדימה, כשמכבי חיפה רחוקה ועסוקה בבעיות שלה, הפועל תל אביב מנסה להתארגן וקרית שמונה סוחבת על עצמה את תואר האלופה והמאבקים באירופה, יש למכבי תל אביב מקום לנצל את הסיטואציה וללכת עם זה עד הסוף. איך שזה נראה כרגע, הם בדרך הנכונה.
ומילה לגבי האלופה. קרית שמונה מתמודדת עם לחצים שחדשים לה, מעברים בין מאבקים במפעלים אירופאיים, מאבקים בליגה, עומס וקשיים וזה שכר הלימוד שהיא משלמת. קבוצה שמשתתפת בגביעי אירופה לא יכולה שלא להחזיק סגל רחב ועמוק שיידע לרענן את עצמו. יכול להיות שדווקא במשחק קשה מול מכבי תל אביב, לאחר שעברו משוכה עוד יותר גבוהה כמו בילבאו, לגילי לנדאו הייתה חשיבה שהשחקנים שה-11 שעמדו מול בילבאו יידעו לעמוד מול מכבי תל אביב, אבל זה לא תמיד נכון. כשיש לך סגל עמוק ורחב, אלו הרגעים בהם אתה מוצא לנכון לרענן את הקבוצה. לקרית שמונה אין את זה וכנראה ששני משחקים קשים תוך זמן קצר זה קצת יותר מדי עבור מה שהקבוצה הזו מסוגלת כרגע.
צפו ב-0:4 הגדול של מכבי תל אביב על קרית שמונה
איזי שרצקי השתולל וצרח על השופט מנשה משיח
מהראן ראדי יודע: "במכבי רואים השנה דרך"
הכירו את רוברט ארנשו, החלוץ החדש של הצהובים