ב-31 באוגוסט השנה, היום האחרון של חלון ההעברות האירופי, יצאה גלזגו ריינג'רס למסע קניות חפוז. היא הגישה הצעות כספיות גבוהות למספר שחקנים ביניהם אליניב ברדה, דקל קינן ורוברט ארנשו. שני הישראלים השיבו בשלילה, ואילו החלוץ הוולשי של קרדיף דווקא ענה בחיוב. אלא שמכשול הזמן ניצח את עסקת ההשאלה המתגבשת, ההעברה לא הושלמה במועד וארנשו המתוסכל נשאר בקרדיף. כשבועיים לאחר מכן צלצל הטלפון של החלוץ ועל הקו היה ג'ורדי קרויף. המנהל הספורטיבי הגיש הצעה, ארנשו ביקש זמן למחשבה וחזר אחרי כמה שעות עם תשובה חיובית. כך נסגרה אחת ההעברות המפתיעות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
דבר אחד בטוח, שחקן כמו ארנשו לא מגיע בכל יום לישראל. מדובר בחלוץ עם רזומה מוכח, סקורר מדהים שרשם מספרים יוצאי דופן (202 שערים ב-457 הופעות) בכל קבוצה בה שיחק וכן בנבחרת ווילס ושחקן שבמשך הקריירה שולמו תמורתו 12 מיליון ליש"ט דמי העברה. מכבי תל אביב מקבלת שחקן שחסר לה, חלוץ 9 קלאסי, אך עולים לא מעט סימני שאלה: כיצד הנוכחות שלו תשפיע על שיטת המשחק ועל שחקנים כמו מואנס דאבור ואלירן עטר וחשוב מכך, האם בגיל 31 לארנשו יש רעב להצליח במקום כמו ישראל או שמבחינתו מדובר בשנת נופש לפני חזרה לכדורגל האנגלי?
ארנשו נולד בזמביה וכשהיה בן חמש עבר עם משפחתו למלאווי, שם קיבל אביו דייויד עבודה כמנהל מכרה פחם. ארבע שנים מאוחר יותר מת האב ואימו ריטה, מתאגרפת וכדורגלנית בעברה, החליטה להעביר את המשפחה לדרום ווילס, שם התגוררה אחותה. ארנשו החל לשחק כדורגל בבית הספר ובגיל 16 זומן למבחנים בקבוצת הנוער של קרדיף. במועדון זיהו מיד את כושר ההבקעה, אבל התלבטו בשל מימדי גופו הצנומים. בסופו של דבר, מאמן הנוער גאבין טייט נתן אור ירוק וארנשו זכה לחוזה מקצועני. בהמשך עלה לבוגרים תוך שהוא מקבל תכנית עבודה אישית לעלייה במשקל, חיזוק ופיתוח הגוף.
אחרי תקופת השאלה בגרינוק מורטון ומבחנים במילדסבורו, הוא שב לקרדיף בקיץ 2000 ועזר לקבוצה לעלות לליגה השנייה (השלישית בדירוג). עונת השיא שלו הייתה 2002/3. בקרדיף מספרים שבחוזהו של החלוץ הופיע בונוס 2,000 ליש"ט על כל שער זכות. בסיום העונה היו לו 35 כאלה והקבוצה עלתה עוד ליגה. ארנשו נשאר בקרדף בליגת המשנה, סיים עם 21 שערי ליגה ונכנס לנבחרת העונה. מספר קבוצות בכירות החלו לעקוב, אבל בסופו של דבר ווסט ברומיץ' היא זו ששמה עליו את ידה והחתימה אותו לשלוש שנים תמורת למעלה משלושה מיליון ליש"ט. "ארנשו יותר טוב מג'רמיין דפו. אני לא מכיר שחקן יותר חד ממנו באזור הרחבה. הוא יודע להבקיע. זו החתמה אדירה", חגג חברו החדש לקבוצה, הוולשי אנדי ג'ונסון.
ארנשו שיחק בקביעות בעונת הבכורה בפרמיירליג אותה סיים עם 11 כיבושים, אך לאחר מכן הגיע המפנה. המנג'ר בריאן רובסון צירף את דיומנסי קמארה ודקות המשחק של הוולשי הצטצמו. ארנשו היה מתוסכל, ביקש פעמיים לעזוב ונענה בשלילה. רובסון אפילו ביקש להכין דיסק DVD כדי להדגיש בפני השחקן היכן הוא צריך להשתפר. "אם הוא ישתפר, הוא יקבל הדמנות. אנחנו יודעים שהוא כנראה המסיים הטוב ביותר שלנו, אבל יש אספקטים אחרים במשחק שטעונים שיפור כדי שהוא יוכל לעזור לקבוצה. הוא כנראה לא מבין את זה", אמר.
ארנשו רצה לשחק ובינואר 2006 נמכר לנוריץ' תמורת 3.5 מיליון ליש"ט. מיד לאחר מכן תקף את רובסון וטען כי לא נתן לו הזדמנות. המנג'ר הגיב בחריפות: "מבחינתו, חשוב רק להבקיע, אבל אם אתה לא מבקיע, מה אתה תורם? דיברתי איתו ואמרתי לו שאף חלוץ לא מגיע ולכן אני מבקש שיסיר את הבקשה להשתחרר ויילחם על מקומו. הוא לא הסכים ואז הבנתי שמדובר בשחקן שלא חושב על ווסט ברום אלא רק על עצמו ואין לו כבוד לחברים שלו. הבנתי שהגיע הזמן למכור אותו. אני יודע שאוהדים יבקרו אותי כי הוא אהוד, אבל אני רוצה שחקנים שרוצים לשחק עבור הקבוצה. כששחקנים עוזבים הם בדרך כלל באים בטענות למאמן, אבל לפעמים הם צריכים להסתכל על עצמם".
הקדנציה בנוריץ', שהייתה אז בליגת המשנה, הייתה קצרה ומוצלחת. ארנשו חתם לשלוש שנים וחצי ומיד יצא בהצהרה המוכרת שמלווה אותו לכל אורך הקריירה: "תמיד הבקעתי שערים ותמיד כשאני משחק, אני כובש". וארנשו אכן שיחק וכבש. היו לו שמונה שערים עד סיום עונת 2005/6 ו-19 נוספים בעונה לאחר מכן למרות שהחמיץ שלושה חודשי משחק בשל פציעה במפשעה. זה היה הזמן לחזור לפרמיירליג. כשהגיעה ההצעה מדרבי קאונטי, ארנשו הפעיל סעיף יציאה בחוזהו והפך לשחקן הרכש היקר ביותר של הראמס. המנג'ר בילי דייויס נשמע מאושר: "הוא שחקן עם רקורד הבקעה פנטסטי בכל הרמות. תוספת נפלאה לסגל. הוא יהיה השועל החדש שלנו ברחבה".
אלא שהעונה בדרבי התגלתה כסיוט מבחינה אישית וקבוצתית (הראמס ירדו עם 11 נקודות בלבד). ארנשו פתח רק שבע פעמים בהרכב ואת השער הראשון והיחיד שלו באותה עונה כבש בתבוסה 6:2 לארסנל במחזור ה-36. בין לבין, הניגון המוכר חזר. כשארנשו יושב על הספסל ולא כובש הוא הופך מתוסכל. המנג'ר פול ג'ול, שהחליף את דייויס במהלך העונה, לא אהב את ההתנהגות של החלוץ: "היו לו יותר משתי דקות להוכיח את עצמו. אנחנו לא מבקיעים שערים ורוב צריך להסתכל על עצמו ולשאול למה הוא לא משחק. הוא צריך לקחת על עצמו יותר, לדפוק על הדלת ולחזור להרכב. זה לא רק אני. גם דייויס לא נתן לו לשחק. זו ליגה קשה ויש לו את היכולות להתמודד בה, אבל הוא צריך לדרוש מעצמו יותר".
בסיום העונה, ארנשו שב לצ'מפיונשיפ עם חוזה לשלוש שנים בנוטינגהאם פורסט. בליגת המשנה חזרו המספרים הרגילים וגם האוהדים התאהבו וחיברו את השיר: "הוא מקבל כדור וכובש, אוהב לעשות טריקים ולחגוג עם סלטה גדולה. רוברט ארנשו מספר אחת של פורסט". ארנשו כבש 45 שערים ב-113 הופעות בשלוש שנים בפורסט. הוא הפסיד איתה פעמיים בחצי גמר פלייאוף העלייה, כאשר בהופעה האחרונה שלו, בהפסד 2:1 לסוונסי, עלה מהספסל וכבש שער מצמק. "זה היה מתסכל. במהלך כל הקריירה שלי רציתי לשחק בכל משחק וזה לא ישתנה. אני אף פעם לא שמח לשבת על הספסל", אמר."רציתי לפתוח כי במשחקים גדולים אני רוצה לקבל הזדמנות להשאיר חותם. תחושת האכזבה תלווה אותי כל חיי". בהזדמנות קודמת הסביר החלוץ: "משמעותי בשבילי לשחק כדורגל ואני אף פעם לא שמח כשאני לא משחק. כשאני בחוץ, פצוע או לא, זה פשוט נורא. אמשיך להיות מתוסכל ולא שמח אם לא אשחק. אני רוצה לשחק כל שבוע".
בין מעבר אחד למשנהו הספיק ארנשו לרשום 58 הופעות בנבחרת ווילס בהן כבש 16 שערים. לאחרונה מעמדו בנבחרת התערער ובמשחק הידידות מול בוסניה בחודש אוגוסט שותף לדקות בודדות לקראת הסיום. אגב, כמה גדולה התשוקה והאובססיה של ארנשו לכיבוש יכולה להסביר הדוגמה הבאה. ארנשו רשם החמצה מזעזעת במשחק נבחרתו מול אנגליה בוומבלי בספטמבר אשתקד והגיב: "בחיים לא אצפה בזה. אני תקוע על 200 שערים וזה שובר אותי. אני עצבני וכועס. יהיו לי סיוטים בלילות. אני יודע שהייתי צריך לכבוש וכל החברים לקבוצה יודעים שהייתי צריך לכבוש".
בקיץ 2011 בקול רעש וצלצולים חזר ארנשו הביתה לקרדיף. הוא היה שחקן חופשי ולמרות הצעות כמו בירמינגהאם וקריסטל פאלאס, ארנשו רצה לשוב לקבוצת נעוריו. המעבר עורר התרגשות עצומה בקרב האוהדים ואנשי המועדון. "ארני סיים את המסעות, הרוויח כסף ועכשיו הוא צריך לעזור לקרדיף להילחם על עלייה. הוא שחקן שלא עושה כלום ואז בנגיעה של גאונות משאיר את היריב המום. אם הוא רק מריח שער, הוא שם את הכדור ברשת... היום הוא שחקן חכם יותר, יותר מגוון והוא עדיין יודע להבקיע שערים", אמר אנדי לג, ששיחק בעבר עם ארנשו בקרדיף ובנבחרת.
הציפיות היו גבוהות, אבל דברים חרקו מהרגע הראשון. ארנשו אמנם כבש שלושה שערים בששת המחזורים הראשונים, אבל משהו לא עבד בשיתוף הפעולה עם שותפו להתקפה החלוץ הסקוטי קני מילר. השניים, אגב, שיחקו יחד גם בדרבי ולא נהנו מכימיה טובה. בקרדיף, המנג'ר מלקי מקאי ניסה אותם בשיטה של 4-4-2, אבל הרגיש שהשניים דורכים אחד על השני. במחזור השביעי, במשחק החוץ בבלקפול, מקאי עבר ל-4-5-1 ובחר במילר כחלוץ הפותח. עד סיום העונה, ארנשו פתח שלוש פעמים בלבד ולא כבש, מה שכמובן הפך אותו למתוסכל. בינואר היה על סף מעבר ל-MLS, אבל העסקה נפלה ברגע האחרון.
מקאי הסביר בקיץ את החלטותיו: "הוא היה חסר מזל ומצא עצמו במקום אחר ממה שהוא חשב שיהיה. הוא מקצוען אמיתי ובחור נהדר. כאב לי עליו בשלב מסוים, אבל אני מקבל החלטות על בסיס מה שאני רואה באימונים ובמשחקים. ראיתי צעירים עולים ולא יכולתי לעצור אותם". עיתונאים וולשים מוסיפים שמהאימונים היה ברור כי מקאי פשוט לא סופר את ארנשו, למרות היותו שחקן בית ופייבוריט ברור של האוהדים. גם בקיץ הנוכחי הצהיר מקאי כי מבחינתו ארנשו נשאר בסגל, אבל צירף ארבעה שחקני התקפה והחלוץ הבין שהוא לא בתכניות.
"בשנתיים-שלוש הקרובות רוברט ארנשו ימשיך להבקיע שערים כמו תמיד", טען החלוץ כאשר הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי. "אני בן 31 ועדיין רעב. תראו את קווין פיליפס שמשחק טוב בגיל 38 ואת ריאן גיגס שנמצא בכושר שיא בגילו. לשם אני רוצה להגיע. השנים הטובות עוד לפניי ויש לי עוד הרבה מה להשיג בקריירה".
הקריירה של ארנשו תמשיך בישראל, אבל הלב נשאר בקרדיף. "תמיד אהבתי לשחק עבור הבלובירדז ואני לא מאמין שזה הסוף עבורי בקרדיף. אני באמת מאמין שיום אחד אשוב למועדון. אני אשמח כשזה יקרה ומקווה שהאוהדים לא ישכחו אותי", אמר החלוץ אחרי החתימה במכבי תל אביב. "אני נרגש מהאתגר. כולי נתון לכדורגל, אני רוצה לשחק וצריך לשחק. היה מתסכל לשבת בצד תוך ידיעה שאני יכול לתרום לקבוצה. רוב הקריירה שיחקתי בקרדיף ונהניתי מכל דקה. כששיחקתי בקרדיף הרגשתי כמו ילד במגרש המשחקים. חייתי את החלום והיו לי תקופות מוצלחות. כשאני נזכר בתקופה בהתחלתי כילד ומשווה אותה למצב הנוכחי ההבדל הוא מדהים. השגתי כל כך הרבה מטרות בכל הקשור להבקעת שערים ועזרה למועדון. קרדיף תעלה השנה וחבל שאני לא אהיה שם. עזבתי לשנה בהשאלה לשחק כדורגל, אבל לא סיימתי את חלקי".
ומה הוא מצפה מעצמו במכבי תל אביב? "זה הזמן בשבילי לשחק כדורגל. תמיד הבקעתי שערים והלוואי וכך זה ימשיך, אבל המטרה העיקרית היא לשחק. אני מרגיש טוב, כשיר וחד ובמובן מסוים, מזמן לא הרגשתי טוב יותר. ג'ורדי קרויף התקשר אליי, דיברנו קצת והוא סיפר לי כל מה שרציתי לדעת. לקחתי כמה שעות למחשבה ועניתי בחיוב. ג'ורדי הבהיר לי שאשחק וזה מתאים לי. הוא דיבר איתי על הפילוסופיה של המועדון, התקוות לעתיד וההשפעה הספרדית. תל אביב היא הקבוצה שלי עכשיו ואעשה הכל כדי לעזור לה להצליח, אבל לקרדיף תמיד יהיה מקום מיוחד בליבי".
ההעברה של ארנשו, כמו גם אלו של דג'מבה דג'מבה וסטיב גורי, הן משהו חדש בשוק הישראלי. שחקנים מבוגרים יחסית בשלהי הקריירה עם רזומה מרשים שמגיעים בעלות גבוהה (אך סבירה יחסית) לשמור על הגחלת בישראל. סוג כזה של העברות מקובל מאוד ביוון, טורקיה וקפריסין למשל ובארץ הוא עוד לא נוסה, גם מסיבת כלכליות. מדובר בנוסחה בעייתית וההצלחה עם שחקן כזה תלויה בעיקר במידת הרעב שלו. אצל ארנשו סימן השאלה גדול במיוחד נוכח הצהרותיו המפורשות על רצונו לשוב לאנגליה. "ארנשו הוא שחקן גדול, אבל קשה לי להאמין שהוא יבוא בשיא הטירוף והרעב", טוען עיתונאי וולשי. "אולי הוא חושב שבליגה בישראל אין כלום והוא מגיע לטייל, להבקיע גולים בהליכה ולחזור לאנגליה. הכי חשוב לו לחזור לסגל הנבחרת".
חלוץ סוונסי, איתי שכטר, נדרש על ידי התקשורת הוולשית להתייחס לסיכויי ההצלחה של ארנשו וענה: "זה יהיה שונה עבורו וייקח לו זמן. שחקנים אולי חושבים שזה קל כי הם רואים שחקנים כמוני, לדוגמה, כובשים הרבה שערים והם חושבים שהם יוכלו לעשות אותו הדבר. אבל כשרואים את המשחקים, אפשר להבין שיש רמה וגם לחץ... אוהדי מכבי תל אביב טובים, אבל כשדברים לא הולכים, הם יכולים להלחיץ ולהרוג את הקבוצה". לעומתו, דקל קינן ששיחק עם החלוץ בקרדיף טוען: "מדובר בגולר במלוא מובן המילה. הוא מחצי מצב ייעשה גול. המספרים שלו מדברים בעד עצמם. הוא שחקן שכבש עד היום בכל קבוצה שהוא היה בה ויהיה מעניין לראות איך הוא ישתלב בישראל".
ההגעה של ארנשו, שבמהלך הקריירה זכה לכינויים כמו "הנסיך הזמבי", "הקוסם", ו"אל מטאדור", אמורה גם להשפיע על שיטת המשחק של אוסקר גרסיה. הספרדי שיחק עד כה בשיטה קבועה של 4-3-3. בשני המשחקים הראשונים הוא השתמש בדאבור כ"תשע מדומה" ואילו בניצחון על הפועל חיפה (1:3) הרכיב את רוברטו קולאוטי בתפקידו הטבעי. ארנשו, כשייכנס להרכב, אמור לפגוע משמעותית בדקות של דאבור או לחלופין לגרום להסטתו לאגף. ההתקפה של הצהובים הפגינה במחזורים הראשונים הרבה ניידות וחילופי מקום כשמי שנהנה מכך במיוחד היה עטר שכבש עד כה ארבעה שערי ליגה. החשש הראשוני הוא שלמרות העובדה שעטר אינו חלוץ מרכזי טבעי, השילוב עם ארנשו עשוי לפגוע באפקטיביות שלו. האם ארנשו יגוון ויעמיק את התקפת מכבי תל אביב או יקבע את השיטה? האם הוא יוכל לשחזר את המספרים מאנגליה ולהביא מספיק רעב כדי להצליח בארץ הקודש או שבמהרה יהפוך שוב למתסוכל? מה שבטוח, הפרויקט של קרויף וגרסיה קיבל זריקת אגו רצינית על כל המשתמע מכך.
20:50, ערוץ 1: מכבי תל אביב נגד עירוני קרית שמונה
מהו שיא הכיבושים הנדיר בו מחזיק רוברט ארנשו?