פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מבני הרצליה לטופ של אירופה

        התגלית של ארז אדלשטיין, הדאנק בגמר הסופרוליג, ההצטיינות בנבחרת והנטישה לספרד. שמונה התחנות המשמעותיות בקריירה של טל בורשטיין

        1. ההתחלה בבני הרצליה

        בקיץ 1997 העלה ארז אדלשטיין ילד מופנם וגבוה לקבוצה הבוגרת של בני הרצליה. טל בורשטיין היה רק בן 17, עדיין תלמיד תיכון, מכוכבי קבוצת הנוער המצוינת של הרצליה ונבחרת תיכון "היובל" בעיר. יחד עם אורי יצחקי ויניב גרין, שצמחו לצידו של בורשטיין במחלקת הנוער של הרצליה ועלו איתו לקבוצה הבוגרת, ושמות מוכרים כמו ליאור ארדיטי, אמיר מוכתרי ואורי כהן-מינץ, רקח אדלשטיין תלכיד מרענן והוביל את הרצליה לעונה סולידית, שכללה גם ניצחון על מכבי תל אביב. הרצליה הקטנה סיימה במקום מכובד במרכז הטבלה, בורשטיין נבחר לתגלית העונה בליגה הלאומית, ועם יצחקי וגרין זכה באליפות המדינה לנוער ובאליפות ליגת התיכונים. "אחד השחקנים המוכשרים שצמחו בכדורסל הישראלי", החמיא לו פיני גרשון. הם ייפגשו בקרוב.

        2. הדאנק מול פנאתינייקוס

        שלוש שנים לאחר מכן הצליחה מכבי תל אביב לשים יד על בורשטיין. אלו היו ימי ההתעוררות מקמפיין היורוליג 99/00 הסנסציוני, שהסתיים בהפסד במשחק הגמר לקטש ולפנאתינייקוס, וכניסה לעידן הסופרוליג. בקיץ 2000, לראשונה זה שנים, בנתה מכבי קבוצה במטרה לזכות בגביע אירופה ראשון מאז 1981. דורון שפר פרש במפתיע, ובורשטיין סומן כיורש המיועד. כבר בעונת הבכורה במכבי שימש כשחקן רוטציה בכיר באחד הקווים האיכותיים ביותר שהעמידה: אריאל מקדונלד, מארק בריסקר ואנתוני פארקר עלו בחמישייה; דרק שארפ ובורשטיין היוו החוליה המסייעת. בורשטיין בן ה-20 התחזק ככל שהתקדמה העונה, עד שבשלבים המכריעים כבר הועדף על פני בריסקר. בפיינל פור בברסי רשם 19 דקות בממוצע ובמשחק הגמר ההיסטורי מול פאו התכבד בנוסף בחמש נקודות, לרבות דאנק אדיר שסימל את העברת הכתר מהאלופה היוצאת לזו הנכנסת.

        טל בורשטיין שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        אתלט מספיק גדול כדי לרשום כמה רגעים בלתי נשכחים לרזומה. טל בורשטיין (צילום: ברני ארדוב)

        3. חמישיית החלומות

        כמה שחקנים יכולים לומר שנמנו על אחת החמישיות הגדולות בתולדות הכדורסל האירופאי? בורשטיין אומנם חסה בצילו של הטריו שאראס-פארקר-וויצ'יץ', אבל עדיין היה חסר תחליף: הוא מסר והוריד ריבאונדים לא פחות משקלע; בהגנה חיפה על שאראס והתמקד בעבודות סיכול ממוקדות ובהתקפה הוסיף קבוצתיות ופרגון, תבלינים שבסופו של דבר הפכו את מכבי ההיא לגדולה אפילו יותר מסך חלקיה. וכשצריך היה לקחת אחריות, כמו במשחק המיתולוגי בבולוניה בעונת 2003/4, ידע בורשטיין לקלוע זריקות מכריעות ששמרו את מכבי בחיים. "בלי בורשטיין", אמר דן שמיר, עוזר המאמן בשנים ההן, "לא היינו מצליחים לעשות את מה שעשינו". כנראה המחמאה הגדולה ביותר שקיבל בורשטיין בחייו.

        4. הפציעה בגיד אכילס

        בורשטיין היה חלק בלתי-נפרד ממכבי בשנותיה הגדולות ביותר, ובכל זאת לא נחשב לאהוד כמו שאראס, פארקר, וויצ'יץ' או אפילו דרק שארפ. אולי זו האישיות העצית ואולי סתם יחסי ציבור גרועים, אבל הקהל של מכבי לא התאהב בבורשטיין, למרות שהצטרף בגיל צעיר וגדל למעשה עם המועדון, ומעולם לא ראה בו מחשהן משלהם. ובורשטיין, מצידו, דאג תמיד לבדל את עצמו מהמועדון. הוא לא נחשב למכביסט, מעולם לא הבטיח שיפרוש במדי מכבי, ולמעשה היווה מעין נטע זר במועדון. כשהתקרבה שושלת גרשון השנייה לקיצה, בדמדומי עונת 2005/6, אמור היה גם בורשטיין לעזוב את הספינה הטובעת: הוא ניהל מו"מ מתקדם עם ג'ירונה הספרדית ונראה היה שעזיבתו בסיום העונה היא עובדה מוגמרת, אלא שבמהלך משחק גמר הפיינל פור מול הפועל ירושלים ביצע תנועה לא נכונה וקרע את גיד אכילס. השפעות הפציעה היו דרמטיות: חלומות המעבר וחוזה המיליונים נגוזו, ובורשטיין נאלץ להישאר בישראל. שלוש שנים לאחר מכן יגיע בורשטיין לספרד, לפואנלבראדה, אבל זה כבר לא היה אותו שחקן, זו לא הייתה אותה הקבוצה המיועדת, והכסף לא היה אותו כסף. בורשטיין סגר מעגל, אבל פואנלבראדה הייתה בקושי פרס ניחומים.

        דן שמיר מאמן הפועל חולון (ברני ארדוב)
        "בלי בורשטיין לא היינו עושים מה שעשינו". דן שמיר (צילום: ברני ארדוב)

        5. הפריחה תחת ספאחיה

        לאורך כל שנותיו במכבי לא היה מאמן שהאמין ותמך בבורשטיין כמו נוון ספאחיה. גם כשהיה מצוי בשיקום הקשה מהפציעה באכילס טען ספאחיה כי בורשטיין יהווה רכיב חשוב בסגל, ואכן מיד כשחזר בורשטיין למגרשים, בסוף ינואר 2007, קיבל מהמאמן הקרואטי את המפתחות וסומן, לראשונה בקריירה, כמנהיג של הקבוצה. לימים יאמר בורשטיין שהתקופה תחת ספאחיה הייתה אחת מהטובות בחייו, ואכן העונה ההיא נפלה מבחינה סטטיסטית רק מעונת 2003/4 של בורשטיין: ביורוליג שיחק כמעט 24 דקות בממוצע, קלע 7.6 נקודות באחוזי שיא אישיים מ-3 (43.2%) והעמיד 8.1 נקודות מדד בממוצע, המספר השני-הגבוה-ביותר בקריירה. בליגת העל ניצח על הקו האחורי ובגמר הפיינל פור, שוב מול הפועל ירושלים, הציל את מכבי עם משחק שיא של 15 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 חטיפות. שנה מאז הפציעה באכילס, על אותה במה ומול אותה יריבה, נדמה היה שבורשטיין השתקם. אלא שאז הגיעו הקיץ, הדורבן בעקבים, ההחלפה של ספאחיה בקטש (ובהמשך בצביקה שרף) והצלילה החדה ביכולת ובקרדיט.

        6. קפטן כחול-לבן

        לאורך רוב שנות האלפיים שימש בורשטיין כעוגן בקו האחורי של נבחרת ישראל. כמו במכבי, גם חלקה הראשון של תקופתו במדים הלאומיים הייתה טובה הרבה יותר מהמאוחרת: בורשטיין פרץ לתודעה עם מדליית הכסף של נבחרת העתודה בקיץ 2000, והיה חלק בלתי-נפרד מקמפיין הבוגרת המוצלח של יורובאסקט 2003, בו הגיעה – לראשונה זה עשרים שנה – לשלב רבע הגמר. בורשטיין מונה לקפטן הנבחרת בקיץ 2005 וקיבל בחזרה את הסרט בקיץ 2009, לאחר שהחמיץ מספר קמפיינים בשל הפציעות. עם פרישתו הצפויה, החליף אותו הקיץ יותם הלפרין בתפקיד. בורשטיין סיים את הקריירה הלאומית שלו עם 113 הופעות (עשירי בתולדות הנבחרת) ו-1158 נקודות (תשיעי בתולדות הנבחרת).

        נוון ספאחיה מאמן מכבי תל אביב מתדרך את טל בורשטיין (ברני ארדוב)
        עם ההחלפה שלו באה הצלילה הגדולה. בורשטיין וספאחיה (צילום: ברני ארדוב)

        7. הנטישה לספרד

        בקיץ 2006, לאחר שנפצע באכילס, הוחתם בורשטיין מחדש במכבי לשלוש שנים. את המו"מ מולו ניהל ישירות דיוויד פדרמן, והסכומים שהתחייב אליהם הבעלים הכעיסו את שותפיו במכבי ויצרו משבר ניהולי. שמעון מזרחי מעולם לא נמנה על אוהדיו הגדולים של בורשטיין, וגם רענן כץ לא הבין מדוע פדרמן מחתים את בורשטיין על חוזה בגובה 350,000 דולר נטו לעונה. אלא שבורשטיין תמיד הרגיש אנדר-פייד, ולמרות שהיה שותף להישגים הגדולים בתולדות המועדון חש בלתי-מוערך. בקיץ 2009, עם תום חוזהו, נטש בורשטיין לספרד. בראיון נדיר סיפר לנו על האכזבה מההנהלה ("ניסו להציג אותי כרודף-בצע, דיברו איתי על חוזה לעונה, כאילו אני איזה שחקן צעיר"), מהצוות המקצועי ("ההחלטה של פיני לספסל אותי לא הייתה מקצועית נטו"), מהקהל ("לשחקנים זרים מחברים שירים עוד לפני שנחתו, לי אף פעם לא חיברו שיר") ומהתקשורת ("נמאס לי לשמוע את הקשקושים על הפציעות"). אבל בסוף, אחרי הכל – ואולי דווקא בגלל הכל – החליט בורשטיין אחרי עונה אחת לחזור עם אשתו ושתי הבנות לישראל, ושב למכבי.

        8. הסיום

        החלפתו של פיני גרשון בדיוויד בלאט הייתה אחד הגורמים המשמעותיים לחזרתו של בורשטיין לישראל. גרשון אהב לרדת על בורשטיין בשיחות פרטיות, אבל בלאט גרם לבורשטיין להרגיש רצוי. אומנם בורשטיין כבר היה שחקן אחר, כבד יותר, איטי יותר, חד פחות ואיבד הרבה מיכולת הקליעה הקטלנית, אבל הפך לבר-סמכא באימונים ובחדר ההלבשה. כווטרן נחשב לאחד הכוחות שהניעו את הקבוצה המפתיעה שבנה בלאט בעונת 2010/11, שהגיעה עד לגמר היורוליג, ובקיץ שעבר ירש את דרק שארפ בתפקיד הקפטן. העונה שיחק פחות מתמיד, ובכל זאת השתדל שלא להתלונן. לקראת אמצע העונה החולפת חזר בורשטיין לרוטציה, אלא שהפציעה באגן – הקטליזטור לפרישתו – גרמה לו להחמיץ את סיום העונה. וכך, מי שהתפרסם בזכות אותה הטבעה בגמר הסופרוליג מול פאו, סיים את הקריירה עם מהלך אחר, סוג של דימוי כללי לקריירה המורכבת שלו: בשניית הסיום למשחק החמישי בסדרת רבע גמר היורוליג מול פאו יכול היה בורשטיין לנצח עבור מכבי את המשחק, אבל הסתבך מול דימיטריס דיאמנטידיס ואיבד את הכדור. "הייתה עבירה?", הוא נשאל בניסיון להסביר את המהלך המוחמץ הזה. "מה זה משנה?", השיב בכנות יבשושית וטיפוסית, "אם השופט לא שרק, לא הייתה עבירה". וכך, בקול ענות חלושה, הסתיימו ימיו של טל בורשטיין – מהשחקנים המוכשרים והמעוטרים שהיו בישראל – ככדורסלן מקצועי.

        טל בורשטיין שחקן מכבי תל אביב (קובי אליהו)
        הפגין כנות טיפוסית ולא התבכיין. בורשטיין ביוון (צילום: קובי אליהו)

        טל בורשטיין פורש

        "צברתי חוויות לכל החיים": צפו בטל בורשטיין מודיע על פרישה

        טל בורשטיין: קריירה מוחמצת או הצלחה גדולה?

        מה מספרים המספרים על הקריירה של טל בורשטיין?

        טל בורשטיין פורש - כל הניתוחים והזוויות