לפני יומיים, בזמן שטייל בארה"ב, יוגב אוחיון קיבל שיחה דחופה מרוסיה. תגיע, אמרו לו אנשי לוקומוטיב קובאן. אוחיון תפס טיסה, עבר בדיקות רפואיות וסיכם בחשאיות על חוזה לשנתיים. הוא אמור להשתכר במהלכן 1.7 מיליון דולר נטו; לשם השוואה, בפרק הזמן הזה אמור היה להשתכר במכבי תל אביב 440,000 דולר בלבד, לא כולל הוצאות דירה ורכב.
אוחיון יודע שמכבי לא תעבור על כך לסדר היום. יש למועדון הזה כבוד עצמי, וגאווה, ועם כל הפרגון לשחקנים שרוצים לפרוש כנפיים ולעוף אל עבר אופק מדושן דולרים - בשנים האחרונות היו רבים כאלה - מכבי חייבת לשמור על האינטרסים שלה. ככלות הכל, אוחיון הוא שחקן שקיבל את ההזדמנות הראשונה ופרץ במדיה; לטענתה, הוא מחזיק בחוזה חתום לעונה נוספת, ללא סעיף יציאה. הטעות בחוזה היא טעות סופר, אומרים במכבי, ולראיה התכתבויות קודמות עם אנשי אוחיון שבהן מדובר בפירוש על אופציית יציאה החל מקיץ 2013 בלבד.
אבל את אוחיון כל זה לא מעניין. מבחינתו, חוזה הוא חוזה; ומכבי לא נתנה לו בחודש האחרון יותר מדי סיבות להישאר. ליאור אליהו, יודע אוחיון, משתכר במכבי למעלה מ-800,000 דולר בעונה; גיא פניני כ-400,000; וטל בורשטיין הרוויח סכום דומה. בעונה האחרונה הרוויח אוחיון 200,000 דולר בלבד, ומה שהחל כבקשה תמימה לתוספת שכר של כמה עשרות אלפי דולרים בעונה התפתח, ללא שליטתו, לוויכוח יצרי, למאבק פסיכולוגי, ובהמשך לקרב בוץ תקשורתי שפער תהום בין הצדדים. בכירים במכבי מיהרו לשלוף את הכפפות והלמו בגארד הצעיר בכל הכוח; ואוחיון, שלא הבין על מה כל המהומה, נפגע ברמה האישית וקיבל גושפנקא נוספת לתחושותיו שהוא לא די מוערך. הוא קיבל הצעות גבוהות פי ארבעה; קרא היטב את המפה והבין שאולי מדובר בהזדמנות חד-פעמית עבורו לגרוף סכומי כסף גדולים.
כי אוחיון יודע שמכבי כבר הכינה מקום ליותם הלפרין, ובשיא הוויכוח ראה אותה מוסיפה לתבשיל גם את ריקי היקמן. בעונה הבאה אין אדריאטית, הליגה שהעניקה לאוחיון דחיפה משמעותית בעונה החולפת ושדרכה פילס את דרכו לחמישייה, מה שאומר שדקות המשחק מצטמצמות באופן אוטומאטי בשליש; ואם היקמן מגיע כדי לרכז, וגם הלפרין חוזר, ושניהם מגיעים רעבים לכדורסל - כמה פירורים מהעוגה הקטנה ממילא יישארו עבורו? וגם אם ישחק, הרי ממילא ישחק הרבה פחות בעונה הבאה, ומי יודע מה יהיה מצבו בקיץ. עונה בכדורסל היא פרק משמעותי; עונה בינונית, ואף אחד לא יזכור את מה שעולל לדימיטריס דיאמנטידיס בסדרה נגד פנאתינייקוס.
מכבי תיקח את אוחיון לבוררות, אבל לא כדי להשאיר אותו במערכת; אנשי מכבי תמיד אומרים שהם לא מחזיקים אף אחד בכוח. אבל הם כן ירצו להוציא פיצוי של מאות אלפי דולרים מהסיפור, אף שבהתחשב בתקדים פרגו, גם פיצוי של רבע מיליון דולר עדיין יהפוך את העסקה הזו לכדאית מאוד מבחינת אוחיון.
מי שייכנס לנעליו של אוחיון כרכז הפותח, כאמור, הוא היקמן. זו החתמה טיפוסית למכבי של השנים האחרונות, אבל אפילו במונחים שלה קצת מפתיעה: מכבי הביאה שחקנים כמו פרקינס, פארגו, אידסון והנדריקס מקבוצות קטנות, יחסית, והפכה אותם למליונרים (פרקינס, לשם הדיוק, הוא רק מליונר בכוח; אלמלא אותה פציעת ברך הוא היה הופך למליונר בפועל). אבל ניתן לבדל כל אחד מהמקרים הללו מהיקמן: פרקינס ופארגו הגיעו מראש כתוספת, כפועלי-משנה, ועם הזמן השתדרגו והפכו לברגים משמעותיים; אידסון שיחק שנים באירופה ונחשב להימור בטוח, יחסית; והנדריקס השתפשף בליגה הספרדית הקשוחה, וממילא היה רק חלק מקו קדמי עמוס כל טוב.
היקמן מקבל, מראש, את המפתחות לעמדת הרכז. זה מהלך די מדהים, בהתחשב בעובדה שביוני שעבר עוד שיחק בפלייאוף הליגה האיטלקית השנייה, ושנה קודם לכן כדרר בליגה הפינית. במכבי ישתכר כ-400,000 דולר; קפיצה של כמעט 700% בשכרו בתוך שנה (בקסאלה מהליגה האיטלקית השנייה השתכר בעונת 2010/11 כ-60,000 דולר; בעונה שעברה השתכר בפזארו כ-180,000 דולר), אבל עדיין רחוק מאוד מהסכומים שמגלגלים רכזים מובילים בקבוצות יורוליג בכירות.
האם הוא מוכן לאתגר?
"ריקי לחלוטין מוכן לרמה של מכבי, אני אומר את זה בביטחון של מאה אחוז", משוכנע מרקו קרספי, מאמנו של היקמן בקסאלה ומי שלמעשה העניק לו את ההזדמנות הרצינית הראשונה בכדורסל האירופאי.
ג'ון אבלינג, ג'נרל מנג'ר פזארו, קבוצתו האחרונה של היקמן, נשמע מסויג יותר. "ריקי צריך להרגיש ביטחון מהמאמן, מההנהלה ומהקהל. אם הוא לא יקבל ביטחון, אם הוא לא ירגיש שהוא יכול לטעות, זה פשוט לא יצליח".
ויש לו סיפור שמסביר בדיוק מדוע. "בתחילת העונה האחרונה, כשריקי הגיע לקבוצה, הוא לא היה טוב בחודש הראשון", נזכר אבלינג. "הייתי עצבני, כי כבר חשבתי שטעיתי איתו, שקראתי משהו לא נכון ובחרתי שחקן לא מתאים". ואז הוא קרא להיקמן לשיחה אישית. "אמרתי לו: 'ריקי, אתה הרכז שלי לעונה הזאת, אני לא משחרר אותך לשום מקום. אתה נשאר כאן, ואנחנו נחיה ונמות איתך. ומאז משהו אצלו השתחרר. בתוך זמן קצר זה כבר היה שחקן אחר, ובאמצע העונה כולם כבר ידעו שריקי הוא הכוכב של הקבוצה. אם היה לנו את הכסף, הייתי מחתים את ריקי אצלי לעשר שנים. אם במכבי הוא ירגיש ביטחון, היא תקבל שחקן נהדר ל-3-4 השנים הקרובות".
***
למעשה, היקמן הגיע לאיטליה בדמדומי עונת 2009/10; קרספי איתר אותו בליגה הפינית והחליט לצרף אותו לסגל רגע לפני תחילת מאבקי פלייאוף ליגה דואה, הליגה השנייה, כשחקן גיבוי, למקרה שאחד הגארדים שלו ייפצע.
"כשחיפשתי 'שחקן ביטוח' קיבלתי את השם שלו", נזכר המאמן קרספי, "והלכתי לראות כמה קטעי וידאו. היו אנשים סביבי שאמרו לי 'אתה משוגע, מה אתה מבזבז זמן על שחקן שמשחק בפינלנד, זו לא ליגה רצינית', אבל ראיתי שיש בו משהו שונה מהשחקנים האחרים. הוא התחיל להתאמן איתנו לקראת הפלייאוף ולמרות שהוא היה טוב, לא שיתפתי אותו, כי אף שחקן לא נפצע והפילוסופיה שלי אומרת שאם משהו לא שבור, אל תתקן אותו".
"בקיץ היינו צריכים להחליט מה לעשות לגביו, השם של ריקי היה הראשון שרצינו לדון בו", ממשיך מרקו מרטלי, עיתונאי לשעבר שחצה את הקווים ומשמש היום כמנהל המקצועי של קסאלה. "למרות שהוא לא שיחק, לפי היכולת שלו באימונים והגישה הכללית הסכמנו אני והמאמן קרספי שזה השחקן הנכון לבנות איתו את הרוסטר שלנו. מה שעזר לנו לקבל את ההחלטה היה הרעב שלו: זה היה, בעיני, המאפיין המרכזי של ריקי, מהרגע שהגיע לקסאלה ועד שעזב. הוא כל הזמן רוצה ללמוד ולהשתפר. יש לו מוסר עבודה מדהים, והוא חי כדורסל 24 שעות ביממה. תמיד רואה משחקים, בודק באינטרנט את היריבים, מבקש מידע נוסף. יש לו גם חיים, אבל תמיד, הפוקוס שלו זה כדורסל".
בערבים, אחרי האימונים, היה קרספי מקרין לו קטעי וידאו של רכזים אמריקאים בכירים מאירופה. היקמן היה יושב מרותק למסך, ומנסה ללמוד את התנועות של ג'יי.אר הולדן, טרל מקינטייר ואחרים. "הייתי אומר שריקי מכור לכדורסל", מאשר קרספי. "בהתחלה, באימונים, היינו מדברים על הרבה דברים טכניים, על איך מזהים סיטואציות במשחק, איך פועלים במצבים קריטיים. הראיתי לו הרבה משחקי יורוליג. הוא פיתח משחק מאוד אגרסיבי, עם הרבה אנרגיות בהגנה, בהשראת המשחק של הולדן".
בקסאלה ובפזארו תופקד היקמן (1.89, 26) בעמדת הרכז, למרות שלדברי לוקה דלמונטה, מאמנו בעונה החולפת, "הוא יכול לשחק גם כסנקד-גארד. ריקי יכול להוביל התקפה, אבל גם לסיים אותה. הוא מאוד אגרסיבי במגרש הפתוח, דוחף את כולם קדימה ומריץ מצוין את הפיק אנד רול, אבל גם שחקן אחד על אחד מצוין ובעל חדירה נהדרת. אצלנו בפזארו הוא גם עבד עבור השחקנים האחרים, אבל כשהיינו צריכים סל חשוב הוא לקח אחריות על עצמו".
אלא שדלמונטה התאהב בהיקמן לא בגלל היכולת שלו על הפרקט, אלא דווקא בשל התנהלותו מחוצה לו. "עבורי, כמאמן, מוסר העבודה והאתיקה של ריקי זה משהו שאתה לא רואה כל יום. תראה, בין הליגה השנייה באיטליה לליגה הראשונה יש הבדלי רמות גדולים, וריקי הצליח לגשר עליהם בתוך שנה. מפלייאוף ליגה דואה, הוא לקח קבוצה לחצי-גמר הפלייאוף של הליגה הראשונה, וזה משמעותי. הוא הבין מיד את ההבדלים בין הליגות וניסה להתאים את עצמו מבחינה מקצועית. לכן אני מאמין שיעשה את אותו הדבר במכבי. הוא יכול לעשות את הצעד הבא, ולהפוך לשחקן טופ-לבל ביורוליג".
העונה הבאה תהיה השלישית ברציפות בה תבנה מכבי מחדש את הקו האחורי כולו. אוחיון (ופפאלוקאס) בחוץ; גם קית' לנגפורד מחזיק בהצעות כבדות מקבוצות יורוליג בכירות והוא נמצא בדרכו החוצה ממכבי. במהלך העונה היה לנגפורד מוכן להישאר תמורת 1.1 מיליון דולר, גובה האופציה לעונת 2012/13 שסוכמה מראש בין מכבי לשחקן; אלא שעד לסיום העונה הסדירה טענה מכבי באוזני נציגיו שהסכום הזה גבוה מדי עבורה, והציעה סכום הנמוך בכמה מאות אלפי דולרים.
לנגפורד סירב, וסוכניו החלו לבדוק עבורו אופציות נוספות. בינתיים קבוצות יורוליג בכירות התעוררו והסכימו לשלם הרבה יותר מ-1.1 מיליון דולרים; רק בשבועיים האחרונים, למעשה, החליטה מכבי שהיא בכל זאת מוכנה לקחת את האופציה ככתבה וכלשונה, אלא שכעת, ככל הנראה, זה כבר מאוחר מדי.
לפי החוזה בין מכבי ללנגפורד, לשני הצדדים אפשרות יציאה מהחוזה תמורת פיצוי כספי קטן לצד המפר. מכבי הודיעה ללנגפורד שהיא, מצידה, רוצה לממש את האופציה; ללנגפורד עוד מספר ימים כדי לקבל החלטה. הוא יוכל להציג הצעות גבוהות יותר, ולהשתחרר (תמורת פיצוי, כאמור). ולפי המסתמן כרגע, זה בדיוק מה שהוא יעשה.
"מזל טוב לריצ'י, הוא שווה כל דולר בחוזה החדש שלו", צייץ לנגפורד לפני מספר ימים, לאחר שפורסמו פרטי ההסכם בין ריצ'ארד הנדריקס לארמאני מילאנו (ישתכר כ-2.3 מיליון דולר בשנתיים הבאות). לנגפורד מבין כסף ותמיד טען שכדורסל זה קודם כל עסקים. הוא לא יישאר במכבי תמורת סכומים נמוכים יותר - מה שלדברי מקורביו של היקמן, דווקא קרה עם הרכז האמריקאי החדש של הקבוצה.
"הרבה קבוצות רצו את ריקי: סיינה, מילאנו וקאנטו באיטליה, ועוד קבוצות בספרד וברוסיה, אבל הוא בחר ללכת למכבי, ולא בגלל הכסף", אומר ג'ון אבלינג. "זה בחור מסוג אחר. הוא בחר במכבי כי הוא החליט שזה צריך להיות השלב הבא בקריירה שלו. הוא רצה לעבוד עם דיוויד בלאט. אני יודע שדיוויד דיבר איתו כמה פעמים, אמר לו שהוא מאוד רוצה אותו אצלו, וזה השפיע על ריקי מאוד. חוץ מזה, ריקי מאוד פרטיקולרי לגבי העיר שיגור בה. הוא חי עם חברה שלו, שתהפוך לאשתו בעוד כמה חודשים, ומאוד חשוב לו שהיא תגור בעיר טובה. בכל המובנים הוא שחקן מיוחד. והוא יצליח במכבי; עד היום, בכל פעם שחשבו שהוא לא יוכל לעשות את ההתאמה - מהליגה הפינית לליגה האיטלקית השנייה, מהליגה השנייה לליגה הראשונה - הוא הצליח. בעזרת מוסר העבודה והאופי שלו, אני משוכנע שהוא יתמודד בהצלחה גם עם האתגר של מכבי".
חשיפה: יוגב אוחיון סיכם לשנתיים בלוקומוטיב קובאן
כבר באפריל חשפנו: אוחיון דורש חוזה חדש ממכבי תל אביב, ואם לא יקבל הוא יעזוב
מקורבי אוחיון כבר התלוננו בעבר: "מכבי מנסה להוציא אותו רע"
כדורסל בוואלה! ספורט
