לפני מספר שנים שמע פרנצישק סמודה, אז מאמן לך פוזנאן, לעצה של חבר ונסע לעיר גילביצה לראות חלוץ צעיר ואלמוני בשם רוברט לבנדובסקי. אחרי רבע שעה של משחק, קם המאמן ויצא מהאצטדיון תוך שהוא מטיח בחברו: "אתה חייב לי כסף על הנסיעה. אם הייתי רוצה לראות עצים, הייתי הולך ליער". מספר חודשים מאוחר יותר סמודה הכיר בטעותו והנחית את לבנדובסקי בפוזנאן.
בגיל 23, לבנדובסקי הוא לא רק הכוכב הגדול בכדורגל הפולני, אלא גם אחד המלפפונים החמים של הקיץ. גם כאן לסמודה יש חלק. ערב משחק הפתיחה של היורו, מאמן הנבחרת הפתיע את הנוכחים כשדיבר על השלישייה המובילה שלו מבורוסיה דורטמונד: "לבנדובסקי עובר למנצ'סטר יונייטד, קובה עובר לאנגליה ופישצ'ק לריאל מדריד".
לא ממש ברור מה היה האינטרס שהסתתר מאחורי האמירה של סמודה, אבל בפועל הוא פתח במחול שדים, הצליח לעצבן את דורטמונד ולתפוס את הכותרות הראשיות בכל כלי תקשורת הספורט ביבשת. האם היה זה נכון לגרום לכוכב שלו להתעסק בעתידו רגע לפני פתיחת האליפות? לא בטוח. בכל מקרה, לבנדובסקי לא מראה בינתיים סימנים שהספקולציות סביבו פוגעות ביכולת שלו או מוציאות אותו מריכוז.
הסיפור האישי של לבנדובסקי מרתק. אביו היה ג'ודוקא מפורסם ואימו שחקנית כדורעף. כילד, החל לשחק במדי ורסוביה, קבוצה קטנה עם מגרש ללא דשא, מכיוון שלהוריו לא היה כסף לשלוח אותו לאחת הגדולות של העיר. אלא שבמהרה הוא צד את עיני הסקאוטים ולגיה צירפה אותו. לבנדובסקי הגיע עד קבוצת המילואים, אך ב-2006 הוחלט בלגיה לחתוך אותו ומי שנשלחה אליו עם הבשורות הרעות היא מזכירת המועדון מכיוון ששום גורם אחר לא מצא לכך זמן.
החלוץ עבר לזניץ פרושקוב הקטנה מהליגה השלישית ותוך שנתיים העלה אותה כמעט לבדו לליגה הראשונה. הגדולות שוב החלו להתעניין, אך המנהל הספורטיבי של לגיה החליט לוותר: "מי צריך אותו?", אמר. פוזנאן וסמודה קפצו על המציאה והנחיתו אותו תמורת כ-275 אלף ליש"ט. אוהדי לגיה, שידועים בשנאה שלהם לפוזנאן, לא היו יכולים לשאת את החרפה בלראות שחקן שלהם מסדר ליריבה המרה תואר אליפות.
לבנדובסקי היה אשתקד אחד החלוצים החמים ביבשת עם 30 שערים בכל המסגרות בעונת הדאבל החלומית של דורטמונד. באנגליה מספרים שכשאלכס פרגוסון הגיע לצפות בשינג'י קגאווה בגמר הגביע הגרמני, הוא החליט ללכת גם על לבנדובסקי שכבש שלושער באותו משחק. גם סוכנו של השחקן אישר: "החוזה החדש שדורטמונד הציעה לא מספק אותנו. אני יכול לאשר שמנצ'סטר יונייטד מעוניינת בשירותיו".
מנגד, הג'נרל מנג'ר של דורטמונד האנס יואכים וואצקה הגיב השבוע בזעם: "אני לא יודע עוד כמה פעמים אצטרך להבהיר שרוברט נשאר איתנו. נמאס לי מהספקולציות האלה. לא אכפת לי מהשמועות שהתקשורת בפולין ממציאה. למדתי להכיר את התקשורת הפולנית ולכן אני יודע איך לסווג את הדיווחים הללו".
יורגן קלופ אמר בעבר כי: "הוא השחקן הכי מרגש שראיתי ב-15השנים האחרונות. היינו צריכים שחקן שטוב עם הגב לשער, שיש לו טכניקה טובה ואחד שיודע לסיים ויש לו תשוקה להבקיע שערים".
התכונות הללו באות היטב לידי ביטוי ביורו. פולין, כמו דורטמונד, היא קבוצה עם המון עוצמות בקישור ולבנדובסקי הוא שחקן המטרה של הנבחרת. כשהוא משחק עם הגב לשער, הוא משמש כפיבוט, כשהוא בא עם הפנים הוא מסוכן בכל נגיעה בכדור. ההגנות נדבקות אליו מה שמפנה שטחים לשחקנים המהירים והטכניים שיש לפולין מאחור. כך, למשל, נולד שער השוויון מול רוסיה.
העניין הוא שהסגנון של דורטמונד ופולין שונה מאוד מסגנון המשחק בפרמיירליג בכלל ובמנצ'סטר יונייטד בפרט. האם השדים האדומים, שכבר מחזיקים בסגל את ווין רוני, צ'יצ'אריטו ודני וולבק וגם שחקני כנף התקפיים בדמות נאני, אנטוניו ולנסיה ואשלי יאנג, בכלל צריכים שחקן מסוגו של לבנדובסקי? בואו נתווכח על זה.
על פניו נראה שהתשובה שלילית. החלק הקדמי עמוס מאוד וכל הרכב שכולל בתוכו את לבנדובסקי יצריך את פרגוסון להסיט את רוני מעט אחורה או לצדדים וגם עשוי לעצור את ההתקדמות שעשה העונה וולבק. חוץ מזה, מאז רוד ואן ניסטלרוי, פרגוסון לא שיחק עם תשע קלאסי. גם הפעם האחרונה שיונייטד הביאה חלוץ מטרה עם עבר בליגה הגרמנית לא התבררה כמוצלחת לטווח הארוך. לפרטים: דימיטאר ברבאטוב.
מצד שני, צירופו של לבנדובסקי יוסיף לרוטציה, ממנה ייגרעו בעונה הבאה אואן וברבאטוב. אם לוקחים בחשבון את העובדה שגם צ'לסי כבר לוטשת עיניים לעבר היהלום הפולני, הרי שהחתמה כזו יכולה להתברר גם כצעד טקטי נכון במיוחד כשעלותו נאמדת כעת ב-15 מיליון ליש"ט בלבד. ובכלל, ב-1998/99 היו לפרגוסון בסגל את אנדי קול, דוויט יורק, טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולשיאר. זוכרים איך זה נגמר?
הטיפ של הסקאוט: פולין היא דוגמה מצוינת לנבחרת שמוציאה את המקסימום מהנקודות החזקות שלה. גם ישראל משופעת בשחקני חלק קדמי טכניים ויצירתיים. לא הזמן לשנות שיטת משחק?
הסגל של צ'כיה ליורו 1996 כלל שישה שחקנים בלבד שלא באו מהליגה המקומית. לעומת זאת, הסגל ליורו הנוכחי כולל שמונה שחקנים בלבד מהליגה המקומית, חמישה מהם בני 26 ומטה. אחרי הזכייה הסנסציונית במקום השני ב-96', נדבד, פובורסקי, בייבל, שמיצר ושאר החברים נחטפו לליגות הבכירות באירופה. האם זה מה שצפוי גם הפעם?
לא סביר שצ'כיה תגיע לשלבים המאוחרים, אבל מבין השמינייה המדוברת יש כמה שחקנים מרשימים ובראשם המגן הימני תאו גברה סלאסי, השחקן השחור הראשון בתולדות נבחרת צ'כיה. גברה סלאסי, 25, בן לאב אתיופי ואם צ'כית, הראה בשני המשחקים ביורו טכניקה ברמה גבוהה ומהירות מסחררת. למרות שהוא לא שחקן פיזי במיוחד, הוא מחפה על כך במיקום מצוין וקריאת משחק טובה.
בכלל, היורו הזה נפתח במגמה התקפית ברורה. רוב הנבחרות שולחות הרבה שחקנים קדימה והמשחקים מתנהלים בקצב מצוין. אפשר כבר לזהות התפתחות מסוימת בטרנד המגנים התוקפים. נראה כי הדרישה ממגן היא לא רק לחרוש את הקו ולהגביה מדויק, אלא להיות מסוגל להגיע עמוק לתוך הרחבה בפעולות מהירות וטכניות ולדעת לתת את המסירה האחרונה. זה מה שגברה סלאסי עשה בשער השני שכבשה צ'כיה לרשת יוון.
שחקנים כמו יורי ז'ירקוב, לוקאש פישצ'ק, ג'רום בואטנג, ג'ורדי אלבה ואפילו מתיו דבושי מתפקדים כשחקני התקפה לכל דבר כשנבחרת שלהם יוצאת קדימה ושוהים לפרקי זמן ארוכים ממש בתוך רחבת היריב. אפילו בברצלונה לא ראינו העונה מגנים כל כך התקפיים.
גברה סלאסי שיחק בשנים האחרונות בסלובן ליברץ ואשתקד עזר לה לזכות באליפות. מחירו מוערך בכשני מיליון יורו, אבל סביר שהוא רק יילך ויגדל אחרי האליפות. את הופעת הבכורה בנבחרת הוא עשה רק לפני שנה ומאז תפס את מקומם של זדנק גריגרה מפולהאם (פצוע) וזדנק פוספץ' המאכזב ממיינץ. כשבילק החליט להכניס רוח חדשה בסגל המתבגר, הוא בחר בגברה סלאסי ובינתיים, המגן נראה כמו הדבר הכי מעניין בסגל הצ'כי.
מבחינת פוטנציאל ותכונות, יש לבילק כל מה שדרוש בשביל לשחק בליגה גדולה. בשל החיסרון הפיזי אולי עדיף לו לא להתחיל בפרמיירליג או בסרייה A, אבל נראה שבבונדסליגה הוא יכול להמשיך להתפתח ולהפוך למגן גדול.
הטיפ של הסקאוט: כמה מגנים תוקפים אמיתיים שיחקו בעונה שעברה בליגת העל?
